פרשנות תכנית מתאר

פרשנות תכנית מתאר

נקודת המוצא היא כי תכנית, כמו כל דין, יש לפרש על רקע תכליתו, ולעניין זה נפנה לדברי כבוד ביהמ"ש בעת"מ 3/97 אבוטבול נ' הוועדה המקומית רעננה ואח':

"תכנית מיתאר היא יציר "חי" ואינה מצלמת את תמונת המצב הקיימת בעת אישורה, אלא מהווה מסגרת שיוצקים בה תוכן על פי שינויי העיתים, והתפתחות הטכנולוגיה בתחומי החיים השונים. לפיכך, יש ליתן לתכניות פרשנות סבירה ולפרש את לשונה של התכנית על פי תכלית התכנית, תוך שימוש בשכל הישר.
תכנית מיתאר מטרתה ליצור את המסגרת לבניית השטח לגביו היא תוכננה. הבנייה עצמה יכולה להסתיים שנים ארוכות ואף עשרות שנים לאחר התווית התכנון בתכנית המיתאר. לפיכך, אלמנטים שונים הנבנים כיום, לא היו קיימים כלל בעת שתוכננה הבניה בתכנית המיתאר. מוסדות התכנון בדרך כלל אינם מעדכנים את תכנית המיתאר בתדירות גבוהה. אך אין משמעות הדבר, שלא ניתן ללמוד מתכנית המיתאר על האפשרות להקים אלמנט כזה או אחר במסגרתה."


הפרשנות הנבחרת תואמת את הציווי שקבוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לעניין הגנה על זכות הקניין, ולעניין זה אנו מפנים לעת"מ1041/98 שוב נגד הועדה המקומית ת"א, עת"מ 1568/02 רימרמן נגד ועדת ערר מחוז מרכז, שם נפסק כדלקמן:

"... לא ניתן להתעלם מכך שפרשנות זו של הועדה המקומית עומדת בקנה אחד עם המגמה המיטיבה עם זכות הקניין של התושבים, ע"י הענקת פירוש המאפשר למשיבים למצות בצורה מירבית זכויות בקרקע. ברור הוא, כי לו הייתה זכות זו עומדת בניגוד גמור לכוונת התכנית או פוגעת באופן קשה באחרים, לא היה בכך כדי לסייע. במגמה זו, לאור האמור לעיל, יש גם כדי לתמוך בהחלטתה של הועדה המקומית, כפי שנאמר: "כמובן אם תכליתה של תב"ע ניתנת לפירושים שונים, כולם סבירים ובתוכם גם פירוש המשמר את קנינו של הפרט מבלי לפגוע באינטרס ציבורי שהוא בתחום התכנוני, אין לראות מדוע לא יאמץ הפרשן המשפטי את הפירוש הזה ואולי הוא אפילו מחויב בו". עת"מ (ת"א) 1041/98 שוב נ' הועדה המקומית ת"א, פד"מ כרך ב, חלק 2, 1998, תשנ"ח-נ"ט."

הפרשנות מתיישבת עם הכלל הפרשני (המשני) בדבר "פרשנות נגד המנסח" [ראו והשוו: רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נ' מרכז משען, פ"ד נב(4), 145, 159-160 (1998); ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1, 10 (1999)]. שם נקבע: "אמנם התכניות הנזכרות לעיל אינן בגדר "חוזה", אולם סבורני כי כאשר קיימת עמימות או חוסר בהירות בפרשנותן של התכניות, אשר המשיבות הן מנסחותיהן, ככלל, אין זה ראוי שהפירוש המיטיב עמן הוא זה שיתקבל דווקא."

דומה כי התכלית היתה שימור מלוא הזכויות הנובעות מגודלו של המגרש כ – 534 מ"ר, ואיננו מוצאים כל רציונל בהפרדת הטיפול בזכויות הבניה לעומת הצפיפות בהיבט זה, הואיל והרשויות מצאו לנכון לשמר זכויות הנובעות מגודל מגרש מסוים, הכוונה, ברגיל למלוא הזכויות ואין כל היגיון בהקצאת מטרים ללא יחידות דיור, שהרי המשמעות היא בניית יחידות דיור בני 300 מ"ר כל אחת באזור שאינו מתאים לכך מלכתחילה.

הסתייגות נציג מתכנן המחוז:

הואיל ולשון הטבלה נוקטת "שטח לחישוב אחוזי הבניה", לטעמי , לא נכון להסיק מכך לעניין כוונה בנושאים אחרים, דוגמת מספר דירות יחידות הדיור.

אשר על כן ולאור כל האמור הערר מתקבל ברוב דעות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות תכנית מתאר

  2. פרשנות תכנית מתאר

  3. ביטול תוקף תכנית מתאר

  4. ביטול תוכנית מתאר מקומית

  5. היתר בניה בניגוד לתוכנית מתאר

  6. חריגת היתר לפיתוח מתכנית המתאר הארצי לדרכים

  7. תכנית המתאר ירושלים 2000 לא הופקדה וממילא לא אושרה

  8. התעלמות מההשבחה במקרקעין באזור מגורים ב'1 עקב אישור תכניות מתאריות

  9. הוראותיה של תכנית המתאר גוברות על הוראותיה של תכנית מפורטת המאושרת מכוחה

  10. העדר התייחסות לתכנית מתאר ארצית במצב תכנוני קודם יש בו כדי לאיין את השומה

  11. נטען כי לא ניתן להטיל היטל השבחה מכוח תכנית מתאר ארצית ומכאן גם לא מכוח תמא 32ג'

  12. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון