עברה תאונת דרכים ביום וכתוצאה ממנה סבלה מכאבי גב לפני ההיריון

עברה תאונת דרכים ביום וכתוצאה ממנה סבלה מכאבי גב לפני ההיריון

6. תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון נדחתה מהטעם: "בהתאם למסמכים שבידנו לא הפסקת לעבוד לצורך שמירת הריון כאמור בסעיף 58 לחוק".

7. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי. לפיכך מינינו את פרופ' שנקר כמומחה יועץ רפואי (להלן: "היועץ").

8. היועץ התבקש להשיב: "האם מצבה הרפואי של התובעת נבע מההריון וסיכן את התובעת או את עוברה".
ביום 25.5.12 ניתנה חוות הדעת של היועץ. היועץ סקר את המסמכים הרפואיים אשר בתיקה של התובעת וקבע:
"בהתאם לנתונים הרפואיים המוזכרים, גברתX עברה תאונת דרכים בעבר, לפני ההריון, וכתוצאה מתאונת הדרכים סבלה מכאבי גב.
בנוסף לכך, ידוע על תת פעילות של בלוטת התריס, טופלה בהתאם.
בשליש השני של ההריון, שבוע 15-16, פנתה לרופא אורטופד ד"ר שלמה ברונק בתלונה של כאבי גב.
בבדיקה לא נמצאו סימנים נוירולוגים, קיבלה טיפול סימפטומטי בלבד, ניתנה המלצה ל 15 ימי מחלה ומתאריך 12.1.11 (שבוע 15 להריון) הומלץ על שמירת הריון עד הלידה 16.7.11".

היועץ מנתח את תופעת כאבי גב תחתון בהריון:
"מיחוש השכיח ביותר אצל כ50% מהנשים בהריון.
שכיחות זו כפולה אצל נשים שסבלו מכאבי גב לפני כניסתן להריון.
השכיחות עולה ככל שרב מספר ההריונות וככל שגילה של האישה מבוגר יותר.
לא נמצא מתאם בין כאבי גב לבין המשתנים הבאים: גובה, משקל, משקל העובר, או תוספת משקל של האישה עקב הריון.
לכאבי גב תחתון ישנם מספר גורמים הקשורים בהיווצרותם:

  1. היווצרות לורדוזיס שתפקידו לייצב את עמוד השדרה לגבי הטיה הנגרמת מן המשא המיכני שנוצר עם גדילת הרחם בקדמת הגוף (בשליש האחרון של ההריון).
  2. התרחבות הסימפיזיס פוביס עקב הפרשת ההורמון רלקסין.
  3. אי-יציבות אגן הירכיים, הנובעת מרפיון בקפסולה וברצועות שבמרפקי הסקרו-איליאקים.

כאבי הגב מתגברים במהלך ההריון, בעיקר בשבועות האחרונים שבהם הכאב מוחמר בעת פעילות גופנית ומוקל בעת שכיבה/ישיבה.
לפעמים כאבי הגב הם על רקע של פריצת דיסק עם סימנים קליניים אופייניים, כולל סימנים נוירולוגים".

לאחר ניתוח הנתונים הרפואיים של התובעת, מסקנת היועץ הינה כי התובעת זכאית לשמירת הריון מ- 26.4.11 ועד הלידה על אף הרקע של תאונת הדרכים בעברה. אלה הנתונים עליהם התבסס היועץ במסקנתו:
"א. לא ניתן להתעלם מהעובדה שגברתX עברה תאונת דרכים וכתוצאה ממנה סבלה מכאבי גב – רקע קודם לתחלואה שנלקח בחשבון ע"י מומחה של ביטוח לאומי.
ב. כאבי הגב מופיעים בעיקר עם התקדמות ההריון, בשליש השלישי כאשר נפח הרחם גדל, והבטן הגדלה וכתוצאה מכך משתנה העמידה של האישה שינוי הלורדוזיס.
לכן על אף העובדה שגברתX עברה תאונת דרכים, בהסתמך על רשומה רפואית של ד"ר שלמה ברונק, אורטופד מומחה, מ 26.4.11 מוצדק להכיר לגמלה לשמירת הריון מתאריך המוזכר עד הלידה (שבוע 30 להריון) במידה והנ"ל לא עבדה בתקופה זו, כפי שנטען על ידי ביטוח לאומי.
ג. יש לקבוע בוודאות שהתופעה הקלינית של כאבי גב בהריון אין לה שום השפעה על התפתחות העובר ברחם, אינה פוגעת בהתפתחותו.
ד. כאבי גב על רקע שינויים פיזיולוגיים של הריון אינם גורמים לתחלואה/נזק לאישה בהריון, מובן מאליו שמגבילים אותה בפעילות גופנית אשר יש לקחת בחשבון התייחסות לאופי העבודה.
ה. כאבי גב בזמן ההריון הם לפעמים תופעה זמנית חולפת אשר יכולה לחזור. לאור עובדה זו יש להתפלא שהרופא הממליץ על גמלה לשמירת הריון נתן המלצה כבר בשבוע 15 עד הלידה- (מ 12.1.11 עד 16.7.11)".

10. בית הדין העביר למומחה את השאלות הבאות:
א. "שמירת הריון" הינה מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או עוברה.
האם כאבי הגב של התובעת סיכנו את התובעת או שהיוו מצב המקביל לחופשת מחלה עקב כאבי גב?
ב. קבעת בחוות דעתך כי כאבי גב הם מצב רפואי שמגביל בפעילות גופנית כאשר יש לקחת בחשבון התייחסות לאופי העבודה.
התובעת עבדה כפקידה בחברת הביטוח "הפניקס". האם לאופי העבודה יש השפעה על החלטתך.

11. ביום 27.1.13 ניתנו תשובותיו של היועץ:
"א. לכאבי הגב של גב'X לא הייתה כלל השפעה על התפתחותו של העובר ברחם ועל מצבו בעת לידתו, בודאי לא סיכנה את חייו.
כאבי הגב לא סיכנו את חייה של גב'X. יש להתייחס לתופעה זו כאל מצב המקביל לחופשת מחלה עקב כאבי גב. במקרה ספציפי זה יש לקחת בחשבון את הרקע של תאונת דרכים בעברה.
ב. בחוות דעתי ציינתי במפורש שאישה הסובלת מכאבי גב, תופעה קלינית זו מגבילה אותה בפעילות גופנית. מידת ההגבלה תלויה בסוג העבודה שהנ"ל מבצעת.
מובן מאליו שאישה שעובדת בעבודה פיזית הסבל של כאבי גב יגבילו אותה יותר מאשר אישה שעובדת עבודה פקידותית ולכן בהתחשב בעובדה שעבדה בעבודה פקידותית המלצתי על גמלת הריון בשלבים מתקדמים של הריון (ראה סעיף ה' בחוות דעתי צוין כאבי גב בזמן ההריון הם לפעמים תופעה זמנית חולפת אשר יכולה לחזור. לאור עובדה זו יש להתפלא שהרופא הממליץ על גמלה לשמירת הריון נתן המלצה כבר בשבוע 15 עד הלידה- (מ 12.1.11 עד 16.7.11)".

12. טענות התובעת -
א. התובעת פסקה מלהגיע לעבודתה החל מיום 12.1.11 בהמלצת האורטופד ד"ר ברונק ורופא הנשים פרופ' אילן כהן, ושמרה על תנוחת שכיבה ומנוחה בביתה.
ב. בטרם הומלץ על שמירת הריון ניתנו לתובעת ימי מחלה ובהמשך אישר רופא תעסוקתי אי כושר מלא עד הלידה.
ג. הגם שהתובעת נחבלה בתאונת דרכים בגבה ביום 10.7.07, הרי שמסוף שנת 2007 עד לשבוע ה- 14 להריונה לא היו לה תלונות על כאבי גב.
ד. פרופ' כהן פרט באישור הרפואי מיום 4.4.11 את הצורך בשמירת הריון. באישור מיום 16.5.11 הוסיף פרופ' כהן את ההשפעה של עמידה או ישיבה ממושכת על נזק אפשרי לעמוד השדרה של התובעת והמליץ על מנוחה מתמדת עד לסוף ההריון בכדי למנוע יצירת נזק לעמוד השדרה.
ה. התובעת הסתמכה על המלצות רופאיה ונמנעה מלהתייצב לעבודה החל מיום 12.1.11.
ו. היועץ קבע כי כאבי הגב של התובעת נגרמו כתוצאה מההריון המתפתח ונבעו ממנו ואישר שמירת הריון על אף הרקע האורטופדי, מעברה.
ז. יש להעדיף את האישור הרפואי שניתן לתובעת ע"י הרופא המטפל ולאשר את כל תקופת שמירת ההריון.
לחילופין יש לאמץ את חוות דעתו של היועץ.
ח. התובעת מבקשת להפנות לפסיקה דומה שבה סבלה התובעת מכאבי גב קשים כתוצאה מההריון והתביעות אושרו בהסתמך על חוות דעת של מומחים אשר מונו על ידי בית הדין.

13. טענות הנתבע -
א. גם אם הריונה של התובעת החמיר את כאבי הגב, אין מדובר במצב המסכן את האישה או את עוברה ולכן התובעת אינה עונה על הגדרת סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
ב. שמירת הריון לא באה לתת מענה לכל היעדרות או מצב תחלואי שיכול ויארע במהלך חודשי ההריון, אלא אך כזה המסכן את האישה או את העובר והנובע מהריון.
ג. אין ללמוד מפסקי הדין אליהם הפנתה התובעת שכן, היתה בהן התייחסות ספציפית למצב הרפואי והתעסוקתי של כל אחת מהתובעות ואין בכך להשליך לענייננו.

14. ההכרעה -

לאחר שבחנתי את חוות הדעת, לרבות התשובות לשאלות ההבהרה ואת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

15. התנאי לזכאות לגמלת שמירת הריון קבוע בסעיף 58 לחוק -
"שמירת היריון – היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".

ענייננו עוסק בחלופה הראשונה להגדרה.
תכלית גמלת שמירת הריון בחלופה הראשונה, כפי שנקבע בפסיקה, הינה לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה בגין מצב המסכן אותה או את העובר ולקבל על כך גמלה מחליפת הכנסה כך שהכנסתה לא תיפגע [ר' עב"ל 180/98 המוסד לביטוח לאומי - ענת רווח (ניתן ביום 1.6.04); עב"ל 746/08 המוסד לביטוח לאומי - פזית סאיג-אבוקסיס (ניתן ביום 15.12.09); עב"ל 75/10, 88/10 נוהא חכים - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.2.11)].

הדברים מקבלים ביטוי גם בדברי ההסבר להצעת החוק שעיגנה זכות זו [הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 10), התש"ן-1990, ה"ח 1999], בה נכתב כך:
"התיקון המוצע בחוק הביטוח הלאומי מתייחס למצב בו אשה הינה בהריון בעל סיבוך גבוה ונזקקת להשגחה תמידית, מצב הידוע כ 'שמירת הריון'. המטרה היא, להגן על העובדת ולהבטיח לה הכנסה בתקופת שמירת ההריון".

16. מהאמור לעיל עולה כי כאשר מבוטחת טוענת לזכאותה לגמלת שמירת הריון, עליה להוכיח שני רכיבים באשר למצבה הבריאותי: ראשית, שמדובר במצב רפואי הנובע מההריון, ושנית, שאותו מצב רפואי מסכן אותה או את עוברה.

17. מצב רפואי הנובע מההריון –
לטעמי אף מצב רפואי קודם שהוחמר כתוצאה מהריון יש לראותו כמצב רפואי הנובע מההריון.
היועץ הסביר היטב בחוות דעתו את השפעת ההריון על כאבי הגב גם אצל נשים אשר סבלו מכאבי גב לפני כניסתן להריון.
לפיכך, לאור הסברו כי כאבי הגב מוחמרים בשליש השלישי של ההריון כאשר נפח הרחם גדל, הבטן גדלה ומשתנה העמידה והלורדוזיס, יש לראות את מצבה הרפואי של התובעת כמוחמר בשל ההריון.
משכך עונה התובעת על התנאי כי מדובר במצב רפואי הנובע מההריון על אף הרקע הקודם לכאבי הגב.

18. המצב הרפואי מסכן אותה או את עוברה –
היועץ קבע חד משמעית כי לתופעה הקלינית של כאבי הגב אין שום השפעה על התפתחות העובר ברחם.
בתשובה לשאלות ההבהרה הוסיף כי כאבי הגב לא סיכנו את חיי העובר או את חיי התובעת וכי יש להתייחס לתופעה זו כאל מצב המקביל לחופשת מחלה עקב כאבי גב.

19. כבר נפסק כי יישום תכלית גמלת שמירת הריון אינו דורש כי המשך העסקה בהריון יהווה סכנת חיים ליולדת או לעובר.
די בסיכון רפואי להחמרת מצבה הרפואי של היולדת לרבות החמרת הכאבים כדי לעמוד בדרישת סעיף 58 לחוק.
(ר' בל 2309/09 חיה אברג'ל - ביטוח לאומי, ניתן ביום28.10.10, להלן: "פסק דין אברג'ל").

20. הנתבע טוען כי יש לאבחן בין נסיבות פסק דין אברג'ל שם היה מדובר בעבודה פיזית ולא התאפשר לתובעת לעבוד עבודה פקידותית, בעוד שבענייננו מדובר מלכתחילה בעבודה פקידותית.

21. אין לטעמי באבחנה בדבר אופן העבודה כדי לפגוע ברציונל.
בפסק הדין אברג'ל קבע הרופא התעסוקתי כי התובעת מסוגלת להמשיך בעבודתה ובתנאי שתהיה פקידותית ובהיקף של 5 שעות ביום. המעסיק לא יכול היה לספק לתובעת עבודה פקידותית ולפיכך הומלץ לה על שמירת הריון.
המומחה מטעם בית הדין קבע כי המשך עבודתה בהרמת משא כבד עלול היה להחמיר את כאבי הגב.
כפי שטען הנתבע, בצדק, בסיכומיו, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו.
התובעת בענייננו עבדה בעבודה פקידותית אלא שהיועץ קבע כי בהתחשב בעובדה שעבדה בעבודה פקידותית ובהתחשב במצבה הרפואי המליץ על גמלת שמירת הריון בשלבים המתקדמים של ההריון בלבד.
מכאן נובע, על אף שהדברים לא נאמרו במפורש, כי ככל שהתובעת היתה עובדת בעבודה פיזית היה מאשר גמלת שמירת הריון בשלב מוקדם יותר.

22. אני ערה לכך כי בניגוד לפסק הדין אברג'ל בענייננו המומחה לא קבע כי המשך העבודה עלול להחמיר את כאבי התובעת, אלא שאין בכך כדי לקבוע כי התובעת לא עמדה בתנאי הנדרש.
ראשית, פרופ' אילן כהן החתום על טופס שמירת ההיריון מיום 16.5.11 הבהיר כי כאבי הגב מחמירים בעמידה ובפעילות...
כך גם עולה מהאישור הרפואי של ד"ר ברונק מיום 26.4.11, לפיו התובעת מתקשה בעמידה וישיבה ממושכת.
מסקנה זאת לא נשללה על ידי היועץ החל מהמועד בו אישר את שמירת ההיריון.
שנית, מסקנתו כי יש להתייחס לשמירת ההיריון כאל מצב המקביל לחופשת מחלה עקב כאבי גב תומכת במסקנה כי המשך עבודה עלול היה להחמיר את כאבי הגב.

23. אני ערה לכך כי יש להבחין בין חופשת מחלה במהלך תקופת הריון לבין גמלת שמירת הריון.
אלא שבענייננו הגם שהבעיה האורטופדית אין מקורה בהריון, הרי שעל פי חוות דעת היועץ ההיריון החמירה.
(דעת הרוב בעב"ל 479/97 המוסד לביטוח לאומי - לימור גבאי, 3.2.02).
נסיבות אלה שונות בתכלית מהנסיבות בעב"ל 206/98 המוסד לביטוח לאומי - זהרה אבו כף מוחמד (11.4.02) אליו הפנה הנתבע, מששם מדובר היה בשבר בירך שלהריון אין כל השפעה עליו.

24. סוף דבר אני מאמצת את חוות הדעת של היועץ וקובעת כי התובעת זכאית לגמלת שמירת הריון לתקופה מיום 26.4.11 ועד הלידה.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא לו פסק הדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחריות לתאונת דרכים

  2. אי הכרה בתאונת דרכים

  3. הפסדי השתכרות לעבר

  4. התיישנות תאונת דרכים

  5. החזר אגרה תאונת דרכים

  6. חובת דיווח תאונת דרכים

  7. חזרה לעבודה תאונת דרכים

  8. תאונת דרכים ברחוב בן צבי

  9. אי שיתוף פעולה מצד המבוטח

  10. הפסד השתכרות תאונת דרכים

  11. בעיות לב לאחר תאונת דרכים

  12. תביעה שעניינה בתאונת דרכים

  13. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  14. בעיה קוגניטיבית תאונת דרכים

  15. התיישנות תאונת דרכים בשטחים

  16. אי הגשת עזרה לאחר תאונת דרכים

  17. תביעת רכוש בגין תאונת דרכים

  18. ביטוח תאונת דרכים בזמן שלילה

  19. אחריות נהג אופנוע לתאונת דרכים

  20. אי חזרה לעבודה לאחר תאונת דרכים

  21. תביעה רכושית בגין תאונת דרכים

  22. התנצלות לאחר קרות תאונת דרכים

  23. אחריות פלילית תאונת דרכים קטלנית

  24. ביטוח נסיעות לחו''ל תאונת דרכים

  25. תאונת דרכים עקב נסיעה לא זהירה

  26. אובדן קואורדינציה עקב תאונת דרכים

  27. תאונת דרכים בין טרנזיט לבין ג'יפ

  28. תאונת דרכים בדרך חזרה מבילוי בים

  29. ההתיישנות להגשת תביעה תאונת דרכים

  30. תביעה על נזקים עקיפים בתאונת דרכים

  31. תאונת דרכים בגלל סטייה מנתיב נסיעה

  32. תאונת דרכים עקב בלימה "מאוחרת מדי"

  33. תאונת דרכים ברחוב ברקוביץ' בתל אביב

  34. תאונת דרכים במהלך ביצוע פניית הפרסה

  35. אפילפסיה פוסט טראומטית עקב תאונת דרכים

  36. תאונת דרכים ברחוב דרך מנחם בגין בתל אביב

  37. תאונת דרכים עם אוטובוס בכיכר – מי אשם ?

  38. תאונת דרכים: הסיטרואן התנגשה במזדה מאחור

  39. האם האירוע "תאונת דרכים" או מעשה התאבדות ?

  40. תאונת דרכים: תסמונת צווארית בגובה C7-T1 מימין

  41. תביעה בגין נזקים והפסדים שונים בשל תאונת דרכים

  42. תאונת דרכים בגלל סטיה מהנתיב הימני לנתיב השמאלי

  43. שאלת האחריות לתאונת דרכים כאשר יש גרסאות סותרות

  44. תאונת דרכים בכיכר אשר לא מסומנים בה נתיבי נסיעה

  45. גרסות שונות לגבי סטייה מהנתיב שגרמה לתאונת דרכים

  46. תאונת דרכים: הג'יפ סטה בחוסר זהירות מהנתיב השמאלי

  47. תאונת דרכים בה שני הנהגים גם יחד אשמים בקרות התאונה

  48. תאונת דרכים עקב סטיה מנתיב אשר קיצרה את מרחק הבלימה

  49. אי פניית הנהג למשטרת ישראל מיד בסמוך לאחר תאונת דרכים

  50. תאונת דרכים בדרך מנחם בגין במעבר מנתיב ימני לנתיב שמאלי

  51. תאונת דרכים - פגיעה בשלולית ענק שהיתה בדרך בכיוון הנסיעה

  52. תאונת דרכים בשעת חשכה בקטע הכביש שאין בו תאורה בכביש רטוב

  53. תאונת דרכים: הנהג המשיך נסיעתו, ככל הנראה מבלי משים לתאונה

  54. תאונת דרכים בכביש דו סטרי שבו יותר מנתיב נסיעה אחד בכל כיוון

  55. תאונת דרכים במהלך ביצוע פניית פרסה שמאלה במגמה להמשיך בנסיעה

  56. עברה תאונת דרכים ביום וכתוצאה ממנה סבלה מכאבי גב לפני ההיריון

  57. תאונת דרכים - ניסיון לטעון כי היתה חתונה במקום והכביש היה חסום

  58. תאונת דרכים: פנתה לראשונה לטיפול רפואי רק יומיים לאחר קרות התאונה

  59. תאונת דרכים: 15% בגין הגבלת תנועות בעמ"ש מותני בצורה קלה עד בינונית

  60. האם מדובר בהתאבדות המוחרגת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ?

  61. האם תאונת דרכים ? נפלה ונחבלה במרחק כחצי מטר מהדלת הסמוכה למושב הנהג

  62. תאונת דרכים: מהגבלת תנועות מזערית, המלווה בספזם שרירים ורגישות ממוקמת

  63. תאונת דרכים באזור "הקניותר" בנס ציונה, מכיוון צפון לכיוון דרום של העיר

  64. תאונת דרכים: סי.טי בטן הדגים קרע בלבלב עם נוזל סביבו - הוחלט על התערבות כירורגית

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון