האם יש להפריד את הדיון בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד

האם יש להפריד את הדיון בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד

2. לצורך הכרעה בשאלה העומדת לפתחנו, ראוי להקדים ולתאר את השתלשלות ההליכים דנן:

(א) ביום 30/11/11 הגישו מר יגאל סרף ומר ואדים היבניק ("התובעים") תובענות כנגד גביש שחם פיתוח ובניה בע"מ וגב' מעין בכר ("הנתבעות") לתשלום שכר עבודה בגין חודש עבודה אחד שביצע כל אחד מהתובעים, לפי הטענה, כמהנדס ראשי אצל הנתבעות. התובענות הוגשו על גבי כתב תביעה אחד, וסכום התביעה הכולל עמד על סך 82,000 ש"ח ("התביעה העיקרית").

(ב) ביום 2/1/12 הגישו הנתבעות כתב הגנה, במסגרתו נטען כי בין התובעים לבין הנתבעות לא התקיימו יחסי עובד ומעביד, ובית הדין נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.

(ג) ביום 24/9/13 התקיים דיון מוקדם בתביעה העיקרית, ולאחר מכן נעתר בית הדין לבקשת התובעים והורה על צירופו של מר ליאור חן כנתבע נוסף (החלטה מיום 15/1/13) (שלושת הנתבעים יכונו יחדיו "הנתבעים").

(ד) לבקשת התובעים הוארך המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם, מאחר שאביה של באת כוח התובעים שכב על ערש דווי, והתובעים הגישו תצהיריהם ביום 24/6/13.

(ה) מרישומי תיק בית הדין עולה כי עד היום נקבעו משישה מועדים לישיבת ההוכחות. בטרם ישיבת ההוכחות שאמורה הייתה להתקיים ביום 2/10/13, הגישו הנתבעים ביום 22/9/13 בקשה להעברת התובענות לדיון לפני שופט מחמת העדר סמכות עניינית של רשם בית הדין לעבודה לדון בתובענות. הבקשה נדחתה בהחלטתי מיום 15/10/13, והערעור שהוגש על החלטה זו נדחה אף הוא (ע"ר 40837-10-13, החלטה מיום 3/12/13, מותב בראשות כב' השופטת נעים דיבנר).

(ו) ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 2/10/13 נדחתה לבקשת הנתבעת מס' 2 מהטעם שנקבע לה דיון דחוף בבית משפט מחוזי מרכז (החלטה מיום 25/9/13).

(ז) ישיבת ההוכחות נדחתה, אפוא, ליום 28/10/13. סמוך למועד זה - ביום 20/10/13 - הגישו הנתבעים תביעה שכנגד ("התביעה שכנגד").

על פי הנטען בתביעה שכנגד, התובעים מחזיקים במסמכים, מחשב וציוד של הנתבעים, ואף עשו בהם שימוש כנגד הנתבעים, תוך גניבת מידע ומסירת מסמכים פנימיים לצדדים שלישייים.

(ח) להשלמת התמונה אוסיף, כי מועד הדיון בהוכחות שנקבע ליום 28/10/13 נדחה אף הוא לבקשת הנתבעים, בכדי לאפשר להם להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם, ומועד חדש נקבע ליום 9/12/13.
המסגרת המשפטית

3. על פי תקנה 36 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, רשאי בית הדין האזורי לעבודה להורות על מחיקת התביעה שכנגד או להורות על הפרדת הדיון, אם נראה לו שאין זה מן הראוי לפסוק בתביעה שכנגד ביחד עם התובענה, אלא בדרך של תובענה נפרדת.

לפיכך, ובהתאם להחלטת בית הדין מיום 29/10/13, הגישו הצדדים הודעות בדבר עמדתם בנוגע לשאלת הפרדת הדיון.

עיקר טענות הצדדים

4. התובעים מבקשים להורות על הפרדת הדיון וטוענים כי נוכח השלב המתקדם בבירור התביעה העיקרית הרי שצירוף התביעה שכנגד יסרבל ויסבך את הדיון, ובכך יעכב אותו שלא לצורך. התובעים מוסיפים וטוענים כי התנהלות הנתבעים עד כה מעלה חשש סביר וממשי כי עיתוי הגשת התביעה שכנגד נועד "לתקוע מקלות בגלגלים".

5. הנתבעים טוענים מנגד כי על בית הדין להורות על איחוד התביעות, וכי בבואו לשקול הפרדת הדיון על בית הדין ליתן את הדגש לזהות בעלי הדין. לטענתם, קיום ישיבת הוכחות אחת להכרעה בכל השאלות השנויות במחלוקת יחסוך זמן שיפוטי יקר והקצאת משאבים מיותרת על ידי בית הדין.

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בהודעות הצדדים ונתתי דעתי לטיעוניהם, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על פיצול הדיון בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד.

7. הכלל הוא שהדיון בתביעה שכנגד ייערך ביחד עם הדיון בתביעה העיקרית, אלא שתקנה 36 מותירה לבית הדין את שיקול הדעת לקבוע שלא כך יהיה.

ברע"א 210/00 שלומוביץ נ' שיכון עובדים בע"מ, נאמר, בין השאר, כי "אחד המקרים שבהם ראוי להפריד את הדיון בתביעה שכנגד מהדיון בתביעה העיקרית הוא כאשר יגרום האיחוד לסרבול ההליכים ולעיכוב בירור התביעה העיקרית יתר על המידה" (פ"ד נד 69).

אמנם, באותו עניין נאמרו הדברים בהתייחס לאיחוד הדיון בתביעות שונות מכוח תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולא להפרדת דיון בתביעה עיקרית מן הדיון בתביעה שכנגד (לפי תקנה 53(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). אולם עיון בפסק הדין באותו עניין מעלה כי מדובר בנסיבות דומות למקרה דנן, שכן שם השתהתה התובעת שכנגד ולא הגישה את תביעתה אלא כארבע שנים לאחר הגשת התביעה העיקרית, ובית המשפט ראה בכך סיבה מספקת שלא לאחד את הדיון.

8. התביעה העיקרית הינה תביעה לתשלום שכר עבודה בגין חודש עבודה בודד, כאשר לטענת התובעים עבדו אצל הנתבעים בתפקיד מהנדס ראשי. לעומת זאת, למקרא כתב התביעה שכנגד עולה כי עילתה פגיעה במוניטין ובשם הטוב, גניבת מידע ומסירת מסמכים פנימיים לצד שלישי.

לדעתי, אין קשר ענייני בין התביעה העיקרית לתביעה שכנגד ושתי התובענות נשענות על רקע עובדתי שונה לגמרי. התביעה העיקרית הינה תביעה לשכר עבודה הנגזרת מהשאלה אם שררו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים אם לאו, בעוד שהתביעה שכנגד הינה תביעה כספית אשר דורשת ליבון שאלות לגמרי שונות, לאמור: שימוש התובעים במסמכים פנימיים של הנתבעים, גניבת מידע ומסירתו לצד ג'.

9. בנסיבות אלה, נראה כי לא תצמח כל תועלת משמיעת הראיות בשתי התובענות יחדיו, משום שממילא קרוב לוודאי שלכל תובענה יוגשו ראיות שונות והעובדות הצריכות להתברר בכל אחת מהתובענות שונות הן, ואין ספק כי בירורן של שתי התובענות יחדיו יכביד, יסרבל ויעכב את בירורה של התביעה העיקרית, העוסקת בטענות הראויות להתברר בהקדם האפשרי היות והמדובר בתובענה שהוגשה לפני למעלה משנתיים והסעד הנתבע הוא שכר עבודה מולן, להבדיל מהתביעה שכנגד, אשר הוגשה כשנתיים מאוחר יותר, בעילה של פגיעה במוניטין.

10. זאת ועוד: אני סבורה כי ההכרעה שתינתן בתביעה העיקרית רלוונטית ביותר לצורך המשך בירור התביעה שכנגד, לאחר שבית הדין יכריע בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. הרי ככל שבית הדין לא יכיר בקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים, הוא נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה שכנגד.

11. אוסיף, כי הנתבעים לא התייחסו בהודעתם לטענת סרבול הדיון ועיכוב בירור התביעה העיקרית. יתרה מזאת, טענות הנתבעים אין בהן כדי לתמוך בעמדה שיש לקיים את הדיון במאוחד. הנתבעים אינם מפרטים מדוע הפרדת הדיון תפגע פגיעה חמורה בזכויותיהם המהותיות והדיוניות, ואינם מפרטים מדוע יש לדון בשאלה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים והאם התובעים זכאים לתשלום שכר עבודה, יחד עם השאלה העומדת במרכזה של התביעה העיקרית שעניינה בנזקי מוניטין.

12. לאור כל האמור, אין הצדקה לאחד את הדיון בתביעה העיקרית בתביעה שכנגד.

13. משכך, ומכוח סמכותי על פי תקנה 36 הנני מורה על הפרדת הדיון בתביעה שכנגד מן התביעה העיקרית. התביעה שכנגד תהפוך לתובענה בסמכות שופט, ותיקבע לדיון על פי סדר התיקים מסוגו.

14. בנסיבות העניין, ומשבית הדין הורה לצדדים להגיש הודעותיהם מיוזמתו, כל צד יישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. איחור לדיון

  2. בעל דין נכון

  3. בקשה לדיון דחוף

  4. בקשה לקביעת דיון

  5. בעל דין לא מיוצג

  6. איחור לדיון בשעתיים

  7. בעל דין שאינו מיוצג

  8. איחור לדיון ב-40 דקות

  9. אי הודעה על ביטול דיון

  10. העברת תיק ממחוז למחוז

  11. בקשה לשינוי מקום דיון

  12. העברת תיק לבית דין אחר

  13. בקשה דחופה לדחיית דיון

  14. העברת תיק מהשלום למחוזי

  15. בעל דין שלא התייצב לדיון

  16. בקשה לצירוף המדינה לדיון

  17. אי קיום דיון לגופו של עניין

  18. זכות בעל דין להיות נוכח בדיון

  19. שתי תביעות כספיות שהדיון בהן אוחד

  20. אי הופעה לדיון בבית משפט עקב טעות משרדית

  21. סמכות בית המשפט שלערעור להורות על דיון חדש

  22. עיכוב דיון עד להכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות

  23. האם יש להפריד את הדיון בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד

  24. בקשות למתן הבהרה ולדיונים דחופים בעקבות החלטת ועדת ערר

  25. האם ראוי לעכב את הדיון בערר עד להכרעת בית המשפט המוסמך ?

  26. החזרת דיון לועדת הערר על מנת שתחליט האם קוימו כל התנאים למתן היתר בניה

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון