התיישנות הבטחת הכנסה

1. התובעת הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) בגין החלטת הנתבע לשלול את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה מחודש 2/2000 וכן על החלטת הנתבע לפיה נדחתה בקשת התובעת לביטול חוב על חשבון גמלת הבטחת הכנסה ששולמה לה, לטענתה, ביתר.
רקע עובדתי
2. לתובעת שולמה גמלת הבטחת הכנסה כיחידה החל מחודש 12/99 ועד לחודש 6/03 בשל תביעה שהגישה לנתבע (נ/1) בה הצהירה כי עלתה לארץ לבדה וכי בעלה נשאר ברוסיה.
ביום 8.12.99 מסרה התובעת הצהרה לפיה עלתה לישראל לבד ללא בעלה (נ/2);
3. גמלת הבטחת ההכנסה שולמה לתובעת בין החודשים 12/99 ועד 6/03;
4. במהלך חודש יולי 2003 נחקרו התובעת ובעלה סרגיי רוגוזה (להלן – הבעל) ומסרו שהבעל עלה לארץ בחודש 1/2000 ומאז הוא מתגורר ביחד עם אשתו – התובעת. (נ/3, נ/4);
5. ביום 31.7.03 הודיע הנתבע לתובעת על הפסקת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 2/2000 מהטעם שעל פי בדיקה שנערכה מתגוררת התובעת עם בן זוגה ועל כן זכאותה להבטחת הכנסה נבדקת ביחד עם הבעל – וזאת על פי סעיף 4 לחוק;
6. לאור החלטת הנתבע, נשללה זכאות התובעת לגמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית החל מחודש 2/2000 ונוצר חוב על סך 60,902 ₪;
7. ביום 13.12.09 שלח הנתבע לתובעת דרישה להחזר חוב בגין גמלה שקיבלה ביתר, שעמד באותה העת על סך 71,230 ₪ (כולל הצמדה);
8. בקשת התובעת לביטול החוב נדחתה על ידי הנתבע בהחלטה מיום 25.4.10 ועל כך עותרת התובעת בתביעה זו;
9. במהלך הדיון מיום 25.10.10 הסכימו ב"כ הצדדים, כי הפלוגתאות בתיק הינן משפטיות – שאלת התיישנות החוב שנדרש על ידי הנתבע והתיישנות התביעה שהוגשה על ידי התובעת.
טענות ב"כ התובעת בסיכומיה –
10. החוב הנדרש על ידי הנתבע בגין גמלה הבטחת הכנסה ששולמה לה מחודש 2/2000 ועד לחודש 6/03 התיישן מן הטעמים כלהלן –
א. חוק ההתיישנות התשי"ח – 1958 (להלן – חוק ההתיישנות חל על גביית חובות על ידי המוסד לביטוח לאומי, וזאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ברע"א 187/05 נסייר נ' עירית נצרת עילית וכן פסיקת בית הדין האיזורי בהליך בל 3142-09 חג'ג' – המוסד לביטוח לאומי;
ב. יש למנות את מירוץ ההתיישנות מחודש 2/2000 עת עלה הבעל ארצה ולא משנת 2003 עת ביצע הנתבע את החקירה בה נתגלה לו כי התובעת אינה מתגוררת לבד. הנתבע יכול היה לדעת על נקלה כי הבעל הגיע ארצה, שכן מיד לאחר שעלה החל לעבוד וקיבל תלושי שכר, אשר דווחו לביטוח לאומי;
ג. הנתבע לא עשה עם המידע אשר היה בידיו דבר אלא השתהה במשך שלוש וחצי שנים עד לביצוע החקירה ועוד שש וחצי שנים עד לביצוע הליך ראשון של גבייה. בנסיבות אלה, אין ליתן יד לבקשת הנתבע להחזר הכספים, אשר תביא למצב דברים לפיו התובעת היא שתשלם את מחיר השיהוי הרב בו נקט;
ד. אין לקבל את טענת הנתבע לפיה החוב נוצר רק בחודש 7/03 אף מהטעם שעסקינן בחוב שעילתו נוצרת מחדש בכל חודש, משמדובר בגמלה חודשית שוטפת;
ה. יש ליתן משקל לשיקולים של צדק בקביעה כי הנתבע מנוע מלפעול לגביית החוב. התובעת היא אישה מבוגרת, עולה חדשה, אשר הגישה את תביעתה בתום לב ועל פי הנחיות המוסד. היא מסרה את כל הנתונים שנדרשה וגילתה את כל העובדות במלואן ולכן לא ייעשה עימה צדק אם תאושר גביית החוב.
דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור התנהלותו של הנתבע, אשר מאז שניהל את החקירה ודחה את התביעה רטרואקטיבית בשנת 2003 לא פעל לגביית החוב במשך כשש וחצי שנים.
טענות ב"כ הנתבע בסיכומיה –



11. התביעה של התובעת התיישנה וזאת מהטעמים כלהלן –
א. עניינה של תביעה זו הינה החלטת הנתבע מיום 31.7.03 לפיה נשללה זכאותה של התובעת רטרואקטיבית החל מחודש 2/2000. על החלטה זו הגישה התובעת תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי רק ביום 12.5.10, דהיינו בחלוף כמעט 7 שנים ממועד מכתב הדחייה אשר נשלח אליה;
ב. התביעה התיישנה, וזאת על פי הוראות תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל – 1969. נוסח התקנה הינו בהתאם למועדים הרלוונטיים לתביעה דנן והיא תוקנה בחודש 1/2010 באופן שתקופה זו עומדת על 12 חודשים;
ג. הפסיקה קבעה זה מכבר, כי לבית הדין אין סמכות להאריך את המועדים להגשת תובענות גם לא בשל טעמים מיוחדים. (ראה לעניין זה דב"ע לו/0-11 חיים בר אילן – המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' 340; דב"ע מט/0-170 אוריאל פרת – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כא' 132);
ד. באשר לתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי אף נקבע ספציפית כי כשם שנדרש מהמוסד שיפעל במהירות סבירה למתן הגמלה המגעת, כן מצופה מהמבוטח שלא יתמהמה למימוש זכותו. (דב"ע לח/0-95 המוסד לביטוח לאומי – יצחק בר, פד"ע י, 247). כן נפסק, כי ככל שחולף זמן רב יותר, יש מקום לקבל את טענת ההתיישנות, באשר חלוף הזמן משפיע על יכולת הנתבע להתגונן מפני התביעה (עב"ל 31/98 אליהו סולן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.8.99);
ה. לאור האמור, יש לדחות את תביעת התובעת בשל התיישנות;
ו. אף לגופה של התובענה דינה להדחות, שכן התובעת הודתה בדיון המוקדם כי אין מחלוקת לגבי החוב עצמו וכן הודתה בסיכומיה כי בחודש 2/2000 חזר בעלה לארץ, התגורר עימה ואף החל לעבוד. התובעת אף הודתה בכך שלא דיווחה לנתבע על חזרתו של הבעל לארץ ולגרסתה היה על הנתבע לדעת זאת מהנתונים המצויים בידיו בזמן אמת, דבר המוכחש על ידי הנתבע.
12. באשר להתיישנות החוב טוען הנתבע –
א. חוק ההתיישנות אינו חל על גביית חובות על ידי המוסד לביטוח לאומי;
ב. אף אם יקבל בית הדין את הטענה כי קיימת התיישנות, הרי שהחוב לא התיישן בכל מקרה, שכן החוב נוצר רק בחודש 7/03, עת נודע לנתבע לראשונה על קיום משק בית משותף, בעקבות חקירה שנערכה לבתה של התובעת;
ג. עד לחודש 7/03 התובעת לא דיווחה לנתבע על כך שבעלה עלה ארצה וכי היא מתגוררת עימו וזאת בניגוד למתחייב בהתאם לסעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה. הנטל על התובעת לעדכן את הנתבע על השינויים הרלוונטיים ואין לקבל את טענת התובעת כי על הנתבע היה להתעדכן ממאגריו.
לאור האמור, יש לדחות מכל וכל את טענת התובעת לפיה החוב נוצר כבר בחודש 2/2000 ולקבוע שמשנשלחה על ידי הנתבע דרישת חוב בחודש 12/09, בתוך תקופת ההתיישנות, אזי החוב לא התיישן;
ד. לחילופין, אף אם ייקבע כי החוב נוצר בחודש 2/00 הרי ביום 31.7.03, המועד בו נשללה גמלת הבטחת ההכנסה - נשלח לתובעת מכתב דרישת חוב בגין החוב שנוצר (נספח א' לסיכומי הנתבע). לפיכך, יש למנות את תקופת ההתיישנות מחודש 7/03 לאור הדרישה לתשלום החוב;
ה. התובעת החלה לשלם את חובה לנתבע ביום 10.6.10 באמצעות שוברים, דהיינו בטרם חלפו 7 שנים ממועד יצירת החוב ולמעשה לאור זאת בכל חודש נוצר החוב מחדש, שכן סכום החוב משתנה מחודש לחודש;
ו. לעניין שיקולי מדיניות – קבלת טענות התובעת תעודד מבוטחים שקבלו גמלאות שלא כדין שלא לשלם את חובם ועל בית הדין להימנע מלתת לכך יד. כן אין לקבל את טענות התובעת המנסה להיבנות ממחדליה היא ומכך שהסתירה מידע מהנתבע במהלך התקופה בה קבלה גימלת הבטחת הכנסה ומהעובדה שלא שילמה את חובה במועד.
הכרעה
13. לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים – שוכנעתי כי יש לדחות את התביעה הן בשל התיישנות התביעה והן לגופה, וזאת מהטעמים כלהלן –
תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל - 1969 קובעת (כפי שנוסחה בתקופה הרלוונטית) –
"החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה שישה חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר".נ
14. החלטת הנתבע לפיה נשללה גמלת הבטחת הכנסה לתקופה שבין חודש 2/2000 ועד לחודש 6/03 ניתנה ביום 31.7.03. באותו היום הוצאה לתובעת הודעה על חוב בסך 60,148 ₪ בגין תשלומים ששולמו לה ביתר, אשר אין חולק כי זו נתקבלה לידה (סעיף 4 לסיכומי התובעת).
התובעת הגישה את תביעתה לבית הדין לראשונה ביום 13.5.10, וזאת למעלה משש וחצי שנים לאחר החלטת הנתבע לפיה נשללה זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, וזאת בשיהוי ניכר מהמועדים הקבועים בתקנה.
15. בעב"ל מט/1-170 אוריאל פרת – המוסד לביטוח לאומי, (פד"ע כא 132) להלן – עניין פרת) נקבע שיש להבחין ביןמועד להגשת תובענה דהיינו – המועד לעשות פעולה כדי להביא עניין לפני בית הדין לבין מועד לעשות פעולה במהלך המשפט, דהיינו – בתובענה אשר כבר הוגשה. רק במקרה האחרון נתונה לבית הדין הסמכות להארכת מועד על פי תקנה 105 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין) התשכ"ט – 1969. במקרה הראשון ניתן להאריך מועד רק אם נקבעה אפשרות כזו במפורש בתקנות הדנות במועד להגשת התובענה.
מכאן, שאין לבית הדין סמכות להאריך את המועדים להגשת ערעור, וזאת מאחר ושעה שמדובר במועד לביצוע פעולה כדי להביא את העניין לבית הדין, לא חלה תקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי שעניינה הארכת מועדים מנימוקים שירשמו, להבדיל מביצוע פעולה במהלך המשפט עצמו. (דב"ע מח/0-104 סבאג ניסים – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ 127)
עוד נפסק בעניין פרת - "כאן המקום לציין, כי ביטוח סוציאלי מעצם טיבו ומהותו, מחייב שזכותו של המבוטח תמומש מהר ככל האפשר, כשם שנדרש מהמוסד שיפעל במהירות סבירה למתן הגימלה המגעת, כן מצופה מהמבוטח שלא יתמהמה למימוש זכותו. למעבר הזמן משקל סגולי משלו, המחייב דחיפות ושקידה ככלל כשהמדובר במועד הפנייה למוסד, בברור הנתונים והפרטים הדרושים למתן הגימלה בתהליך קבלת ההחלטה – כולל הפעלת שיקול הדעת. והוא הדין במה שנוגע לפניה לערכאה שיפוטית... איחר המבוטח בהגשת התובענה, בלא שיהא לכך צידוק מן הצידוקים המנויים בחוק ההתיישנות, אין לתובענתו תקומה". (ההדגשות הוספו – א.ס.)
בעב"ל 31/98 אליהו סולן – המוסד לביטוח לאומי (פד"ע לד 481), הוסיף בית הדין הארצי וקבע –
"לסוגיית ההתיישנות בתובענות נגד המוסד לביטוח לאומי יש היבטים סוציאליים-ציבוריים....
לסוגיה זו יש גם היבט מינהלי המתייחס ליכולתו של המוסד להתגונן בתובענה המוגשת נגדו לבית-הדין באיחור. משום כך, ככל שחולף זמן רב יותר מיום מתן החלטת המוסד ועד הגשת התביעה, ניתן להניח שהקושי של המוסד להתגונן בתביעה הולך וגובר".
16. במקרה מושא תיק זה, משהגישה התובעת את תביעתה בחלוף זמן כה רב (כ-6.5 שנים) לאחר החלטת הנתבע, וזאת מקום בו קיבלה הודעה על חובה לנתבע בסך 60,148 ₪ בסמוך להחלטת הנתבע מיום 31.7.03 – אין מנוס מהמסקנה כי התובעת הזניחה את תביעתה ואין לה אלא להלין על עצמה. ו
אוסיף ואציין כי לאורך כל ההליך המשפטי לא העלתה התובעת כל טענה בדבר הטעם לאי הגשת התביעה במועד או נימוק שהיה בו כדי להצדיק מתן ארכה להגשת תביעתה לבית הדין ולא היה חולק שהתובעת היתה מודעת להחלטת הנתבע לפיה נשללה זכאותה להבטחת הכנסה למפרע וכפועל יוצא מכך היא היתה חייבת החזר כספים לנתבע. במקום זאת, בחרה התובעת להאחז בטענה שהנתבע לא נקט בהליכי גבייה עד לחודש 12/09 וכי החוב התיישן.
לעניין זה אציין, כי אף אם לא ננקטו הליכי גבייה על ידי הנתבע במהלך השנים – אין בכך כדי לשלול את תחולת המועדים שנקבעו בתקנות שלעיל.
מכל האמור לעיל – דין התביעה להדחות על הסף, מחמת התיישנות.
17. למעלה מן הצריך אוסיף שגם לגופה של התובענה - אין בה ממש.
עיון במסמכים שהוצגו על ידי הנתבע (טופס תביעה להבטחת הכנסה מיום 24.11.99 (נ/1) והצהרת התובעת מיום 8.12.99 (נ/2)) מעלה כי גמלת הבטחת הכנסה שולמה לתובעת על בסיס הצהרתה, כי בעלה נשאר ברוסיה.
מטענות ב"כ התובעת בדיון בבית הדין, כמו גם מטענות התובעת בסיכומיה וכן מחקירתה בפני הנתבע (נ/3) ומחקירת בעלה (נ/4) עולה, כי אין כל מחלוקת לגבי עצם שלילת זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה מחודש 2/2000, בשל כך שהתובעת נשואה ומחודש 2/2000 התגוררה עם בעלה בארץ.
הוראות סעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה) מורות כי על מבוטח למסור דיווח על כל שינוי בהכנסותיו ובמצבו הכלכלי, וזה לשונו –
"המקבל גימלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה".
ראה לעניין זה פסיקת בית הדין כי - "מי שמבקש גמלה חייב להתנהג בתום לב ולמסור את הפרטים הנכונים. מסירת נתונים לא מדוייקים עלולה לזכות בגמלה מבוטח אשר אינו זכאי לה" (דב"ע מו/0-42 צאלקשוילי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 323).
בעב"ל 157/07 אינה פירגורסקי – המוסד לביטוח לאומי, (מיום 28.7.08), עמד בית הדין הארצי על תכלית חוק הבטחת הכנסה, וקבע –
"7. חוק הבטחת הכנסה קובע את הזכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה. החוק הינו חוק סוציאלי שנועד להבטיח הכנסה מינימאלית לכל מי שאין לו הכנסה ואין בכוחו לספק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו, הכנסה מינימאלית לשם סיפוק צרכים חיוניים ולשם שמירה על כבודו כבני אנוש...
כפועל יוצא ממטרותיו של חוק הבטחת הכנסה, מטיל סעיף 20 שבו על מקבל הגמלה חובה למסור למוסד מידע מלא על מצבו...
חובה זו אינה אות מתה. על מקבל הגמלה למסור מידע – אף ביוזמתו – על כל שינוי במצבו המשפחתי ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגמלה ועל שיעורה. זכותו של אדם לגמלה מבוססת על מצבו הכלכלי, ופשיטא שכל שינוי במצבו הכלכלי הבסיסי היכול להשפיע על היקף זכותו לגמלה חייב להגיע לידיעת המוסד.
9. מעבר לכך על מקבל גמלה חלה החובה לנהוג בתום לב ובהגינות. על חובת תום הלב וגילוי המידע ביחסי המוסד והמבוטח, עמדתי בפרשת אולחובוק (עב"ל 1381/10 ויולטה אולחובוק – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9.2.04), לאמור: " ... אדם המגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי חייב למסור את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו לאשורם ואין להטיל על המוסד חובה ליידע את המבוטח על חובתו לעשות כן ועל תוצאות מעשיו אם לא יעשה כן.
....
ביחסים שבין המוסד למבוטח מוטלת על המבוטח, בראש ובראשונה, חובת גילוי מלוא המידע והחובה לנהוג בתום לב. מבוטח שאינו מוסר למוסד את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו או שמוסר חלילה פרטים שאינם נכונים, עשוי להיחשף לדרישה להחזר הכספים ..."."
18. במקרה מושא פסק הדין – הפרה התובעת את חובתה הקבועה בחוק הבטחת הכנסה ולא הודיעה לנתבע על השינוי הכפול במעמדה - הן על השינוי במצבה המשפחתי ועל הגעתו של בעלה לארץ, אשר היה בו כדי להשפיע על זכאותה לגמלה והן על כך שבעלה החל לעבוד בסמוך להגעתו לארץ.
התובעת לא טרחה לעדכן את הנתבע בשינויים אלה והמשיכה לקבל מדי חודש בחודשו את גמלת הבטחת ההכנסה, אשר לא היתה זכאית לה.
החובה לעדכן שינויים הרלוונטיים לעצם הזכאות מוטלת על המבוטח ועליו בלבד ואין הוא יכול להיבנות מטענות לפיהן היה על הנתבע לערוך את מלאכת החקירה בעצמו ומשלא עשה כן בזמן אמת – חלה התיישנות על החוב.
כפי שנקבע בפסיקת בתי הדין - על המקבל שלא כדין גמלה שאין הוא זכאי לה, תוך הסתמכות על מידע בלתי מעודכן - לדעת כי יבוא יום ויידרש להשיב את הגמלה כולה.
19. נסיבות אלה, בהן אין מחלוקת שהתובעת התגוררה מחודש 1/2000 עם בעלה ולגרסתה, מיד עם עלייתו לישראל החל בעלה לעבוד (סעיף 19 לסיכומי התובעת) – מצדיקות קבלת עמדת הנתבע במלואה בשללו למפרע משנת 2000 את גמלת הבטחת ההכנסה ששולמה לתובעת.
20. אשר לטענת התובעת בדבר התיישנות החוב – אין בה ממש.
אף אם ייקבע כי חלים על הנתבע דיני ההתיישנות, שאלה שנשארת בצריך עיון בעניין זה, הרי ממילא לא התיישן החוב, הן משום שהוצאה דרישת חוב על ידי הנתבע ביום 31.7.03 והן משום שהמועד להיווצרות החוב הינו ביום 31.7.03, ביום בו נודע לנתבע על דבר הגעתו של הבעל לארץ, וזאת בהתאם לסעיפים 6 ו-8 לחוק ההתיישנות.
אף את טענת התובעת לפיה היה על הנתבע לדעת על המגורים המשותפים שלה ושל בעלה, לפני שנערכה חקירה, וזאת בשל כך שהבעל החל לעבוד לאחר עלייתו לארץ וקיבל תלושי שכר – אין לקבל. עילת התובענה במקרה דנן נוצרה מהמועד בו החל הנתבע בחקירתו ומהרגע בו הודו התובעת ובעלה כי הבעל עלה לארץ בחודש 1/2000, דהיינו מחודש 7/03 בלבד.
אשר על כן – נדחית טענת התובעת בדבר התיישנות החוב.
אחרית דבר
21. לאור כל האמור, התביעה נדחית הן בשל האיחור בהגשתה והן לגופה.
22. אין צו להוצאות.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הבטחת הכנסה רכב

  2. הבטחת הכנסה נכס

  3. הבטחת הכנסה קורס

  4. הבטחת הכנסה תושב

  5. הבטחת הכנסה רווק

  6. הבטחת הכנסה דירה

  7. הבטחת הכנסה עצמאי

  8. הבטחת הכנסה ליחיד

  9. הבטחת הכנסה גרושה

  10. אם חד הורית עובדת

  11. הבטחת הכנסה מסמכים

  12. הבטחת הכנסה מכונית

  13. הבטחת הכנסה ארנונה

  14. הבטחת הכנסה בגיל 55

  15. הבטחת הכנסה לאברכים

  16. הבטחת הכנסה חסכונות

  17. הבטחת הכנסה בני זוג

  18. הבטחת הכנסה אקדמאים

  19. הבטחת הכנסה פקדונות

  20. הבטחת הכנסה שכר דירה

  21. התיישנות הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה בעלות רכב

  23. הבטחת הכנסה אחזקת רכב

  24. ביטול חוב השלמת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה קצבת נכות

  26. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה עיקול רכב

  28. הבטחת הכנסה קריטריונים

  29. הבטחת הכנסה הכנסה מנכס

  30. הבטחת הכנסה תושב שטחים

  31. הבטחת הכנסה עזרת משפחה

  32. הבטחת הכנסה דירת מגורים

  33. הבטחת הכנסה הוצאות חשמל

  34. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  35. אם חד הורית השלמת הכנסה

  36. אישור רפואי הבטחת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה משרד החינוך

  38. הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  39. הבטחת הכנסה יציאה מהארץ

  40. הבטחת הכנסה יציאה לחו''ל

  41. הגדרת בני זוג הבטחת הכנסה

  42. הבטחת הכנסה ידועים בציבור

  43. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  44. הבטחת הכנסה הכשרה מקצועית

  45. הבטחת הכנסה שימוש קבוע ברכב

  46. תביעה בגין גמלת הבטחת הכנסה

  47. אי הצהרה על נכסים השלמת הכנסה

  48. איסור לנהוג ברכב הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה תשלום רטרואקטיבי

  50. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  51. תביעה להשלמת גמלת הבטחת הכנסה

  52. אי שיתוף פעולה עם חוקרי המל''ל

  53. הבטחת הכנסה פטור מאגרת טלוויזיה

  54. הבטחת הכנסה לימודים במוסד אקדמי

  55. הבטחת הכנסה קשישים היוצאים מהארץ

  56. אי שיתוף פעולה שלילת הבטחת הכנסה

  57. הבטחת הכנסה תמיכה כלכלית מהקיבוץ

  58. הבטחת הכנסה מגורים בנפרד מבן זוג

  59. אי הודעה על הפסקת עבודה השלמת הכנסה

  60. הבטחת הכנסה חיים משותפים עם בן זוג

  61. אי יכולת לשלם שכירות עקב הפסקת הבטחת הכנסה

  62. האם מחלת הסכרת היא תוצאה של פגיעה בעבודה ?

  63. אי שיתוף פעולה לפי סעיף 19(א) לחוק הבטחת הכנסה

  64. דחיית תביעת הבטחת הכנסה לאם חד הורית ל-2 ילדים

  65. שלילת גמלת הבטחת הכנסה בגלל יציאה מהארץ בפעם השניה

  66. השלמת הכנסה נשללה בשל קיום משק בית משותף עם בן זוג

  67. האם בדין נשללה זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה כיחיד ?

  68. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ייחשבו ידועים בציבור כבני זוג

  69. החלטת לביטוח לאומי להפחית רטרואקטיבית גמלת הבטחת ההכנסה

  70. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה של נסמך על סיוע כספי של אמו וקרוביו

  71. ביטוח לאומי הפסיק לשלם גימלת הבטחת הכנסה ואף חייב בהשבת כספים

  72. תביעה על שלילת זכאות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי

  73. זכאות לגימלת הבטחת הכנסה - שאלת זקיפת הכנסה מנכס, ובאיזה שיעור

  74. תביעה עקב החלטת ביטוח לאומי לדחות תביעות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה

  75. כספים בחשבון מקבלי הבטחת הכנסה אשר אינם שלהם ולא נעשה בהם שימוש ובגינם הופסקה הגימלה

  76. החלטת ביטוח לאומי להפסיק תשלום הבטחת הכנסה מחמת חוסר שיתוף פעולה עקב אי המצאת מסמכים

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון