תביעת הוט נגד לקוח שרכש חבילת טריפל לשנה וחצי

תביעת הוט נגד לקוח שרכש חבילת "טריפל LCD MEGA לשנה וחצי", הכולל שירותי טלויזיה , אינטרנט וטלפון. במסגרת אותה חבילה קיבל הנתבע טלוויזיה שטוחה בגודל 32 אינץ' זאת ובלבד שהנתבעת יתחייב ל- 36 חודשים.



בכתב התביעה נטען כי הנתבע לא עמד במסגרת התשלומים שסוכמה על פי ההסכם ועל כן נוצר חוב אשר הסתכם נכון ליום 15.2.2011 לסך של 3341.94 ₪.




עם כריתת הסכם היחסים בין הצדדים עלו על שרטון שכן הנתבע טען כי במסגרת ההתקשרות מסר לנציג התובעת כי כל מטרתו בהתקשרות היא לצפות במשחקי הליגה הלאומית בכדורגל בהן נוטל חלק בנו של הנתבע כשחקן. נטען כי במעמד זה הובטח לו כי החבילה שרכש הנתבע תכלול חבילת "אקסטרה ספורט" אשר כללה את כל ערוצי הספורט ללא הגבלה. לאחר חיבור הנתבע לרשת הכבלים התברר לו כי ערוץ ספורט 1 וספורט 2 לא כלולים בחבילה שרכש ועל כן פנה לנציגי התובעת ואלה הבטיחו לו כי השירות יסופק.




הנתבע טוען כי לאחר שפנייתו לא טופלה דרש ביום 22.12.2010 להתנתק משירותי התובעת לאלתר. למרות זאת, התובעת נענתה לדרישתו רק ביום 15.2.2011 וניתקה אותו מהשירותים.




ביום 30.6.2013 נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובעת העיד מר דוד בצרון ומטעם הנתבע העיד הוא בעצמו.


הערה מקדמית



בכתב התביעה נתבע כאמור הסך הנ"ל ונטען כי הוא בעבור אספקת שירותי כבלים. בכתב התביעה לא פורט ממה מורכב סכום החוב. במכתב דרישה שהופנה אל הנתבע מיום 29.2.2012 נטען כי סכום החוב שונה והועמד על סך של 5,442.34 ₪ מבלי שניתן פירוט ממה מורכב החוב.




בתצהיר עדות ראשית נקב המצהיר מטעם התובעת בסכום אחר ודרש סך של 3,098.92 ₪ כאשר נטען כי הסכום מורכב מדמי מנוי מיום החיבור ועד ליום הניתוק. לפני טען אותו עד כי הדרישה של התובעת מהנתבע עומדת כיום על סך של כ- 2,400 ₪ בגין ההטבה של הטלויזיה שסופקה כאשר בגין דמי שהמנוי בעבור השימוש שביצע הנתבע במשך כחודשיים ניתן זיכוי על ידי התובעת ואינה דורשת כל סכום בגין כך.




ברי כי השינוי המתמיד בעמדת התובעת מקשה לנהל משפט כסדרו למעה אף מדובר בשינוי חזית לכל אורך הדרך אשר מקשה אף על הצד שכנגד להתגונן כדבעי מפני התביעה. אם היה הנתבע מתנגד לשינוי חזית זה אף מן הסתם לא הייתי מקבל את התביעה והייתי מורה על דחייתה. אלא מה? הנתבע באמצעות בא כוחו הצהיר לפרוטוקול הדיון ביום 1.5.2013 כדלקמן (עמ' 2 ש' 18):


"המחלוקת היחידה היא עניין הטלוויזיה"



משכך הועמדה המחלוקת בין הצדדים אתייחס לתביעה כתביעה כספית על שווי ההטבה קרי הטלוויזיה.



דיון והכרעה



על פי הראיות שהונחו לפני עולה כי הנתבע חתם על רכישת ערוצי ספורט למיניהם לרבות חבילת "ספורט אקסטרה". במסמך שצורף להתנגדות שהגיש הנתבע רשום ספורט אקסטרה מבלי לפרט מה מהות החבילה ומה היא כוללת.




הנתבע עשה עליי רושם אמין ולא נפלו בעדותו פרכות או סתירות אשר גורמות לי לפקק בעדותו לפיה נציג התובעת מסר לו כי חבילה זו כוללת ספורט 1 וספורט 2 אשר התובעת טוענת כיום כי לא כוללות בחבילת הספורט אקסטרה. התובעת ללא כל סיבה מוצדקת לא מצאה לנכון להביא לעדות את הנציג שפגש את הנתבע והחתימו על החוזה.




התובעת באמצעות מצהירה ניסתה לטעון כי המסמך המפרט את חבילת הרכישה וצורף להתנגדות אינו לו כל תוקף משפטי. הנני מצר על כך שהמצהיר המחזיק ברכז צוות טיפול משפטי אינו מודע מה משמעותו של מסמך זה ומתכחש לתוקפו המשפטי ועדיף אילו לא היה טוען טענה זו. מסמך זה הוא חלק בלתי נפרד מההתקשרות בין הצדדים ועל כך לא צריכה להיות מחלוקת. מסמך זה מפרט את דרך הגביה ואת אמצעי התשלום בו הנתבע אמור להיות מחויב. כן מפורט בו החבילה שרכש הנתבע ומה כלול בה.




חוזה אמור להיות בהיר ומדויק. היה על התובעת באמצעות נציגה להבהיר היטב לנתבע כי החבילה שרכש אינה כוללת את ערוצי הספורט אותם ביקש במפגיע לכלול. משהוסבר לו בתחילה כי ערוצים אלו כלולים בחבילת הספורט ולאחר מכן התברר שאינם כלולים הרי הנתבע הוטעה וקמה לו הזכות לבטל את ההסכם כפי שעשה.




התנהגות התובעת לאחר מכן מלמדת כי היא קיבלה על עצמה את האחריות ומודה בכך כי שגתה. שכן היא מצאה לנכון לזכות את הנתבע על דמי שמנוי עד למועד ניתוקו.




דא עקא, לאחר הודעת הביטול שלחה התובעת את הטלוויזיה והתובע בחר מסיבות השמורות עמו לקבלה ולהשתמש בה. בנוסף לאחר הודעת הביטול המשיך התובע בין עצמו ובין באמצעות בני משפחתו להזמין שירותים באמצעות התובעת בין על ידי צפיה בסרטים ובין על ידי שימוש בערוצי ספורט. אולם בהמשך מציין עד התביעה כי בשיחה שנערכה עם הנתבע הוסבר לו שערוצי הספורט המבוקשים על ידו הינם בתשלום ואז הוא בחר להתנתק מסיבה זו. לכן ניתן לומר כי לבסוף עמד הנתבע על ביטול ההסכם בגין הטעייתו. אינני רואה בפעולות שביצע הנתבע כאישרור החוזה. הנתבע הסביר כי ציפה שהתובעת תתקן את המעוות ותספק את השירות שהובטח לו. משלא קיימה התובעת את הבטחתה הרי רשאי הוא היה לעמוד על זכותו לבטל את החוזה.




משבוטל לבסוף החוזה בין הצדדים, אין ספק כי על הנתבע חלה חובת ההשבה. סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 וסעיף 9 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת החוזה), התשל"א – 1971 קובעים כי משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב למשנהו את מה שקיבל על פי החוזה ואם ההשבה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל.




נשאלת השאלה כיצד יש לבצע את ההשבה: באם יש לבצע השבה בעין או השבת שווי? אם יוחלט כי יש לבצע השבת שווי האם לפי ערך הטלוויזיה ביום מתן פסק הדין או שמא לפי ערך הטלוויזיה ביום מסירתה קרי ביום מתן ההטבה? הצדדים כלל לא התייחסו לשאלה זו. בא כח הצדדים לא טענו לפני האם יש לבצע השבה בעין או השבת שווי ואם השבת שווי אז לפי איזה ערך.




בע"א 5939/03 אברהם פרג' נ. יעל מיטל , פ"ד נט(5) 337 (2005) נפסק כי יסודות ההשבה בחוזה שנתבטל מחמת פגם בכריתתו נשענים על דיני עשיית עושר ולא במשפט ואינם תלויים בשאלת האשם של צד כזה או אחר. לכן עקרון היסוד המנחה הוא כי בחוזה שהתבטל עקב פגם בכריתה על הצדדים להשיב איש לרעהו את אשר קיבלו על פי החוזה. מי ששילם כסף, יקבלו בחזרה בערכו הריאלי. מי שמסר נכס בעין, יקבלו בחזרה כערכו במועד ההשבה וזאת גם אם חלו שינויים בערך השוק של הנכס, פרי תנודו מחירים בשוק שאינם בשליטת הצדדים וגם א הנכס ניזוק שלא באחריות מי מהצדדים. שונה הדבר כאשר הנכס ניזוק או הושבח בידי מי שהחזיקו מכח ההתקשרות חוזית שהתבטלה. במקרה כזה ידרשו תשלומי איזון בהתאם לסיטואציה. במקרים מסוימים וחריגים רשאי בית המשפט לסטות מהוראות ההשבה והנייטרליות ולהחיל על המקרה כללי צדק יחסי בין הצדדים.




במקרה הניצב לפני אף לא הובאו ראיות מה שווי הטלוויזיה כיום בהתחשב בבלאי. אף לא נטען על ידי הנתבע כי ההשבה צריכה להיות השבה בעין ולא השבת שווי כפי שמבקשת התובעת כיום.




פסק הדין בעניין פרג' חל על סיטואציה בה מתקיימות תנודות בשוק לגבי ערכו של נכס. מה באשר לבלאי לטבעי? כבוד השופטת פרוקצ'ה באמרת אוביטר הביעה את דעתה כדלקמן:

"...מקום שהנכס ניזוק, ומצבו הפיזי השתנה...אם החייב בהשבתו אחראי לנזק, הוא עשוי להתחייב בנוסף להחזרת שוויו של הנכס בשוק בעת ההשבה גם בשיעור הנזק שגרם לירידת ערכו. לא כך הוא אם הנזק נגרם שלא באחריות הצד החייב בהשבה. שאלה אחרת היא מה דין נכס שערכו ירד מטעמי בלאי טבעי. נראה לכאורה כי דינו כדין נכס שערוכו השתנה עקב תנודות שוק שלצדדים לא הייתה שליטה עליו, ולא תידרש התחשבנות איזון." (ההדגשה שלי – א.כ.)




במקרה זה לא הוכחו נסיבות ולא הובאו טענות מדוע יש לסטות מהכלל לפיו ההשבה תהיה לפי ערכו של הנכס נכון ליום ההשבה כאשר מי שאמור לספוג את הבלאי הוא מקבל הנכס בחזרה.




במקרה כזה לא הונחו לפני ראיות מה שווי הטלוויזיה נכון להיום. בנוסף אף אחד מהצדדים לא טען שיש לבצע השבה בעין. בשים לב לכך נראה לי נכון להורות הבת שווי במחצית משווי ההטבה בהתחשב בבלאי עקב השימוש בטלוויזיה.




בשים לב לכך, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1230 ₪ (ראה עדות עד התביעה עמ' 5 ש' 9) נכון להיום. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.




אינני מוצא לנכון לפסוק לתובעת הוצאות משפט. התובעת התנהלה דיונית בצורה מסורבלת. היא שינתה את תביעותיה כלפי הנתבע חדשות לבקרים כמפורט לעיל ואף מצאתי כי הנתבע ביטל את החוזה כדין ולכן לא היה מקום לדרוש ממנו בתחילה עבור דמי מנוי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון