האם רשאי היה לערער שלא במסגרת ערעור עצמאי אלא במסגרת ערעור שכנגד

4. הלכה היא כי ניתן להגיש ערעור שכנגד רק בעניינים שעלו במסגרת הערעור העיקרי, כאשר צריכה להתקיים זיקה בין הערעור לערעור שכנגד. דרישת הזיקה פורשה אומנם בהרחבה, ואולם צריכה להתקיים זיקה כלשהי.

יפים לעניין זה דברי הנשיא א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), בעמ' 20 - 21:

"הנושאים, שבהם ניתן להגיש ערעור שכנגד, נדרשים לבטא זיקה וקשר לעניין הנזק בהודעת הערעור הראשי (שלא כמו בתביעה-שכנגד, שבה מרחב אפשרויות ההגשה העומדות לרשות התובע שכנגד גדול יותר)...
אמנם, הדרישה בדבר 'אותו עניין' מתפרשת על דרך ההרחבה, ונפסק כי על מנת לעמוד בה אין צורך שהערעור שכנגד יוגבל לנושאים המועלים בהודעת הערעור. אך עדיין צריכה להתקיים זיקה כלשהי, ולו מצומצמת בהיקפה, בין הערעור העיקרי לבין הערעור שכנגד".

כך גם דברי כב' השופטת דורנר ברע"א 6947/99 קו-לו עבודות בנין ופיתוח נ' תעשיות קסריה פולימרים ( 7.12.1999) (להלן: "פס"ד קו-לו"):

"בין ערעור עיקרי ובין ערעור-שכנגד חייבת להיות זיקה כלשהי, ולו מצומצמת בהיקפה. ערעור-שכנגד, מעצם טיבו וטבעו מוגש על-ידי צד, לאחר שהוגש כנגדו ערעור, וכתגובה לו. מכאן, שעליו לנבוע מאותו ערעור עיקרי שהוגש, ולעסוק באותם עניינים שהובאו לבחינה נוספת בפני ערכאת הערעור, או למצער, בעניינים הקשורים להם".

ובבש"א 3868/90 יעד אלקטריק נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א., פ"ד מה(1) 263 (1990):

"דין הוא שזכות זו לא תהא כלפי כל עניין שליבו של המערער שכנגד חפץ בו, אלא, בהיות הערעור שכנגד סמוך על שולחנו של הערעור העיקרי, ולשם הגשמת מטרותיו - שומה עליו שיהא באותו עניין בו עוסק הערעור העיקרי".

[ראו גם פסק דינו של הנשיא שמגר בבש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן, פ"ד מה(5) 695, בעמוד 700 ואילך].

יש לזכור, כי הערעור שכנגד מאפשר למגישו לחרוג מפרקי הזמן הקצובים להגשת ערעור רגיל, ולפיכך אין לרוקן מתוכן את דרישת הזיקה המהותית בין הערעור שכנגד לבין הערעור העיקרי [ע"א 8285/11 FORTINET INC נ' אבנט תקשורת בע"מ ( 29.01.12)].

5. עו"ד טוען כי מששתי התביעות הינן בעילת לשון הרע, ומשקיים "קשר בל יינתק" בין שתי התוכניות במסגרתן נאמרו הדברים, הרי שקיימת זיקה בין הערעור והערעור שכנגד והם עוסקים באותו עניין.

6. ומן הכלל אל הפרט; בפני בית משפט קמא עמדו שתי תביעות נפרדות, בעלות עילות נפרדות, הגם שהיה קיים קשר ב"סיפור המסגרת". העובדה ששתי התביעות נכרכו בבית משפט קמא ונדונו יחד, אינה יוצרת את הזיקה הנדרשת ככל שמדובר בהגשת ערעור שכנגד, אשר כל אחד מהצדדים משיג על תביעה אחרת.

לו היה מדובר בתביעה אחת שהתובע מתייחס לשני אירועים והוא בוחר לערער על אירוע אחד שתביעתו נדחתה, יתכן והיה רשאי המשיב להגיש ערעור שכנגד לגבי השגותיו באירוע השני. לא כך במקרה שלפנינו שבו כאמור מדובר בשני אירועים נפרדים, בשתי תביעות נפרדות, כאשר בתביעה הראשונה המערער הוא התובע ואילו בשנייה - הנתבע.

דין אחד צריך לחול במקרה זה לו נידונו שתי התביעות בבית משפט קמא בנפרד, שאז בוודאי שהמשיב לא יכול היה להגיש את ערעורו במסגרת "ערעור שכנגד". אני סבורה כי זה הדין גם במקרה דנן משמדובר בשתי תביעות נפרדות. יפים בהקשר זה דברי המלומד י' זוסמן בספרו סדרי הין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 846:

"ערעור שכנגד, דינו כדין ערעור רק לצורך אותו עניין שהוא נשוא הערעור, ורק כלפי המערער עצמו, אך לא לצורך עניין אחר ושונה הימנו, שנידון אף הוא בדרגה ראשונה (הדגשות שלי – ר.ל.ש).

ראה גם דברי כב' השופטת דורנר בפס"ד קו-לו, שצוטט לעיל, שם נקבע כי לא מתקיימת זיקה בין הערעור לערעור שכנגד, כאשר גם שם נידנו תביעות ותביעות שכנגד, וכלשונה:

"בין הערעור שהגיש הקבלן ובין הערעור-שכנגד אותו הגישה המזמינה אין כל קשר או זיקה שהם. גם בית-משפט השלום, בפסק-דינו, דן בכל אחת מהתביעות בנפרד, מבלי להצביע על קשר כלשהו בין טענות הקבלן בתביעתו ובין טענות המזמינה בתביעתה-שכנגד".

7. לאור כל האמור, אני סבורה כי בנסיבות העניין כאשר הערעור העיקרי שהגיש המערער מתייחס לתביעה שהוא הגיש, לא יכול היה המשיב להגיש ערעור שכנגד בגין דחיית התביעה שכנגד, שהמועד להגשת ערעור עצמאי לגביו חלף.

8. לבסוף, מצאתי לנכון להתייחס לטענת עו"ד במסגרת השלמת הטיעון לפיה בית המשפט לא היה רשאי לעורר את השאלה נשוא החלטה זו מחדש לאחר שנערך הדיון. אין בידי לקבל טענה זו. הן במסגרת עיקרי הטיעון לערעור שכנגד, והן במסגרת הטיעון בעל פה, הועלתה הטענה על ידי בא כוחו שלמר הולצמן, אך לא נידונה לגופו של עניין (לאחר שבדיון הוחלט שהערער שכנגד הוגש באיחור, החלטה ששונתה בעקבות הגשת בקשה לעיון חוזר). לצורך ליבון הסוגיה וקבלת תמונה מלאה מצאתי לנכון לאפשר לשני הצדדים להגיש טיעונים בכתב בעניין זה.

9. לאור כל האמור, הערעור שכנגד שהגיש עו"ד נדחה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשת רשות ערעור שכנגד

  2. המועד להגשת ערעור שכנגד

  3. הפקדת ערבון בערעור שכנגד

  4. הארכת מועד להגשת ערעור שכנגד

  5. בקשה למחיקה על הסף ערעור שכנגד

  6. בקשה לסילוק על הסף ערעור שכנגד

  7. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד

  8. המועד להגשת עיקרי טיעון בערעור שכנגד

  9. המועד להגשת ערעור שכנגד בבית הדין לעבודה

  10. האם רשאי היה לערער שלא במסגרת ערעור עצמאי אלא במסגרת ערעור שכנגד ?

  11. ערעור כנגד החלטה של הועדה הרפואית שקבעה 5% לפי סעיף 35(1) א-ב מותאם

  12. ערעור על חיובים בגין ליקויי בנייה וערעור שכנגד על דחיית הטענה בדבר אי התאמת שטח הדירה

  13. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון