התיישנות בית משותף

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד המבקשים ובא כוחם ובמעמד ב"כ המשיבה 25 וב"כ המשיבים 4,5,14,15,17,19,20,21,24,26,27 ו- 30-36 וזאת במסגרת המרצת הפתיחה אשר הוגשה על ידי המבקשים בה בקשו "להורות על פירוק השיתוף במקרקעין הידועים כגוש 6166 חלקה 350 בדרך של רישום בית משותף ועל מינוי עו"ד גדעון פרייטג ככונס נכסים לטפל ברישום הבית המשותף אשר סמכויותיו יהיו לטפל בכל הכרוך והקשור ברישום הבית המשותף, לחתום על המסמכים הנדרשים לרישום בית משותף לרבות על בקשה לקבלת אישור מיסים אשר יוגש לשלטונות מס שבח, וכן לחייב בעלי דירות המתנגדים לפרוק השיתוף בהוצאות הבקשה לרבות שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ".

המבקש 1 הגיש תצהיר בתמיכה להמרצת הפתיחה, ובו הצהיר, בין השאר, כי לו ולאחיו 124/1411 חלקים
במקרקעין הנ"ל אותם קבלו בירושה מאביהם המנוח והנתבעים הינם בעלי דירות בבתים הבנויים בגוש 6166 חלקה 350.

המבקש הצהיר כי אביו היה הבעלים של המגרש הידוע כגוש 6166 חלקה 350 וכי לפני כחמישים שנה בנה על חלק מהמקרקעין בנין בן 20 דירות שכתובתו שינקין 66 בגבעתיים ולאחר מכן נבנה על יתרת המקרקעין בנין נוסף בן 6 דירות וכתובתו המרי 16 בגבעתיים.

המבקש הוסיף והצהיר כי לאחר מכירת הדירות ברח' שינקין 66 במושע, נותרו בבעלות אביו דירה, מחסן, חדרים על הגג וכל שאר השטחים אשר לא נמכרו לקוני הדירות כעולה משטר החכירה [נספח ב'] וכן זכויות הבניה בחלקה ולאחר רישום זכויות קוני הדירות נרשמה בעלות כ"עודף" כמפורט בנסח היסטורי [נספח ג'].


המבקש הצהיר בתצהירו כי הוא יחד עם אחיו מעונינים למכור את הדירה אשר נותרה בידיהם לרוכשים פוטנציאלים, אך לנוכח מצב רישום הזכויות שבו זכויותיהם רשומות במושע עם קושי לזהות את הנכס הספציפי כפי שקיים לגבי יתר הדירות, הם מתקשים לעשות כן.

בסעיף 10 בתצהירו הנ"ל הוצהר כי גם אם ימצאו קונה המכר יהיה מכירת חלקים במושע ולא ניתן יהיה לרשום חכירה לדורות לטובת אותו קונה הואיל ולפי דרישת רשם המקרקעין לצורך רישום חכירה יש לקבל הסכמה של שער בעלי הזכויות בשני הבניינים.

המבקש הצהיר בתצהירו הנ"ל בנוסף, כי לאור הבעייתיות הנ"ל מבוקש לפרק את השיתוף במקרקעין בדרך של רישום בית משותף כאשר שני הבניינים ירשמו כבית משותף אחד עם 4 כניסות ופעולה זו גם תקל על בעלי הדירות האחרות כאשר הוצאות רישום הבית כבית המשותף יהיו על חשבון המבקשים לרבות שכרו של כונס הנכסים.

בסעיף 15 בתצהירו הנ"ל הוצהר כי בעלי דירות המהוות למעלה מ- 50% מהזכויות במקרקעין הודיעו לו כי הם מסכימים לפירוק השיתוף ולרישום הבית כבית משותף.

המשיבים 6 ו- 7 הגישו הודעה לבית המשפט לפיה הם מסכימים לכל קביעה של בית המשפט.

המשיבים 4,5,14,15,17,19,20,21,24,26,27 ו- 30-36 הגישו כתב תשובה משותף לבקשה וכן בקשה לדחיית הבקשה על הסף ובהמשך לכך נקבע כי ב"כ המשיבים יעביר העתק מהבקשה לתגובת ב"כ המבקשים תוך 7 ימים מיום המסירה.

במהלך תקופת העיצומים הוגש כתב תשובה נוסף על ידי המשיבה 25 באמצעות בא כוחה.

נטען על ידי ב"כ המשיבה 25 בתגובה הנ"ל כי מאחר ומהמשיבה 25 הלכה לבית עולמה, בהיעדר בקשה לתיקון כתב התביעה יש לדחות ו/או למחוק את התביעה אשר הוגשה כנגדה מאחר ואיננה בגדר אישיות משפטית הראויה להיתבע.

לאור העובדה הנ"ל ובהיעדר בקשה לתיקון כתב התביעה מן הראוי למחוק את שם המשיבה 25 מהתביעה.

המבקשים הגישו ביום 4/11/03 תגובה לבקשת המשיבים לדחייה על הסף.

הצדדים הופיעו לדיון אשר נקבע ליום 9/11/03 להוכחות ומאחר ותגובת המבקשים הנ"ל הגיעה ללשכת הח"מ בסמוך למועד הדיון נקבע במהלך הדיון הנ"ל כי הצדדים יגישו טיעונים בכתב במסגרת הבקשות המקדמיות וכי לאחר מכן תינתן החלטה בהתאם בטרם קיום דיון הוכחות לגופה.

בפני בית המשפט, כאמור בקשת המשיבים 4,5,14,15,17,19,20,21,24,26,27 ו- 30-36 המשותפת לדחות את התביעה על הסף. המשיבים הנ"ל הינם המבקשים בבקשה אך למען הנוחיות בלבד יכונו להלן "המשיבים" במקום "המבקשים" והמבקשים יכולו להלן "המבקשים".

בקשת המשיבים לדחות את התביעה על הסך מתמקדת בשתי טענות עיקריות, טענת חוסר סמכות עניינית של בית משפט השלום וכן טענת התיישנות עילת התביעה.

סיכום טיעוני ב"כ המשיבים


ב"כ המשיבים טען בסיכום טיעוניו כי בתביעה 3 סעדים מבוקשים, (1) פירוק שיתוף במקרקעין בדרך של רישום בית משותף, (2) מינוי כונס נכסים על מנת לטפל ברישום ו(3) הצמדת שטחי גגות ומחסנים לדירות התובעים וכן הצמדת יתרת זכויות הבניה בחלקה לתובעים.

ב"כ המשיבים טען כי הסעד השלישי הוא הסעד העיקרי והמהותי ביותר מאחר והוא עוסק בהצמדת זכויות
קנייניות לדירות המשיבים, הצמדה המהווה פגיעה בזכויות הקנייניות של כל דיירי הבניין, הן בשטחי הגגות המשותפים והן בזכויות הבניה המהוות רכוש משותף ושייכות לכלל דיירי הבנין.

קיימת התייחסות בסיכום טיעוני המשיבים לכך שאותם דיירים אשר הביעו את הסכמתם לא העלו על דעתם כי קיימת פגיעה בזכויותיהם והודיעו למבקשים על ביטול הסכמתם וכן נטען כי גם אם עדיין נותרו משיבים אשר הביעו את הסכמתם, ההסכמה ניתנה בהמשך להטעיית המבקשים כאשר לא מדובר בהסכמה אשר ניתנה במסגרת הליך משפטי מחייב.

ב"כ המשיבים הוסיף וטען בסיכומיו כי עפ"י סעיף 62 לחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 דרוש הסכמת כלל בעלי הדירות על מנת להצמיד חלק מסוים מהרכוש המשותף לדירה פלונית ועל כן גם אם חלק מהדיירים הודיעו למבקשים כי הם מסכימים לבקשה, אין אפשרות לעשות כן בהעדר הסכמת כל בעלי הדירות בפועל.

ב"כ המשיבים טען בסיכומיו בנוסף כי כתב התביעה במהותו עוסק בשאלת הבעלות במקרקעין, סוגיה אשר נתונה לסמכותו הבלעדית של בית משפט המחוזי מאחר והתביעה בגדר "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" כלשון סעיף 51(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984 באשר היא איננה עוסקת בחזקה ובשימוש או בחלוקה ושיתוף גרידא.

עוד נטען בסיכומי ב"כ המשיבים כי אין חולק כי אביהם המנוח של המבקשים הוריש להם 124/1411 חלקים במושע במקרקעין ואיש מהמשיבים אינו מערער על כך, אך יחד עם זאת אין בעובדה זו כדי להשליך או לקבוע דבר וחצי דבר לגבי זכויות הבעלות בשטחי ההצמדות בהם אין למשיבים כל זכות קניינית.

לענין זה הוסיף וטען ב"כ המשיבים כי כל עוד לא נרשם הבית כבית משותף וכל עוד לא הוצמדו שטחים אלו לדירות המשיבים, הרי הם בגדר רכוש משותף ולא ניתן לטעון לזכויות בעלות בהם וכי "הקניינת זכות "בעלות" בשטח ספציפי בבית משותף, יכולה שתיעשה אך ורק בדרך של רישום בית משותף, ורישום השטח "כדירה" או "כהצמדה".

ב"כ המשיבים התייחס לשטר החכירה אשר הוגש בתמיכה להמרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המבקשים וטען כי שטר החכירה אינו מוציא באופן מפורש את הגגות ואת זכויות הבניה ואינו מצמיד אותם במפורש לדירת אבי המבקשים.

במסגרת טענת ההתיישנות אשר הועלתה על ידי המשיבים בבקשתם, נטען כי שתי התקופות השונות אשר מנויות בחוק ההתיישנות תשי"ח – 1958, באשר למקרקעין שאינם רשומים 15 שנה ומקרקעין רשומים 25 שנה, חלפו זה מכבר כאשר השטחים נשוא התובענה לא נמכרו על ידי אביהם לרוכשים שונים לפני כחמישים שנה.

עוד נטען בהקשר זה כי בהעדר רישום הבית כבית משותף לא ניתן לייחד שטחים והצמדות לדירה ספציפית. לסיכום נקודה זו נטען כי מירוץ ההתיישנות מתחיל מהמועד בו היה יכול אבי המשיבים לרשום את זכותו בדרך של רישום בית משותף ומשלא עשה כן התיישנה זכותו הקניינית בשטחים אלו, ודין תביעת יורשיו להדחות.

סיכום טיעוני ב"כ המבקשים

ב"כ המבקשים טענו בסיכום טיעוניהם כי להוראות חוק ההתיישנות אין תחולה לעניינינו וכן נטען כי עניינה של בקשת המבקשים פירוק השיתוף על דרך רישום בית משותף, דהיינו חלוקתם או חלוקת השימוש במקרקעין אשר בסמכות בית משפט זה.

ב"כ המבקשים הוסיף וטען כי התביעה נועדה לאפשר למבקשים "ליחד את בעלותם בשטחי הבית אותם קיבלו בירושה מאביהם המנוח ולמכור את דירתם ומחסנים שבבעלותם... אשר נבצר מהם לעשות לנוכח מצבו הרישומי של הבית".

ב"כ המבקשים טען בסיכומיו בנוסף כי מכתב התשובה של המשיבים עולה כי אין כל מחלוקת לכך שהמבקשים הינם הבעלים של שניים מהמחסנים על הגג ובמחסן אשר בחצר הבית וכי אם המבקשים יבנו יחידות דיור נוספות על הגג יבנו מחסן חדש על הגג שיווצר כך שבסיכומו של דבר סלע המחלוקת נסוב סביב זכויות הבניה בלבד.

עוד נטען בסיכומי ב"כ המבקשים כי בעלי 11 מתוך 26 דירות הביעו את הסכמתם לבקשה ועל כן אינם יכולים לחזור בהם מהסכמה זו.

ב"כ המבקשים הוסיפו וטענו כי צו רישום הבית המשותף והתקנון המוצעים שצורפו להמרצת הפתיחה משקפים הוראות סעיפים 5 ו- 12 בשטר החכירה אשר נרשם בפנקסי המקרקעין. ב"כ המבקשים הוסיף וטען לענין זה כי מאחר ולמבקשים 124/1411 חלקים במושע ולעומת זאת למשיבים פחות ממחצית מחלקם (ולשם
המחשה קיימת דירה אשר משקפת 54/1411 חלקים במושע), "משמעות הדבר היא כי בבעלותם של המשיבים שטחים נוספים חוץ מהדירה אשר בקומה ראשונה בכניסה א' של הבית".

בסעיף 4.6 בסיכומי ב"כ המבקשים נטען בנוסף, כי המחסנים אשר בגג ובחצר הבית הינם בחזקתם ובשימושם של המבקשים מאז ומתמיד ומעולם לא היו בשימוש של מי מהדיירים. עוד נטען כי בהעדר תצהיר שצורף לבקשת הדחייה מפנה ב"כ המבקשים לתצהיר המשיבים אשר צורף לכתב התשובה וממנו עולה כי המשיבים מסכימים כי למבקשים זכויות בעלות בחלק מהמחסנים.

ב"כ המבקשים ממקד את בקשת המשיבים בכך שהמשיבים כופרים בזכות השימוש של המבקשים בגג, כאשר זכות זו לא תיפגע מאחר ובמקרה של בניית גג חדש יוכלו המשיבים להנות מאותן זכויות לגבי הגג החדש.

בהתייחס לטענת ההתיישנות נטען על ידי ב"כ המבקשים בסיכומיהם כי בעלותם של המבקשים רשומה בפנקסי המקרקעין כפי שעולה מתוך תצהיר התובע מס' 1 ורישום הבית כבית משותף אינו יוצר זכויות בעלות אחרות או נוספות.

ב"כ המבקשים הוסיף וטען כי זכויות הבעלות של אבי המבקשים המנוח בשטחים האמורים הינה בגדר "זכות במקרקעין" ולפיכך חוק המקרקעין חל עליהן שכן עולה מסעיף 166(ב) לחוק המקרקעין כי: "זכות במקרקעין שחוק זה דן בה יחול עליה חוק זה אף אם נוצרה לפני תחילתו" והוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין קובע: כי "חוק ההתיישנות, תשי"ח 1958 לא יחול על תביעות לקיום זכות מקרקעין מוסדרים" ועל כן די בכך כדי לדחות את טענת המשיבים הנ"ל בנוגע להתיישנות של המבקשים.

לבסוף נטען בענין זה בנוסף כי מרוץ ההתיישנות אינו מתחיל אלא רק משנודע למבקשים כי המשיבים כופרים בזכויות הבעלות שלהם במחסן, בגגות ובזכויות הבניה.

תגובת המבקשים לסיכומי ב"כ המשיבים

ב"כ המבקשים הגיש תגובה לסיכום טיעוני המשיבים הנ"ל והתנגד תחילה לצירוף ראיות לסיכומים הנ"ל כגון מכתב משיב שבו הוא הודיע כי הוא חזר בו מהסכמתו וכן טען כי המשיב הנ"ל אינו רשאי לחזור בו מהסכמתו.

לגופו של ענין נטען על ידי ב"כ המבקשים כי המשיבים ויתרו על חקירת המבקש על תצהירו וכי המשיבים התעלמו מכך שבסעיף 12 בשטר החכירה כי הזכויות במושע מקנות לחוכר זכויות אך ורק בדירתו וכי יתר החלקים בבית המשותף הינם בבעלות המחכיר הראשי והועמדו לשימוש בעלי הדירות לפי סעיף 5 לשטר החכירה. עוד נטען לענין זה כי שטרי החכירה נחתמו ונרשמו בלשכת רישום המקרקעין בתחילת שנות ה- 50 עוד טרם חוקקו חוק בתים משותפים התשי"ג – 1953, חוק מכר (דירות) תשכ"ג – 1973 וחוק המקרקעין התשכ"ט – 1969 עצמו ואין המקרה דומה לענין שנדון בע"א 261/99 פליציה ראובן, פ"ד נה(3) 385 אשר הוזכר בסיכומי המשיבים הנ"ל.

הודגש בסעיף 6 בתגובת המבקשים הנ"ל כי שטר החכירה נרשם בלשכת רישום המקרקעין ומשכך הזכויות הגלומות בו הינן זכויות קנייניות ולא זכויות אובליגטוריות בלבד כפי שטוענים המשיבים בטעות.

לבסוף נטען בתגובת המבקשים לסיכומי המשיבים הנ"ל כי אחוזי הבניה אינם רכוש משותף אלא זכות הנובעת מהבעלות בקרקע ואף אם המבקשים צודקים בטיעוניהם בדבר הצמדת שטחים המוצאים מהרכוש המשותף, לא חל הדבר על זכויות הבניה אשר הואיל ואינם רכוש משותף.

דיון

המבקשים צירפו שטר חכירה אשר נחתם בין אביהם המנוח ובין "יצחק רקר ומטיה רקר", (ככל הנראה קרובי משפה של המשיבים 3 ו- 4), ומבלי שצורפו שטרי חכירה נוספים.

בסעיף 5 בשטר החכירה הנ"ל קיימת הוראה ובה התייחסות לזכויות "החוכר" ולכך שיכול הוא לעשות "שימוש הגיוני באופן חלקי בכל החלקים והנוחיות המשותפות של הבית אשר בהם ישתמשו כל יתר החוכרים, כגון: הגג, החצר, הגנה, חדרי המדרגות, פחי האשפה וכל יתר הדברים המשותפים של הבית והנכס אשר לא הוחכרו במיוחד למי שהוא אחר."

בסעיף 12 בשטר החכירה הוראה לפיה "החוכר מצהיר בזה שהחכירה אשר נרשמה לזכותו כנ"ל, ביחד עם בעלותו על 54/1411 חלקים במושע בנכס הנ"ל, היא אך ורק על הדירה הנזכר בשטר זה והמסומן בתרשים הבנין המצורף לשטר חכירה זה ב( ) תוספת "א", וכי כל יתר החלקים במושע בנכסים הנ"ל שייכים אך ורק למחכיר הראשי, והוא (החוכר) נותן בזה את הסכמתו למפרע שהבעלים של יתר החלקים במושע והמחכיר הראשי יעבירו את החלקים במושע בנכס הנ"ל ויחכירו את (כל) יתר הדירות שבבית הנ"ל לכל מי שירצו ובכל
זמן שירצו, מבלי צורך לק(בל) את הסכמת החוכר והבעל המשותף כנ"ל, ומבלי צורך בהופעתו של החוכר ב(מרשם) ספרי האחוזה בעת רישום על פעולה כזו..."

יצויין כי שטר החכירה לא צולם במלואו ועל כן מה שמצוין בסוגריים "( )" לעיל, הינו תוספת של הח"מ לפי הגיון הדברים והקשרם ולא בהכרח מה שצוין בשטר החכירה בפועל.

תרשים הבנין וכן התוספת הנ"ל לא צורפו לשטר החכירה הנ"ל וכן לא צורפו יתר שטרי החכירה אשר נחתמו ונערכו בין הרוכשים המקוריים של יחידות הדיור – חלקים מסוימים מתוך 1411 החלקים בשלמותם וכל זאת כאשר טענת המבקשים הינה כי הם זכאים להירשם כבעלי זכויות בכל ה"עודף".

יחד עם זאת סעיף 5 בשטר החכירה הנ"ל מקנה לרוכש הזכויות הפרטני, לחוכר זכויות ברכוש המשותף של הנכס לרבות זכויות בגג בצורה מפורשת.

אמנם בסעיף 12 הוראה לפיה זכויות החוכר נוגעות ל"דירה" בלבד כפי שבא לידי ביטוי בתרשים הבנין ובתוספת "א" אך כאמור לעיל, סעיף 5 מציין כי לחוכר האפשרות לעשות "שימוש הגיוני באופן חלקי בכל החלקים והנוחיות המשותפות של הבית".

בהעדר צירוף תרשים הבנין והתוספת הנ"ל להמרצת הפתיחה כאשר בפני בית משפט זה שטר חכירה יחיד, אין לקבוע באורח גורף כי שטר החכירה הנ"ל זהה לשאר החוכרים ובית המשפט אינו יכול לנחש מהם אותם שטחים אשר נשארו ולו לכאורה לטובת המבקשים ואם בכלל.

כעולה מטענות המבקשים המשיבים אינם חולקים כלל בנוגע לחלק מהמחסנים וכי אם יבנו על הגג, יוכלו המשיבים להנות מאותו גג חדש שיבנה לאחר מכן.

יוצא כי אף לגירסת המבקשים שאלת הבעלות בנוגע לחלק מהמחסנים עדיין שנויה במחלוקת. בנוסף לכך אותן זכויות לגג כפי שמצוינות בסעיף 5 בשטר החכירה תפגענה באם יבנו המבקשים דירות נוספות על גג הבנין כאשר במידה והמבקשים יבנו יחידות דיור על הגג, "הגג" לא יישאר אותו גג.

לאור האמור לעיל, הנני קובע כי שאלת הבעלות בנוגע לזכויות כלל הצדדים ברכוש המשותף, לרבות הגג ובמחסנים טעונה בירור וכי לו ינתן פסק דין הצהרתי אשר יורה למבקשים לרשום את הנכס כבית משותף מבלי שהוכחה שאלת הבעלות באשר ל"עודף" בפועל, עלול הדבר לפגוע בזכויות המשיבים במקרקעין הנ"ל.

אשר על כן, הנני מקבל את טענת המשיבים בדבר העדר סמכות עניינית ומעביר את הדיון בתובענה לבית משפט המחוזי הנכבד ולאור התוצאה, אינני דן בבקשה לדחיית התביעה על בסיס טענת ההתיישנות, ואינני קובע במפורש כי יש למחוק את המשיבה 25 מהמרצת הפתיחה.

כמו כן, הנני מחייב את המבקשים לשלם למשיבים באמצעות בא כוחם, סך של 4,000 ש”ח + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בית משותף

  2. אי רישום בית משותף

  3. חובת דיווח ועד בית

  4. התיישנות בית משותף

  5. בניה בחצר בית משותף

  6. היתר בניה בית משותף

  7. בקשה לעיון בית משותף

  8. חובת רישום בית משותף

  9. ביטול רישום בית משותף

  10. היטל השבחה בית משותף

  11. בקשה לתיקון בית משותף

  12. בניית סוכה בבית משותף

  13. איחור ברישום בית משותף

  14. אסיפה כללית בבית משותף

  15. הסכם שיתוף בבית משותף

  16. בניה לא חוקית בבית משותף

  17. אי רישום בניין כבית משותף

  18. בקשה לתיקון צו בית משותף

  19. בית שאינו רשום כבית משותף

  20. אחוזי בנייה על גג בית משותף

  21. בקשה להזמנת תיק בית משותף

  22. בניה על גג בית משותף הסכמה

  23. זכות שימוש בחצר בית משותף

  24. בניין שאינו רשום כבית משותף

  25. ביקורת כיבוי אש בבניין משותף

  26. רישום הסכם שיתוף בבית משותף

  27. בניית חומה בגינה בבית משותף

  28. בקשה לעיון במסמכי בית משותף

  29. התנגדות לבניה שכן בבית משותף

  30. בניה בבית משותף ללא הסכמה מראש

  31. בניית יחידות דיור גג בית משותף

  32. אי תקינות משאבת מים בבניין משותף

  33. בניית קומה נוספת על גג בית משותף

  34. קבלת החלטות ללא קיום אסיפת דיירים

  35. בניה בחצר בית שלא רשום כבית משותף

  36. בניה בחצר בית משותף ללא הסכמת הדיירים

  37. אי רישום כבית משותף בגלל חריגה מהיתר בניה

  38. ערר הקמת בית משותף בן חמש קומות ופנטהאוז

  39. אחריות נציגות הבית המשותף לתאונה בשטח הבניין

  40. בקשה להיתר בניה לבניית ממ"ד צמוד לדירה בבית המשותף

  41. אחריות לספק איטום לדירות שבבית המשותף מפני חדירת מי גשמים מהגג

  42. על פי פסק הדין חולקה הבעלות במקרקעין על דרך של רישום בית משותף

  43. הסכמת בעלי 75% מזכויות הבית המשותף להרחבת דירות - סעיף 71ב' לחוק המקרקעין

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון