בקשה לתיקון כתב טענות

בפני בית המשפט בקשת המבקש, התובע בתיק לקבל פסק דין כנגד המשיבה, הנתבעת.




בבקשה נטען, בין היתר, כי המשיבה אכן מודה בחוב הנטען ועל כן ובהעדר טענת קיזוז מפורטת ומבוססת, בכתב ההגנה, אין אלא ליתן פסק דין כנגד המשיבה בגין מלוא סכום התביעה. בנוסף לכך נטען כי טענת הקיזוז עומדת בסתירה להסכם ויתור על טענות שנחתם בין הצדדים, וכי המשיבה עצמה טענה במהלך דיון כי היא איננה יכולה לפרט את טענת הקיזוז כנדרש, להגיש בקשה לתיקון כתב הגנה ולהגיש תביעה שכנגד מבלי לקבל לידיה הסכם עקרונות שנחתם עם אמריקן קולוני. כמו כן נטען כי ב"כ המשובה טען כי ברגע והמשיבה תכין חוות דעת שמאית תגיש המשיבה בקשה לתיקון כתב ההגנה יחד עם חוות דעת של שמאי. בהקשר זה נטען כי מזה זמן רב הסכם העקרונות בידי המשיבה אולם לא הוגשה בקשה כלשהי לתיקון כתב ההגנה ודי בכך על מנת ליתן פסק דין כנגד המשיבה.




בבקשה התייחסות לכך שהמשיבה הגישה תביעה עצמאית במקום תביעה שכנגד ומכאן שזנחה את בקשתה להארכת מועד להגשת תיקון כתב ההגנה והגשת תביעה שכנגד. עוד נטען כי הוגשה בקשה לאחד את הדיונים בתביעות השונות אולם הבקשה נדחתה ומכאן שבפנינו כתב הגנה אשר טענת הקיזוז בו איננה מפורטת כנדרש. לבסוף נטען כי המשיבה גם לא מצאה לנכון לקזז בתביעה החדשה סכום החוב בתיק הנ"ל ומכאן שלא נותר, אלא לתת פסק דין בשלב זה כנגד המשיבה.




בתגובת המשיבה, נטען, בין היתר, כי טענת הקיזוז מפורטת דיה וכדין. המשיבה מפנה לסעיפים שונים מתוך כתב ההגנה מהם עולה כי צוין בצורה מפורשת כי המשיבה אומדת את נזקה שנגרם על ידי המבקש ב- 1,000,000$.





כן נטען כי משהוגשה חוות דעתו של מר זאב ברקאי, לא היה כל טעם בהגשת בקשה לתיקון כתב ההגנה, משום שהתביעה שבפנינו הוגשה על סכום אשר נמוך מ- 1,00,000$ וכאשר לצרכי אגרה הוגשה תביעה ע"ס 2.5 מיליון ₪ במסגרת תביעה נפרדת ועצמאית. כמו כן נטען כי אין לראות בהגשת התביעה הנפרדת משום ויתור על טענת הקיזוז במסגרת תיק זה. לבסוף נטען כי סכום התביעה שבפנינו לא קוזז בתביעה החדשה משום שביחס למיליון דולר, והתביעה שהוגשה ע"ס 2.5 מיליון ₪, עדיין קיים הפרש אשר עולה על סכום התביעה בתיק שבפנינו ביחס לטענת הקיזוז, וזאת כאשר עולה מחוות הדעת מטעם המשיבה כי מדובר בנזק אשר עולה על 20,000,000 ₪.




המבקש הגיש תשובה לתגובת המשיבה ובה, נטען, בין היתר כי יש לראות בבקשת המשיבה להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון כתב ההגנה משום הודאת בעל דין, לפיה כתב ההגנה כפי שהוא כיום איננו מגלה הגנה. ב"כ המבקש הוסיף וטען כי בכתב ההגנה סכום לפי אומדן מבלי לפרט מהו הנזק וזאת תוך הפניה להחלטת כב' השופט בן חיים, לפיה נעדר פירוט מדוקדק.




ביום 6/9/12 הוגשה בקשת רשות מטעם המשיבה להגיש תגובה לתשובת המבקש הנ"ל יחד עם התגובה ובה נטען, בין השאר, כי המבקש העלה בתשובתו לתגובה טענות חדשות אשר לא נטענו במסגרת הבקשה. המבקש הגיש תגובה מיום 10/9/12 לתגובת המשיבה הנ"ל בה הוא מבקש למחוק את התגובה מיום 6/9/12 הנ"ל אשר הוגשה ללא רשות בית המשפט וכן הועלו באותה הזדמנות טענות נוספות "לגופם של דברים".




ביום 19/9/12 הוגשה תגובת המשיבה לתגובת המבקש מיום 10/9/12 הנ"ל תוך שהוא מציין כי ב"כ המבקש מבקר את תגובת המשיבה אולם מצא לנכון להוסיף טענות נוספות באותו מעמד בהיקף של 3 עמודים, ואף היא פרטה טענות נוספות בהתאם.




על רקע הבקשות הנ"ל, הוגשה ביום 14/10/12 בקשה מטעם המבקש ליתן פסק דין בתיק.

דיון



השאלה המרכזית שבפנינו הינה האם בכתב ההגנה טענת קיזוז אשר מפורטת דיה. שאלה משנית היא האם ניתן לראות ב"התנהלותה" של המשיבה כעילה למתן פסק דין, מקום שבו "זנחה" תיקון כתב ההגנה והגשת תביעה שכנגד במסגרת תיק זה.




אין לראות בהגשת תביעה שכנגד במסגרת תיק עצמאי כעילה למתן פסק דין כנגד המשיבה. צד רשאי להגיש תביעה עצמאית נפרדת במקום לבקש להאריך את המועד להגשת כתב תביעה שכנגד ובמצב זה הוא אינו כפוף להחלטות בית המשפט אשר מנהל את התביעה המקורית. בפנינו הסבר מטעם המשיבה מדוע היא כן בקשה ארכה להגשת בקשה לתיקון כתב הגנה והגשת תביעה שכנגד, וכן הסבר מדוע היום היא זנחה בקשה זו קרי, משהוגשה חוות דעת לתיק זה ותביעה עצמאית כשהמשיבה סבורה כי טענת ההגנה מפורטת דיה, לא היה כל צורך לדון בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מתוקן.




בנסיבות הענין, אין מקום לקבוע כי יש בבקשה להארכת מועד כדי לתקן כתב הגנה משום ויתור על טענה לפיה כתב ההגנה אינו מגלה הגנה וככל שניתנה החלטה על ידי שופט אחר במסגרת הליך ביניים בתיק זה לפיה, טענת הקיזוז איננה מפורטת דיה, אין בכך כדי לכבול את הח"מ, מלבחון כראות עיניו נוסח טענת ההגנה בכתב ההגנה. בסופו של יום, המבחן הוא האם אכן טענת הקיזוז פורטה דיה על מנת לבסס טענת הגנה.




אכן צוין בסע' 2.4 בכתב ההגנה כי המשיבה תעתור לקבלת הסכם העקרונות אולם הוסיפה כי: "בשלב זה אומדת הנתבעת את הנזק כאמור ב- 1,000,000$ (ממיליון דולר) של ארה"ב, הוא אומדן הפער בין שווי המכר עפ"י הסכם רכישת המניות ובין שווין הראלי של המניות, בשים לב לחתימת הסכם העקרונות קודם לחתימת הסכם רכישת המניות".


סע' 3 בכתב ההגנה דן בטענת הקיזוז ובסע' 3.2 נטען כי: "הנזק כאמור עומד על ההפרש בין מחיר עיסקת רכישת המניות בו נשא התובע בשעה שהסתיר מפני הנתבעת את קיומו של הסכם העקרונות קודם לכן, נזק אותו אומדת הנתבעת ב- 1,000,000$."

בסע' 3.3 נטען כי: "על כן, על אף שרשויות המס זיכו את חשבונה של הנתבעת בסכום ההפרש בין מס המכירה ששולם תחילה (452,442 ₪) לבין השומה הסופית שנקבעה לבסוף (100,516 ₪), הרי שיש לקזז מחוב הנתבעת לתובע מלוא פיצויי ההסתמכות בהם חייב התובע בסך של 1,000,000$ לדחות את תביעתו."



בפנינו, סכום מדויק, אם כי באמצעות אומדן, כאשר נטען בנוסף על ידי המשיבה כי כאשר מדובר באותה עיסקה ניתן להסתפק באומדן ולא לכמת את סכום הנזק במדויק. על פני הדברים מדובר ב"אותה עיסקה" ואין אלא לקבל את טענת המשיבה לעניין זה.




כמו כן, בכתב ההגנה התייחסות מפורשת למקורו של הנזק וכיצד יש לחשב את גובה הנזק - "הנזק כאמור עומד על ההפרש בין מחיר עיסקת רכישת המניות בו נשא התובע בשעה שהסתיר מפני הנתבעת את קיומו של הסכם העקרונות קודם לכן" וכן "הפער בין שווי המכר עפ"י הסכם רכישת המניות ובין שווין הראלי של המניות".




לאור זאת, אין מקום לקבוע כי בפנינו טענת קיזוז אשר איננה מפורטת דיה, ודי בפירוט הנ"ל על מנת לדחות בקשה למתן פסק דין מטעם זה.




אכן בסע' 3.2 בכתב ההגנה טענה לפיה המשיבה שומרת על זכותה לתקן את כתב ההגנה לאחר שתוגש חוות דעת שתוכן בעקבות עיון בהסכם העקרונות, אולם משהוגשה חוות דעת ברשות בית המשפט ובהמשך להחלטה מיום 24/10/11 ואין בפני בית המשפט בקשה לתיקון כתב ההגנה בפועל, אין בכך משום עילה למתן פסק דין כנגד המשיבה.




בנוסף לאמור לעיל, נטענה בבקשה טענה עובדתית מטעם המבקש מבלי להגיש תצהיר ואשר נגעה להסכם הוויתור אשר נחתם בין הצדדים. בכתב ההגנה טענות עובדתיות לעניין זה, וביניהן הטענה לפיה "הצהרת הויתור של הנתבעת ניתנה על בסיס המידע שנתן בידה התובע. התובע בחר להסתיר מפני הנתבעת את דבר עריכת הסכם העקרונות..." (סע' 4.2.1 בכתב ההגנה). מן הראוי לברר טענה זו במסגרת דיון הוכחות, וכאמור לעיל, המבקש הסתמך בבקשתו על הטענה העובדתית הנ"ל מבלי לצרף כל תצהיר כנדרש.




על כן הנני דוחה את הבקשה למתן פסק הדין כשהצדדים רשאים להתייחס לשאלת ההוצאות בגין בקשות אילו בסיכומיהם בתום הדיון בתובענה.




בהמשך להחלטה, הנני קובע כי על המבקש להגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 ימים מיום קבלת העתק מהחלטה זו. על המשיבה להגיש את תצהיריה תוך 45 יום מיום קבלת תצהירי המבקש. צד אשר מעוניין לזמן עד שלא באמצעות תצהיר מתבקש להגיש בקשה לזימון עדים יחד עם תצהיריו. אין בכך כדי לקבוע מראש על מי מוטל נטל ההוכחה כאשר רשמתי בפני טענת ב"כ המבקש לפיה בפנינו טענת הודאה והדחה.


כמו כן, הנני קובע את התיק להוכחות לימים 29/5/13 (לצורך חקירת עדי התובע) ו- 30/5/13 (לצורך חקירת עדי הנתבעת) החל משעה 9:30 כל יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה לתיקון תביעה

  2. בקשה לתיקון החלטה

  3. בקשה לתיקון כתב הגנה

  4. התיישנות תיקון תביעה

  5. בקשה לתיקון כתב אישום

  6. בקשה לתיקון כתב טענות

  7. בקשה לתיקון כתב הערעור

  8. בקשה לתיקון סכום התביעה

  9. התיישנות תיקון כתב תביעה

  10. אי ידיעה על קיומו של הליך

  11. בקשה לתיקון כתב הגנה מתוקן

  12. דחיית בקשה לתיקון כתב אישום

  13. בקשה לתיקון כתב תביעה תצהיר

  14. בקשה לתיקון כתב טענות תצהיר

  15. דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה

  16. בקשה לתיקון כתב תביעה ייצוגית

  17. התנגדות לבקשה לתיקון כתב תביעה

  18. בקשה לתיקון כתב תביעה הוספת נתבע

  19. בקשה של התובעת לתיקון כתב תביעתה

  20. בקשה לתיקון כתב תביעה הוספת עילה

  21. בקשה לצירוף נתבעים תיקון כתב תביעה

  22. בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר קדם משפט

  23. בקשה לתיקון כתב תביעה בתביעות קטנות

  24. בקשה לתיקון כתב תביעה בסדר דין מהיר

  25. בקשה לתיקון כתב תביעה בבית הדין לעבודה

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון