האם פרסום כותרת בעיתון בדבר פיטורים מהעירייה מהווה לשון הרע

טען כי פרסום כותרת בעיתון בדבר פיטוריו מהעירייה, מהווה פרסום פוגע, מעליב, שקרי ומגמתי אשר פגע בו ובמעמדו הציבורי.

עוד טען התובע כי הנתבעים לא פנו אליו לצורך אימות המידע ולא ביקשו לקבל את תגובתו והתייחסותו טרם פרסום הכתבה.

בתאריכים 1.3.10 ו – 16.8.11, פנה התובע במכתב ובו ביקש מהנתבעים התנצלות העיתון ופיצוי בסך 50,000 ₪, כמתחייב בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק").

מנגד, טענו הנתבעים להגנת "אמת בפרסום" הקבועה בסעיף 14 לחוק, שכן תוכן הפרסום היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי מהמעלה הראשונה.

לטענת הנתבעים אין חולק כי באופן מעשי הופסקה עבודתו של התובע וכי עד עצם היום הזה, התובע לא שב להיות מועסק באותה המשרה, משמינויו של התובע בוצע בניגוד לחוק ובניגוד לתנאי המכרז שפורסמו.

הנתבעים טענו כי האמינו באמיתות הפרסום וקיבלו מידע ישיר מדובר עיריית טירת הכרמל כמצוין בכתבה וכן מאסמכתאות ממשרד הפנים. זהו המאפיין העיקרי המצביע על קיומו של תום לב.

עוד טענו הנתבעים כי על פי פירושו של מילון "אבן שושן" פרשנות המושג הושעה הנה: הורחק, הוצא לחופשה מאולצת, הודח. מנגד פרשנות המונח "פיטורים" הנה: סילוק ממשרה, שילוח מתפקיד. כך שלא ברור על מה מלין התובע כשעסקינן במילים נרדפות אשר פרשנותן זהה לחלוטין.

עוד טענו הנתבעים כי הממונה על המחוז החליט במכתבו מיום 22.2.10 שעל העירייה להשעות את התובע לאלתר. עד למועד זה, בחלוף שנתיים ימים, לא חזר התובע לעבודתו כיועץ ראש העיר לקליטת עלייה. יתרה מכך, ראש העיר, מר אריה טל, הפסיק מיד את עבודתו לאור הוראת משרד הפנים.

הכתבה התבססה על מסמכיו של מר משלב הממונה על מחוז חיפה מטעם משרד הפנים מיום 22.2.10 ועל הודעת דובר ראש העיר טירת הכרמל, מר מוריס אסייג כפי שצוטט בכתבה.

דיון והכרעה:

הצדדים הסמיכו את בית המשפט, בדיון מיום 6.5.13 ליתן פסק דין על דרך הפשרה מכוח סמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

על פי ההלכה הפסוקה, "סעיף 79 א' אינו מונע את בית הדין מלהחליט, בגדר סמכותו, לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, אם כי יש להניח שנסיבות אלו תהיינה מטבע העניין נדירות". (ע"א 3958/95 אדמונד שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ואח', תקדין עליון, כרך 1, 96, 487).
אולם:

"יש ופסיקה על דרך הפשרה מבוססת כל כולה על 'כללי צדק טבעי' (הנשקלים במאזני המשפט), כגון פשרה המביאה בחשבון שיקולים מוסריים טהורים כמו גם עקרונות של חירות, צדק, יושר ושלום...ויש ופשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג.
פשרה מכאנית המבוססת תמיד על חלוקת נשוא התביעה בין בעלי הדין באופן של "מחצה ומחצה" – פסולה, משום שהיא שרירותית ובלתי סבירה, ומשום שאינה מביאה בחשבון את כל יסודות הסכסוך שבין בעלי הדין. זאת ועוד, פסיקה בדרך של פשרה אינה מתייחסת אך לפן המהותי והיא יכולה להתייחס כל כולה למישור הפרוצדוראלי ולדיני הראיות...גם התדיינות שאינה מצריכה ניהול מסכת שלמה של הוכחות והבאת ראיות ואפילו כל כולה על פי הדין המהותי, הינה בגדר של פסיקה בדרך של פשרה...במקום שהדרך של "יקוב הדין את ההר" נראית נוקשה מדי בנסיבותיו של המקרה הנדון יש לפסוק על דרך הפשרה, אולם בשום אופן אין לפסול פתרון צודק רק משום שהוא חופף את הדין המהותי...פירושו של דבר הוא כי בית משפט אשר בעלי הדין מסרו לו את ההכרעה בסכסוך "על דרך הפשרה", אינו חייב לפסול את הפסיקה הנראית לו צודקת בנסיבות העניין רק משום שהיא "נגועה" בחסרון שהיא חופפת את הדין המהותי...יחד עם זאת, גם אם הפירוש הנכון הוא רחב מספיק כדי לכלול פסיקה החופפת לדין, ברור כי בעלי הדין יכולים למקד את העניינים בהם מבקשים הם את הכרעתו של בית המשפט על דרך הפשרה, על ידי אמירה מפורשת בהסכם הפשרה וכך למנוע פסיקה שעל פי הדין המהותי. אולם משלא עשו כן ומסרו את כל העניין להכרעתו של בית המשפט יכול בית המשפט לדעתי לפסוק על פי שיקול דעתו בין לדין ובין לפשרה." (דברי כבוד השופט אילן בע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציולנה, פד"י נג (1) עמ' 337 בעמ' 346 .

אם כן, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות והתרשמתי מטענות הצדדים, מהמסמכים שלפני ומהסיכומים הנני קובעת שיהא זה נכון וצודק לקבל את התביעה.

כ אינני מקבלת את טענת הנתבעים לפיה המילה "השהייה" משמעותה "הוצאה ממסגרת", "סילוק" או "פיטורין".

מכותרת הכתבה נשוא התובענה עולה כביכול התובע פוטר מתפקידו כיועץ ראש העיר כאשר הנסיבות והקשר הדברים בענייננו שונים לחלוטין.

לא נתקבלה במועד פרסום הכתבה, כל החלטה לפטר את התובע. עיריית טירת הכרמל פנתה למשרד הפנים בבקשה לאשר את העסקתו של התובע בתפקידו כיועץ וביום 23.2.10 הודיעה העירייה כי בהתאם להוראות הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים תוקפא העסקתו של התובע עד להשלמת תהליך קבלת האישור.



במועד פרסום הכתבה, התובע לא פוטר על ידי עיריית טירת הכרמל והוא אף מועסק על ידה עד היום. בסופו של דבר, ההחלטה הסופית שלא לאשר את העסקתו של התובע בתפקיד היועץ התקבלה במועד המאוחר לפרסום הכתבה. הכותרת המובלטת לפיה התובע פוטר אינה נכונה ואינה משקפת את הדברים כאשר בזמן פרסומה התובע לא פוטר אלא משרתו הוקפאה.

בת"א (ת"א) 2667/00 ששון מרום נ' גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ (פורסם ביום 9.10.07) (להלן: "פס"ד ששון מרום") נקבע כי פרסום לא נכון על פיטוריו של אדם מהווה "לשון הרע". פרסום שכזה עלול להשפיל אדם בעיני הבריות ולפגוע במשלח ידו או מקצועו בהתאם להגדרת "לשון הרע" בסעיף 1 לחוק.

לאור המסקנה העובדתית אליה הגעתי, כי הפרסום בכותרת הידיעה נשוא התביעה אינו נכון, שכן כאמור משרתו של התובע, באותה העת הוקפאה ,והוא לא פוטר, לא עומדות לנתבעים 1-3 ההגנה שבסעיף 14 לחוק.

לעניין גובה הפיצוי הראוי בגין פרסום לשון הרע, בפס"ד ששון מרום אוזכר רע"א 4740/00 אמר ואח' נ' יוסף ואח', פ"ד נה(5) 510, שם סיכם כב' הנשיא א' ברק את ההלכות לעניין הפיצויים הנפסקים בגין פרסום לשון הרע: "מטרת הפיצוי במקרה זה הינה להסיר את הנזק ולהיטיבו. היא נועדה להעמיד את הניזוק במצב בו היה אלמלא פורסם לשון הרע, הן מבחינת הפגיעה בשיעור ההשתכרות, והן מבחינת הפגיעה בשמו הטוב. הפיצוי נועד להשיג שלושה יעדים: לעודד את רוחו של הניזוק, לתקן את הנזק לשמו הטוב, ולמרק את זכותו לשם הטוב שנפגעה בגין לשון הרע (ראה עמ' 521-524). לכן, מחד - אין להטיל פיצויים העולים על שיעור הנזק שנגרם; מאידך – אין להסתפק בפיצוי סמלי" (עמ' 35 בפס"ד ששון מרום).

יש להביא בחשבון לחובת התובע את העובדה כי גם אם המשיך בעבודתו בעיריית טירת הכרמל במחלקת תלונות הציבור, הרי בסופו של דבר, בפועל, לא שב התובע לעבודתו כיועץ ראש העיר לענייני קליטת עלייה .

איזון השיקולים דלעיל, מביא לכך כי לדעתי הפיצוי הראוי המגיע לתובע, במסגרת פסק דין על פי סעיף 79(א) , בגין הפגיעה בשמו הטוב הוא בשיעור של 6,000 ₪.








סיכומו של דבר.
הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך 6000 ₪.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הפרסום ועד ליום התשלום בפועל .

בנוסף יישאו הנתבעים ביחד ולחוד בהחזר האגרה ובשכ"ט עו"ד בשיעור 1200 ₪.
בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אשם תורם לשון הרע

  2. התיישנות לשון הרע

  3. בחינת אמרות לשון הרע

  4. מחיקת תביעה לשון הרע

  5. בוררות בתביעת לשון הרע

  6. גילוי מסמכים לשון הרע

  7. מכתב תלונה למבקר המדינה

  8. אחריות שילוחית בלשון הרע

  9. מבחן אובייקטיבי לשון הרע

  10. הפרת חובה חקוקה לשון הרע

  11. אינטרס ציבורי בפרסום לשון הרע

  12. העברת תיק ועד בית - לשון הרע

  13. אחריות גלובס בגין פרסום לשון הרע

  14. טענת הוצאת דיבה עקב האשמות כוזבות

  15. אחריות על פרסום לשון הרע בפורום באינטרנט

  16. אחריות ספק אינטרנט לפרסומי לשון הרע של גולשים

  17. תביעה לקבלת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין לשון הרע

  18. חובת דיווח חסרי ישע - תביעה לפי חוק איסור לשון הרע

  19. תביעת לשון הרע נגד הוצאה לפועל (הרשות לאכיפה וגבייה)

  20. תביעה על סך 70,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965

  21. האם פרסום כותרת בעיתון בדבר פיטורים מהעירייה מהווה לשון הרע ?

  22. תביעה של כתב ספורט בגין פרסום לשון הרע באתר אינטרנט של אוהדים

  23. לשון הרע - סירוב שיק מחמת היעדר כיסוי מספיק עלול לבזות אדם ולהשפילו

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון