התיישנות במקרקעין מוסדרים


1. X אשר הלך לעולמו בשנת 2001, היה בעלים של כ-1,000 דונם קרקע בסמוך לכביש ירושלים – תל-אביב, שטח שצורתו כמשולש התחום בין שני כבישים.
בשנים 1935-1937 מכר מר פלר חלק מאותן חלקות לאנשים אחרים, אשר בשמם מופיע בפניי התובע בתביעה זו. אותם אנשים אחרים הם בבחינת נעדרים והתובע מנהל בעבורם את נכסיהם. החלקות שפלר לא מכר נשארו בבעלותו (להלן: "חלקות פלר").

בשנת 1988 עברו המקרקעין נשוא התביעה הסדר ונרשמו במספריהם הנוכחיים, על שם הנעדרים (נספחים ב/1 – ב/6 לתצהיר התביעה). בסוף שנת 2003 או תחילת שנת 2004 נטעו התובעים עצי זית צעירים בחלקות דנן (תמונות נספחים יב/1 – יב/10 לתצהיר התביעה).
תשתית זו לא הוכחשה והיא אינה במחלוקת.

התביעה דנן הוגשה ביום 9.2.04 לסילוק ידם של הנתבעים.
לאחר גלגולים שהגיעו עד לפתחו של בית המשפט העליון, נחת התיק על שולחני לבירורו כדת וכדין, בשנת 2007.

הסדר מקרקעין משנת 1988 וטענת התיישנות מכוח חזקה נוגדת
2. התובע מפנה אותי לעובדה כי מדובר במקרקעין מוסדרים אשר בשנת 1988 נרשמו כדין על שם הנעדרים, בשמם הוא בא, לפיכך הוא טוען כי הנתבעים אינם יכולים להישמע בכל טענה נוגדת את הרישום.

התובע מפנה אותי לסעיף 125(א) לחוק המקרקעין, בו נקבע:

"רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו..."

והוא ממשיך ומפנה:

"הרישום של מקרקעין בפנקס החדש יבטל כל זכות הסותרת אותו רישום אם אין בפקודה זו הוראה אחרת לעניין זה."

על כך עונים הנתבעים כי תביעתו של התובע התיישנה.
טענה זו משתיתים הנתבעים על הוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). סעיף זה קובע:


"(ב) חוק ההתיישנות תשי"ח-1958 לא יחול על תביעות זכות במקרקעין מוסדרים. אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה."

מכאן טוענים הנתבעים, נגזרת זכותם להעלות טענות התיישנות שהיתה קיימת להם לפני תחולת חוק המקרקעין (סעיף 9 לסיכומים).
הנתבעים מוסיפים ומפנים אותי לסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, הקובע התיישנות למקרקעין בזו הלשון:

"במקרקעין – חמש עשרה שנה. ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות קנין) – עשרים וחמש שנה."

לגירסתם, תקופת ההתיישנות הרלוונטית במקרה דנן היא של חמש עשרה שנים בלבד, כיוון שהמקרקעין לא היו מוסדרים בטרם חוקק חוק המקרקעין ועד לתום תקופת ההתיישנות.

מכאן, חלוקים הצדדים בשאלה איזה הוראות חוק "גוברות" וחלות בענייננו.

דיון במצב המשפטי
3. באופן סכמטי קיימים שלושה מצבים עובדתיים אשר כל אחד מהם מחיל מצבי ביניים אשר יחדיו מביאים לתוצאות משפטיות שונות.
להבנת המצבים השונים רצוי לשרטט ציר זמן.

4. מצב ראשון – בו תקופת ההתיישנות הנטענת החלה לאחר חוק חקיקת חוק המקרקעין

מצב ביניים א' (למצב ראשון) – כאשר המקרקעין מוסדרים עוד בטרם מתחילה תקופת ההתיישנות הנטענת
דומני כי לא יכול להיות ספק כי במקרה כזה לא ניתן כלל להעלות טענת התיישנות משום הוראתו של סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין הקובע כי חוק ההתיישנות לא יחול במקרקעין מוסדרים.חוק המקרקעין הקובע כי חוק ההתיישנות לא יחול במקרקעין מוסדרים.

מצב ביניים ב' (למצב ראשון) – כאשר המקרקעין אינם מוסדרים בתחילת תקופת ההתיישנות ועוברים הסדר בטרם הסתיימה התקופה
בעת שמתחילה תקופת ההתיישנות להיספר, חלה הוראת סעיף 5 לחוק ההתיישנות בדבר התיישנות של 15 שנים. הוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין אינה חלה.חוק המקרקעין אינה חלה.
אלא שעם שהמקרקעין עוברים הסדר, עוד בטרם הסתיימה תקופת ההתיישנות, נמחקת התקופה אשר נספרה עד למועד ההסדר, זאת לנוכח הוראת סעיף 81 לפקודת ההסדר המבטלת כל זכות סותרת הקודמת להסדר.
ראה לעניין זה ע"א 69/85 להבי נ' רשות הפיתוח, שם נקבע:

"...כפי שצויין, החזקתו של האב החלה כבר בשנת 1934, אך בצדק קבע בית המשפט המחוזי... כי מירוץ ההתיישנות החל רק ביום 13.1.35 היום בו נרשמו החלקות על שם הבעלים מתוקף הליכי ההסדר. קביעה זו בודאי נכונה לפי המצב המשפטי הנוכחי..."

ובית המשפט מפנה לסעיף 81 לפקודת ההסדר.

כמו כן ראה ע"א 155/76 מ"י נ' מטורעאן, ע"א 547/74 אסעד חטיב נ' מ"י ועוד.

במצב זה, עם שעוברים המקרקעין את ההסדר, נכנסת לתוקף הוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, על פיה אין התיישנות במקרקעין מוסדרים ומצב זה עובר להיות זהה למצב ביניים א' – אין הגנה בטענה של התיישנות.


מצב ביניים ג' (למצב ראשון) – כאשר המקרקעין אינם מוסדרים עד לתום תקופת ההתיישנות
הוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין אינה חלה על המקרקעין שאינם מוסדרים.
תקופת ההתיישנות החלה במצב זה היא תקופת התיישנות של 15 שנים, על פי סעיף 5 חוק ההתיישנות הקובע תקופה זו לגבי מקרקעין שאינם מוסדרים.
כיוון שתקופת ההתיישנות התחילה והסתיימה והמקרקעין אינם מוסדרים – תהווה טענת ההתיישנות הגנה על הטוען לה, באם אכן הצליח להוכיחה.

יחד עם זאת יש לזכור כי – לכשיעברו מקרקעין אלה הסדר יגבור הרישום בהסדר על כל טענה אחרת, לרבות זו מכוח ההתיישנות, אם תועלה לאחר ההסדר, זאת לאור הוראת סעיף 81 לפקודת ההסדר, כמו גם הוראת סעיף 125 לחוק המקרקעין.

כך נקבע בע"א 162/87 כמאל אמארה נ' סרוה יוסף:

"בענייננו, כל התקופה שבה עיבד המנוח את החלקות נשוא דיוננו וכל זכות התיישנות שצמחה לו בהן (אם בכלל) טרם ההסדר, נחשבות "זכות סותרת" לרישום, ועל כן, בטלות הן וחסרות נפקות משפטית לאחר ההסדר."

ראה לעניין זה ע"א 24/60 חברת מייסדי חדרה נ' קק"ל, שם מתבסס פסק הדין על סעיף 43 לפקודת הקרקעות (סידור זכות הקניין) אשר קדם לסעיף 81 לפקודת ההסדר.

"אם לפני תום הסדר הקרקעות התובע היה כבר רשאי לדרוש ביצוע בעין ולא עשה זאת והאדמה נרשמה בהסדר הקרקעות על שם הצד, הנתבע, יעמוד סעיף 43 כמכשול על דרכו של התובע...אם הוא בא אחרי תום הסדר הקרקעות הרי תביעתו תהיה סותרת את הרישום."

בהמשך:

"דבר אחד ברור הינהו, משנגמר הסדר הקרקעות, אין לפתוח דפים מן העבר כדי להחיות את העקומים, כלומר, כדי להעלות מחדש את אי ההתאמה בין הרישום לבין המצב, לאמיתו."

5. מצב שני – בו תקופת ההתיישנות הנטענת החלה לפני חקיקת חוק המקרקעין אולם טרם נסתיימה במועד חקיקתו

מצב ביניים א' (למצב שני) – כאשר המקרקעין מוסדרים עוד בטרם מתחילה תקופת ההתיישנות הנטענת
במצב שכזה, בטרם נחקק חוק המקרקעין, חלים על המקרקעין המוסדרים הוראות סעיף 5 לחוק ההתיישנות, בדבר התיישנות של 25 שנים.חוק המקרקעין, חלים על המקרקעין המוסדרים הוראות סעיף 5 לחוק ההתיישנות, בדבר התיישנות של 25 שנים.
עם חקיקתו של חוק המקרקעין, חלה הוראת סעיף 159(ב) המבטלת את תחולת חוק ההתיישנות ומאיינת את האפשרות לטעון להתיישנות.חוק המקרקעין, חלה הוראת סעיף 159(ב) המבטלת את תחולת חוק ההתיישנות ומאיינת את האפשרות לטעון להתיישנות.
מצב זה עובר להיות מצב זהה למצב ביניים א' במצב הראשון – אין הגנה של התיישנות.

מצב ביניים ב'1 (למצב שני) – כאשר המקרקעין אינם מוסדרים בתחילת תקופת ההתיישנות ועוברים הסדר בטרם חקיקת חוק המקרקעין
במצב זה, בטרם נחקק חוק המקרקעין ובטרם הוסדרו המקרקעין, חלה על המקרקעין הוראת סעיף 5 לחוק ההתיישנות, בדבר התיישנות של 15 שנים.חוק המקרקעין ובטרם הוסדרו המקרקעין, חלה על המקרקעין הוראת סעיף 5 לחוק ההתיישנות, בדבר התיישנות של 15 שנים.
כאשר המקרקעין עוברים הסדר, מתבטלת תקופת ההתיישנות אשר נספרה עד לאותו המועד משום הוראת סעיף 81 לפקודת ההסדר (ראה לעיל, מצב ביניים ב' למצב הראשון). כיוון שטרם חוקק חוק המקרקעין, מתחיל מרוץ ההתיישנות ממועד ההסדר.
במקרה כזה, כיוון שמדובר במקרקעין מוסדרים תהיה תקופת ההתיישנות של 25 שנים, לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות
עם חקיקתו של חוק המקרקעין, בטרם נסתיימה תקופת ההתיישנות, נכנסת לתוקף הוראת סעיף 159(ב), כיוון שמדובר במקרקעין מוסדרים. כך מתבטלת תחולתו של חוק ההתיישנות על מקרקעין אלה.חוק המקרקעין, בטרם נסתיימה תקופת ההתיישנות, נכנסת לתוקף הוראת סעיף 159(ב), כיוון שמדובר במקרקעין מוסדרים. כך מתבטלת תחולתו של חוק ההתיישנות על מקרקעין אלה.
במצב זה מתבטל מרוץ ההתיישנות וגם מצב זה עובר להיות מצב זהה למצב ביניים א' במצב הראשון – אין הגנה של התיישנות.
(ראה מקרה זהה בע"א 547/74 אסעד חטיב נ' מ"י)

מצב ביניים ב'2 (למצב שני) – כאשר המקרקעין אינם מוסדרים בתחילת תקופת ההתיישנות ועוברים הסדר לאחר חקיקת חוק המקרקעין
כאמור לעיל, בטרם נחקק חוק המקרקעין ובטרם הוסדרו המקרקעין, חלה על המקרקעין הוראת סעיף 5 לחוק ההתיישנות, בדבר התיישנות של 15 שנים.חוק המקרקעין ובטרם הוסדרו המקרקעין, חלה על המקרקעין הוראת סעיף 5 לחוק ההתיישנות, בדבר התיישנות של 15 שנים.
כאשר נכנס חוק המקרקעין לתוקף, אין בכך להשפיע על המצב המשפטי. הוראת סעיף 159(ב) אינה חלה על המקרקעין, כיוון שאלה לא עברו הסדר.
עם סיום הליכי ההסדר על המקרקעין, בטרם הסתיימה תקופת ההתיישנות, מתבטל מרוץ ההתיישנות אשר נספר עד לאותו המועד ונכנסת לתוקף הוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין המבטלת את תחולתו של חוק ההתיישנות חוק המקרקעין המבטלת את תחולתו של חוק ההתיישנות
גם מצב זה עובר להיות מצב זהה למצב ביניים א' במצב הראשון – אין הגנה של התיישנות.

מצב ביניים ג' (למצב שני) – כאשר המקרקעין אינם מוסדרים עד לתום תקופת ההתיישנות
בעת תחילתו של מרוץ ההתיישנות חלה הוראת סעיף 5 לחוק ההתיישנות, בדבר תקופת התיישנות של 15 שנים במקרקעין שאינם מוסדרים.
חקיקתו של חוק המקרקעין אינה משפיעה על מצב משפטי זה כיוון שסעיף 159(ב) אינו חל על מקרקעין שאינם מוסדרים.
כך, במצב בו תקופת ההתיישנות תסתיים בטרם יסתיימו הליכי ההסדר - תהווה טענת ההתיישנות הגנה על הטוען לה, באם אכן הצליח להוכיחה.
יחד עם זאת, יש לזכור כי בעת שמקרקעין אלה יעברו הסדר, על פי הוראת סעיף 81 לפקודת ההסדר והוראת סעיף 125 לחוק המקרקעין, יהיה הרישום על פי ההסדר משקף את הזכויות במקרקעין וכל הזכויות שקדמו לרישום, לרבות אלה הנובעות מטענת ההתיישנות, תתאיינה (ראה לעיל מצב ביניים ג' למצב הראשון).

6. מצב שלישי – בו תקופת ההתיישנות הנטענת החלה ונסתיימה לפני חקיקת חוק המקרקעין

מצב ביניים א' (למצב שלישי) – כאשר המקרקעין מוסדרים עוד בטרם מתחילה תקופת ההתיישנות הנטענת
במקרקעין מוסדרים לפני חקיקת חוק המקרקעין, היתה תקופת ההתיישנות של 25 שנים לפי חוק ההתיישנותחוק המקרקעין, היתה תקופת ההתיישנות של 25 שנים לפי חוק ההתיישנות
אם תקופה זו הסתיימה לפני חקיקת חוק המקרקעין, הרי שעם חקיקתו, חלה הוראת סעיף 159(ב) סיפא ולטוען להתיישנות יש הגנה טובה מכוח התיישנות זו.

מצב ביניים ב' (למצב שלישי) – כאשר המקרקעין אינם מוסדרים בתחילת תקופת ההתיישנות ועוברים הסדר בטרם הסתיימה התקופה
כאשר מתחילה תקופת ההתיישנות, המקרקעין אינם מוסדרים ולפיכך תקופת ההתיישנות החלה עליהם היא של 15 שנים לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות
בטרם תקופה זו מסתיימת עוברים המקרקעין הסדר. עם ההסדר מתבטלת תקופת ההתיישנות אשר נספרה קודם לכן, לנוכח הוראת סעיף 81 לפקודת ההסדר (ראה לעיל מצב ביניים ב' למצב הראשון) ומתחילה ספירה חדשה להתיישנות. תקופת ההתיישנות שחלה עתה היא בת 25 שנים כיוון שהמקרקעין מוסדרים.
במצב זה, כאמור, תקופת ההתיישנות מסתיימת לפני חקיקת חוק המקרקעין ולפיכך, על פי סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין יש לטוען הגנה טובה מכוחה.

מצב ביניים ג' (למצב שלישי) – כאשר המקרקעין אינם מוסדרים עד לתום תקופת ההתיישנות
בעת תחילתו של מרוץ ההתיישנות חלה הוראת סעיף 5 לחוק ההתיישנות, בדבר תקופת התיישנות של 15 שנים במקרקעין שאינם מוסדרים.
במצב זה, כהגדרתו לעיל, תקופת ההתיישנות מסתיימת לפני חקיקת חוק המקרקעין. התוצאה היא כי לאחר סיום תקופת ההתיישנות יש לטוען לה הגנה טובה מכוח סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין והגנה זו תעמוד לו גם לאחר חקיקת חוק המקרקעין
גם במקרה זה, לאחר שהמקרקעין יוסדרו יהיו הזכויות על פי ההסדר לפי סעיף 81 לפקודת ההסדר, משום שהרישום גובר על כל זכות אחרת (ראה לעיל, מצב ביניים ג' למצב הראשון).

7. ניתן לסכם ולומר כי האפשרות להעלות טענת התיישנות, מכוח חזקה נוגדת, מצומצמת למספר מקרים בודדים.
ראשית, כאשר מדובר במקרקעין שאינם מוסדרים, ניתן להעלות טענת התיישנות ואין זה מעלה או מוריד אם ההתיישנות החלה או הסתיימה לפני או אחרי חקיקתו של חוק המקרקעין, משום שהוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין אינה חלה על מקרקעין שאינם מוסדרים (כל מצבי ביניים ג' לעיל).
יחד עם זאת, אפשרות זו מצומצמת לתקופה בטרם יחול ההסדר על אותם מקרקעין.
כאשר מוחל הסדר על המקרקעין, נמוגות להן כל טענות ההתיישנות ונסוגות מפני הרישום (כאמור במצב ביניים ג' למצב הראשון לעיל), זאת לנוכח סעיף 81 לפקודת ההסדר וסעיף 125 לחוק המקרקעין, ועל פי הוראת הפסיקה.

שנית, כאשר מדובר במקרקעין מוסדרים, אשר תקופת ההתיישנות לגביהם הסתיימה לפני שנחקק חוק המקרקעין (מצב שלישי לעיל), במקרה כזה, בין אם המקרקעין היו מוסדרים לפני תחילת תקופת ההתיישנות (מצב ביניים א' למצב השלישי) ובין אם ההסדר היה במהלך מירוץ ההתיישנות וגרם לו להתחיל מבראשית (מצב ביניים ב' למצב השלישי) – יכול הטוען להתיישנות ליהנות מהגנתה, אם יצליח להוכיחה, זאת מכוח סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין המשמר את זכות ההתיישנות אשר נוצרה קודם לחוק.
יש לשוב ולציין, הוראה משמרת זו של סעיף 159(ב), חלה רק לגבי מקרקעין מוסדרים. היא אינה חלה על מקרקעין שאינם מוסדרים אשר הזכויות בהם, כאמור לעיל, נסוגות בעת הסדר.
תוצאה זו עולה בקנה אחד עם לשונו של סעיף 159(ב). סעיף זה עניינו מקרקעין מוסדרים, לגביהם אין תחולה לחוק ההתיישנות בסייג זכויות הקודמות לחקיקתו. הכל, כולל הסייג, מוחל על מקרקעין מוסדרים בלבד.

מן הכלל אל הפרט
8. הנתבעים טוענים כי יש להחיל על המקרה דנן את הוראת סעיף 159(ב) כיוון שתקופת ההתיישנות נסתיימה בטרם חוקק חוק המקרקעין (סעיף 10 לסיכומים).
במילים אחרות טוענים הנתבעים כי, המקרה דנן נכלל בגדר מצב שלישי, מצבי משנה א' או ב'.

הנתבעים מתעלמים מן העובדה כי במועד הרלוונטי לטיעוניהם, המקרקעין לא היו מוסדרים.
טיעוניהם היו יכולים להיות טובים אלמלא עברו המקרקעין, לאחר מכן, הליכי הסדר.
בשנת 1988 נסתיימו הליכי ההסדר והנעדרים, מכוחם בא התובע, נרשמו כבעלי הזכויות הבלעדיים במקרקעין דנן.
מקרה זה, לפיכך, נכנס בגדרו של מצב ביניים ג', במצב השלישי, וכפי שכל הזכויות אשר קיימות בטרם ההסדר נמחקות ומתאיינות עם ההסדר – כך גם זכויותיהם הנטענות (ככל שהיו להם) של הנתבעים.

התוצאה היא שאני קובעת כי לנתבעים אין כל זכויות במקרקעין נשוא הליך זה.
הזכויות הבלעדיות והייחודיות נתונות לאנשים הרשומים כבעלים במקרקעין, על פי ההסדר.

בפי הנתבעים אין כל טענה כנגד תביעות הפינוי, זולת הטענות המפורטות לעיל בדבר זכויות מכוח חזקה נוגדת.
כיוון שדחיתי לעיל את האפשרות של הנתבעים להעלות טענות מסוג התיישנות מכח חזקה נוגדת – הרי ממילא נופלת הגנת הנתבעים כולה.

אינני נזקקת לדון בטענות העובדתיות של הנתבעים – אם היתה להם חזקה נוגדת אם לאו, זאת משום שגם אם היתה כזו, אין לה כל תוקף עם ההסדר.
אין בפי הנתבעים כל טענה לאיזו זכות שהיא אשר קמה להם, לאחר ההסדר משנת 1988.

לפיכך, מגיע הליך זה אל קיצו.
הנתבעים לא היו רשאים להחזיק בקרקע, למיצער, מאז עברו המקרקעין הליכי הסדר, ועליהם לסלק את ידם מן הקרקע.
הנתבעים יפנו את הקרקע מכל חפץ ואדם, עד ליום 15.7.11.
הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 10,000 ₪ הוצאות ההליך דנן.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הסדר מקרקעין

  2. בטלות חוזה מקרקעין

  3. ביטול שמאות מקרקעין

  4. ביטול רשות במקרקעין

  5. ביטול הקצאת מקרקעין

  6. אישור לרשם המקרקעין

  7. ביטול הרשאה במקרקעין

  8. זכות קדימה במקרקעין

  9. היטל השבחה במקרקעין

  10. בניה במקרקעין מוסדרים

  11. הסכם אופציה במקרקעין

  12. ביטול צו תפיסת מקרקעין

  13. התיישנות במקרקעי ציבור

  14. התיישנות זכות במקרקעין

  15. התיישנות עסקה במקרקעין

  16. ביטול החלטת רשם המקרקעין

  17. התיישנות רוכשת במקרקעין

  18. התיישנות עסקאות מקרקעין

  19. חובת דיווח עסקת מקרקעין

  20. זכות קדימה חוק המקרקעין

  21. התיישנות תובענה במקרקעין

  22. זכות קדימה רכישת מקרקעין

  23. התיישנות מהותית במקרקעין

  24. התיישנות זכויות במקרקעין

  25. הקצאת מקרקעין להקמת מפעל

  26. היטל השבחה איגוד מקרקעין

  27. השלמת פרטים בחוזה מקרקעין

  28. התיישנות במקרקעין מוסדרים

  29. זכות סירוב ראשונה במקרקעין

  30. העברת זכויות איגוד מקרקעין

  31. חוזה אופציה במקרקעין דוגמא

  32. אחריות מחזיק במקרקעין על פשע

  33. התיישנות במקרקעין לא רשומים

  34. זכאות לאכוף זכויות במקרקעין

  35. התיישנות במקרקעין לא מוסדרים

  36. התיישנות זכות חוזית במקרקעין

  37. טענת התיישנות במקרקעין מוסדרים

  38. התיישנות תביעה שאינה במקרקעין

  39. התיישנות תביעה כספית במקרקעין

  40. ביטול זכות רישום בפנקס המקרקעין

  41. העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה

  42. ביטול יפוי כח בלתי חוזר במקרקעין

  43. העברת זכויות במקרקעין בין בני זוג

  44. אי גילוי פרט מהותי בחוזה מכר מקרקעין

  45. התיישנות תיקון רישום בפנקסי המקרקעין

  46. בקשה לעשות רישום ראשון בפנקסי המקרקעין

  47. נטען כי המקרקעין לא זוהו בכתב התביעה כנדרש

  48. שווי המקרקעין על סמך נוהג או שווי שוק שאינם משקפים מצב תכנוני

  49. תביעה להורות לרשם המקרקעין לפעול באופן הדרגתי לרישום זכויות במקרקעין

  50. הסתמכות שמאית מכרעת על ערכי שווי כלליים מביטאון "מקרקעין וערכם" ולא על עסקאות

  51. זכות במקרקעין שנרכשה לפני המועד הקובע של התגבשות חיוב בהיטל השבחה אולם טרם נרשמה

  52. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון