אי יכולת לעמוד בהסדר נושים

1. הבקשה בפניי הינה בקשתה של דלק נדל"ן בע"מ (להלן: "החברה"), לאשר, למען הזהירות, כי צו איסור ביצוע הדיספוזיציה לגביו החליט בית המשפט (כב' סגנית הנשיאה השופטת אלשיך) בימים 3.5.12 ו-16.5.12 – אינו חל ביחס לעסקה של DGRE, שהיא חברה נכדה של דלק נדל"ן המחזיקה בכ-85% ממניותיה. העסקה מתייחסת לפיתוח הנכס הידוע כבקינגהם גייט בלונדון (להלן: "הנכס" ו"עסקת בקינגהם").
בבקשה פורט הרקע למתן צו איסור ביצוע הדיספוזיציה – בקשה למתן צו פירוק אשר הוגשה כנגד החברה ביום 5.4.12 ומתן החלטה בדבר מינוי מפרק זמני, אשר ייכנס לתוקף ביום 13.5.12, על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסכמות עם הסדר נושים.

ביום 13.5.12 הגישה החברה בקשה לפי סעיף 350 לחוק החברות, למתן צו לכינוס אסיפות נושים בלתי מובטחים לאישור הסדר בין החברה לנושיה הבלתי מובטחים.
כמו כן, הוגשה בקשה דחופה לביטול צו הפירוק ולביטול מינוי המפרק הזמני ולחלופין להשהייתו.
בקשה זו הוגשה בעקבות חתימה על הסכם עקרונות והסדר בין החברה לבין נושיה הבלתי מובטחים עם גורמים בנציגות אג"ח ה', בעלות החברה בשליטה ובעל השליטה (להלן: "הצעת ההסדר").
בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על השעיית כניסתו לתוקף של מינוי המפרק הזמני עד ליום 16.7.12.
עוד נאמר בבקשה, כי במהלך התקופה האחרונה פועלת החברה באופן אינטנסיבי לגיבוש הסדר מפורט עם מחזיקי אגרות החוב, תוך שהיא נמנעת מביצוע דיספוזיציות בנכסיה.
לגבי DGRE – נאמר, כפי שפורט בבקשה לכינוס אסיפות, כי חלק ניכר מנכסי החברה מוחזקים בידי חברות בנות.
שתי האחזקות העיקריות של החברה הן אחזקה במלוא השליטה והבעלות בחברת אלעד ישראל מגורים בע"מ וכן אחזקה בכ-85% בחברת DGRE.
בעל השליטה בדלק נדל"ן מחזיק במישרין בכ-3% נוספים ממניות DGRE.
עוד נאמר כי יתר המניות מוחזקות בידי עשרות רבות של צדדים שלישיים, המחזיקים יחד בכ-12% מהון המניות של DGRE.
בבקשה נאמר כי DGRE היא חברה סולבנטית המנהלת פעילות עסקית ענפה ונפרדת מעסקי החברה עצמה, כאשר יש לה החזקות בנכסים בסדרי גודל של 10 מיליארד ש"ח.
לצד נכסים אלה יש ל-DGRE ולחברות הבנות שלה התחייבויות שוטפות וארוכות טווח.
מדובר בחברה זרה שניהול עסקיה מתבצע מחוץ לישראל. הנכסים שהיא מחזיקה אינם בישראל והדין הישראלי אינו חל עליה.
DGRE אינה יכולה לפעול לפי האינטרסים של בעלת השליטה בה, דלק נדל"ן, אלא לטובת כלל בעלי מניותיה.
כמו כן, תוארה בבקשה עסקת בקינגהם. מדובר, לדברי החברה, בעסקה המחייבת ביצוע מורכב של מספר התקשרויות במקביל, כאשר הכרעה בטווח זמן של ימים קרובים הינה חיונית.
עוד נאמר כי כל שיהוי בגיבוש תשובה חיובית עלול להוביל למצב בו מי מהגורמים המעורבים ייסוג מהסכמתו ויפנה למהלך עסקי אחר.
מדובר במהלך מהותי ומרכזי בעל השלכות כספיות ממשיות אשר איננו נטול סיכון.
החברה הדגישה כי עסקת בקינגהם מהווה אחד משני הנדבכים המהותיים ביותר בתזרים העתידי של החברה לשירות החוב למחזיקי אגרות החוב בהתאם להסדר הנושים.
מימוש מוצלח של העסקה צפוי להניב לחברה, על פי הערכותיה, תזרים של כ-552,000,000 ₪ ל-DGRE במהלך שנות ההסדר ולאפשר לחברה לעמוד בהסדר המוצע. אי-מימוש העסקה יביא בוודאות גבוהה לחוסר יכולת החברה לעמוד בתשלומים על פי ההסדר המוצע.


החברה טענה כי צו איסור ביצוע הדיספוזיציות מתייחס אך ורק לנכסי החברה ואינו עוסק כלל בנכסי החברות הבנות או הנינות.
כל אחת מהחברות הבנות היא גוף עצמאי הרשאי לפעול בניהול עסקיו לטובתו שלו, ללא התייחסות לאיתנות בעלי מניותיו.
במקרה הנוכחי, מדובר בחברה נכדה אשר קיים בה מיעוט המחזיק ב-15% מהון המניות והיא חברה זרה.

על פי עקרון הישות המשפטית הנפרדת, הרי שצווים שניתנו ביחס לחברה האם אינם חלים על החברה הבת.
על מנת למנוע חשיפה לטענה פוטנציאלית כי מתבצעת פעולה בניגוד להחלטת בית המשפט – בחרה החברה לפנות למען הזהירות לבית המשפט ולבקש הבהרה, לפיה צו איסור הדיספוזיציה אינו חל על התקשרות החברה הנכדה DGRE בעסקת בקינגהם.
החברה הבהירה כי לא מדובר בבקשה לקבל את אישורו הפוזיטיבי של בית המשפט לביצוע העסקה, על מנת לחסן את נושאי המשרה מאחריותם העסקית לניהול עסקי החברה.
לבקשה יש אך ורק היבט מוגבל ומוגדר של הבהרה.
החברה פנתה לכנ"ר, אשר סבר גם הוא כי יש מקום לפנות בבקשת הבהרה. זאת בין היתר לנוכח מהותיות העסקה ועל מנת שמקבלי ההחלטות בחברה ובחברה הנכדה יוכלו לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים.

2. הצדדים השונים הגישו את תגובותיהם לבקשה.
נאמן סדרה ד' הודיע כי במידה ובעל השליטה יודיע כי הוא מוותר על "כיסא המפלט" בקשר לעסקת בקינגהם די בכך כדי להסכים לבקשה. ככל שלא תימסר הודעה כזו, אין באפשרותו של הנאמן לחוות דעה על הבקשה והוא משאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט.


נאמן סדרה ה' הבהיר כי אין הוא שותף לעמדת החברה, על פיה צו איסור הדיספוזיציה אינו חל על עסקת בקינגהם. אין מדובר, לדבריו, בבקשה למען הזהירות בלבד.
הנאמן הפנה להחלטה בבש"א (מחוזי ת"א) 17712/02 (פש"ר 2043/01) המנהל המיוחד של חברת גן אורנים בע"מ נגד טופ פוינט השקעות בע"מ, פ"מ ס"ג(1) 769 (2004).
באותה החלטה נקבע כי יש לרדת למהותם של דברים. הגדרת נכסים היא רחבה וכוללת את כל הנכסים הפיננסיים אשר לחברה בהקפאה ישנה שליטה ישירה או עקיפה עליהם.
החברה הנכדה DGRE, במבנה הנוכחי, נמצאת תחת שליטה ישירה של החברה והיא אחת משתי האחזקות המהותיות שלה.
אם הצו אינו חל על עסקה מהותית של חברה נשלטת זו, בהינתן שהחברה היא חברת אחזקות, עשויה להישאל השאלה על אילו עסקאות נותר לו לחול.
הנאמן כינס אסיפה של מחזיקי אגרות החוב סדרה ה'.
האסיפה הורתה לנאמן לא להתנגד לביצוע העסקה, חרף צו איסור הדיספוזיציה.
אין בעמדה זו משום מתן אישור או הכשר כלשהו לעסקה.

נאמן סדרה כה' טען כי המהלכים בקשר לעסקת בקינגהם אינם במהלך העסקים הרגיל של החברה. הפרשנות המשפטית היחידה האפשרית לצו היא כזו המחילה אותו גם על עסקאות ופעולות של חברות בשליטת החברה. זאת במיוחד ביחס לחברה DGRE אשר מהווה, לעמדת החברה עצמה, את חלק הארי של נכסי החברה ואת הבסיס העיקרי עליה נשענת תכניתה העסקית.
נשאלת השאלה הפרקטית האם ראוי להתיר לחברה לבצע כיום את העסקה.
הנאמן אינו יכול לתת עמדה בשאלה זו, שכן אין מידע מספיק על משמעות המהלכים, עומקם והשפעתם על עתידה של החברה וזכויות נושיה.
בשלב זה, כל עוד טרם פורסמה הצעת הסדר מלאה, לא הוצג מידע רלוונטי ולא ניתנה האפשרות לבחון את החלופות – אין לנאמן ידיעה בדבר עמדת מחזיקי אגרות החוב עם הסדר נושים ככל שיוצע. אין הנאמן יכול להביא עמדה ערכית על מהלך יזום בעל פוטנציאל כה מהותי ובעל השפעה דרמתית על סיכויי ביצועו בפועל של הסדר הנושים, כפי שנאמר בבקשה.
הנאמן השאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

עו"ד ויסולי, בשמו ובשם 10 מחזיקים פרטיים טען כי יש לדחות את הבקשה על פניה בהתאם להוראות סעיף 268 לפקודת החברות.
עוד נאמר, כי אין חולק שחברת DGRE היא הנכס הגדול והמהותי של החברה. לכן, כל עסקה שנעשתה בה מרגע שהוגשה בקשה לפירוק, ללא אישור בית המשפט היא עסקה בטלה.
בית המשפט מינה כמפרק זמני את עו"ד אולמן. לכן, צו הפירוק עומד בתוקפו אך כניסת מינוי המפרק הזמני הושהתה עד ליום 16.7.12.
משמונה מפרק זמני, לא ניתן לבצע כל דיספוזיציה בנכסי החברה.
העסקה אף סותרת את החלטת בית המשפט.
יש לבטל את העסקה לגופה.
החברה, שהיא חדלת פירעון, מבקשת להיכנס לעסקת נדל"ן ספקולטיבית, אשר תרוקן את כל קופת המזומנים שלה ועלולה להביא לקריסתה.
אם הסדר הנושים המוצע על ידי בעל השליטה לא יאושר תרע העסקה את מצב הנושים, לאור ריקון קופת המזומנים של החברה והעדר התחייבות ברורה למימון העסקה.
עו"ד ויסולי ציין כי ביום 25.6.12, התקיימה אסיפה כללית של מחזיקי אג"ח ה'.
מנכ"ל החברה הודה כי העסקה תרוקן כמעט את כל קופת המזומנים של החברה וכי הרווחים מהעסקה יתקבלו, אם יהיו, בשנת 2018 בלבד.
באותה ישיבה הבהיר ב"כ נאמן אג"ח ה' כי בעל השליטה אינו מוכן לממן או לערוב לעסקה, ואף אינו מוכן להוציא את העסקה מ"כיסא המפלט" אם תאושר.
בית המשפט התבקש להקדים את כניסתו לתפקיד של המפרק הזמני, שכן החברה עוסקת ללא קבלת רשות מבית המשפט, במכירת חיסול של נכסי החברה.

בתשובה לתגובות אלה, התייחסה החברה בעיקר לעמדתו של עו"ד ויסולי וטענה כי הוא נעדר כל מעמד לייצוג עצמאי, מטעמו או כמייצג מספר מחזיקי אג"ח.

עוד נאמר, כי אין מקום לטענתו באשר להוראת סעיף 268 לפקודת החברות, המתייחס לעסקאות אשר נעשו לאחר תחילת הפירוק.
כנגד החברה לא קיים עדיין צו פירוק ולכן הסעיף לא רלוונטי. טענה זו של החברה מקובלת עלי.
עוד נאמר, כי אין לעו"ד ויסולי מעמד בהליך.
החברה ציינה כי עו"ד ויסולי מאמץ לעצמו שיטה לפיה הוא מגיש בקשות לתגובות אשר אינן מנומקות בתצהיר.
בסופו של דבר חזרה החברה וטענה כי צו איסור הדיספוזיציה אינו חל בעסקה של DGRE. יש לאפשר את ביצוע עסקת בקינגהם.

3. אינני רואה כל מקום לטענת החברה כי מדובר בבקשת הבהרה למען הזהירות בלבד, שכן צו איסור ביצוע הדיספוזיציה אינו חל לעניין חברת DGRE.
טענה זו איננה עולה בקנה אחד לא עם לשון החלטת כב' השופטת אלשיך – ולא עם מהותו של הצו, דרך ניהול עסקיה של החברה או צורת אחזקות נכסיה.
בהחלטה שנתנה כב' השופטת אלשיך ביום 3.5.12 נקבע: "אני אוסרת בזה על החברה לבצע כל דיספוזיציה בנכסיה וזכויותיה, להוציא ניהול במהלך עסקים רגיל".
אין למעשה מחלוקת כי העסקה, אשר הוגדרה על ידי החברה כ"מהלך יזום בעל פוטנציאל כה מהותי ובעל השפעה דרמתית על סיכויי ביצועו בפועל של הסדר הנושים", איננה עסקה במהלך עסקים רגיל.
לשונו של הצו האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה לא רק בנכסים אלא גם בזכויות, מבהיר למעשה באופן חד משמעי כי הצו חל גם על עסקת בקינגהם.
החברה עצמה, שהיא כאמור חברת אחזקות, הבהירה בסעיף 6 לבקשה, אגב הפניה לאמור בבקשה לכינוס אסיפות, כי שתי האחזקות העיקריות של החברה הן אחזקה במלוא השליטה והבעלות בחברת אלעד ישראל מגורים בע"מ, וכן אחזקה בכ-85% בחברת DGRE.
אין ספק כי אחזקה זו מהווה לא רק נכס של החברה, אלא שהיא נכללת גם במסגרת המונח "זכויות" ולכן הצו האוסר דיספוזיציה בנכסיה וזכויותיה חל גם על המקרה הנוכחי.

יתרה מזאת, מסקנה זו מתחייבת גם ממהותו של הנכס והקשר ההדוק בו קשרה החברה, שהיא במצב של חדלות פירעון, את הנכס להסדר הנושים המוצע על ידה.
אם נחזור ונעיין בהסדר הנושים המוצע אשר צורף במסגרת בקשה 14, נראה כי בסעיף 3.4 נאמר כי הבטוחה לסדרת האג"ח הראשונה החדשה היא שעבוד שני על מניות וזכויות החברה, לרבות קבלת דיבידנדים בקשר עם DGRE ועם אלעד מגורים.
עוד נאמר, כי סכומי הדיבידנד שיתקבלו משתי חברות אלה, יועברו לחברה וישמשו למימון פעילות החברה בסכומים שיוסכמו בהסדר ועל פי התכנית העסקית שתיכלל בהסדר המפורט.
בסעיף 6 להסדר המוצע הנושא את הכותרת "התחייבויות נוספות של החברות הפרטיות" נאמר כי חברות אלה התחייבו להזרים לחברה במשך חמש שנים סך כולל של 50 מיליון ש"ח לשנה.

סעיף 16 מתייחס ל"הסדרים באירוע חדלות". נקבע כי אם יתרחש אירוע חדלות תפקע התחייבות החברות הפרטיות להזרמת כספים לחברה, המפורטת בסעיף 6, ותחדל להתקיים לאלתר.

אירוע חדלות מוגדר כ"כניסתה של החברה להליכי חדלות פירעון (כינוס, פירוק, הקפאה וכדומה...) או אובדן זכויותיה של החברה ו/או חברת בת שלה ו/או חברה קשורה באחד מנכסי החברה הבאים: NCP, בקינגהם".
בהקשר זה יש להפנות לדבריה של כב' השופטת אלשיך, בסעיף 18 להחלטה מיום 3.5.12, באשר למנדט שיינתן למפרק אף בשלב פירוק זמני בעניין עריכת חקירות עומק במגוון שאלות. בין היתר בשאלה האם בוצע ריקון נכסים עובר להכרזה על חדלות פירעון, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות עסקאות בהן עמד אותו צד מהותי משני צידי המתרס, אשר העבירו התחייבויות לצד אחד, ותוכן כלכלי לצד אחר.
בית המשפט העלה כאחת השאלות אותן יש לבדוק את השאלה "האם אכן נשמרה החברה לאורך כל התקופה, כמוקד רווח עצמאי, או שמא שימשה אף ככלי בידי חברות אחרות בתשלובת, המופיעות הרחק מחוץ להישג ידם של הנושים".
בית המשפט ציין את מצבה העגום של החברה במשך חודשים לפני שניתן צו איסור הדיספוזיציות.
אין לכן ספק כי עסקת בקינגהם כפופה במהותה לצו איסור ביצוע הדיספוזיציה אשר ניתן על ידי כב' השופטת אלשיך בהחלטה מיום 3.5.12.
התוצאה מכל האמור לעיל היא, כי אין לראות בבקשה כבקשת הבהרה וכי הצו חל על עסקת בקינגהם.

4. על יסוד ההנחה כי הצו איננו חל, הבהירה החברה כי אין היא מבקשת אישור לביצוע העסקה.
אולם, לאור הקביעה לעיל הרי שביצוע העסקה כפוף לאישור בית המשפט.
אמנם הנאמנים, לאחר שהעלו מספר תהיות והסתייגויות, הותירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. אולם, נראה כי בשלב הנוכחי קיים קושי להתייחס לעסקה עצמה או להפעיל שיקול דעת לגביה באופן מושכל.
הבקשה בפני כוללת למעשה שינוי של ממש בתנאי ההסדר, כפי שהם מונחים בפני בית המשפט נכון להיום, על פי מתווה ההסדר המוצע שצורף לבקשה 14.
כפי שציינתי לעיל, אותו אירוע של חדלות הוגדר במסגרת ההסדר המוצע כ"אובדן זכויותיה של החברה" ב-NCP או בקינגהם.
בבקשה הנוכחית השתנה הנוסח ונאמר בסעיף 15 כי "אי התממשותה של עסקת בקינגהם מהווה אירוע חדלות המאפשר לבעל השליטה להימנע מהזרמת סכומי כסף מסוימים לחברה".
מהאמור בבקשה עולה, בניגוד לאמור בהצעת ההסדר, כי עצם אי- ההתקשרות בעסקה תהווה, לעמדת החברה ובעל השליטה, אירוע חדלות.
קיים הבדל משמעותי בין הביטוי אבדן זכויות לבין אי-התממשות העסקה, העולה לכאורה כדי הרעה בתנאים המוצעים לנושים תוך כדי קביעת סד זמנים קצר ודחוף.
בפני הנושים ובית המשפט אמור להיות מידע מפורט אשר יאפשר לעמוד על מהות ההבדל, לפני שניתן יהיה להתייחס לעסקת בקינגהם לגופה.
בשלב הנוכחי טרם הוגשה הצעת הסדר מפורטת והצדדים אף ביקשו במסגרת בקשה 24 ארכה להגשת המתווה המפורט.
הנכס הוא כאמור נדבך מהותי בהסדר ואמור להבטיח את הזרמת הכספים על ידי החברות הפרטיות.
עסקת בקינגהם הינה, על פי דברי החברה עצמה, עסקת ייזום שאינה משוללת סיכונים.
הסיכונים אינם מפורטים ואינם ידועים. כמו כן, לא ניתן כל פירוט באשר למקורות המימון אשר יידרשו על ידי החברה לביצוע העסקה, ומאין יילקחו מקורות מימון אלה. יש לזכור כי ביצוע העסקה כרוך, כפי שנאמר בבקשה, ברכישת 30% ממניות חברה בת של DGRE, המחזיקה 70% מאותו נכס מקרקעין בלונדון, וברכישת זכויות הבעלות בקרקע.
לא ניתן פירוט באשר לקשר האפשרי בין המימון אשר יינתן לחברה – לבין מתן שעבודים על נכסים אחרים של החברה לבנקים המממנים.
מדובר אם כן, בהזרמת כספים לשם ביצוע עסקה תוך נטילת סיכון לא-ידוע ושיתוף הנושים בסיכון זה בחברה העומדת על סף חדלות פירעון.
בנסיבות אלה, כל עוד לא תוצג הצעת הסדר מפורטת הכוללת התייחסות לכל האמור לעיל, לא ניתן יהיה להפעיל שיקול דעת של ממש לשם בחינת העסקה. לא ניתן לכן לקבל את הבקשה במתכונת הנוכחית ובהעדר המידע הנדרש.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסדר נושים רמט

  2. צים הסדר נושים

  3. הסדר נושים 19 א

  4. הצעת הסדר נושים

  5. אישור הסדר נושים

  6. הסדר נושים הפטר

  7. ביטול הסדר נושים

  8. הסדר נושים שטאנג

  9. הסדר נושים דוגמא

  10. כפיית הסדר נושים

  11. הסדר נושים אאורה

  12. הסדר נושים התכוף

  13. הסדר נושים פירוק

  14. הסדר נושים פניציה

  15. הסדר נושים בורגראנץ

  16. אי עמידה בהסדר נושים

  17. הסדר נושים קלאבמרקט

  18. הסדר נושים אי די בי

  19. הסדר נושים סעיף 233

  20. אי הצטרפות להסדר נושים

  21. אישור הצעת הסדר נושים

  22. הסדר נושים קלאב הוטל

  23. הסדר נושים איל מקיאג

  24. הסדר נושים פירוק חברה

  25. הסדר נושים אופיס דיפו

  26. הסדר נושים לפני הכרזה

  27. זכות עיכבון הסדר נושים

  28. בקשה לאישור הסדר נושים

  29. הסדר נושים לפי סעיף 350

  30. הסדר נושים הקפאת הליכים

  31. הסדר נושים אחרי צו כינוס

  32. הסדר נושים לאחר צו כינוס

  33. התנגדות לאישור הסדר נושים

  34. הסדר נושים לאחר פשיטת רגל

  35. אי יכולת לעמוד בהסדר נושים

  36. אישור הסדר נושים מנהלי חברה

  37. הסדר נושים בפיקוח בית המשפט

  38. אישור הסדר נושים התנגדות הבנק

  39. ביטול הסדר נושים הליך פשיטת רגל

  40. אישור הסדר נושים חברה בהקפאת הליכים

  41. אי שיתוף פעולה מצד החייב בהסדר נושים

  42. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל

  43. הסדר נושים למען תכנית הבראה (להבדיל מהסדר שנועד לחיסול החברה)

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון