אי ידיעה על הליכי פש''ר

1. מהות הבקשה
הבקשה שלפניי הינה בקשה על פי סעיפים 34 ו-35 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), לאשר הסדר נושים של החייבים כמפורט בבקשה, ולהורות כי בכפוף לביצוע מלא ומדויק של תנאי ההסדר יופטרו החייבים מכל חוב בר תביעה בהתאם לסימן ו' לפקודה.

בבקשה נאמר כי ההסדר אשר מוצע כעת על ידי הנאמן הינו הסדר מתוקן אשר הוצע על ידי החייבים כהסדר משותף לשני החייבים. זאת לאור העובדה, כפי שציין הנאמן בבקשה, כי העילות מכוחן נוצרו חובות החייבים - הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי - משותפות לשני החייבים.
רובן המכריע של תביעות החוב אשר אושרו על ידי הנאמן חופפות או חולקו בחלקים שווים בהתייחסות לחייבים.
חלקה של החייבת בכלל החובות של החייבים הוא כ- 4.5% ושל החייב כ- 94.5%.

להצעת ההסדר הראשונה מינואר 2013, אשר לאחריה התקיימות מספר אסיפות נושים ודיונים בבית משפט, צורף תסקיר הנאמן.
בתסקיר נאמר כי בינואר 2000 הומצאו לחייבים התראות פשיטות רגל לפי בקשת נושה – בנק לאומי לישראל בע"מ.
בפברואר 2001 ניתן צו כינוס כנגד החייב וביולי 2001 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת.
ביום 14.5.02 הוכרזו החייבים כפושטי רגל ומונה נאמן על נכסיהם.
כפי שציין הנאמן מדובר בתיק פשיטת רגל עמוס בקשות (למעלה מ- 220 בקשות).
בתסקיר אף נאמר כי כבר בעת שהומצאו לחייבים התראות פשיטות רגל פעלו החייבים בדרכים הנוגדות את הדין על מנת לסכל את מאמצי הנושים לאחיזה, ולו חלקית, בנכסי החייבים או מי מטעמם.
התנהלות זו גרמה להתמשכות הליכי הפש"ר כמו גם להגשת בקשות לקיום דיונים מורכבים, בעיקר בתיק המוקד (בש"א 11887/03), בו הובהרו עקרונות יסוד בדרך התנהלות החייבים באמצעות "החוליה השקופה" – אנשים שפעלו מטעמם.
הנאמן ציין כי החייבים לא הגישו דוחות עיתיים על פני תקופה ארוכה והדוחות היו חלקיים ולא מספקים.
כמו כן לא עמד החייב, ובתקופה מסוימת אף החייבת, בתשלומים העיתיים.

הנאמן ציין במסגרת הבקשה נכסים של החייבים אשר אותרו; את תביעות החוב שאושרו; את דין הקדימה ואת הערעורים התלויים ועומדים על ההחלטות בתביעות החוב.
סכום ההסדר המוצע היה בסך של 6 מיליון ₪.
החייב התחייב לקבל הסכמת הנושה המובטחת ר.נ.י פרעם אחזקות בע"מ (להלן: "פרעם" או "הנושה המובטחת") כי סכום החוב יוגבל לסך של 1 מיליון ש"ח מסכום ההסדר.
הנאמן אף ציין באותו תסקיר כי בגין מעשיי החייב נפתחו הליכי חקירה על ידי משטרת ישראל והכנ"ר.
החייב עבר הליכי שימוע טרם הגשת כתב אישום על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
נאמר כי בשלב הגשת התסקיר טרם הוגש כתב אישום לאור העובדה כי הסדר נושים במישור האזרחי, ככל שיושג, יהא בו כדי לסייע לאפשרות השגת הסדר טיעון במישור הפלילי.

ההסדר המוצע כעת הינו, כאמור, הסדר מתוקן אשר הוצע על ידי החייבים וגובש בהתייחס לשני החייבים באופן כולל.
מנספח 1 לבקשת הנאמן לאישור הסדר הנושים – עולה כי חובותיו של החייב עולים לסך של כ- 143 מיליון ₪, כאשר החובות ביחד ולחוד עם החייבת הם בסך של כ- 17.5 מיליון ₪.
כלומר, סך חובות החייב הם בסכום של כ-160 מיליון ₪.
חובותיה של החייבת הם כ- 1.2 מיליון ₪, חובות ביחד ולחוד עם החייב הם בסך של כ- 17.5 מיליון ₪ - סך חובותיה של החייבת הוא בסך של כ- 18.7 מיליון ש"ח.
השוני בהסדר המתוקן הוא בכך שהחייבת הוסיפה לסכומי ההסדר סך של 300,000 ש"ח אשר ישלמו לנושיה בלבד.

ההסדר המוצע אושר באסיפת הנושים בעניין נושי החייב ברוב הנדרש על פי הפקודה – ערך מספרי וכמותי – למעלה מ- 50% ממניין הנוכחים, ולמעלה מ- 75% ממניין ערך תביעות הנוכחים.
בקרב נושי החייבת אושר ההסדר ברוב מניין הנושים הנוכחים. אולם, ברוב רגיל של 62.5% מבין הנושים בערך תביעות נשייתה של החייבת.

בית המשפט התבקש לאשר את הסדר הנושים מכוח סמכותו בסעיף 34 (א1) על אף העדר רוב איכותי בקרב נושי החייבת.

התנאים העיקריים של ההסדר המוצע הם כלהלן:


החייבים ישלמו תוך 90 יום מיום אישור ההסדר סך של 5,416,000 ₪ לקופת פשיטת הרגל.
על החייבים תמשיך לחול חובת הגשת דוחות עיתיים לנאמן ולכנ"ר וחובת תשלום לקופת פשיטת הרגל של התשלומים העיתיים. על בית המשפט יהיה להכריע מהו המועד הקובע להפסקת חיוב התשלומים העיתיים, כאשר לדעת הנאמן המועד הראוי הוא 18 חודש נוספים.
החייבת תוסיף בנוסף לסכום המפורט לעיל סכום של 300,000 ₪ לטובת נושיה בלבד.
החייבים ישלמו לקופת הפש"ר בתוך 18 חודשים ממועד אישור ההסדר סך נוסף של 1 מיליון ₪ לקופת פשיטת הרגל.

סכומי ההסדר יועמדו על ידי משפחת החייבת ויוחזרו לה אך ורק מתוך כספים אשר יגיעו – אם וככל שיגיעו – לידי הנאמן באופן הבא:


מימוש הנכס הידוע כמלון ויה מריס בבת-ים אם יוחלט לבטל את פסק הבוררות, או מתוך סכומי פיצויים אשר ישולמו מאת עו"ד לילך כהן או ד"ר שיפר בתביעה שהוגשה בת.א. (מחוזי ת"א) 38247-07-13 (להלן: "ההליכים האחרים").
אי הצלחה בהליכים המפורטים לעיל לא תהווה עילה לביטול או שינוי הסדר הנושים. התוצאה היחידה תהיה מניעת החזרת הכספים למשפחת החייבת.
כספים אשר יתקבלו בידי הנאמן כפיצוי או ממכירת המלון ישולמו בדרך שנקבעה בהסכם בסעיף 5.7.
כל סכום שיוותר לאחר התשלומים כאמור יחולק על ידי הנאמן כדיבידנד נוסף לנושים.


הנאמן ציין בבקשה את הסתייגויותיו אשר הועלו על ידו בהזמנה של הנושים לאסיפת הנושים.
כל הנושים אשר הביעו הסכמתם להסדר הנושים והודיעו עמדתם בכתב קודם האסיפה, ציינו כי הם מצטרפים להסתייגויות.

בית המשפט התבקש לאשר את ההסדר בכפוף להסתייגויות הבאות:


הסדרים, ככל שייעשו ואם ייעשו, עם עו"ד שיפר או כל נתבע או גורם קשור אחר בנכסים הנדונים או בהליכים האחרים, יהיו כפופים לאישור בית משפט של פשיטת רגל. לחייבים, ולכל צד המעוניין בתוצאות ההסדר, תהיה זכות להביע עמדה באשר להסדר פשרה שיוצע.
כל הסדר בקשר לסכום החוב עם פרעם הנושה המובטחת – יהווה חלק בלתי נפרד מהסדר הנושים.
החיוב בתשלומים העיתיים והגשת דוחות הינו מחוץ לתנאי ההסדר במובן זה שהסכומים הנכללים בסעיף 5 להסכם אינם כוללים את התשלומים העיתיים. אלה יחולו וישולמו עד לסיום המלא של הליכי ההסדר. אי קיום חיובים אלה על ידי החייבים או מי מהם יאפשר הפסקת הליכי ההסדר על כל הנובע מכך.
ניהול כל ההליכים על ידי החייבים כפוף לאישור בית המשפט של פש"ר.
תוקפו של הסדר הנושים מותנה בביצוע התשלומים על פי ההסדר במלואם בנוסף לתשלומים העיתיים.


בית המשפט התבקש אף להורות כי ככל שיתגלו זכויות או נכסים נוספים עד מועד תום ביצוע ההסדר, יהיה הנאמן רשאי להגיש הוראה בעניין זה, לרבות בקשה לביטול או שינוי הסדר הנושים ולהקניית הזכויות בנכסים לנאמן לשם מימושם לטובת הנושים.

ביום 28.12.13 כונסה אסיפת נושים במשרדי הכנ"ר.
האסיפה נוהלה על ידי ב"כ הכנ"ר עו"ד כצמן.
הפרוטוקול הוקלט על ידי חברת סטנוגרמה אולם נפלו בו שגיאות כתיב רבות.
בשיתוף עם הכנ"ר נערכו תיקונים בכתב יד על גבי הפרוטוקול.
הנאמן פירט את נושי החייבים אשר נכחו באסיפת הנושים ונתנו את הסכמתם להסדר: ההסדר אושר על ידי 100% מנושי החייב בדין קדימה כהסכמה של 75% מבין הנושים הרגילים הנוכחים והמצביעים ו- 92.8% משווי ערך הנשייה של הנושים הרגילים הנוכחים והמצביעים.
על פי תנאי ההסדר עם הנושה המובטחת, ישולם לה סכום מינימאלי של מיליון ₪ וסכום נוסף אשר יסוכם בין החייבים לנושה המובטחת. הסכמה זו תדווח לבית משפט.
נושי החייבת הצביעו כלהלן: הסכמה של 62.5% מבין הנושים הרגילים הנוכחים והמצביעים, כלומר רוב מספרי, ו- 61.22% משווי ערך הנשייה – מתחת ל- 75% הנדרשים של רוב איכותי.

הנאמן הציג את עמדת הנושים המתנגדים: מר וכטפוגל והנושים ה"ה ענבי.
צוין כי בפני בית משפט תלוי ערעורו של החייב על החלטת הנאמן בתביעת החוב של הנושה מר וכטפוגל.
על פי תנאי הסדר הנושים יימשך בירור הערעור.
מאסיפת הנושים עולה כי הנושה וכטפוגל מתנגד לכל הסדר, וטוען כי קיימת העדפת נושים שכן המקור לתשלומי סכום ההסדר הם מבני משפחת החייבת.
כל הסדר נושים, לטענתו, יש לעשות רק לאחר מימוש הנכסים שבבעלות החייבים.
הנאמן סבר כי יש מקום לאשר את ההצעה, שכן המשך הליכי פשיטת הרגל ומימוש הנכסים עלול להימשך שנים רבות כאשר אין מקור לתשלום הוצאות או שכר טרחת נאמן.
הנאמן יידרש להתמודד עם טענות בדבר זכות נטענת לדיירות מוגנת של החייבים בדירת המגורים ופדיון זכויותיהם, וטענות של הנושה המובטחת בדבר סכום החוב המגיע לה.
הליכי בירור אלה צפויים להימשך שנים רבות ותוצאתם עלולה להיות הקטנה משמעותית של הסכומים אשר עשויים להתקבל בקופת פשיטת הרגל.
יש בהצעה כדי להועיל לנושים במצב הנתון אליו הגיעו הליכי הפש"ר לאחר תקופה ארוכה ביותר.

2. התנגדותו של מר וכטפוגל להצעת ההסדר
נקבע דיון במעמד הצדדים וכמו כן נקבע כי תגובות נושים יוגשו עד 7 ימים לפני מועד הדיון.
הנושה היחיד אשר הגיש התנגדות בכתב הינו מר וכטפוגל.
בהתנגדותו של מר וכטפוגל נטען כי מהתייחסות הנאמן להליכים ניכרת "עייפות החומר" מצידו וכי הוא עושה הכל כדי לסגור את התיק, אף במחיר של פגיעה בנושי החייבים.
נטען כי יש לדחות את הצעת הסדר הנושים שכן הנאמן לא צירף תסקיר בטרם תובא הצעת ההסדר לאישור בית המשפט.
בתסקיר זה היה על הנאמן לפרט את נכסי החייבים, את היכולת הכספית שלהם ולהתייחס להליכים המשפטיים המתנהלים.
הדברים חשובים במיוחד לאור העובדה כי הנאמן עצמו הגיש בקשות שונות במסגרת ההליך והדגיש כי מדובר בחייבים המבריחים את נכסיהם.
אי צירוף תסקיר מטעם הנאמן פגע ביכולת הנושים לקבל החלטה.
עוד נאמר כי החייבים אינם מגישים דוחות עיתיים ואינם עומדים בתשלומים העיתיים.
נטען כי הצעת הנאמן על פיה יגישו החייבים דוחות עיתיים לאחר אישור ההסדר הינו "בדיחה עגומה".
החייבים נמנעו, כאמור, מהגשת הדוחות במהלך ההליכים ואין כל משמעות להגשת דוחות לאחר אישור ההסדר.
החייבים נמנעים באופן שיטתי מתשלום הסכומים אשר הושתו עליהם במסגרת ההליך במשך שנים.
בנסיבות אלה היה על הנאמן לסרב להביא את הצעת החייבים בפני הנושים.
כמו כן, נטען כי לא התקיימה הצבעה.


טענתו העיקרית של הנושה מתייחסת לנכסים של החייב:


דירת מגורים בשדרות חן אשר שוויה על פי הערכת הנאמן הוא 4.6 מיליון ₪. הנאמן מסכים להעברת הדירה לידי משפחת החייבים בחינם. יש לממש את הנכס ולהעביר 5 מיליון ₪ לקופת פשיטת הרגל.
דירה בת חמישה חדרים ברחוב לוי יצחק – שווי הדירה מוערך בכ- 2.7 מיליון ₪ נכון לשנת 2002. מתוך תמורת מכירת הנכס יועבר לחייבים על פי הצעת ההסדר סך של מיליון ₪ בלבד. עמדתו של הנאמן בתסקיר הקודם היתה כי הדירה בבעלות החייב ויש לממש אותה ולהעביר את תמורת המכר לקופת הפש"ר , לאחר פרעון המשכנתא לטובת בנק דיסקונט.
מלונית ויה מריס – נכס זה מהווה מקור להשבת כספים. על הכספים שיגיעו ממימוש הנכס לעבור לידי הנושים ולא לידי בני משפחת החייבים. על הנאמן לעדכן את בית המשפט בהתקדמות ההליכים.
מניות בחברת דאבל ושער – הנאמן התעלם מהמידע בקשר לנכסים אלה והעלים אותו מהנושים.
נכס ברחוב הרצל 61 בת"א - הנאמן ציין כי הנכס מומש על ידי כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים, אולם בבקשה הנוכחית לא צויינו לגביו פרטים כלשהם.
דירה ברחוב לאטריס – הנאמן הצהיר כי בית משפט אישר את מכירת הדירה על ידי כונס נכסים אשר מונה מטעם בנק מכנתיל. לא פורט מה עלה בגורלה של דירה זו.
סכום של 750,000 דולר – מדברי עו"ד שיפר עולה כי ב"כ החייב הצהיר בפני הנאמן כי יש בידי החייב סכום של 750,000 דולר, אולם הנאמן לא מזכיר סכום זה.


מר וכטפוגל טען הנושה כי על בית המשפט לדחות את הצעת ההסדר, ולחלופין לחייב את החייבים לשלם לנושים הבלתי מובטחים סכום השווה ל- 80% מסך כל החובות הלא מובטחים.

נמנו טעמים בגינם על בית המשפט לסרב ליתן הפטר במסגרת הליכי פש"ר. הנושה ציין בסופו של דבר כי על פי ההצעה החייב ישלם לנושיו סכום השווה ל- 5.8% מסך חובותיו, ואילו החייבת תשלם סכום השווה ל- 2.2% מכל חובותיה כאשר שיעור זה הינו שיעור מגוחך.

נערכה על ידי הנושה טבלת חישוב הדיבידנדים הנכונה לטענתו.
כמו כן נטען כי במכירת מלון ויה מריס מבקשים החייבים לבצע העדפת נושים וכי מבוצע תשלום "מתחת לשולחן" לנושה המובטחת פרעם.
במהלך הדיון חזר ב"כ הנושה על ההתנגדות.
נאמר על ידו כי ההסדר המוצע מהווה כניעה לחייב אשר הוגדר על ידי הנאמן כ"חייב מתוחכם".
מדובר בחייב שהוציא במרמה מאות מיליוני ₪. אומנם, רובם נלקחו מהתנועות הקיבוצים אבל נלקחו כספים גם מאנשים פרטיים שחלקם קשיי יום.
היום, לאחר שבתחכום ואגב ביצוע עבירות במסגרת הליך הפש"ר, הצליח החייב להתיש את המערכת ולהגיע למצב בו כולם מסכימים לגבי זהות החייב - אבל אומרים שאין ברירה אלא לקבל את ההסדר, כי לא יצליחו להגיע להסדר טוב יותר.
אין מקום לדון בהסדר לפני שמוצו כל הפעולות לגביית כספים מהחייב.
אם החייב ישלם את התשלומים העיתיים יהא מקור כספי לפעולות חקירה.
באשר לאמירה על פיה אם יתגלו בעתיד נכסים נוספים שהחייב הסתיר יצורפו נכסים אלה להסדר – מדובר באמירה בעלמא.
אם היום, במסגרת ההסדר, אין דרך לגלות נכסים נוספים, הרי שאין מקום לסבור כי אחרי שההליך ייגמר תהא דרך לגלות את הנכסים.
אין גם ערך לדוחות אשר יוגשו לאחר שיש כבר הסדר.
אומנם אין ציפייה ריאלית כי החייב יעמוד בשיעור החזר של 80% לפי הפקודה, אבל אין מקום לתת לחייב "פרס" בסדר הגודל אשר מוצע בהסדר המצומצם והמינימליסטי שעל הפרק.
באשר לחייבת – ההסדר לא עבר ברוב הדרוש ויש צורך בנימוקים מיוחדים מדוע לפטור חייבת מסוגה של החייבת מחובותיה, בלי לעמוד בקריטריונים הקבועים בפקודה.
כמו כן, חזר ב"כ הנושה על הטענה כי הדיבידנד חושב תוך טעויות אריתמטיות.

3. תשובת החייבים להתנגדות של מר וכטפוגל
בתשובה נאמר כי ב"כ וכטפוגל פנה לחייב ואמר לו מפורשות כי אם ימשוך החייב את ערעורו על החלטת הנאמן בתביעת החוב שלו, יתמוך בהסדר הנושים.
הובהר כי היקף הנשייה של חובות החייבת מצומצם לאין ערוך מאלו של החייב. לכן, בעוד שנשייתו של מר וכפטוגל בחייב מהווה פחות מ- 4% נשייתו, סכום דומה בחייבת מהווה 35%.
למרות שפע הטענות העובדתיות הכלולות בהתנגדות, אין אלה נתמכות בתצהיר.
לגופו של עניין – אין כל אמת בטענה כי החייבת לא שילמה את התשלומים העיתיים שהושתו עליה, שכן היא שילמה את כולם עד חודש ינואר 2014, כולל.
אצל החייב נוצרו אכן פערים מסוימים אולם הסדר הנושים מביא בחשבון חוב זה של החייב ולסכום ההסדר, אשר היה בתחילה 5 מיליון ₪, התווספו סכומים לצורך כיסוי החובות בגין התשלומים העיתיים והוצאות משפט אשר הוטלו על החייב לטובת הנאמן.
אין גם כל מקום לטענה כי נפל פגם כלשהו באופן בו הביא הנאמן את ההסדר המוצע לדיון.
סביב הצעת ההסדר נערכו לפחות חמש אסיפות החל מ- 12/12 ועד 11/13, כמו גם דיונים באולם בית משפט, בהם נטלו חלק כל הנושים העיקריים, לרבות מר וכטפוגל.
בפתח כל אחד מאסיפות הנושים סקר הנאמן באריכות את ההסדר המוצע ואת הסתייגויותיו.
בעקבות הסתייגויות אלה ומגעים אשר נוהלו לאחר מכן, שוכללה הצעת ההסדר אשר אושרה באסיפת הנושים ביום 28.11.13.
עוד נאמר כי אין כל בסיס לטענה כאילו מדובר בחייבים להם מספר רב של נכסים.
טענה זו הושמעה על ידי מר וכטפוגל ובא כוחו עוד באסיפת הנושים הראשונה, תוך פיזור הבטחות שווא כי יוגשו לאסיפת הנושים ממצאי חקירות שהם עורכים או יערכו או הצעת מחיר לשכירת שירותי חקירה.
דבר לא נעשה בעניין זה ואין בידי מר וכטפוגל להצביע ולו על נכס אחד נוסף, השייך למי מהחייבים.
יתרה מזאת, אישור ההסדר כולל הוראה מפורשת לפיה, ככל שיתגלו נכסים שלא היו ידועים לנאמן עד לסיומו של ההסדר, יוספו נכסים אלה להסדר.
עוד נאמר כי אין כל מקום לטענה בדבר אי קיום הצבעה באסיפות הנושים. הנאמן ונציגת הכנ"ר עברו ובדקו את עמדותיהם של כל נושה נושה.

4. דיון והחלטה
א. אישור ההסדר על פי הוראות הפקודה
כדי שהצעה להסדר תתקבל באסיפת הנושים עליה לעמוד מבחינת הרוב הנדרש בדרישה כפולה: רוב רגיל של הנושים הנוכחים והמצביעים ושלושה רבעים מבחינת ערך הנשייה של הנושים הנוכחים.
בית המשפט רשאי לאשר הצעה להסדר במקרים מיוחדים ומנימוקים שירשמו אף אם לא הושג הרוב הנזכר, ובלבד שהושג רוב רגיל של הנוכחים המשתתפים בהצבעה ויותר ממחצית הנושים מבחינת ערך נשייתה הצביעו בעדה (סעיף 34 (א1) לפקודה).


נראה כי המקרה הנוכחי הוא מקרה מיוחד וקיימים נימוקים המצדיקים לאשר את ההצעה בהקשר לדרישת הרוב הנדרש לגבי הצעת החייבת.
מדובר, כאמור, בהסדר אשר גובש כהסדר משותף לשני החייבים, שכן העילות מכוחן נוצרו חובות החייבים משותפות לשני החייבים. כפי שראינו לעיל, החלק הארי של חובות החייבת הם חובות ביחד ולחוד עם החייב.
הגם שהתקיימה הצבעה בנפרד לגבי כל אחד מהחייבים, יש להשקיף על ההסדר כולו כהסדר המתייחס בעיקרו לחובות אשר יצר החייב - כאשר חלקה של החייבת קטן באופן משמעותי ביותר.
באשר לחייב – ההסדר אושר על ידי 100% מנושיו בדין קדימה והושגה הסכמה של 75% מבין הנושים הרגילים הנוכחים והמצביעים ושל 92.8% משווי ערך הנשייה של הנושים הרגילים הנוכחים והמצביעים.
כלומר, רוב מכריע אישר את תביעות החוב של החייב, החופפות את עיקר חובותיה של החייבת (כ- 17.5 מיליון ₪ מתוך 18.7 מיליון ₪).
הסיבה העיקרית לכך שלא ניתן האישור הנדרש מבחינת ערך הנשייה של החייבת נעוצה בהתנגדותו של מר וכטפוגל.
החוב כלפי מר וכטפוגל הינו (מלבד סכום זניח) חוב ביחד ולחוד של החייבים.
בעוד שערך נשייתו של מר וכטפוגל מחובות החייב הם בשיעור של 4%, הרי שלאור מצבת הנשייה הנמוכה של החייבת - מהווה החוב שלה ביחד ולחוד כלפי מר וכטפוגל כ- 35% מסך חובותיה.
עובדה זו הביאה לכך שלא ניתן אישור של שלושה רבעים מבחינת ערך הנשייה של נושיה הנוכחים והמצביעים.

בנסיבות אלה, אין כל מקום שלא לאשר את ההסדר בגין אי עמידה בתנאי השני הנדרש בהוראות סעיף 34 (א1).
זאת בנוסף לנימוקים אותם ציין הנאמן בבקשתו באשר להימשכות הליכי הפש"ר אם לא יאושר ההסדר הכולל וזאת ללא כל תועלת לנושים.

ב. התנגדות מר וכטפוגל
לאור קביעתי לעיל, יש למעשה לראות בהסדר המוצע כהסדר אשר אושר על ידי הרוב הנדרש על פי הפקודה הן מבחינת הנושים הנוכחים והן מבחינת ערך הנשייה.

העיקרון הבסיסי הוא אי התערבות בשיקול דעתם של הנושים.
ראה פש"ר (ת"א) 1048/02 מדרישת רופין – מוסד להשכלה גבוהה נ' המרכז האקדמי רופין (עמותה רשומה).
בעניין זה נאמר על ידי כב' השופטת אלשיך (כתוארה אז) כי "...ממדיניות זו, כמו גם משיקולי בסיס אחרים, נגזר עקרון בסיסי, והוא עקרון אי ההתערבות בשיקול דעתם של הנושים. כאשר הביע רוב של הנשיה, העולה על סך 75% הקבוע בחוק, את דעתו כי הצעת ההסדר כדאית ואי לכך הצביע בעבורה, לא ימהר בית המשפט להתערב בכך, אף אם לדעתו ניתן היה להגיע להסדר טוב יותר. כך נאמר בעניין זה, דרך משל, בהחלטה אשר ניתנה בבש"א 25413/01, בעניין הסדר שינוי המעטפת התאגידית של אגודת דן:
"בעניין כדאיותם הכלכלית או הסיכויים והסיכונים הצפונים בהסדר נושים ופשרות, הלכה פסוקה היא כי אין בית המשפט נוטה להחליף את שיקול דעתם של רוב בעלי העניין (בין אם עסקינן בנושים או בחברי אגודה שיתופית), אלא בנסיבות חריגות, כאשר הוכח כי ההחלטה היתה בלתי סבירה במובהק, או נגועה בפגם יסודי שנפל באופן קבלתה.
לעניין הרציונל העומד מאחורי הלכה זו, הוסבר בהרחבה בהחלטה אשר ניתנה בפש"ר 1553/00, בעניין הסדר הנושים של אגודת ברית פיקוח, ואין צורך לחזור בשנית על דברים אשר נאמרו באותו עניין.
...לנגד עיני בית המשפט עומדים שיקולים הנעוצים הן באוטונומיה ובכיבוד הרצון החופשי של הנושה אר בחר להצביע כפי שהצביע, והן בתובנה כי לא פעם מצויים הנושים עצמם בעמדה טובה מבית המשפט לעניין בחינת הכדאי או הבלתי כדאי עבורם".

לאור האמור בסעיף א' לעיל, יש לראות בהתנגדותו של מר וכטפוגל כהתנגדות של מי שמהווה באופן מעשי כ- 4% מכלל הנשייה הבלתי מובטחת של החייבים.
התנגדות זו היא כאמור ההתנגדות היחידה אשר הוגשה לאחר אסיפת הנושים, לקראת הדיון שנקבע בבקשה.
בין החייבים למר וכטפוגל התנהלו כבר הליכים קודמים.
מר וכטפוגל הגיש כנגד החייבים תביעה בשנת 96' והליכים אלה הופסקו לאחר שהחייבים נכנסו להליכי פשיטת רגל.
במסגרת הליכי פשיטת הרגל הגיש מר וכטפוגל מספר תביעות חוב, כאשר שתיים מהן התקבלו ותביעת חוב אחת נדחתה.
תביעת החוב שנדחתה מתייחסת להלוואות אותן טען מר וכטפוגל כי נתן לחייב, בסך של 900,000 ₪, כאשר הסכם הלוואה ביחס להלוואות אלה נחתם ביום 4.1.91.
הנאמן דחה את הוכחת החוב וקבע כי מר וכטפוגל לא המציא ולו מסמך אחד לתמיכה בתביעה ולא הוכיח את קיום עסקת ההלוואה ואי תשלום ההלוואה על ידי החייבים.
על החלטה זו הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
בספטמבר 2003 נדחתה הבקשה. נקבע כי ניתנו די ויותר אורכות כדי להגיש הליכים מתאימים לבית המשפט ומר וכטפוגל לא עמד בהן.
בשנת 2006 הגיש מר וכטפוגל תביעה כנגד החייבים אשר יוצגו באותו הליך על ידי הנאמן.
מפסק דין אשר ניתן על ידי כב' השופטת רות רונן, עולה כי לאחר אותן הלוואות נטענות משנת 91', התקשרו הצדדים בהסכמים נוספים במסגרת יחסים עסקיים שהיו ביניהם.
מר וכטפוגל טען באותה תביעה כי בשנת 94' חתמה החייבת על יפוי כוח בלתי חוזר להעברת זכויות בדירת המגורים של החייבים בשדרות חן בתל-אביב, לצורך ביצוע התחייבויות שונות כלפיו, כולל ההתחייבות על פי הסכם ההלוואה אשר נחתם בשנת 91.
לזכותו של מר וכטפוגל נרשמה הערת אזהרה על הדירה, כאשר לטענתו, קיומה של הערת האזהרה מקנה לו עדיפות מהותיות על פני נושים אחרים של החייבים.
בית המשפט קבע כי דין הטענות להידחות וכי יש לראות בדחיית תביעת החוב על ידי הנאמן בקשר להלוואות כמעשה בית דין.
עוד נקבע, כי אף אם קביעתו של הנאמן אינה מהווה השתק עילה (שכן עילת התביעה בפני הנאמן היתה עילת תביעה של חוב, בעוד שבפני בית משפט נטען כי יש לנושה זכויות קניין בדירה), אין בכך כדי לשנות את התוצאה. זאת לאור העובדה, כי לשם בחינת התביעה יש מקום לבחון את שאלת קיומו של החוב, ופלוגתא זו בעניין קיומו של חוב הוכרעה בהליכים בפני הנאמן.
בית המשפט אף ציין כי למר וכטפוגל ניתנה הזדמנות מלאה והוא קיבל את יומו בניסיון להוכיח את קיומו של החוב.
הגשת התביעה מהווה דרך עקיפה לבצע "מקצה שיפורים" במסגרת הליך אחר לאחר שלא התמודד עם החלטת הנאמן.
על פסק דין זה הגיש מר וכטפוגל ערעור לבית המשפט העליון, אולם בהמלצת בית המשפט חזר בו מהערעור והערעור נדחה.

שתי תביעות החוב האחרות אשר אושרו על ידי הנאמן – התייחסו לשיקים המצויים בידי מר וכטפוגל.

על החלטתו של הנאמן הוגש ערעור על ידי החייב. לאחר אורכות שונות שניתנו למר וכטפוגל להשיב על הערעור הוגשה התגובה בימים האחרונים.
יש לציין כי במסגרת הצעת ההסדר נקבע כי בירור הערעור בעניין זה ימשך.

במהלך הדיונים אשר התקיימו בפניי חזר וטען מר וכטפוגל כי יש לממש את אותה דירת המגורים של החייבים לגביה ניהל את ההליכים הקודמים, הוכחת החוב והתביעה, נדחו.

התנגדותו של מר וכטפוגל להסדר היא גורפת ומוחלטת וכוללת טענות מקדמיות וטענות לגופו של עניין.
יש לציין כי ההתנגדות כולה הוגשה ללא תצהיר, כאשר היא כוללת עובדות רבות שאינן נתמכות בתשתית ראייתית כלשהי, ודי היה בכך כדי לדחות אותה.

לגופו של עניין, אינני רואה מקום לטענותיו.
לטענה בדבר אי צירוף תסקיר אין בסיס – שכן אישור ההסדר עבר מספר אסיפות, על יסוד הבקשה הראשונה אשר הוגשה בינואר 2013, אליה צורף תסקיר מפורט על ידי הנאמן; אסיפות הנושים אשר התקיימו לאחר מכן התקיימו על בסיס אותו תסקיר;
במסגרת הדיון שבפניי ניתנו עדכונים מסוימים באשר לאמור בתסקיר.
די בכך כדי לעמוד בדרישת הגשת התסקיר יחד עם הצעת ההסדר.

עוד נטען על ידי מר וכטפוגל כי לא נערכה הצבעה ומדובר בפגם מהותי היורד לשורשו של עניין.
גם לטענה זו אין כל בסיס.
האסיפה התקיימה במשרדי הכנ"ר והוקלטה על ידי חברת סטנוגרמה.
ב"כ הכנ"ר ניהלה את האסיפה כאשר כל נושה הביע את עמדתו.
הדיווח לבית המשפט מסכם באופן ברור את עמדת הנושים כולם, כולל אלו שהתנגדו להסדר – מר וכטפוגל וה"ה ענבי אשר לא הגישו התנגדות לקראת הדיון.

עיקר הטענות מופנה, כאמור, לכך שהסדר הפשרה מתעלם, לטענת המתנגד, מנכסים רבים של החייבים ללא הסבר.
לנושאים אלה ניתנו תשובות על ידי הנאמן במהלך הדיון.
באשר לדירת המגורים של החייבים בשדרות חן בתל-אביב – הנאמן הבהיר כי לגבי דירה זו מתקיימים הליכי מימוש.
הנאמן אף אמר כי ההליכים יכול וימשכו זמן ארוך ויש להביא בחשבון שאף אם בסופו של דבר יסתיימו ההליכים באופן המיטבי מבחינת הנושים, הרי הסכום שיתקבל בפועל לא יהיה השווי שמצוין על ידי מר וכטפוגל, בסך 5 מיליון ₪.
מדובר בסכום נמוך בהרבה אשר יכול לנבוע מהחוב כלפי הנושה המובטחת וטענת החייבים בדבר דיירות מוגנת.
בעניין דירת המגורים החלו אכן הליכי המימוש, כאשר נערכה חוות דעת בדבר שוויה של הדירה כפנויה וכתפוסה, על ידי שמאית אשר מונתה על ידי בית משפט.
בין הטענות אשר הועלו על ידי החייבים בעניין הדירה, נטען כי הדירה אינה קניינה של החייבת אלא של צד שלישי וכן כי יש לראות בחייבים כדיירים מוגנים בדירה.
בשלב זה, התקיים בדיון בטענה הראשונה במסגרת בקשה 171.
הטענה הראשונה של החייבים טעונה הכרעה ולאחר מכן יהיה צורך לדון בטענת החייבים בדבר דיירות מוגנת.
אין ספק כי הליכים אלה יכולים להימשך במשך תקופה ארוכה. בכל מקרה, קיימת מחלוקת באשר לשווי הסכום המובטח על ידי המשכנתא על הדירה לטובת פרעם, סכום אשר אותו יש להפחית מהתמורה העתידה להתקבל ממכירת הדירה, בכפוף לשוויה כפנויה או כתפוסה.
לא מדובר אם כן בנכס אשר יכול להניב לקופת הנושים 5 מיליון ₪.

באשר לדירה ברחוב לוי יצחק בתל-אביב – נטען כי שווי הדירה בשנת 2002 היה בסך של כ- 2.7 מיליון ₪ וכי יש להניח שערכה של הדירה עלה בעשרות אחוזים.
כל טענות המתנגד בעניין שווי הדירה לא נתמכו כאמור בתצהיר.
בכל מקרה, קיימת לגבי דירה זו טענה לזכויות קניין בה מצד של בתו של החייב ג'יזל בלס.
טענה זו כוללת בירור בין צדדים שונים הרלוונטיים לעניין, כולל גב' אילנה נוטס, אשר בינה לבין גב' ג'יזל בלס התנהל תיק אזרחי בנפרד. נקבע כי הדיון יתקיים בפני בית משפט של פש"ר בין כל הצדדים.
הליכים אלה רק החלו ועשויים גם כן להימשך תקופה ארוכה.
בנסיבות אלה, מקובלת עלי לחלוטין עמדתו של הנאמן, כי תשלום של מיליון ₪ מתוך תמורת הדירה במסגרת ההסדר, הינו בגדר השגת המקסימום בנסיבות העניין בשלב זה.
עוד יש לציין, כי על הדירה קיימת משכנתא אשר מוערכת בסך של כ- 600,000 ₪.

באשר למלונית ויה מריס – הנכס הוקנה לעו"ד שיפר לאחר הליכים משפטיים שהתקיימו בפני הבורר כב' הנשיא בדימוס גורן אשר קבע כי עסקת המכר של המלונית לעו"ד שיפר היתה כדין.
פסק הבוררת אושר בבית המשפט המחוזי וערעור על כך לבית המשפט העליון נדחה.
בשלב זה הוגשה בקשה לאישור תביעה כנגד עו"ד שיפר ועורכת דין לילך כהן ואם תביעה זו תצלח - תהיה כאמור תשואה נוספת לקופת הפש"ר על פי האמור בהסדר.

באשר למניות בחברת דאבל ושער - הנאמן ציין כי למרות שהמניות הוקנו לו לאחר הליכים ארוכים, הרי שאין לו כל ידיעה או שליטה לגבי המתרחש בחברות.
התברר כי יש לחברות חובות של מאות אלפי שקלים, כאשר עיריית ת"א ביקשה למנות כונס נכסים בהקשר זה על דירת החייבים תוך אי ידיעה על הליכי הפש"ר.
נושא זה מהווה נדבך נוסף בקשיים למימוש דירת המגורים של החייבים.

באשר לדירה ברחוב לטריס - הבהיר ב"כ החייבים כי על פי דיווח כונס הנכסים מטעם בנק מכנתיל, אשר לטובתו היתה רשומה משכנתא על הנכס, עולה כי הנכס נמכר ב- 170,000 דולר מעל הערכת השמאי. גם בסכום זה לא היה די כדי לכסות את מלוא החוב המובטח לבנק.

באשר לטענה כי יש בידי הנאמן סכום של 750,000 דולר השייכים לחייב – הצהיר ב"כ החייבים בבית משפט כי אין בידו את הסכום, מעולם לא היה בידו, ואם אמר דבר מה שגרם למישהו להבין אחרת, אזי מדובר בחוסר הבנה.

הנכסים אשר צויינו לעיל, הם הנכסים השייכים או מיוחסים לחייבים שאותרו במסגרת הליכי הפש"ר המתנהלים מזה שנים.
לגבי רוב הנכסים התקיימו הליכים ארוכים. עם כל הצער שבדבר נראה כי אין בהם כדי להניב יחד סכום העולה באופן משמעותי על סכום ההסדר המוצע.

טענה נוספת אשר הועלתה על ידי מר וכטפוגל בסעיף 1.5 להתנגדות היא כי מדובר בחייבים שלהם מספר רב של נכסים.
טענה זו חזרה ועלתה הן מפי מר וכטפוגל והן מפי ב"כ ענבי בדיונים השונים אשר התקיימו ובאסיפות הנושים.
עם זאת, עד היום, למרות שהוזמנו על ידי הנאמן לעשות כן, לא מסר מי מהנושים מידע כלשהו באשר לנכסים נוספים השייכים לחייבים.
כפי שציין ב"כ החייבים בתגובתו, אמר הנאמן באסיפת הנושים מיום 28.11.13 כי ב"כ מר וכטפוגל, עו"ד יהב, אמר לפני כמה ישיבות נושים כי הוא אמור לתת הצעות בדבר עלות חיפוש נכסים בבריטניה. אולם, לא נשלח כל מסמך למרות פניות חוזרות ונשנות ולמרות תזכורות בעניין זה.
על עניין זה חזר הנאמן גם בדיון האחרון בבקשה לאישור ההסדר.

עד היום לא נמצאו נכסים נוספים של החייבים.
אומנם, כפי שציין הנאמן בבקשתו, התבקש בית המשפט להורות כי ככל שיתגלו לו או לכנ"ר, עד לתום ביצוע ההסדר, כי לחייבים היו במועד אישור ההסדר נכסים או זכויות כלשהן אשר לא היו ידועים, יהיה הנאמן זכאי להגיש בקשה לרבות בקשה לחידוש הליכי הפש"ר, ביטול ההסדר או הקניית הזכויות בנכסים לנאמן.
הסעיף הינו אומנם סעיף ראוי, אולם ספק אם נכסים אשר לא נתגלו עד היום - יתגלו בהמשך.

באשר לטענה בדבר אי הגשת דוחות עיתיים ואי תשלום התשלומים העיתיים – אין ספק כי טענה זו נכונה, והחייבים התמידו באופן עקבי שלא לעמוד בתשלומים העיתיים ולא להגיש דוחות אשר יאפשרו מעקב של ממש על ידי הנאמן.
נושא זה מהווה כעת חלק בלתי נפרד מן ההסדר, כך שעל החייבים לשלם, כתנאי מתלה לקיומו של ההסדר, את כל התשלומים העיתיים ולהגיש את כל הדוחות.
הפרה של תנאים אלה תוביל לביטול ההסדר.
אין בכך כדי להצדיק בדרך כלשהי את אי קיום חובות במהלך הליכי הפש"ר.
אולם, העמידה על תנאים אלה כתנאים מתלים בהסדר מתקנת במידת מה את ההפרות אשר נעשו.

טענה נוספת אשר הועלתה על ידי מר וכטפוגל היא הטענה כי ההסדר עם פרעם הוא בגדר תשלום "מתחת לשולחן" – טענה זו טוב היה אילו לא הועלתה.
מדובר בנושה מובטחת כאשר כל ההסדר עמה מדווח באופן שקוף ומהווה חלק בלתי נפרד מהסדר הנושים.
פרעם עצמה אף הוסיפה תגובה לבקשה לאישור ההסדר – בו ציינה כי הסכום המוסכם לתשלום הוא 1.28 מיליון ₪, כאשר פרעם הסכימה למחיקת הערעור התלוי ועומד כנגד החלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב שלה.
פרעם הדגישה כי לאור ההסכמה אשר התגבשה באסיפת הנושים, יש לכלול את ההסכמה בגוף ההסדר ולא להותיר אותה במסגרת הסתייגות הנאמן. כך נעשה בפועל.

גם לטענה באשר למקור הכספיים להסדר – אין בסיס.
התשלום אשר ייעשה על ידי משפחת החייבים איננו בגדר תשלום ביניים כפי שהתבקש על ידי ב"כ החייבים בשלב הראשון, התשלום הוא תשלום ללא כל הסתייגות.
הדרך היחידה בה יוכלו בני המשפחה לקבל כאמור הסדרים כלשהם, היא מתוך התשואה אשר תתקבל, אם תתקבל, בהליכים נגד עו"ד שיפר ונגד עורכת דין כהן.
אין במקרה הנוכחי מניעה שמשפחת החייבים תסייע להם בהסדר נושים, כאשר אין כל ראייה כי הכספים נובעים מהברחת כספים השייכים לכאורה לנושים.

מהאמור לעיל עולה, כי אין למעשה מקום להתנגדויות הספציפיות של מר וכטפוגל.

ג. שיקול דעת בית משפט באישור ההסדר
כפי שמציינים ש. לוין וא. גרוניס בספרם פשיטת רגל (מהדורה שלישית) בעמ' 156, כאשר בית משפט דן בבקשה לאישור הסדר עליו לתת את דעתו לשני שיקולים:
"ראשית, האם ההסדר סביר הנהו? שיקול זה חשוב יותר מבחינתם של הנושים; שנית, האם יש משהו בהתנהגותו של החייב המונע אישור? שיקול זה עניין הוא לבית המשפט לענות בו, כיון שהוא מתייחס לזכויות הציבור, המעוניין בשמירת שמו הטוב של עולם המסחר במובן הרחב של המילה".
יש לציין בהקשר זה את הוראות סעיף 35 ו' סיפא לפקודה, הקובע כי בית המשפט רשאי לסרב לאשר הסדר אם היה רשאי, לו הוכרז החייב פושט רגל, שלא ליתן הפטר, כאשר התקיימו הנסיבות המסייגות מתן הפטר כאמור בסעיף 63 לפקודה.
סעיף 63 לפקודה מתייחס, בין היתר, לחוסר תום לב; ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל; אי ניהול מקובל ונאות לעסקו; אי תירוץ באופן המניח את הדעת מדוע היה לו הפסד על חסר; פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

במקרה הנוכחי לא התבררו עניינים אלה עד תום. ניתן לכן להסתפק בדברי הכנ"ר כי מוטב שלא יתקיים דיון בשאלת תום הלב של החייבים ובכל הסוגיות העולות משאלה זו וכי בכל מקרה, ככל שבית המשפט יאשר את הסדר הנושים וההסדר יקוים - הרי שתיק הפש"ר יבוטל על פי סעיף 35 י' לפקודה ולא על דרך ההפטר.

יש לכן לבחון את סבירות ההסדר ואת השאלה האם קיימת מניעה מלאשר את ההסדר.

באשר לסבירות ההסדר – מדובר כאמור בשיקול החשוב ביותר מבחינתם של הנושים.
בהסדר שלפניי מוצע דיבידנד של כ- 5.8% מחובותיו של החייב וכ- 2.2% מחובות החייבת.
כפי שנאמר על ידי הנאמן באסיפת הנושים אשר התקיימה ביום 28.11.13 (עמ' 26 לפרוטוקול האסיפה) ההסדר הוא בגדר "הרע במיעוטו".
אין ספק כי עובדתית זה המצב וההסדר בכללותו איננו הסדר המיטיב עם הנושים. אולם, נראה כי האלטרנטיבה העומדת בפני הנושים היא אלטרנטיבה טובה אף פחות וכי לאחר למעלה מ- 10 שנים בהם מתנהלים ההליכים - קיים סיכוי קטן ביותר כי ניתן יהיה לאתר נכסים נוספים ולממש אותם כדי להגדיל את הכספים המחולקים לנושים.
גם בדיון חזר וציין הנאמן כי ברור שאף אחד מהצדדים אינו שמח לשיעור דיבידנד כה נמוך. אולם, מדובר בברירת המחדל שנותרה בשלב זה, כאשר האפשרות האחרת היא המשך ההליכים בעלויות שאף אחד לא מוכן לשאת בהן ובתוצאות שאינן ברורות.
הנאמן אף הדגיש כי מדובר בחייב אשר גרם לנשייה גבוהה בצורה מתוחכמת מאוד. הנושים אינם יכולים לממן חקירות ואין דרך לדעת היכן אותם נכסים שבגינם נוצרו החובות בהיקף של כ- 159 מיליון ₪.

באשר לנכסים אשר אותרו, כבר פרטתי לעיל את הנתונים הרלוונטיים אשר מביאים אף הם למסקנה כי במצב הנתון כיום - לאחר שנים רבות ולאחר אינסוף הליכים - ההסדר הנוכחי המוצע, אף אם הוא רע ולא רק הרע במיעוטו, מהווה כפי הנראה הסדר סביר מבחינת הנושים אשר אף בחרו לאשר אותו ברוב מכריע.
בהקשר זה יש לציין כי רוב הנושים הם חברות עסקיות, בנק ורשויות המדינה – מס ערך מוסף ומיסוי מקרקעין.
נושים אלה ערכו את השיקול העסקי ואת שיקולי הכדאיות והסכימו בסופו של דבר להסדר.
הנושים ה"ה ענבי ציינו באסיפת הנושים כי הם הנושים הפרטיים היחידים שיקבלו את הדיבידנד הנמוך ביותר. להם קשה מאוד לוותר על החובות במיוחד כאשר מדובר באדם שרימה אותם, ואין הוא מראה נכונות כלשהי "להכניס את היד לכיס" כדי להחזיר משהו מהחוב.
גב' ענבי אף ציינה כי הנאמן עשה עבודה, אולם אין מקום לתת לרמאי את האפשרות להתנכות פעם שנייה בחייו ולהתחיל "סיבוב שלישי".
ב"כ הכנ"ר התייחסה לדברים אלה בדיון, כשהיא מציינת את המצוקה של הנושים, אליה מודע הכנ"ר. עם זאת, גם על פי עמדתה, מדובר במסכת שעלולה להיות עוד ארוכה, כאשר כלל לא ברור אם בסופו של יום היו הנושים רואים יותר ממה שמציע החייב כעת בטווח של שנה וחצי, ולכן אין היא רואה מנוס מלאשר את ההסדר.

דעתו של בית משפט אינה נוחה מההסדר. אילו סברתי כי יש חלופה ממשית כלשהי שהיה בה כדי להביא את החייבים להציע סכומים גבוהים יותר, לא הייתי רואה מקום לאשר את ההסדר.
בית משפט זה עבר דרך ארוכה ביותר בניהול התיק. מקובלת עלי לחלוטין עמדתו של הנאמן בתסקיר אשר פורט לעיל, כי החייבים פעלו כן בדרכים נוגדות דין על מנת לסכל את מאמצי הנושים ואף גרמו להתמשכות הליכי הפש"ר בכל דרך אפשרית. נראה, לכן, כי למרות כל הדיונים, כל הבקשות שהוגשו על ידי הנאמן באשר לנכסים השונים שאותרו, כל ההחלטות הארוכות והמפורטות (ובעיקר ההחלטה בתיק המוקד באשר להתנהלות החייבים באמצעות "החוליה השקופה") – הסכומים שהוצעו בסופו של דבר לאחר שנה של אסיפות נושים, בהן הוספו סכומים מסוימים להצעה המקורית, הם מקסימליים, ולא צפויה לנושים כל תועלת נוספת בהמשך הליכי הפש"ר. מדובר, לכן, בהסדר סביר מבחינת הנושים בנסיבות המפורטות במסגרת החלטה זו.

יש להתייחס עתה לשיקול השני באשר להתנהלות החייב, שיקול המתייחס לזכויות הציבור המעוניין לשמור על שמו הטוב של עולם המסחר.
במנותק מהנסיבות אשר הביאו למסקנה כי לא ניתן יהיה לשפר בדרך כלשהי את מצבם של הנושים מעבר להסדר המוצע, יש ממש בדבריו של מר וכטפוגל, כי מדובר בהסדר שנותן למעשה פרס לדרך התנהלות החייבים.
עם זאת, יש לחזור ולציין את העדר האלטרנטיבה הצפויה לנושים, את העובדה כי מדובר בהסדר שהוא הרע במיעוטו ואת הנחת העבודה הסבירה בתיק זה - על פיה גם אי אישור ההסדר לא יגרום לשיפור ההצעה מעבר למה שהוצע עד עתה, לאחר שנה של דיונים בנושא.
בנסיבות אלה, מבלי שנערך דיון מפורט בהתנהלות החייבים או בתום ליבם, ואין אף כוונה לסיים את תיק הפש"ר בדרך של הפטר, אינני סבורה כי על בית משפט לקבוע שתקנת הציבור מצדיקה לא לאשר את ההסדר - תוך פגיעה בנושים.

ניתן להחיל באנלוגיה על המקרה שלפניי את פסק דינו של כב' הנשיא ברק בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי.
באותו מקרה ביקש חייב מבית המשפט צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פש"ר.
השאלה שעלתה היא האם יש לסרב לבקשה מהטעם כי החוב אשר עמד ביסוד בקשת החייב מקורו בניהול עסק של שירותי ליווי.
בפסק הדין התעוררה השאלה האם יש לדחות בקשה למתן צו כינוס נכסים לבקשת חייב, בגין הטעם כי החובות נוצרו במהלך ניהול עסק בלתי חוקי.
נקבע, כי אין בעצם העובדה שהחוב נוצר במהלך פעילות בלתי חוקית כדי לשלול את תחולת הפקודה על חייב, המבקש להכריז עליו פושט רגל.
אין לראות בחייב כחסר תום לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל, רק בשל העובדה כי פעל במסגרת עסק לא חוקי.
אולם, לאור התכלית הכללית שעניינה תקנת הציבור, שמירת על שלטון החוק והתרעת עבריינים, הרי שאם הפעילות אשר הביאה ליצירת החובות היתה בלתי חוקית, מעוררת הגנה לחייב קושי: "עקרון היסוד שלפיו אין חוטא נשכר, ואין לעודד הפרת החוק על ידי החוק עצמו, מחייב לכאורה כי חייב שיצר חובות במהלך פעילות של עסק לא חוקי לא יצא נשכר ולא יוכל לחסות תחת כנפיה של הפקודה (השוו סעיף 63 (א) לפקודה)" (סעיף 12 לפסק הדין).
בהמשך נאמר כי מניעת הפרת החוק והרתעת עבריינים היא תכלית חשובה אולם אין היא מוחלטת.
הנשיא ברק ציין כי בסעיף 14 לפסק הדין כי תכלית זו של התרעת עבריינים ומניעת פעילות בלתי חוקית היא חשובה, אך עם כל חשיבותה אין היא תכלית עיקרית במסגרת הפקודה.
"קיימים דברי חקיקה אחרים שתכליתם העיקרית היא הרתעת עבריינים וענישתם, אשר על כן, מוצדק לא להחיל את הפקודה רק במקרים חריגים שבהם אי החוקיות עולה כדי פגיעה מהותית בעיקרון היסוד של השיטה בדבר תקנת הציבור".

באותו מקרה עסקו המערערים בעסק של שירותי ליווי, אשר עיקרו מתן שירותי מין על בסיס זנות העולה כדי עבירה פלילית. מדובר אם כן בעסק שאינו רק בלתי חוקי אלא שיש בו היבטים ברורים של חוסר מוסריות.
בנסיבות אלה נקבע בפסק דין בנבנישתי כי אין המערערים זכאים לחסות תחת כנפי הפקודה.

אמנם במקרה שלפניי הועלו טענות קשות כנגד התנהלות החייב ודרך יצירת החובות, אך בעיני אין בנסיבות המקרה הנוכחי כדי פגיעה בתקנת הציבור. גם אם מדובר בהתנהלות, לכאורה, בלתי חוקית שיש בה חוסר תום לב, ואשר עלולה לפגוע בחיי המסחר התקין ובאמון הציבור בהם, הרי שבמקרה שלפניי יש לצפות כי אינטרסים אלו יזכו להגנה במסגרת הליכי החקירה והשימוע, כפי שפורט על ידי הנאמן בתסקיר.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כי יש לאשר ההסדר כמבוקש בבקשת הנאמן.

ניתן צו כמבוקש בסעיפים ג' ו- ד' לבקשת הנאמן לאישור ההסדר.

באשר להסתייגויות הנאמן – ניתן אישור להסתייגויות, כאשר להסדר החוב עם פרעם ניתן תוקף כחלק בלתי נפרד מההסדר ולא במסגרת הסתייגות.

בעניין החיוב בתשלומים עיתיים – מקובלת עלי עמדת הנאמן והכנ"ר, כי התשלומים העיתיים והגשת הדוחות יבוצעו על ידי החייבים עד לסיומם המלא של הליכי ההסדר.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרה פשיטת רגל

  2. ביטול פשיטת רגל

  3. התיישנות פשיטת רגל

  4. ביטול הסכם פשיטת רגל

  5. ביטול הליך פשיטת רגל

  6. ביטול עסקה פשיטת רגל

  7. התיישנות בפשיטת רגל

  8. ביטול הענקה פשיטת רגל

  9. חוב ארנונה פשיטת רגל

  10. הערת אזהרה פשיטת רגל

  11. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  12. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  15. חוב ארנונה בפשיטת רגל

  16. בקשה למתן צו פשיטת רגל

  17. חוסר תום לב בפשיטת רגל

  18. אי ידיעה על הליכי פש''ר

  19. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  20. התנגדות לבקשה לפשיטת רגל

  21. התיישנות תקופת פשיטת רגל

  22. ביטול העברת דירה פשיטת רגל

  23. זכות הקיזוז דיני פשיטת רגל

  24. ביטול החלטת נאמן בפשיטת רגל

  25. חובת ההנמקה נאמן בפשיטת רגל

  26. ביטול העברת זכויות בפשיטת רגל

  27. בקשה למתן צו כינוס ופשיטת רגל

  28. ביקורת שיפוטית נאמן בפשיטת רגל

  29. ביטול פשיטת רגל עקב ניצול לרעה

  30. ביטול צו כינוס בהליכי פשיטת רגל

  31. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  32. ביטול העברת נכסים לפני פשיטת רגל

  33. אי מיצוי כושר השתכרות בפשיטת רגל

  34. ביטול הליכי פשיטת רגל חוסר תום לב

  35. ביטול חתימה התנגדות להתראת פשיטת רגל

  36. ביטול הענקה סעיף 96 פקודת פשיטת הרגל

  37. אי העברת מסמכים של חייב בהליך פשיטת רגל

  38. דחיית בקשה לפשיטת רגל הפרת צו בית משפט

  39. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל אשר צבר חובות לרשויות המס

  40. פשיטת רגל - התמכרות לקוקאין בשל מצב הכלכלי רעוע וגירושים

  41. סעיף 97(א) לפקודת פשיטת רגל - בהיעדר רישום, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון