התיישנות בדיני שטרות

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות.

רקע עובדתי

1. התובע (להלן : המשיב) הינו סוכן ביטוח והבעלים של סוכנות ביטוח אשר ייצגה את מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: מנורה).


2. הנתבע (להלן: המבקש), היה סוכן ביטוח שניהל את פעילות ביטוח החיים והבריאות בחברת משר"ל 2000 בע"מ.

3. המשיב הגיש נגד המבקש תביעה שטרית שהחלה דרכה בהגשת שיק על סך 50,000 ₪, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחודש אוקטובר שנת 2009 (להלן: שטר החוב).

4. שטר החוב נשוא התביעה נחתם, במהלך התקופה שבה החלו השניים לעבוד בשיתוף פעולה כסוכני ביטוח, בשנים 2002-2001. בהתאם לנטען ע"י המשיב, ביום 30.9.01 , התקשר המבקש עם חברת מנורה בחוזה שלפיו המבקש יעביר למנורה תפוקות בביטוח בריאות וחיים, דרך הסוכנות שבבעלות המשיב. בתמורה להעברת הביטוחים היה זכאי המבקש לעמלת היקף.

5. מאחר שמנורה לא הסכימה לכל קשר כספי עם המבקש, כך נטען, המבקש והמשיב הגיעו ביניהם להסכם, לפיו העמלה בגין הביטוחים תשולם מהמבטחת ישירות למשיב אשר יעביר למבקש את חלקו. זאת ועוד, הוסכם כי אחת לשישה חודשים תיערך בין הצדדים התחשבנות סופית בכל הנוגע לביטולי פוליסות ע"י לקוחות, שאז חייב המבקש להחזיר למשיב את התמורה שהוא קיבל עבור הפוליסות שבוטלו . לבקשת המשיב, ולשם הבטחת עמידתו של המבקש בהתחייבויותיו, חתם המבקש על שטר נשוא התביעה.

6. טען המשיב עוד כי , המבקש הפר את התחייבויותיו בכך שסירב להתחשבן עמו כפי שהסכימו ביניהם ולא החזיר לו את הכספים ששולמו לו עבור פוליסות שבוטלו. משכך, המשיב הגיש את השטר שנחתם על ידי המבקש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

7. המבקש מצדו הגיש התנגדות לביצוע שטר. על פי הנטען בהתנגדות, הוא עמד בהתחייבויות וביצע את העבודות עד לסוף שנת 2003, אז הפסיק המבקש את עבודתו עם המשיב. על פי הנטען, לא נותר כל חוב, והמשיב אף לא העלה כל טענה כלפיו מאז שנת 2003 ועד הגשת שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

8. במסגרת ההליך שהתקיים בבקשת ההתנגדות לביצוע השטר, בהחלטה מיום 21.2.11, ניתנה על ידי כב' הרשמת דנה עופר רשות להתגונן, עוד נקבע כי תצהיר ההתנגדות שהוגש ע"י המבקש ישמש ככתב הגנה. במסגרת אותה החלטה גם ניתנה הוראה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם.

9. כעת, ולאחר שכבר הגישו הצדדים תצהירים מטעמם, הגיש המבקש את בקשתו דנן שבה נטען לראשונה לסילוק התביעה נגדו על הסף מחמת התיישנות.

טענות הצדדים

10. בבקשתו טען המבקש כי, עילת התביעה נולדה ביום 26.11.2002, היום שבו בוצעה העברת הכספים האחרונה ע"י המשיב והסתיימה ההתקשרות העסקית ביניהם. לטענתו, מאז ועד הגשת שטר החוב לביצוע חלפו יותר משבע שנים, ולפיכך דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

11. המשיב מתנגד לבקשה. לגישתו, הטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה ודי בטעם זה כדי לדחותה. נטען עוד כי, עילת התביעה נולדה בשנת 2003 עת בוטלו פוליסות רבות, כאשר השטר הוגש לביצוע במהלך שנת 2009, ולפיכך אין בסיס לטענת ההתיישנות.

12. בתשובה לתגובה, חזר המבקש על טענותיו המועלות במסגרת הבקשה והוסיף כי, ההזדמנות הראשונה שבה הוא נחשף ללוח הזמנים המדויק, אשר בו הסתיים הקשר העסקי עם המשיב הייתה רק עם קבלת תצהיר העדות ראשית מטעם המשיב .

דיון והכרעה

13. לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה לתגובה ובכל המסמכים הרלבנטיים הגעתי לכלל מסקנה כי, בשלב זה, דין הבקשה להידחות. להלן אנמק.

14. אין מחלוקת בין הצדדים כי שטר החוב נמסר למשיב להבטחת עמידתו של המבקש בהתחייבויותיו, וכן להבטחת החזרת הכספים ששולמו למבקש עבור פוליסות שבוטלו. מדובר, אפוא ב"שטר בטחון" אשר מסירתו הותנתה בתנאי. קרי, הצדדים הסכימו ביניהם שהאוחז בשטר ידרוש את פירעונו רק במידה ויתרחש אירוע מוגדר, שלמען הבטחתו נמסר השטר (ראו: שלום לרנר ,דיני שטרות ,מהדורה שנייה, התשס"ז- 2007 ,בעמ' 53, ראו גם, ע"א 205/87 ס.מ.ל סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 680, בעמ' 691).

15. על התיישנות העילה השיטרית חולשות שתי מערכות דינים, הן חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות) , והן סעיף 96 לפקודת השטרות. במידה ושני החיקוקים אינם עולים בקנה אחד, ידה של הפקודה-כחקיקה מיוחדת- תהיה על עליונה ( ראו: זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שישית, תשמ"ג-1983 , בעמ' 379).

16. בסעיף 5 לחוק ההתיישנות נקבע כי " התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה היא- בשאינו מקרקעין-שבע שנים" , כאשר בעניין תחילת תקופת ההתיישנות מורה סעיף 6 לחוק ההתיישנות כי " תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". הוראות חוק אלה מתיישבות עם ההסדר שנקבע בסעיף 96 לפקודה למעט לעניין תביעה נגד מסב.

17. בענייננו, התביעה הוגשה נגד מושך השטר כך שתקופת ההתיישנות הינה שבע שנים. כפי שציינתי לעיל, שטר החוב ניתן כדי להבטיח שהמבקש יקיים את התחייבויותיו ויפרע את חובו, משכך, המדובר בשטר חוב מותנה שמימושו אפשרי באי קיום ההתחייבות ופירעון החוב . במקרה דנן, התביעה מתיישנת כחלוף שבע שנים מהיום שבו קמה למשיב עילת תביעה לפי עסקת היסוד (ראו: ע"א 331/74 כהן נ' גרדזינסקי, פ"ד כ"ט(1) 689, בעמ' 698-697 ).

18. כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים ששטר החוב נחתם ע"י המבקש כדי להבטיח קיומו להתחייבויותיו בהחזרת הכספים ששולמו לו עבור פוליסות ביטוח שבוטלו. ברם, מרבית העובדות הרלוונטיות להכרעה בבקשה אינן מוסכמות ושנויות במחלוקת. כך למשל, לטענת המבקש עילת התביעה נולדה עת נסתיימו היחסים העסקיים בין הצדדים ביום 26.11.2002, אולם לטענת המשיב עילת התביעה נולדה במהלך שנת 2003, כאשר בוטלו פוליסות ביטוח שהעביר המבקש. מכאן, שלקביעת המועד בו התגבשה עילת התביעה כנגד המבקש יהיה צורך לעמוד על מהות מערכת היחסים בין הצדדים, לרבות הסכם ההתקשרות, נוהלי הגביה וההסכמות שהיו בין הצדדים בעניין זה, המועדים בהם בוטלו הפוליסות, כן עובדות מהותיות נוספות.

19. שאלות אלו מחייבות, כאמור, בירור עובדתי אשר יעשה במסגרת התביעה העיקרית. בנסיבות אלו לא ניתן לומ כי, עילת התביעה השטרית התיישנה, הואיל ואין זה ברור בשלב זה של הדיון מתי נוצר חוב בר פירעון מכוח עסקת היסוד שלהבטחתה ניתן השטר. דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות תיעשה אך ורק אם כל העובדות הצריכות להכרעה בסוגיה ברורות, מוכחות ואינן שנויות במחלוקת. שכן, מדובר בצעד מרחיק לכת, אשר מונע מהמשיב לברר את זכויותיו המהותיות ונועל בפניו את שערי בית המשפט בטרם שטח את טענותיו וראיותיו בפני ביהמ"ש ( ראו : 5634/05 צוקית הכרמל פוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם במאגרים) ; רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ (לא פורסם); ע"א 2452/01 דרור אורון, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) ).

20. באשר למועד העלאת טענת ההתיישנות , על פני הדברים נראה כי, ההזדמנות הראשונה של המבקש לטעון טענת התיישנות הייתה במסגרת ההתנגדות לביצוע השטר והתצהיר שתמך בה. משלא העלה המבקש את טענת ההתיישנות במועד זה, אזי לכאורה ולפי סעיף 3 לחוק ההתיישנות, אין להיזקק לה כעת. יחד עם זאת, נטען ע"י המבקש כי נחשף למלוא העובדות העומדות ביסוד טענתו להתיישנות רק לאחר הגשת התצהיר ע"י המשיב. על אף שנראה לכאורה כי הסיכוי לקבלת טיעון זה אינו מזהיר במיוחד, אני בדיעה שיהיה נכון וצודק בנסיבות ליתן למבקש את ההזדמנות להוכחת טיעון זה, במישור העובדתי, בטרם תינתן הכרעה סופית בבקשה.

21. לאור האמור לעיל ולנוכח המסקנה אליה הגעתי כי בנסיבות העניין ראוי שהעובדות שביסוד טענת ההתיישנות ילובנו תחילה, טענה זו דינה להידחות בשלב זה.

22. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות שטר

  2. התיישנות שטרות

  3. הגדרת שטר חליפין

  4. בקשה להזמנת שטר

  5. בקשה לעיון בשטר

  6. בקשה לתיקון שטר

  7. אי כדאיות כלכלית

  8. ביטול חתימה על שטר

  9. התיישנות שטר מטען

  10. התיישנות בדיני שטרות

  11. סעיף 28 לפקודת השטרות

  12. חובת תום הלב דיני שטרות

  13. מימוש שטר ביטחון בגין נזק לדירה בשכירות

  14. תביעה שטרית למימוש שטר עליו חתם הנתבע כערב להתחייבויות בתו

  15. יתרת חוב קודם מהווה תמורה בת ערך - סעיף 26 (א) (2) בפקודת השטרות

  16. טענה כי החתימות המופיעות על השטר אינן מאומתות על ידי עו"ד / רו"ח

  17. טענה כי לא נשלחה הודעת חילול ולפיכך, מופטר הנתבע מהחיוב נשוא השטר

  18. כנספח לחוזה נחתם גם שטר בטחון אשר נועד ככל הנראה להבטיח את פירעון החובות

  19. עפ"י סעיף 19 לפקודת השטרות למחזיק בשטר יש רשות לכאורה להשלים את הפרט החסר בשטר

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון