בקשה לתיקון תובענה ייצוגית

בפני בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
במסגרת התיקון מבקש המבקש לשנות את הגדרת הקבוצה ולחלקה לתתי קבוצות.

העובדות הצריכות לעניינינו


ביום 11.11.12 הגיש מר אלון מידן (להלן: "המבקש") בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "הבקשה לאישור") כנגד ש.ל.ה שירותי רפואה בע"מ (להלן: "המשיבה").
ביום 6.12.12 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: "הר"י") לבין המשיבה (להלן: "ההסכם הקיבוצי") ולפיכך הוחלט ביום 21.7.13 שאף היא תתכבד ותיתן תגובתה בתיק זה.
ביום 31.7.13 הגישה המשיבה תגובה לבקשה לאישור, כאשר בין לבין הוגשו בקשה לסילוק הבקשה לאישור על הסף ותשובה לה (בימים 24.2.13 ו- 12.3.13 בהתאמה), אשר הוחלט שידונו במסגרת ההחלטה בבקשה לאישור.
ביום 6.10.13 הגיש המבקש תשובה לתגובה לבקשה וביום 9.10.13 הוסיף והגיש בקשה לתיקון הבקשה לאישור (להלן: "הבקשה לתיקון"), אשר היא מוקד ההחלטה להלן.



עיקרי טענות הצדדים


נוכח חתימת הסכם קיבוצי, נוצר (לכאורה) הבדל בין תתי קבוצות לעניין התובענה. על יסוד האמור, מטעמי זהירות משפטית, כהגדרתו, מבקש המבקש לתקן את כתב תביעתו כך שבמקום שתי קבוצות שלכל אחת מהן שאלות משותפות של עובדה או משפט, יהיו כעת שש קבוצות. כלומר, שתי הקבוצות המקוריות חולקו כל אחת לשתי תתי קבוצות נוספות, ועליהן נוספה קבוצה שלישית שאף היא חולקה לשתי תתי קבוצות.
לטענת המבקש הבקשה מקיימת את כל התנאים הנדרשים לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הותוו בפסיקה, כדלהלן: התיקון דרוש לשם בירור השאלות השנויות במחלוקת נוכח חתימת ההסכם הקיבוצי, הבקשה לתיקון מוגשת בשלב מוקדם של ההליך, אין בבקשה כדי לפגוע במשיבה והבקשה מוגשת בתום לב.
טענות המשיבה לדחיית הבקשה נשענות בעיקרן על שלושה אדנים:
הבקשה אינה ברורה דיה - מחד גיסא טוען המבקש כי דין טענות המשיבה לתחולתו של חריג 10(3) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") להידחות, שכן ההסכם נחתם לאחר הגשת הבקשה וממילא אינו מסדיר את הזכויות מושא הבקשה לעבר ולגבי חלק מחברי הקבוצה אף לעתיד. מאידך גיסא, מתייחס המבקש להסכם הקיבוצי גופו וטוען כי לא ניתן להחילו על קבוצת הרופאים אשר הוחרגה ממנו ולפיכך מבקש ליצור חלוקה מחדש של הקבוצות בבקשתו. בכך למעשה יוצר המבקש מצג שווא כאילו ביקש לצמצם את הקבוצות, כאשר בפועל משמר את טענותיו המקוריות.
הבקשה נשענת על תשתית עובדתית שגויה ואינה נתמכת בתצהיר - המבקש כולל בבקשתו קבוצת רופאים אשר אמנם הוחרגו מתחולת ההסכם הקיבוצי, אך מקבלים הלכה למעשה תשלומים על פי המתכונת הקבועה בהסכם הקיבוצי בשונה מן הנטען בבקשה.
על פי ההלכה המשפטית הנוהגת, אין להתיר את התיקון - התיקון המבוקש אינו מטיב עם אינטרס הקבוצה, אלא שהבקשה מהווה "תכסיס משפטי" בלבד ואין בה כוונה כנה להביא לבירור את המחלוקות האמיתיות. כמו כן, בקשתו של המבקש אינה עולה בקנה אחד עם מטרות החוק, משנחתם ההסכם הקיבוצי אין מדובר עוד בהרתעה מפני הפרה של הדין; אוכלוסיית הרופאים אינה אוכלוסייה המתקשה לפנות לביה"ד כיחידים; צמצום הקבוצה אין בה משום ייעול ההליך. זאת ועוד, הבקשה אינה תואמת את השיקולים המנחים להתיר תיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר הותוו בפסיקה: אין מדובר בבקשה לבירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת, אלא בתיקון טקטי; הבקשה הוגשה באיחור; התיקון עלול לפגוע במשיבה, שכן התיקון המבוקש מצמצם את הקבוצה לרופאים אשר סיימו עבודתם; הבקשה הוגשה בחוסר תום לב שכן מדובר בניסיון לבצע מקצה שיפורים בבקשה.
נוסף על האמור, מעלה המשיבה טיעונים המהווים למעשה נימוקים לדחיית הבקשה לאישור ולא לדחיית הבקשה לתיקון, כגון: כי הבקשה לתיקון יוצרת ריבוי תתי קבוצות, אשר מאיינת את ההצדקה לניהולו של ההליך כתובענה ייצוגית; כי פיצול הקבוצות לתשע תתי קבוצות (בפועל מדובר בשש, בניגוד לטענת המשיבה) יכביד על ניהול התובענה כייצוגית; כי המבקש לא ביסס את גודלה של הקבוצה וכעת מבקש לצמצם את היקפה מבלי לאמוד מחדש את גודלה ואין לאשר תובענה כייצוגית כאשר לא קיים כל קושי באיתור חברי הקבוצה.
בתשובתו לתגובת המשיבה, אשר נתקבלה לתיק לפנים משורת הדין, חרף שלא נתבקשה כל רשות להגישה, מעלה המבקש מספר טיעונים והנמקות המתכתבים עם תגובת המשיבה. כך למשל טוען המבקש כי בקשתו הינה ברורה, שכן ניתן להגדיר תתי קבוצות נבדלות תוך שמירה על הקבוצה הכוללת המקורית וזאת על סמך ס' 10(ג) לחוק. לפיכך, בקשתו לא נועדה "ליצור מצג לכאורי של צמצום הקבוצות" כטענת המשיבה ומדובר בטענה חסרת שחר העומדת בניגוד לדעתו, לפיה אין בחתימת הסכם קיבוצי כדי להוות מחסום מפני אישור התובענה כלפי כלל חברי הקבוצות.
כמו כן טוען המבקש כי אין זה המקום להעלות את הטענה כי רופאים אשר הוחרגו מתחולת ההסכם מקבלים את הזכויות בפועל וכי אין בתשלום זכויות לאחר הגשת הבקשה לאישור כדי למנוע את אישורה.
לעניין טיעוני המשיבה בדבר היעדר קיומם של התנאים הנדרשים לאישור הבקשה לתיקון, טוען המבקש בתשובתו כי פירט את קיומם של התנאים אשר הותוו בפסיקה כדבעי, ומזכיר כי הצורך לכאורה בהגדרת הקבוצות נוצר לאחר שהוגשה הבקשה לאישור.
לבסוף מתייחס המבקש לטענות בנוגע לריבוי תתי הקבוצות וגודלן, אשר ניתן להותירן בצריך עיון, שכן כאמור לעיל מדובר בנימוקים המתאימים להשמע במסגרת הבקשה לאישור ולא במסגרת הבקשה לתיקון.
זה המקום לציין כי המבקש לא מתייחס בתשובתו לשאלה מדוע לא תמך בקשתו בתצהיר או מדוע הגישה באיחור ניכר ביחס למועד שבו נודע לו על כריתת ההסכם הקיבוצי.



דיון והכרעה


לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, להלן החלטתי.
תקנה 19 לתקנות התובענות הייצוגיות, תש"ע – 2010 קובעת:

"(א) בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון".


תקנה 2 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת:

"סדר הדין בכל ענין המובא לפני בית הדין, יהיה לפי תקנות אלה, אולם במידה שבעניין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר - לא ינהגו לפי תקנות אלה".


לפיכך, בהתאם להוראות התקנות, ברי כי יש לדון בבקשה לתיקון הבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי.
בעניין ברם 4303/12 תמר אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר (פורסם במאגרים, 22.11.12) (להלן: "עניין אינסלר"), אליו אף הפנו שני הצדדים, נדרש בית המשפט העליון לשאלה כיצד יש לדון בבקשה כגון דא, וכך נפסק:

"תקנה 92 לתקנות סדר הדין – שחלה, בשינויים המחויבים, גם על בקשה לתקן כתבי טענות הקשורים בתובענה ייצוגית... מקנה שיקול דעת לבית המשפט להתיר תיקון של כתב טענות בכל עת. לשם כך על בית המשפט לאזן בין שלושה אינטרסים: האחד, אינטרס מבקש התיקון בבירור טענה אמיתית שלא הועלתה מלכתחילה...; השני, אינטרס המשיב שיריעת המחלוקת לא תורחב שלא לצורך; השלישי, אינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט ובכך שבתי המשפט ידונו ויכריעו בשאלות השנויות במחלוקת.
כדי לאזן כראוי בין האינטרסים הללו, שומה על בית המשפט לשקול ארבעה שיקולים מנחים: האחד, האם התיקון אכן דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. ככל שהתיקון נראה ככזה שעשוי לסייע בהכרעה במחלוקת שבין הצדדים, כך יטה בית המשפט להתירו. מנגד, ככל שהמידע שהוספתו או מחיקתו מתבקשת בתיקון נראה ככזה שלא גלומה בו תועלת לליבון אי-ההסכמות שבין הצדדים – כך גובר משקלם של האינטרסים המתחרים. בבסיסו של שיקול זה עומדת השאיפה להעמיד לדיון... שיקול שני נוגע לאיחור בהעלאת הטענה – סיבתו ומידתו. העדר הסבר מניח את הדעת לאיחור מקים חזקה – הניתנת לסתירה – כי התיקון אינו דרוש לבירור השאלות שאמנם שנויות במחלוקת; שכן אם מדובר בעובדה מהותית, מדוע היא לא הועלתה מלכתחילה? כמו כן יתייחס בית המשפט למועד הגשת בקשת התיקון: ככל שהבקשה מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, כך תגבר נטייתו של בית המשפט להתיר את התיקון; וככל שבקשת התיקון מוגשת בשיהוי ובשלב מאוחר של ההליך, כך תגבר הנטייה שלא להיעתר לה. שיקול שלישי הוא אם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב. בית המשפט לא יתיר את התיקון אם לצד שכנגד יש אינטרס ממשי להתנגד לתיקון, כגון כשהתיקון ימנע ממנו להעלות טענת התיישנות.. שאלה רביעית היא האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב. ההחלטה בבקשת התיקון תיגזר מאיזון ראוי בין מכלול השיקולים האמורים, שאף אחד מהם אינו קונקלוסיבי".
...
"בקשה לתיקון של בקשה לאישור תובענה ייצוגית תיבחן לפי אמת-המידה שהתוותה בפסיקתנו לתיקון כתבי טענות, תוך מתן משקל למאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית והשלכתם על האינטרסים המתחרים: אינטרס הציבור בניהול תובענות ייצוגיות מוצדקות, בעיית הנציג המובנית, פער המידע האינהרנטי בין הצדדים, והצורך לפרוש במועד הגשת בקשת האישור את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית כולה. מנגד, בית המשפט יביא בחשבון את הסכנות הטמונות בניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית לציבור ולנתבע: החשש מתובענות סרק שאינן מגלות עילה והחשש לשימוש בתובענה הייצוגית לצורך יצירת לחץ בלתי הוגן על הנתבע."


לפיכך, עת עסקינן בתביעה ייצוגית, עלינו לבחון בקשה לתיקון במשנה זהירות. בענייננו מבקש המבקש לשנות ולתקן את הקבוצה אותה הגדיר בבקשתו המקורית לאישור תובענה כייצוגית.
כפי שיבואר להלן, השיקולים המנחים ששומה עלינו לבחון כדי לאזן בין האינטרסים עובר לקבלת החלטה בעניין התיקון, תומכים בעמדת המשיבה ומוליכים לדחיית הבקשה לתיקון.
בבקשה המקורית הוגדרו שתי קבוצות, כדלקמן:

"קבוצה א' – כל רופאי השיניים אשר עבדו אצל המשיבה ב-3 השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה, או בחלק מהן, אשר שולם להם פדיון חופשה כחלק משכרם הכולל, ו/או אשר לא שולם להם פדיון חופשה שנתית לאחר סיום העסקתם.
קבוצה ב' – כל רופאי השינויים אשר עבדו אצל המשיבה ב- 7 השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה, או בחלק מהן, ואשר לא שולמו להם דמי מחלה בעבור ימי עבודה בהם נעדרו מעבודתם אצל המשיבה מחמת מחלה."
במסגרת הבקשה לתיקון מבקש המבקש לחלק כל אחת מן הקבוצות הנ"ל לשתי תתי קבוצות נוספות, עליהן לא חל ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הצדדים, וכן מייצר קבוצה חדשה (שלישית), אשר אף היא מחולקת לשתי תתי קבוצות אשר עליהן לא חל ההסכם על פי אותו הגיון, כדלהלן:
"קבוצה ג' – כל רופאי השיניים אשר עבדו אצל המשיבה ב-7 השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה, או בחלק מהן, ואשר הוגדרו בחוזה ההעסקה כעובדים הנושאים במשרת אמון, אשר חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהם."


מכאן שהתיקון אינו נחוץ לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת מושא הבקשה המקורית, אלא מדובר בתיקון שמעלה שאלות חדשות לדיון נוכח חתימתו של הסכם קיבוצי בסמוך למועד הגשת הבקשה, תוך סטיה מהגדרת הקבוצה עליה התבסס המבקש בבקשתו המקורית. תיקון שכזה הינו תיקון חריג, אשר יש לאשרו בנסיבות חריגות בלבד.
מבקשתו של המבקש לתיקון וביתר שאת מתשובתו לתגובת המשיבה לבקשה לתיקון, עולה כי הבקשה לא נועדה להוציא מתחולתה של הבקשה לאישור את הרופאים עליהם חל ההסכם הקיבוצי ואף לא ליצור צמצום של הקבוצות בבקשה המקורית. אדרבה, המבקש טוען כי הדבר נעשה "מטעמי זהירות משפטית". כאן קיים אכן חוסר בהירות בבקשתו, שכן מצד אחד הוא מבקש למקד את הגדרת הקבוצה ולחלקה לשש, ומצד שני טוען כי לא מדובר בצמצום הקבוצה כלל.
לא זו אף זו, היוזמה לתיקון לא התעוררה אצל המבקש בעצמו, אלא שהיא תולדה של כתב התשובה ודיון הקדם אשר נערך בפני, בו הוסבה תשומת ליבו של המבקש לעובדה כי משנחתם הסכם המסדיר את הזכויות והחובות בין הקבוצה המיוצגת לבין המשיבה, קיימת בעייתיות בבקשה גופה.
מן המפורסמות כי כאשר מדובר בתובענה ייצוגית, קיימת חשיבות רבה לאופן ייצוג הקבוצה. העובדה כי המבקשים הגישו בקשתם לתיקון בשיהוי, כעשרה חודשים לאחר שנתגלו העובדות החדשות לכאורה וכשלושה חודשים לאחר שהוגשה התגובה מטעם המשיבה ולאחר שהתקיימו שני דיוני קדם משפט, פועלת לרעתו של המבקש.
יתרה מכך, הקריטריונים אשר הותוו בעניין אינסלר מחזקים את המסקנה שלא להיעתר לבקשת התיקון, שכן בין היתר יש לתת את הדעת לשאלת תום ליבו של המבקש. במקרה דנן מיהר המבקש להגיש את הבקשה לאישור כאשר הוא מודע לכך שנימה לבנה מפרידה בין מועד הגשת הבקשה לבין רגע כריתת ההסכם הקיבוצי ואף לא ציין בבקשתו כי מתקיים מו"מ בין הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג לבין המשיבה. אם בכך לא סגי, הרי שלכשנחתם ההסכם הקיבוצי כשלושה שבועות לאחר שהוגשה הבקשה לא השכיל התובע לעדכן את בקשתו לאישור לאלתר, אלא אך כאשר הבין כי ההסכם עומד לו לרועץ.

אף אם מדובר בטעות, משעה שמדובר בתובע ייצוגי, מדובר בעניין שאין להקל בו ראש.


אין ספק כי עילת הבקשה לתיקון הייתה ידועה למבקש למצער כשמונה חודשים עובר להגשת הבקשה לתיקון עצמה (עת שהוגש ההסכם לעיונו של ביה"ד במסגרת הבקשה לסילוק על הסף). על כל פנים, לא מדובר בפערי מידע אינהרנטיים בין הצדדים או במידע שיכול היה להיחשף ונחשף לראשונה רק במועד הגשת הבקשה, וכן אין מדובר במידע מסוג שנסתר מעיני המבקש או שלא ניתן היה להשיגו בשקידה ראויה, בפרט כאשר המבקש מבקש לנהל תובענה ייצוגית בשם קבוצת עובדים של המשיבה בהווה ובעבר.

יודגש כי ההסכם הוגש לתיק ביה"ד כשלושה חודשים לפני הגשת התגובה מטעם המשיבה, וניתן וראוי היה לעיין בו ולגזור ממנו השלכות לעניין התובענה הייצוגית. דא עקא, בחמשת החודשים עד למועד הגשת התגובה לבקשת האישור על ידי המשיבה לא הגיש המבקש בקשתו לתיקון, ואף לא בסמוך לאחר שזו הוגשה. למעשה, בקשת התיקון הוגשה רק כחודשיים לאחר ישיבת קדם המשפט בו הציג ביה"ד בפני המבקש את הבעייתיות שבתובענה נוכח קיומו של ההסכם הקיבוצי.


לפיכך, מדובר באיחור בלתי מוצדק בהגשת הבקשה לתיקון, שלא ניתן לו הסבר מניח את הדעת, אשר "מקים חזקה – הניתנת לסתירה – כי התיקון אינו דרוש לברור השאלות השאמנם שנויות במחלוקת" (ר' עניין אינסלר, בסעיף 8 לפסק הדין).
אשר על כן, אני סבורה כי יישום השיקולים מביא למסקנה כי אין בענייננו כל הצדקה לאשר את תיקון הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.


סוף דבר


הבקשה לתיקון נדחית.
המבקש ישא בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.
המבקש יודיע תוך 21 יום מהיום האם עודנו עומד על בקשתו בנוסחה המקורי, ואם כן יתקיים הדיון הקבוע ליום 30.6.14.
התיק יעלה לעיוני ביום 12.1.14.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול תביעה ייצוגית

  2. התיישנות תביעה ייצוגית

  3. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  4. התיישנות תובענה ייצוגית

  5. הסכם פשרה בתביעה ייצוגית

  6. בקשה לתיקון תובענה ייצוגית

  7. חוסר תום לב בתביעה ייצוגית

  8. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  9. גילוי מסמכים תובענה ייצוגית

  10. התנגדות לביצוע תביעה ייצוגית

  11. אישור הסכם פשרה תביעה ייצוגית

  12. תביעה ייצוגית נגד זאפ דפי זהב

  13. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  14. תנאים לאישור פשרה תביעה ייצוגית

  15. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  16. הגשת ראיות נוספות תביעה ייצוגית

  17. בקשה לסילוק תביעה ייצוגית על הסף

  18. דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  20. בקשה להוספת נתבעים תביעה ייצוגית

  21. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  22. חובת דיווח סביבתי - תביעה ייצוגית

  23. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות

  25. תביעה ייצוגית בסוגיית הסכם קיבוצי ?

  26. בקשה לקביעת שכר טרחה בתביעה ייצוגית

  27. בקשת רשות ערעור אישור תביעה ייצוגית

  28. חובת דיווח על תקלות - תביעה ייצוגית

  29. תביעה ייצוגית "מעוררת שאלות מהותיות"

  30. אובדן השקעה אלטרנטיבית - תביעה ייצוגית

  31. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  32. גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית

  33. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  34. אחוזי שומן במוצרי חלב תביעה ייצוגית על הטעיה

  35. כתב תביעה אישית ובקשה לאישור תובענה ייצוגית

  36. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  37. תביעה ייצוגית: שירות תזכורת לסיום החניה "פנגו"

  38. תביעה ייצוגית נגד חברת סלולר על אי קבלת זיכויים

  39. בקשה לפי סעיף 9 של חוק תובענות ייצוגיות לאשר הודעת חדילה

  40. תביעה ייצוגית: סכומי הארנונה לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים

  41. טענה כי לא פנו אליה על מנת לקבל את אישורה למשלוח דברי הפרסומת

  42. אזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית

  43. החריג בסעיף 10(3) המונע בירור תביעה כתביעה ייצוגית כשיש הסכם קיבוצי

  44. הודעת חדילה מוסכמת לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006

  45. תביעה ייצוגית: התברר כי מכשיר בו בוצעה בדיקה שימש קודם לבדיקת נשא איידס

  46. גביית ריבית בשיטת "ריבית דרבית" ולא בשיטת ה"ריבית הצמודה" - תביעה ייצוגית

  47. תביעה ייצוגית שענינה "החזר הוצאות" שמקבלת מכבי שירותי בריאות מכלל בריאות חברה לביטוח

  48. תביעה ייצוגית: סימון שטח חניה המצוי בבעלות פרטית ככזה המחייב בתשלום אגרת חניה (סימון כחול לבן)

  49. תביעה ייצוגית: הנגשת אוטובוסים בקווים עירוניים ותחנות קו לשימוש עיוורים וכבדי ראיה לפי חוק שוויון

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון