בקשה לתיקון שטר

ביום 26.9.10 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין החלקי שניתן כנגדו ביום 17.8.10, להארכת המועד להגשת בקשתו לתיקון התנגדות לביצוע שטר שהגיש בתיק זה וכן בקשה לתיקון ההתנגדות.

בהחלטתי מיום 9.11.10 דחיתי את בקשת המבקש לביטול פסק הדין החלקי שניתן כנגדו.

המבקש הגיש בקשה להבהרת ההחלטה האמורה, שכן במסגרתה לא ניתנה התייחסות לסעדים הנוספים שנתבקשו על ידי המבקש, להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון ההתנגדות ולתיקון ההתנגדות.



רקע:





מלכתחילה הגיש המבקש, במצורף עם שני הנתבעים הנוספים בתיק, התנגדות לביצוע שטר כשהוא מיוצג על ידי עו"ד, במסגרתה טען כי השטר נשוא תיק זה ניתן להבטחת תשלום בגין חומרי בנין שסופקו לפרוייקט "יערה" ברעננה, כי נותר חוב בסך 108,227 ₪ וכי אין המבקשים חייבים ביתרת הסכום, שכן הסחורה בגינה לא סופקה.




המשיבה עתרה למתן פסק דין חלקי כנגד המבקשים.


המבקשים התנגדו לבקשה ועתרו, לחילופין, לתיקון התנגדותם. בתמיכה לתגובתם זו הגיש אף המבקש תצהיר מטעמו במסגרתו טען, בתחילה, כי על צידו האחורי של השטר מצויה חתימתו וחתימת הנתבע הנוסף, כערבים לשטר. ואולם לאחר מכן טען בתצהירו כי, לאחר עיון מעמיק בשטר, החתימה המופיעה עליו איננה חתימתו.
לאחר מכן עתר ב"כ הנתבעים לשיחרורו מייצוג המבקש, ובקשתו זו אושרה.

3. בדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 8.11.09, נעתרתי לבקשת הנתבעים, ובכללם המבקש, להגיש בקשה לתיקון התנגדותם בכפוף לתשלום הוצאות למשיבה, כפי שנקבע באותה החלטה.
יצוין כי באותו דיון טען המבקש, אשר לא היה מיוצג ע"י עו"ד אותה עת, כי איננו חתום על השטר וכי: "ראיתי את זה רק עכשיו" (להבדיל מהאמור בתצהיר תגובתו לבקשת התובעת למתן פסק דין חלקי).
כאמור, איפשרתי אף למבקש באותו דיון להגיש בקשה לתיקון ההתנגדות.
אין חולק אף כי המבקש שילם את סכום ההוצאות כפי שנקבע כתנאי להגשת בקשה לתיקון התנגדותו.



מאותו מועד ועד ליום 26.9.10 לא הגיש המבקש כל בקשה לתיקון התנגדותו, הגם שהנתבעים האחרים בתיק עשו כן ובקשתם נדונה זה מכבר .


זאת ועוד, נערך דיון נוסף בתיק ביום 6.7.10 במעמד המבקש, אשר עדין לא היה מיוצג ע"י עו"ד אותה עת. גם באותו דיון טען המבקש כי איננו חתום על גבי השטר נשוא תיק זה.

בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי, מאחר ואיפשרתי למבקש לתקן את התנגדותו כבר בהחלטה מיום 8.11.09, אך המבקש לא הגיש בקשה לתיקון התנגדותו אף בחלוף כ-8 חודשים ממתן ההחלטה, לא ניתן היה לדון בטענת המבקש כפי שהועלתה על-פה במסגרת אותו דיון.

בהמשך, בהחלטתי מיום 17.8.10 במסגרת בקשת הנתבעים האחרים לתיקון התנגדותם, ניתן פסק דין חלקי כנגד המבקש, בשים לב לכך שהמבקש לא הגיש בקשה לתיקון התנגדותו והיה עלי להתייחס לאמור בהתנגדותו כפי שהוגשה מלכתחילה.



טענות הצדדים:





בתצהיר התומך בבקשת המבקש לביטול פסק הדין החלקי ולהארכת המועד להגשת בקשה לתיקון התנגדותו טען המבקש כי הוא והנתבע הנוסף היו מנהלי החברה הנתבעת, כאשר המבקש שימש כאיש השטח בפועל והנתבע הנוסף התעסק בניהול וביצוע תשלומים. זכויות החתימה בחברה ניתנו למבקש ולנתבע הנוסף יחד, כאשר הנתבע הנוסף היה מודיע למבקש שעה שהיה צורך לחתום על גבי שיקים או מסמכים והמבקש היה עושה כן.




המבקש טוען כי איננו חתום על גבי השטר נשוא תיק זה ואף לא ידע בזמנו כי שטר זה הוצא מהחברה ונמסר למשיבה. לטענת המבקש, הוא לא נתן הרשאה לחתום בשמו על שיקים או ערבויות עבור החברה. כן טוען המבקש כי נראה שהשיק נמסר למשיבה כבר בשנת 2004 ועל המשיבה להוכיח מדוע היא זכאית לגבותו בשנת 2009 . מכל מקום, גם אם ערבות המבקש היתה תקפה, לטענתו, זו תקפה רק עד גובה החוב של הנתבעת למשיבה במועד מסירת השיק.




המבקש טוען כי התצהיר המקורי שהגיש בתמיכה להתנגדות המקורית תואם לתצהירו של הנתבע הנוסף, כאשר במועד חתימתו על התצהיר הקודם התנהל הליך למכירת ביתו על ידי כונס נכסים. תשומת ליבו של המבקש הוקדשה באותו זמן למציאת פתרון חלופי למגורי המבקש ובני משפחתו ולהסתגלות למצבם החדש. הנתבע הנוסף הוא שטיפל בניהול ההליך, כאשר המבקש חתם על תצהיר מן המוכן לתמיכה בהתנגדותו ולא ראה את השיק נשוא תיק זה, תוך שסמך על הנתבע הנוסף.

רק לאחר מכן התברר למבקש כי איננו חתום על השיק ופנה לעורך הדין אשר ייצגו אותה עת, ואז הודיע לו עורך הדין כי לא ייצג אותו עוד. באותה עת אף החתים אותו עורך הדין על התגובה לבקשה למתן פסק דין חלקי שהוגשה ע"י המשיבה, והמבקש הבין, לטענתו, כי התצהיר ניתן בתמיכה לתגובה של הנתבע הנוסף, שכן עורך הדין כבר לא ייצג את המבקש באותה עת.
לא היה באפשרות המבקש לפנות לעו"ד אחר לשם ייצוגו מחמת מצבו הכלכלי, עד אשר פנה לב"כ הנוכחי, שהסכים לייצגו ללא תמורה, בשלב זה. לאחר שניתן כנגד המבקש פסק הדין החלקי, לא נותרה לו ברירה אלא לפנות לב"כ הנוכחי, הגם שהוא חב לו כספים.
המבקש טוען כי באם לא יתאפשר לו לתקן את התנגדותו ייגרם לו נזק רב ולא יעשה צדק בין הצדדים.
המבקש לא הגיש בקשה לתיקון ההתנגדות עד עתה מחמת חיסרון כיס, חוסר הבנה של ההליך המשפטי וציפיה כי יגיע להסדר עם המשיבה.



המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש לא הגיש כל בקשה לתיקון ההתנגדות, הגם שבית המשפט התיר לו לעשות כן לפני כשנה, ולפיכך אין מקום להעתר לבקשתו כיום. טענתו הסתמית של המבקש בדבר זיוף חתימתו סותרת את הודאתו המפורשת בתצהירו מיום 7.10.09 ולפיו המבקש והנתבע הנוסף חתומים כערבים לשטר. עובדה זו מאשר אף הנתבע הנוסף בתיק . ריבוי הגרסאות של המבקש מעיד על חוסר מהימנותו של המבקש ועל כך שבפיו הגנת בדים. המבקש והנתבע הנוסף אינם בוחלים בשינוי גרסאות חדשות לבקרים.

לא ניתן לקבל טענת המבקש בדבר אי הבנתו את ההליך המשפטי, שכן הוא עצמו הצהיר שב"כ הקודם הסביר לו את מהות ההליכים המשפטיים. מכל מקום, טענות בדבר ייצוג לקוי אינן מהוות טעם המצדיק להעתר לבקשה.
ככל והמבקש סמך על הנתבע הנוסף בתיק, אין לו אלא להלין על עצמו בלבד.



בתגובתה לבקשת המבקש להבהרת ההחלטה מיום 9.11.10 טענה המשיבה כי באותה החלטה נדחתה בקשת המבקש על כל חלקיה ובית המשפט התייחס לאמור בהתנגדותו המקורית של המבקש. מעבר לכך, מלכתחילה לא היה יסוד לבקשת המבקש להארכת המועד לתיקון התנגדותו.




בתשובתו טען המבקש כי אין מקום לאפשר למשיבה לבסס את התנגדותה לבקשה בנימוק חדש לפיו בית המשפט לכאורה כבר הכריע בבקשה לתיקון ההתנגדות בהחלטתו מיום 17.8.10. אין במתן אותה החלטה כדי להוביל למסקנה כי הבקשה כבר נדחתה בעבר.

בית המשפט טרם הכריע בבקשת המבקש במלואה ובהתאם הוגשה בקשתו למתן הבהרה.



דיון:


11. אכן בהחלטתי מיום 9.11.10 דחיתי את בקשת המבקש לביטול פסק הדין החלקי שניתן כנגדו ביום 17.8.10 .
באותה החלטה קבעתי כי פסק הדין החלקי לא ניתן במעמד צד אחד, אלא בשים לב לכתבי הטענות מטעם שני הצדדים ולאחר שאף נערך דיון במעמד המבקש. כן קבעתי כי את טענות המבקש ניתן להפנות לערכאת הערעור.
כעת עותר המבקש להבהרת ההחלטה האמורה מיום 09.11.10 שכן לא היתה בה התייחסות לבקשתו להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון ההתנגדות ולתיקון ההתנגדות.

12. בהחלטתי מיום 17.8.10 קבעתי כי איפשרתי למבקש להגיש בקשה לתיקון התנגדותו כבר בהחלטה מיום 08.11.09, והיה על המבקש להגיש הבקשה לתיקון ההתנגדות בתוך 30 ימים מיום 08.11.09.
המבקש לא עשה כן.

גם עובר לדיון שנערך ביום 06.7.10 לא הגיש המבקש כל בקשה לתיקון ההתנגדות או למתן אורכה להגשתה.

באותו דיון טען המבקש כי החתימה על גבי השטר איננה חתימתו, וקבעתי באותה החלטה, כי לא ניתן לדון בטענתו זו של המבקש, בלא בקשה לתיקון התנגדותו.
גם מאז אותה החלטה (06.07.10) ועד למתן פסק הדין החלקי (17.08.10) לא הגיש המבקש בקשה לתיקון התנגדותו או למתן אורכה להגשתה.

לפיכך, קבעתי בפסק הדין החלקי מיום 17.8.10, כי אין לי אלא להתייחס לטענות המבקש כפי שעלו בתצהיר התומך בהתנגדותו כפי שהוגשה מלכתחילה. בהתאם לכך, ולאור הודאת המבקש באותו תצהיר בחתימתו על שטר החוב ובחוב ע"ס 108,227 ₪, ניתן פסק דין חלקי בהתאם.

פסק הדין החלקי הושתת, כאמור, בין היתר, על טענת המבקש בתצהירו כי הינו חתום על שטר החוב נשוא תיק זה.

13. רק לאחר מתן פסק הדין החלקי, פנה המבקש בבקשה לביטולו, למתן אורכה להגשת בקשה לתיקון התנגדותו ובבקשה לתיקון ההתנגדות.

יש בדחיית הבקשה לביטול פסק הדין החלקי (בהחלטה מיום 09.11.10) ממילא כדי לדחות את בקשת המבקש להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון התנגדותו.

כאמור, פסק הדין החלקי ניתן, בין היתר, בהסתמך על הודאת המבקש בחתימתו על השטר נשוא תיק זה. באם יתאפשר תיקון התנגדותו של המבקש בטענה כי איננו חתום על שטר החוב, לאחר מתן פסק הדין החלקי, יהיה בכך, בעקיפין, כדי לאיין את קביעתו המשתמעת של פסק הדין החלקי, המחייב את המבקש בתשלום סכומו מכח הודאתו בחתימתו על השטר.

אף יהיה בכך כדי ליצור מצב בלתי סביר, לפיו, פסק הדין החלקי ניתן על בסיס הודאת המבקש בחתימתו על שטר החוב, ואילו בגין יתרת סכום התביעה, יתגונן המבקש בטענה סותרת לחלוטין, ולפיה, אין הוא חתום על שטר החוב.

14. אף לו הייתי נדרשת לדון לגופה בבקשה להארכת המועד לתיקון ההתנגדות ובבקשה לתיקון ההתנגדות, ספק אם היה מקום להעתר לה. (ולענין זה אינני קובעת מסמרות, בשלב זה).

יוזכר, כי למבקש ניתנו הזדמנויות רבות להגיש בקשה לתיקון ההתנגדות והוא לא עשה כן, אלא לאחר שניתן כנגדו פסק דין חלקי. פסק הדין החלקי ניתן בחלוף למעלה מ-9 חודשים מהמועד בו ניתנה למבקש האפשרות להגיש בקשה לתיקון ההתנגדות. אף ספק אם יש בהעדר ייצוג המבקש ע"י עו"ד כדי למנוע הגשת בקשה לתיקון ההתנגדות ע"י המבקש עצמו, בטרם ניתן פסק הדין החלקי.
למעשה, המבקש נקט בחוסר מעשה בעניינו, ונזכר להגיש הבקשה רק לאחר מתן פסק הדין החלקי.

כמו כן, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמבקש לא נמנע מלהצהיר, באותו תצהיר ממש מיום 07.10.09, הן כי הינו חתום על שטר החוב כערב והן כי איננו חתום עליו. (ראה סעיף 5 לתצהיר לעומת סעיף 39 לאותו תצהיר).

היה מקום אף לשים לב לאינטרס ההסתמכות של המשיבה, כאשר זו ידעה כי היה באפשרות המבקש להגיש בקשה לתיקון התנגדותו עד ליום 08.12.09, ומשלא עשה כן, אין בפני בית המשפט אלא תצהירו המקורי של המבקש שהוגש בתמיכה להתנגדות שהוגשה מטעמו בתחילה.

15. בשים לב לכל האמור, שעה שנדחתה הבקשה לביטול פסק הדין החלקי, ממילא נדחו אף הבקשות להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון ההתנגדות ולתיקון ההתנגדות.

16. לא נעלם מעיני כי איפשרתי לנתבעים האחרים לתקן את התנגדותם, אך זאת שעה שבקשתם לתיקון ההתנגדות הוגשה במועד כפי שנקבע בהחלטה מיום 08.11.09 ובטרם ניתנה כנגד מי מהם החלטה לגופו של ענין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות שטר

  2. התיישנות שטרות

  3. הגדרת שטר חליפין

  4. בקשה להזמנת שטר

  5. בקשה לעיון בשטר

  6. בקשה לתיקון שטר

  7. אי כדאיות כלכלית

  8. ביטול חתימה על שטר

  9. התיישנות שטר מטען

  10. התיישנות בדיני שטרות

  11. סעיף 28 לפקודת השטרות

  12. חובת תום הלב דיני שטרות

  13. מימוש שטר ביטחון בגין נזק לדירה בשכירות

  14. תביעה שטרית למימוש שטר עליו חתם הנתבע כערב להתחייבויות בתו

  15. יתרת חוב קודם מהווה תמורה בת ערך - סעיף 26 (א) (2) בפקודת השטרות

  16. טענה כי החתימות המופיעות על השטר אינן מאומתות על ידי עו"ד / רו"ח

  17. טענה כי לא נשלחה הודעת חילול ולפיכך, מופטר הנתבע מהחיוב נשוא השטר

  18. כנספח לחוזה נחתם גם שטר בטחון אשר נועד ככל הנראה להבטיח את פירעון החובות

  19. עפ"י סעיף 19 לפקודת השטרות למחזיק בשטר יש רשות לכאורה להשלים את הפרט החסר בשטר

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון