בקשה לעיון חוזר אזרחי

1. בפניי בקשת המבקש לאפשר לו להגיש תביעה נפרדת ועצמאית לביטול פסק הדין שניתן בתיק א 837/05 שניתן על ידי כב' השופטת נצר ביום 1/12/2008 שהינו המשך של פסק דין הצהרתי שניתן על ידי כבוד השופטת ברקאי ביום 418/97, וזאת מחמת מרמה.

2. הרקע להגשת הבקשה
המבקש רכש ביום 27/10/96 מגרש באזור התעשייה בקרית גת הידוע כגוש 1906, חלקה 56 מגרש מספר 3. (להלן: "המקרקעין").
ביום 25/3/1998 נחתם חוזה חכירה מהוון בין המבקש למשיב ובו נקבע שייעוד הקרקע הוא לתעשייה בלבד ומטרת החכירה היא מפעל תעשיות.

תחילת ההליכים בין הצדדים הייתה בבקשה לצו מניעה שהוגשה על ידי המשיב, בה עתר להורות למבקש להימנע מלהקים על המקרקעין תחנת דלק. במהלך הדיונים בתיק 418/97 שינה המשיב מדיניותו הקודמת לפיה התיר הקמת תחנות דלק רק לנכי צה"ל והתיר גם למבקש להקים תחנת דלק על המקרקעין ובסופו של יום צומצמה המחלוקת בין הצדדים ובית משפט בת.א 418/97 נדרש להכריע בסוגיה אחת והיא האם בקשת המבקש להקים תחנת דלק על המקרקעין אותם חכר מהמשיב, מהווה שינוי ייעוד במקרקעין המתיר למשיב לגבות דמי היתר. לאחר דיון ושמיעת הצדדים, קבעה כבוד השופטת ברקאי בפסק דינה, כי בקשתו של המבקש להקים תחנת דלק היא בבחינת שינוי ייעוד המקרקעין, לנוכח האמור בהוראות החלטה 402 של המינהל המגדירה מהו שינוי ייעוד.


3. המבקש שלא השלים עם החלטה זו של כב' השופטת ברקאי, הגיש ערעור עליה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וזה קבע שאפילו תוכנית המתאר המקומית התירה הקמת תחנת דלק במקרקעין בזמן חתימת הסכם החכירה, ותוכנית זו גוברת על התוכנית המפורטת הרי שעדיין היה רשאי המשיב להוסיף הגבלות על תוכנית המתאר, ומשכך דחה את הערעור שהוגש על ידי המבקש.

אף עם תוצאה זו לא השלים המבקש והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וברע"א 651/05, נדחתה בקשתו, בהחלטת כב' השופט רובינשטיין אשר קבע ששימוש מסחרי במגרשי תעשייה, אינו חל על תחנות דלק וקבע שתוכנית המתאר בקרית גת מ-1994, כוללת באזור מלאכה תעשיה ואחסנה, גם מוסכים ותחנות דלק, אך אין בכך בכדי לגבור על הוראות ההסכם לפיו שינוי יעוד מחייב הסכמה של המשיב ובהתאם להחלטה 402 של המשיב, גם דמי היתר.

אף עם תוצאה זו לא השלים המבקש, הגיש בקשה לעיון חוזר וזו נדחתה.

4. בעקבות פסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת ברקאי, והערעורים שנדחו, הגיש המשיב תביעה בתיק דנן, ובה עתר לחיוב המבקש בסך של 1,196,823 שקלים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל בגין דמי היתר.

תביעה זו התבררה בפני כב' השופטת נצר, אשר קבעה שקיים מעשה בי דין בשאלה האם היה בתוכניות המפורטות משום שינוי יעוד של המקרקעין והאם שינוי זה מטיל חובת תשלום דמי היתר, בהחלטה בתיק בש"א 1951/05, ומשכך קבעה שהמשיב זכאי לקבל פסק דין כנגד המבקש על מלוא סכום התביעה, וביום 14.12.2008 ניתן על ידה פסק דין כנגד המבקש על מלוא סכום התביעה.

5. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין ביום 2.2.2009, וזו נדחתה בהחלטת כב' השופטת נצר ביום 19.2.2009, שכן מדובר בפסק דין שניתן במעמד הצדדים, וביטולו יכול להיות רק על ידי ערכאת הערעור.

משכך הגיש המבקש בקשה לבית המשפט המחוזי להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת נצר, ואף בקשה זו נדחתה בהחלטת כב' השופטת אבניאלי מיום 23.6.2009.

המבקש הגיש בקשה נוספת לביטול פסק הדין ביום 13.10.2010, ובקשה זו נדחתה על ידי כב' השופט אקסלרד ביום 18.10.2010, ולאחר מכן הגיש בקשה נוספת לעיון חוזר ואף זו נדחתה, על ידי כב' השופט אקסלרד, ומשכך הגיש בקשה זו להגיש תביעה לביטול פסקי הדין בתיק מס' 837/05 שניתן על ידי כב' השופטת נצר וביטול פסק הדין בת.א 418/97, שניתן על ידי כב' השופטת ברקאי, ביום 4.9.2000 מחמת מרמה.

לטענתו, נדרש ביום 26.6.96 לשלוח למינהל את פרוטוקול מס' 40 של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום שברשותו, ופרוטוקול זה מיום 22.12.91, אינו משקף את העובדות האמיתיות בהם אושרה תוכנית מפורטת מס' 5/בת/9.

לטענתו, בנסיבות אלו ומשלא שיקף הפרוטוקול את העובדות האמיתיות בהן אושרה התוכנית, ניצל המינהל את המצב, עט על ההזדמנות שנקרתה בפניו ופעל במרמה והגיש נגדו התביעה. המבקש הוסיף וטען כי המשיב הסתמך על האמור בפרוטוקול שאינו משקף את העובדות האמיתיות לפיהן אושרה התוכנית, ותאם את מדיניותו שלא לאשר את הקמת תחנות דלק, למרות שהתוכניות החלות על מגרש, אשר אושרו כדין, מאפשרות הקמת תחנת דלק במגרשו.

ומשכך טען המבקש שהואיל וכל שהיה הוא שינוי תוכנית מפורטת ולא תיקון תוכנית מתאר, יש בכך בכדי להוכיח מעל לכל ספק שלא היה שינוי יעוד והתוכנית המפורטת שאושרה 5/בת/9, איננה הסכם שנחתם בין הצדדים, ולכן הגיש המבקש תביעה לביטול פסקי הדין שלטענתו ניתנו בטעות כמפורט לעיל.


6. מנגד טען המשיב, שדין הבקשה להדחות, שכן מדובר בבקשה ממוחזרת שאין בה כל חדש מבקשות קודמות שהוגשו על ידי המבקש, וקיים מעשה בית דין בעניין הנדון.

לטענתו טענות אלו של המבקש, הושמעו הן בפני בית המשפט דנן בת.א 438/97, הן בערכאות הערעור על פסק הדין הנ"ל (במחוזי ובעליון) הן בפני בית המשפט הזה בת.א 837/05, והן בערכאת ערעור במחוזי בש"א 313/09, ולטענתו כל טענות המבקש נדחו ואף בקשותיו הנוספות של המבקש לביטול פסק הדין.

ומשכך טען שיש לדחות אף הבקשה דנן, ולחייב את המבקש בהוצאות הבקשה ובשכר טרחת עורך דין.

7. דיון:
כאמור לעיל, הסעד המבוקש בבקשה זו, כי בית המשפט יורה על ביטולם של שני פסקי דין שניתנו על ידי בית משפט זה, ומשכך עותר המבקש, כי בקשתו תוגש כבקשה נפרדת במסגרת תיק אזרחי חדש ולמעשה הסעד העיקרי אותו מבקש המבקש, הוא שבית המשפט יורה על ביטולו של פסק דין חלוט, דהיינו "משפט אזרחי חוזר".

המסגרת הנורמטיבית לקיומו של "משפט אזרחי חוזר" נקבעה בפסיקה. כבר נקבע כי תובענה לביטול של פסק דין חלוט אזרחי אינה עניין של מה בכך, שכן בקבלת בקשה מסוג זה, יש בכדי לערער את עקרונות היסוד של ההליך המשפטי שעניינם סופיות ההליכים המשפטיים ובית המשפט יאפשר קיומה של תובענה לביטול פסק דין חלוט במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד, בהם יש להעדיף שיקולי צדק על פני שיקולים של סופיות הדיון (ראה דברי כבוד השופט זילברטל בבש"א 1507/05 עזבון המנוח אינטר אניק בקרג'יאן ואח' נ' יולנדה יעקוב עיסא שמאס.

לאחרונה נדרש בית משפט עליון לסוגיה זו בע"א 6019/07משה טורגמן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ וריכז ההלכות לענין ביטולו של פסק דן חלוט כאמור להלן:

"פסיקת בית משפט זה הכירה בכך כי כאשר מדובר בתרמית בהשגת פסק הדין, נקודת האיזון נוטה לכיוון האמת והצדק, ולפיכך ניתן יהיה לבטל פסק דין חלוט שהושג במרמה ולערוך משפט חוזר אזרחי (עניין אינגסטר, בעמ' 456-455)...אעיר אגב הדברים כי בית משפט זה אף הרחיב והכיר עקרונית באפשרות לבטל פסק דין חלוט בשל ראיות או עובדות חדשות שנתגלו ללא שנטענה מרמה (ע"א ירמיצקי נ' מעייני, פ"ד יג (2) 1497, 1501".

משכך ובהתאם להלכה, יבוטל פסק דין כאשר יתקיים אחד משני תנאים בלבד. התנאי הראשון הוא, קיומן של ראיות חדשות אשר בכוחן לשנות את ההכרעה מיסודה ולא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה בטרם ניתן פסק הדין והתנאי השני הוא כאשר נטען כי פסק הדין שביטולו מבוקש, התקבל במרמה (ראה ע"א 254/58אינגסטר נ' לנגפוס, פ"ד יג 449) ועמדת הפסיקה היא, כי יש לצמצם המקרים בהם יתאפשר קיומו של "משפט אזרחי חוזר".

עם זאת, השאלה העיקרית העולה בתביעה לביטול פסק דין ולעריכת "משפט חוזר אזרחי" האם לבעל הדין ניתן יומו בבית המשפט.

"כאשר בעל דין מבקש סעד עקב מעשה רמאות אשר בוצע בניהול המשפט שבעטיו נשללה ממנו האפשרות להתגונן כיאות, במקרה כזה נדחה מעשה בית דין מפני כללי היושר, שכן ביסוד השתק, מפאת מעשה בית דין, מונח העקרון שבעל דין מיצה הזדמנות שניתנה לו, להשמיע את דברו, ואם לא היתה לו הזדמנות כזו, שוב אין צידוק להשתיק את טענתו". (ראה ע"א 254/58 אינגסטר נ' לנגפוס לעיל).

בהתאם להלכות, נקבע שיש להבדיל בין הסוגים השונים של טענת התרמית לשם ביטול פסק דין חלוט וכך אבחנה כבוד השופטת ארבל בין הסוגים השונים של טענת תרמית בע"א 6019/07משה טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ.

"הפסיקה הבחינה לעניין זה בין תרמית פנימית לתרמית חיצונית. תרמית פנימית הינה תרמית שגרמה לפגם בהליך השיפוטי עצמו כתוצאה ממעשה בלתי חוקי בעת ניהול המשפט. בגדר זה ניתן למנות עדות שקר או הבאת מסמך מזויף. תרמית חיצונית, לעומת זאת, הינה תרמית המונעת מבעל דין את ההזדמנות להציג לפני בית המשפט כיאות את טענותיו. כך למשל תיכלל בתרמית זו מתן שוחד לבית המשפט, קנוניה עם נציגו המשפט של בעל הדין שכנגד".

בעניין הנדון, אין מחלוקת שטענת המבקש הוא כי מדובר בתרמית פנימית ואין מדובר בתרמית חיצונית העוסקת בנסיבות חיצוניות לפסק הדין אשר פגמו בהליכי המשפט ובתקינות ההליך.

בפסק הדין בעניין טורג'מן (כמפורט לעיל), קבעה כב' השופטת ארבל, התנאים להכרה בתרמית פנימית. התנאי הראשון שנקבע לביטול פסק דין חלוט, הינו אמינות לכאורית או משקל ממשי של הראיות המבססות את ראיית המרמה. ונקבע שעל מבקש הביטול להביא ראיות בעלות אמינות לכאורית המבססות טענתו זו.

תנאי נוסף הוא חיוניות הראייה, דהיינו, האם טענת המרמה עשויה להביא לתוצאה שונה מזו שנקבעה בהתדיינות הראשונה בין הצדדים, וברור שגם אם הייתה מרמה ואין בכוחה לשנות תוצאות ההליך אין לקיים משפט חוזר אזרחי.

התנאי השלישי הוא, האם טענת המרמה הועלתה ועמדה לנגד בית המשפט בהתדיינות הראשונה ונדחתה על ידו, שכן אז לא ניתן לטעון טענה זו במסגרת תביעה לביטול פסק דין.

בעניין הנדון טען המבקש, כי טענת המרמה עלתה לראשונה בבקשתו זו והערעורים והבקשות לביטולי פסק דין לא נגעו לטענת המרמה. אף אם אקבל את טענתו זו של המבקש ואקבע כי אכן טענת המרמה עלתה לראשונה בבקשתו זו, הרי שהטענה איננה מפורטת דיה שכן לא ברור כיצד נהג המשיב במרמה עת הסתמך על פרוטוקולים שלטענת המבקש אינם קובעים את העובדות האמיתיות בהם אושרה התוכנית, ואין בטענת המבקש כי המנהל ניצל את המצב והגיש תביעה בהתאם לפרוטוקולים שהיו בפניו בכדי לבסס טענת מרמה.

בנוסף, לא מצאתי כי המבקש פירט כיצד מתקיימים התנאים לעיל לקיומו של משפט אזרחי חוזר, בעניין הנדון, לא נטען כי קיימת ראייה חדשה שלא הייתה מונחת בשלב קודם בפני בית המשפט. כך גם לא פורט כיצד יש בטענה זו של המבקש לפיה הפרוטוקולים אינם מפרטים העובדות האמיתיות בהן אושרה התוכנית בכדי לשנות התוצאה אליה הגיע בית המשפט, המבקש אף אינו מפרט מהן העובדות האמיתיות לגרסתו, במסגרתן אושרה התוכנית המפורטת 5/בת/9.

מעבר לנדרש אף אם לכאורה היה בכך בכדי לבסס את טענת המרמה, הרי שבעניין הנדון אין מדובר בפרוטוקולים שלא היו מונחים בפני הצדדים ובפני בתי המשפט בערכאות השונות, במסגרת ההתדיינות הקודמות בניהם ולעניין זה נקבע בפסק הדין בעניין טורג'מן (ע"א 6019/07משה טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ), כי על הטוען טענת מרמה שלא התבררה בהתדיינות הראשונה, להוכיח שהראיות המוכיחות את טענת המרמה מתבססות על אירוע שהתרחש לאחר פסק הדין או לראיות חדשות שהתגלו לאחר פסק הדין ולא ניתן היה להשיגן במהלך ההתדיינות הראשונה בין הצדדים אף בשקידה ראויה.

בעניין טורג'מן קבעה כב' השופטת ארבל, כי יש לפרש את התנאי לעיל לפיו מדובר בראיה שלא ניתן היה להשיג אותה בשקדנות סבירה בהתדיינות הראשונה, באופן מקל. עם זאת קבעה כב' השופטת ארבל, שככל שמדובר במרמה הנוגעת לעניין שבידיעתו הספציפית של הצד הטוען למרמה, הרי שיש לקבוע שלא מתקיים התנאי של שקדנות סבירה, ובמקרה שכזה תחול הפרשנות המצמצמת ואין להתיר קיומו של "משפט אזרחי חוזר".

בעניין הנדון, אין מדובר בראייה חדשה שלא הייתה בפני המבקש קודם לכן, וכל שטוען הוא שהפרוטוקולים לא קבעו את העובדות האמיתיות לפיהן אושרה התוכנית המפורטת. הפרוטוקולים הללו היו בפני המבקש ובפני בתי המשפט קודם לכן, כך גם התוכניות, המבקש לא טען שיש בידו מידע חדש אשר לא היה בידו קודם לכן, ואף מטעם זה, יש להחיל

הפרשנות המצמצמת ולפיכך יש לדחות את הבקשה, ואין כל רלוונטיות לכך שהמבקש לא טען את טענת המרמה קודם לכן.

בנוסף, מצאתי כי אין רלוונטיות לטענת המבקש לפיה הפרוטוקול מיום 22.12.91, אינו משקף את העובדות האמיתיות בהן אושרה תוכנית מפורטת מספר 5/בת/9 ומשכך, לא היה שינוי ייעוד ולא תיקון תוכנית מתאר אלא שינוי תוכנית מפורטת, שכן בית המשפט המחוזי בהחלטתו בע"א 1248/00, קבע כדלקמן:
"אפילו תוכנית המתאר המקומית התירה הקמת תחנת דלק במקרקעין עת נחתם הסכם החכירה ותוכנית זו גוברת על התוכנית המפורטת עדיין חופשי היה המשיב להוסיף הגבלות על אלה שבתוכנית המתאר...מעצם העובדה שהמערער (הוא המבקש – הערה שלי ע.ג) פנה בבקשה לשינוי יעוד בשנת 1991, הרי שהיה מודע לכך שהדבר נדרש".

ואף בית המשפט העליון קבע לעניין זה, שאין מקום לפרשנות שמציע המבקש, והתוכנית המפורטת שהייתה בעת ההיא, הבחינה בין יעודי מלאכה ותעשייה לייעוד מסחרי הכולל תחנת דלק ושימוש מסחרי במגרשי תעשייה אינו חל על תחנת דלק, והגם שתוכנית מתאר מ-1994 כוללת באזור המלאכה תעשייה ואחסנה, מוסכים ותחנות דלק וסיכה, אין בכך בכדי לגבור את הוראות ההסכם בין המבקש למשיב לפיו שינוי הייעוד מחייב הסכמה, ובהתאם להחלטת 402 של המשיב גם דמי היתר.

כך גם קבעה כב' השופטת ברקאי בפסק דינה בת.א 418/97 שם קבעה, כי חרף העובדה שהועדה המקומית לתכנון ובנייה שוכנעה לאשר תוכניותיו מבלי לראות בהן שינוי יעוד, הרי שיש להידרש למסגרת ההסכמות בין המשיב למבקש ולאור החלטה 402 של המשיב, המגדירה מהו שינוי יעוד והיא זו שעמדה בתוקפה ערב הגשת תוכניות המבקש למשיב, הרי שעסקינן בשינוי יעוד.

אשר על כן ובהינתן הדעת לכך, שכל הערכאות דנו בטענותיו של המבקש, ואלו התבררו, לא ניתן לומר שלא היה למבקש את יומו כדין בבית המשפט ואין לומר שמדובר בפסק דין שהושג במרמה, שכן העובדות כולם היו מונחות בפני בית המשפט, ובית המשפט אמר את דברו.

משכך ולנוכח עקרון "סופיות הדיון" ובהינתן הדעת לכך שאין בעובדה שלטענת המבקש המשיב הסתמך על פרוטוקול מס' 40, בכדי לבסס טענת תרמית כלשהי, לא מצאתי מקום לאשר הבקשה, ולהורות על פתיחת תביעה אזרחית חדשה שעניינה בקשה לביטול פסקי דין
ודין בקשת המבקש להדחות.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך של 2,000 שקלים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה לעיון חוזר בשומה

  2. דחיית בקשה לעיון חוזר

  3. בקשה לעיון חוזר אזרחי

  4. בקשה לעיון חוזר מינהל

  5. בקשה לעיון חוזר פלילי

  6. בקשה לעיון חוזר תעבורה

  7. בקשה לעיון מחדש בהחלטה

  8. בקשה לעיון חוזר בהחלטה

  9. בקשה לעיון מחדש בפסק דין

  10. בקשה לעיון חוזר בהחלטת רשם

  11. בקשה לעיון חוזר בהליך פלילי

  12. בקשה לעיון חוזר בתנאי ערובה

  13. בקשה לעיון מחדש הוצאה לפועל

  14. בקשה לעיון חוזר בהליך אזרחי

  15. בקשה לעיון מחדש סדר דין אזרחי

  16. בקשה לעיון חוזר בשל שינוי נסיבות

  17. בקשה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט

  18. בקשה לעיון חוזר בבקשה לפטור מאגרה

  19. בקשה לעיון חוזר בהחלטה הוצאה לפועל

  20. דחיית בקשות לעיון חוזר בתנאי שחרור

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון