האם הנתבע שילם עבור כל הסחורה שסופקה לו על ידי התובעת ?

האם הנתבע שילם עבור כל הסחורה שסופקה לו על ידי התובעת ?

התובעת טוענת, כי הנתבע לא שילם לה עבור סחורה בשווי 20,473 ₪, ואילו הנתבע טוען, כי שילם, במזומן, עבור הסחורה שקיבל, במועד אספקתה.

8. אקדים ואומר, כי אני מבכר את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע, ואסביר;

9. מעדויות הצדדים עולה, כי נוהל העבודה ביניהם היה כזה, שסוכן התובעת היה מגיע לעיסקו של הנתבע, בדרך כלל בבוקר, ומקבל הזמנה. ההזמנה היתה מועברת באמצעות המסופון למשרד, ומשם מועברת להובלה. עוד העיד מר מהוני, כי הוא היה מחתים את המזמין על ההזמנה והנהג שהיה מביא את הסחורה היה מחתים על החשבונית (ראה – עדות מר מוהני, ע' 6 ש' 8-12 לפרוטוקול). לעניין התשלום, העיד מר מהוני, כי " לפעמים היינו מורידים את הסחורה והלקוח היה נותן לנהג את הכסף על הסחורה ולפעמים הוא לא היה נמצא אז היינו משאירים את החוב עד שבוע הבא שאני אבוא" (ע' 7 ש' 3-5 לפרוטוקול).

10. הנתבע ציין בתצהירו, כי בתקופה בה עבד עם התובעת, היה משלם במזומן את עלות הסחורה שסופקה לו מיד עם קבלתה ובאותו מעמד (סעיף 8 לתצהיר הנתבע). בעדותו, הכחיש הנתבע, כי קיבל פעם סחורה בלא ששילם עבורה, במזומן, במקום "אם לא היה לי כסף היו לוקחים את הסחורה" (ע' 24 ש' 26, 28 לפרוטוקול).

מר ראשד העיד, לגבי תחילת העבודה עם הנתבע, כי "פלאפל אבו נאסר הוא שם מוכר באזור ומבחינתי יכולתי לפתוח לו כרטיס בשקט. הוא עובד טוב ויש לו שם טוב. התחלנו לעבוד איתו כמו עם כל הלקוחות הטובים שהיו לנו, הוא קיבל סחורה. כשמצטבר סכום כסף אחרי פעמיים או שלוש, הסוכן היה מגיע והוא היה משלם. בהתחלה את רוב הכסף שילם לנהג, כשהיה בסדר. אחרי שילם כל פעם 3,000 ₪ או 4,000 ₪" (ע' 13 ש' 15-19 לפרוטוקול).

מר מוהני העיד, לגבי נוהל אספקת הסחורה לנתבע, כי "...לפעמים היינו מורידים את הסחורה והלקוח היה נותן לנהג את הכסף על הסחורה ולפעמים הוא לא היה נמצא אז היינו משאירים את החוב עד שבוע הבא שאני אבוא...חשבונית מסרנו כשביצענו את ההזמנה. כשהוא קיבל את הסחורה היה משלם...אי אפשר לקבל כסף באותו יום על הזמנה שעושים באותו יום. אם יש חוב הייתי מקבל כסף על החוב הישן...רוב הזמן היה משלם לי במזומן (ע' 7 ש' 3-5, 7, 11-12, 22 לפרוטוקול). לגבי תיעוד הכספים שקיבל מהנתבע, העיד, כי "לפעמים נותנים קבלה ידנית, רוב הזמן על המסופון. המסופון נמצא אצלי ביד...הוא מעביר למחשב של החברה...רוב הזמן היינו מעבירים גם את הקבלות למחרת" (ע' 7 ש' 27, 29, 32 לפרוטוקול).

מר מזאווי העיד, כי כשנכנס לתפקידו, בינואר 2010, היה כבר לנתבע חוב ישן לתובעת. הנתבע היה מתקשר "...ואומר שאין לו כסף ומבקש לתת שבוע אחרי. כל שבוע היה דוחה אותי ולא משלם. אחרי שנה וחצי, בערך, מהיום שהתחלתי לעבוד אמרתי לו שאו שישלם את כל החוב שיש או שאנחנו מפסיקים לעבוד איתו. בתקופה האחרונה לא שילם בכלל. גם בעל הבית אמר לי שהוא לא רוצה שנשלח את הסחורה בלי שישלם. אז אמרתי לו שלא אתן לו סחורה עד שישלם את החוב. ...הוא שילם רק כמה פעמים ואז הפסיק" (ע' 10 ש' 1-7 לפרוטוקול). כן העיד, כי "כל שבוע הייתי שואל אותו על החוב...כל הזמן שאלתי מה עם החוב הישן שהמשרד רוצה את הכסף. הייתי מדבר עם שאדי, אבו נאסר ולפעמים גם נאסר היה שם...כל שבוע היה דוחה אותי ולא משלם. אחרי שנה וחצי בערך מהיום שהתחלתי לעבוד אמרתי לו או שישלם את כל החוב שיש או שאנחנו מפסיקים לעבוד איתו. בתקופה האחרונה לא שילם בכלל...אמרתי לו שלא אתן לו סחורה עד שישלם את החוב. אחרי כמה ביקורים שם, כל יום שני הייתי אצלו והייתי נכנס שישלם. הוא שילם רק כמה פעמים ואז הפסיק" (ע' 9 ש' 22-23; ע' 10 ש' 2-7 לפרוטוקול). מר מזאווי אישר בעדותו, כי בתקופה האחרונה היו מקרים שסחורה הוחזרה מהנתבע, שכן לא שילם עבורה וזאת לאור ההנחיה שניתנה לנהגים לא לספק לנתבע סחורה אם הוא לא משלם עבורה (ע' 11 ש' 14,17 לפרוטוקול).

אף נהג החלוקה בתקופה הרלוונטית לתביעה, מר סוהיל, נשאל בעניין זה והעיד, כי לעיתים קיבל תשלום במזומן עבור הסחורה שהביא לעיסקו של הנתבע, ופעמים אחרות, כאשר לנתבע לא היתה סחורה בחנות וגם לא היה לו כסף לשלם בעבור הסחורה, היה פונה למנהל התובעת או לסוכן והם היו מורים לו אם לספק את הסחורה או להחזירה (ע' 21 ש' 3, 6, 12-13 לפרוטוקול) "אני קיבלתי רק מזומן או שהייתי משאיר סחורה ואז נוצר חוב" (ע' 20 ש' 21 לפרוטוקול) וכי כאשר היה מקבל מהנתבע כסף מזומן "...בסוף היום הייתי מעביר את הכסף בשקית. והיו גם בודקים במשרד" (ע' 20 ש' 23 לפרוטוקול).

מהעדויות לעיל עולה, כי מתחילת היחסים העסקיים בין הצדדים, הנתבע היה משלם סכום כלשהו, במזומן, לאחר קבלת הסחורה, ועל חשבון סחורה שכבר קיבל, ולאחר שהצטבר חוב אותו לא שילם לתובעת, המשיכה התובעת לספק לו סחורה, רק באם היה משלם לה סכום כלשהו במזומן, במעמד קבלת הסחורה.

11. הנתבע הכחיש בתצהירו, כי החתימות המופיעות על גבי החשבוניות שצורפו לכתב התביעה הינן שלו או של אביו.

גם מר ארמיא הכחיש כי חתם על חשבונית כלשהי, חרף החתימה "אבו נאסר" על חשבונית81855 מיום 1.09.2009 (ע' 30 ש' 6 ,9 לפרוטוקול).

הנתבע העיד, כי הנהג שהיה מביא לו את הסחורה היה מוסר לידיו אתה מקור של החשבונית, בה נרשמה הסחורה שקיבל וכי הוא היה סופר את הסחורה (ע' 26 ש' 3, 5, 7 לפרוטוקול). כן העיד, כי הנהג היה רושם על החשבונית את הסכום ששולם עבור הסחורה וחותם, בעוד הוא עצמו לא היה חותם על ההעתק באופן קבוע "לפעמים כן ולפעמים לא לפעמים הייתי רק בא וסופר את הסחורה והולך" (ע' 26 ש' 19 לפרוטוקול). הנתבע הדגיש, כי "אף אחד לא [היה חותם] חוץ ממני" (ע' 26 ש' 15 לפרוטוקול).

הנתבע הכחיש בעדותו, כי הוא חתם על החשבוניות אשר הוצגו לפניו לגבי התקופה הרלוונטית לתביעה ואולם, בכל זאת זיהה את חתימתו על שתי חשבוניות "...אני עובר על החשבוניות יש שמות מה שחתום שבכלל לא שלי...חשבונית מס' 81882 מיום 7.04.2009 אני מזהה את חתימתי וכך גם ביחס לחשבונית 80599 מיום 22.07.2009" כאשר בחשבונית הראשונה לא נרשם סכום כלשהו ששולם ובשניה נרשם "שולם במזומן 1,600 ₪" (ע' 26 ש' 27-29 לפרוטוקול). עת נשאל הנתבע לעניין זה, העיד כי "זה לא כתב היד שלי לגבי הסכום, זה הנהג שרשם, יכול להיות שרשם ויכול להיות שלא" (ע' 26 ש' 31 לפרוטוקול).

12. מר ראשד העיד, כי "כל ההזמנות במסופון משודרות למחשב החברה. הם מוזנים למערכת הראשית כך שכל הפעולות משתקפות במחשב החברה." (ע' 14 ש' 16-17 לפרוטוקול).הנתבע נהג לשלם עבור הסחורה בעיקר במזומן "היה אולי פעם אחת בשנת 2008 שיק אחד וכל היתר במזומן" (ע' 13 ש' 24-25 לפרוטוקול).

לגבי נוהל רישום הכספים שהתקבלו עבור הסחורה שסופקה, העיד מר ראשד, כי "הסוכן היה מוציא קבלה מיידית מי שנתן לו את הכסף יכול היה לראות את ביצוע הקבלה על המקום. לגבי הנהג הוא היה רושם גם על ההעתק שלנו וגם של הלקוח את הסכום שקיבל בנוכחות המשלם." (ע' 14 ש' 4-6 לפרוטוקול), וכי הנוהל הוא שבעל העסק שקיבל את הסחורה אמור לחתום על החשבונית (ע' 15 ש' 15 לפרוטוקול).

כשנשאל הנתבע האם ביכולתו להצביע על חשבונית או רישום עבור סחורה שלא קיבל, השיב:
"ש. אז אתה לא יודע להגיד עכשיו על חשבונית ספציפית שלא קיבלת את הסחורה הרשומה בה
ת. כל מה שאני יודע שהיה מביא לי סחורה, מקבל כסף. הוא לא היה מוריד את הסחורה לחנות בלי שהיה שואל אם יש לי כסף לשלם או לא...אני לא יכול לחזור על כל חשבונית כי יש פה מאות חשבוניות
ש. יש פה סחורה שלא קיבלת ושחייבו אותך עליה
ת. אני לא יודע מה יש פה בחשבוניות, אולי זה שלי אולי לא. אני לא יכול, יש פה מאות חשבוניות" (ע' 23 ש' 24-32 לפרוטוקול).
הנתבע אישר בעדותו, כי לאורך השנים בהן עבד עם התובעת, וקיבל סחורה בשווי מאות אלפי ₪, שעבור חלק הארי שלה שילם, מעולם לא טען כלפי התובעת, כי ישנה טעות בחשבוניות (ע' 27 ש' 14, 16-17 לפרוטוקול).

13. מעיון בכרטסת עולה, כי מההזמנה הראשונה שבוצעה על ידי הנתבע אצל התובעת, ביום 27.03.2008, ועד ליום 13.12.2010, היה הנתבע ביתרת חוב אצל התובעת. עוד עולה, כי בכל פעם שסופקה לנתבע סחורה, הוא אכן שילם סכום כלשהו במזומן, אולם היה זה בגין חוב קיים ולא בסכום הסחורה שסופקה לו באותו מועד. ראה לדוגמא ח-ן מס' 80070 מיום 6.01.2009, שסכומה הינו סך של 1,492 ₪, עליה נרשם "שולם מזומן 1000" (נספח ב' לתצהיר התובעת), ובכרטסת לעיל, מופיע ביום 6.01.2009, סכום זה, וחובו של הנתבע הינו 21,979 ₪, וביום 7.01.2009 , מופיע ביתרת החובה סך של 20,979 ₪.

זאת ועוד, ישנם מקרים, בהם הנתבע שילם לתובעת סכום גדול מעלות הסחורה שקיבל (ראה לדוגמא- 11.08.2009 ו- 12.08.2009; 8.09.2009 ו-9.09.2009). לא מצאתי ממש בהסברו של הנתבע, לפיו "יכול להיות שיש להם סחורה מיותרת שלא רשומה בחשבוניות ואז הייתי משלם לנהג. לפעמים הייתי עושה הזמנה ויום למחרת הייתי שוכח שאני צריך עוד משהו. הייתי מתקשר לסוכן והוא לא היה רושם את זה על החשבונית. הייתי משלם על הסחורה שהזמנתי ועל שני הארגזים הנוספים שביקשתי הייתי גם משלם" (ע' 25 ש' 25-28 לפרוטוקול). התרשמתי, כי הנתבע שילם על חשבון חוב עבר קיים, כל עת שקיבל סחורה מהתובעת, ולא שילם עבור מלוא עלות הסחורה שקיבל, במועד קבלתה.

לא זו אף זו, הנתבע המשיך לשלם לתובעת, לאחר שהסתיימו היחסים העסקיים ביניהם, בחודש אוגוסט 2010 ובחודש דצמבר 2010 (נספח א' לתצהירי התובעת). כאשר נשאל לעניין זה, העיד הנתבע "אני לא זוכר שום דבר מהתשלומים האלה...שילמתי מאות אלפים, אתה מדבר על 170 ₪. אם אני חייב כמו שאתה אומר הייתי משלם 170 ₪?" (ע' 26 ש' 1; ע' 28 ש' 9-10 לפרוטוקול). וכאשר נשאל איך זוכתה הכרטסת שלו אם לא שילם, העיד "אני לא זוכר מה היה" (ע' 28 ש' 12 לפרוטוקול).

14. יוצא אם כן, כי הנתבע והעד מטעמו, אביו, מכחישים כי הם חתמו על החשבוניות שקיבלו מהתובעת לאורך השנים ולא יודעים לציין מי חתום על החשבוניות. הנתבע לא הביא כל ראיה כי פעל בעניין החשבוניות מול התובעת, חרף העובדה שלאורך כל התקופה נאמר לו על ידי סוכן התובעת כי עליו לשלם את חובו. מר ראשד העיד, כי פנה לנתבע בבקשה כי ישלם את חובו "הייתי באופן אישי לפחות פעמיים אני מכיר את ארמיא עווד, אני לא מכיר את האדם הנוסף שנמצא כאן...אחרי שהחוב לא יורד ומצטבר, הייתי חייב להתערב...היה שם נאסר והוא אמר שהיתה שריפה בחנות ושאתן לו זמן להתארגן וישלם" (ע' 14 ש' 26-27, 29-31 לפרוטוקול) ועדותו לא נסתרה.

לבסוף, נקטה התובעת בסנקציה כלפי הנתבע, לפיה קיבל סחורה רק בתמורה לתשלום כלשהו במזומן. תמוה הוא שבעקבות הפסקת האספקה של הסחורה לנתבע באשראי, ואספקתה בכפוף לתשלום במזומן בלבד, כמתואר לעיל בעדויות הצדדים, לא נקט הנתבע בכל צעד, ולא עשה שום בירור אל מול התובעת אודות פשר השינוי בהתנהגותה.

15. כלל ידוע הוא, כי כל צד נושא בנטל הבאת הראיות להוכחת טענותיו הוא (ע"א 357/72 שנסי אביב נ' סוראיה בצלציוני, פ"ד כז(1) 741,74). התובעת הביאה לעיגון טענותיה את כרטסת החשבון של הנתבע אצלה (נספח א' לתצהיר מר ראשד), וכן חשבוניות ופירוט ההזמנות בתקופה הרלוונטית (נספח ב' לתצהיר מר ראשד), מהן עולה בבירור, כי לנתבע חוב בסך 21,573 ₪. הנתבע מנגד, לא הציג כל הוכחה לטענותיו, או כל ראיה הסותרת את ראיות התובעת.

16. לא מצאתי ממש בטענה הנתבע, כי התביעה דנן הוגשה מאחר והפסיק את ההתקשרות עם התובעת ופנה לספקים אחרים (סעיף 17 לתצהיר הנתבע). לא הובאה כל הוכחה לכך. החשבוניות שצירף הנתבע מתייחסות לחודשים 03.2008; 02.2009 (נספח ג' לתצהיר הנתבע), תקופה בה עדיין התנהלו יחסי עבודה בינו לבין התובעת.

17. הוכח לפני, שעל-פי נוהל העבודה שהתגבש בין הצדדים, היה הנתבע מזמין סחורה, וכאשר היה מקבל אותה, היה משלם סכום מסויים, במזומן, כאשר מיום 27.03.2008, תחילת ההתקשרות בין הצדדים, היה הנתבע מצוי ביתרת חוב אצל התובעת (ראה- כרטסת).

לא הובאה לפני כל ראיה התומכת בטענת הנתבע, כי שילם תמיד במזומן עבור הסחורה שקיבל, במועד קבלתה.

בעניין זה העידו מר מוהני, מר מזאווי ומר סוהיל, כי הנתבע היה משלם במזומן, על חשבון הזמנות קודמות, במעמד קבלת ההזמנה הנוכחית, ועדותם אמינה ומהימנה עלי. מצאתי חיזוק לעדותם, כאמור, גם בכרטסת (נספח א' לתצהיר מר ראשד).

מנגד, הנתבע לא הותיר עלי רושם אמין, בכל אשר הוא העיד. בפרט, אציין התכחשותו לחתימותיו על החשבוניות, נכונות החשבוניות, וטענתו כי שילם במזומן מלוא עלות סחורה שסופקה לו מהתובעת, בעת שקיבל אותה.

18. לאור האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 20,473 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (26.07.2012) ועד היום. לסכום לעיל יתווסף שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת, באמצעות בא-כוחה, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי אספקת סחורה

  2. אי שחרור סחורה

  3. חוזה אספקת סחורה

  4. ביטוח סחורה בהעברה

  5. ביטוח סחורות בהעברה

  6. הפרת הסכם הזמנת סחורה

  7. בדיקת סחורה מכון התקנים

  8. תביעה לחייב בתשלום תמורת עסקאות

  9. הסכם משגור (קונסיגנציה) לשווק סחורה

  10. התחייבות לספק מסכי אוויר במידות מותאמות

  11. האם התמורה בגין הסחורה (נורות "לדים") שולמה ?

  12. אי תשלום חוב בטענת פגמים בסחורות ושירותים לקויים

  13. חרף המצב הכספי הקשה, המשיכה הנתבעת לספק לתובעת סחורה

  14. האם הנתבע שילם עבור כל הסחורה שסופקה לו על ידי התובעת ?

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון