התיישנות הפרת חוזה

1. בפני בקשה למחיקה על הסף של תביעה כספית שהוגשה ע"י המשיבה כנגד המבקשים.
הבקשה מבוססת על טענות בדבר העדר יריבות והתיישנות. בנוסף נטען בדבר העדר עילה כנגד המבקשים 6 ו-7 .

המשיבה הגיבה לבקשה בכתב, שני ב"כ הצדדים טענו לבקשה בע"פ, ואף הוסף טעון ע"י הראשונה במסגרת השלמה ובקשה לצרוף אסמכתא משפטית.
לטענת ב"כ המבקשים יש בכל נימוק מנימוקי הבקשה כדי לדחות את התביעה על הסף ובוודאי שכולם יחד מחייבים את התוצאה הנ"ל.

2. כנגד המבקשים הוגשה תביעה כספית שנועדה עפ"י הגדרת המשיבה לממש ולהחיל על סדרת המקרים נשוא התובענה פסיקה קודמת בין הצדדים ,שקיבלה תוקף מחייב של מעשה בית דין. לכן, נטען ע"י המשיבה בתביעתה,כי היא זכאית לפיצוי מכח מעשה בי"ד זה והקביעות השיפוטיות, שעל פיהן התערבות המבקשת 1 בחוזים שנכרתו בין המשיבה ללקוחותיה מהווה גרם הפרת חוזה.

3. ב"כ המשיבה העלה טענה מקדמית בדבר שיהוי בהגשת הבקשה שלאורו יש לדחותה על הסף. לטענתו, הגשת הבקשה כחצי שנה לאחר הגשת התביעה ולאחר ניהול הליכים מקדמיים מהווה שיהוי שדינו דחיית הבקשה.
אני סבורה, כי דין הטענה המקדמית הנ"ל להדחות.
מקובלת עלי טענת ב"כ המבקשים, כי הואיל והבקשה שבפני הוגשה עוד טרם קיום קדם משפט ראשון אין לראות בכך שיהוי, מה גם שהגשת בקשה כנ"ל עפ"י תקנה 100 לתסד"א אינה מוגבלת לתחילתו של ההליך דווקא, וניתן להעלותה בכל שלב משלבי הדיון.
(ראה גם ע"א 827/86 סלמאן נגיב סלמאן ואח' נ. מ"י, פ"ד מה (1) 23, שצוטט)


לנוכח נימוקי הבקשה השונים אדרש לכל אחד מהם בנפרד.

העדר יריבות

4. אין חולק, כי בין חלק מהצדדים התנהלו התדיינויות קודמות, כמפורט בכתב התביעה.
לטענת ב"כ המבקשים, הואיל והמשיבה העידה על עצמה בהליך אחר שבין הצדדים כי היא סוכנת של ספק גז, ואינה ספק גז עפ"י חוק הגז - אין היא יכולה להלין על אובדן לקוחות כשלא היתה לה הזכות מעולם להיות ספק גז שלהם. כך נטען, כי ההליך של החלפת ספק גז מתקיים רק בין שני ספקי גז מורשים. ולכן ככל שיש למשיבה טענות כנגד המבקשים, שעניינן במניעת אספקת גז ע"י ספק הגז הנכנס, ברי כי טענות אלה יכולות לבוא רק מפיו של ספק הגז הנכנס. הואיל והמשיבה השתיתה את עילת תביעתה על טענה בדבר מניעת לקוחות ע"י המבקשים מלהתקשר עימה, הרי מניעה זו חלה רק בהינתן אפשרות להתקשרות חוקית. משחל איסור על פי דין לגורם כלשהו לשמש "ספק גז" ללקוחות אלא אם יש בידו רישיון כדין מאת המדינה, נעדרת התביעה עילה ויריבות כלפי המבקשים, שהרי כל התקשרות של המשיבה בחוזה לאספקת גז הינו ממילא בלתי חוקי.

ב"כ המשיבה בתגובתו ביקש לדחות את טענת העדר היריבות, משום שלטענתו גם אם אין חולק שהמשיבה אינה ספק גז, אין כל מניעה על עיסוק בתיווך עסקאות כסוכן בתחום הגז – עניין שגם המבקשות 2-4 עוסקות בו.לכן, גם אין מניעה לטענתו שהסוכן יצבור זכויות כלכליות בחוזי אספקת הגז.יתר על כן, המבקשים לא העלו טענה זו בהליך קודם בין הצדדים, ואף לא בכל ההליכים המשפטיים הנלווים לו כמו בערעור על הפסק. על כן, חל השתק פלוגתא ולא בכדי לא אֻזכרה הטענה בהליכים קודמים.
לכך השיב ב"כ המבקשים, כי בכל הנוגע לטענה בדבר גרם הפרת חוזה, יכול רק ספק הגז להעלות טענה כנ"ל ולא בעל הזכות הכלכלית בחוזה שבין ספק גז ללקוח, שאז תורחב גדר היריבות המשפטית עד בלי גבול.

5. למעשה אין חולק, כי המשיבה אינה ספק גז.
עוד אין מחלוקת, כי סעיף 9 לחוק הגז (בטיחות ורישוי) תשמ"ט-1989 מתיר אספקת גז רק ע"י בעל רישיון עפ"י דין.
אמנם במציאות הקיימת בשוק הגז ניתן למצוא הסכמי התקשרות בין סוכני גז לצרכני גז בנוגע לאספקת גז.
כאן יצוין, כי החל מ-1.1.08 הוכנסה בחוק דרישה לערוך חוזה בכתב בין ספק הגז לצרכן, והוראה זו אינה חלה במקרה דנן.
אני סבורה, כי המצב העובדתי-משפטי של תיווך בין סוכני גז המתקשרים עם הצרכן לבין ספק הגז אינו עומד בניגוד לדין כל עוד הוברר בהסכם ההתקשרות מי הספק.
במקרה שבפני נראה כי המצב לכאורה שונה.
המשיבה צירפה דוגמאות ממסמכי התקשרויות בינה לבין צרכנים שונים, ומהם עולה לכאורה שמדובר בפועל בהסכם לאספקת גז ע"י ספק גז חליפי.
אמנם המקרה דכאן שונה מהמקרה אליו היפנה ב"כ המבקשים בת.א. (ת"א) 30593/06 למיר סוכנויות להפצת גז בע"מ נ. בהרמס אוריינטל פוק בע"מ) שממנו ביקש ללמוד תנא דמסייע לטענת העדר היריבות, אולם היה ניתן לאמץ את גישת ביהמ"ש שם מקל וחומר התומכת בעמדת המבקשים.

6. כנגד טענת המבקשים בדבר העדר יריבות העלה ב"כ המשיבה טענה בדבר קיומו של השתק שמכוחו מנועים המבקשים להעלות טענתם הנ"ל. השתק זה חל לטענתו מכח ההליכים הקודמים בין הצדדים ובכללם התדיינויות בשני הליכים נפרדים.
לטענת ב"כ המבקשים בתשובתו עלתה הטענה בדבר העדר יריבות גם בעבר אלא שלא הוכרעה בהליך הקודם שהתנהל בבימ"ש השלום בהרצליה, מקום בו נטען.

7. טענת המניעות מכח השתק במקרה שבפני יכולה להיות מעוגנת בשני סוגי השתק. האחד, השתק פלוגתא והשני השתק שיפוטי.
4 מבחנים נקבעו בפסיקה לקיומו של השתק פלוגתא, והם:
ראשית, זהות הפלוגתא בשתי ההתדיינויות כשמדובר בזהות מלאה.
שנית, זהות בעלי הדין.
שלישית, קיום ממצא פוזיטיבי של ביהמ"ש.
רביעית, ההכרעה היתה חיונית לצורך פסה"ד הראשון.


במקרה שבפני ספק אם מתקיימים כל התנאים המקימים השתק פלוגתא בשאלת היריבות גרידא בניגוד לממצאים עובדתיים אחרים.
ראשית, אין חולק שהטענה בדבר חוסר יריבות שהועלתה ע"י המבקשים במסגרת הבקשה דנן לא עמדה בהליכים קודמים כמחלוקת להכרעה, אם מפני שלא הועלתה בהליך אחד (שהתנהל בבימ"ש זה ) ואם מפני שלא הוכרעה בהליך שני ( בביהמ"ש בהרצליה) .
אמנם ולפחות בפסה"ד בע"א (מרכז) 3695-08-07 צוין דבר היותה של המשיבה משווקת ומספקת גז לצרכנים ביתיים. ברם, ממצא זה לבדו לא יכול להקים השתק מקום שהשאלה לא הועמדה במחלוקת.
פרופ' זלצמן בספרה מסבירה כדלקמן:

"ממצא שנקבע ע"י בית המשפט בפלוגתה כלשהי, בלא שהתקיימה לגביה התדיינות, אינו מונע התדיינות נוספת, ראשונה למעשה, באותה פלוגתה. אם גם התדיינות בפלוגתא כלשהי שהסתיימה בלא קביעת ממצא אין בכוחה, כשלעצמה, להקים השתק פלוגתא, שהרי באין הכרעה אף אין ממצא שלא ניתן לסותרו."

(ראה: נ. זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (1998), 142).

מסקנה זו מרוקנת את היסוד גם להתקיימות המבחן השלישי והרביעי.
כמו כן, אין זהות מלאה של כל בעלי הדין לעומת ההליכים הקודמים כאשר בהליך דנן נתבעו נתבעים נוספים ולא נטען ואף לא הוכח לכאורית כי הם חליפי הנתבעים בהליכים הקודמים.

8. השתק שיפוטי מתעורר כאשר בעל דין מעלה טענה עובדתית או משפטית סותרת טענה שטען בהליך בין הצדדים לרבות הליך קודם. עפ"י ההלכה תכליתה של דוקטרינה זו היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ולהניא צדדים מפני ניצול לרעה של בתי המשפט.
ב"כ המשיבה לא טען לקיומו של השתק כנ"ל באשר לשיטתו לא העלו המבקשים טענה זו בהתדיינויות קודמות. מכל מקום גם לשיטת המבקשים אין טענתם כאן סותרת את שהעלו בעבר.

9. למרות כל האמור אני סבורה כי הכרעה בשאלת היריבות אינה יכולה להינתן ללא בירור ראייתי וכבר בשלב של מחיקת כתב התביעה על הסף.

הלכה היא, כי מחיקת תובענה על הסף מחמת העדר עילה תעשה מקום שברור וגילוי על פני הדברים שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש. ולכן נקבע, כי:

כאשר אנו בוחנים בקשה לסילוק תביעה על הסף עלינו "לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים – נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת" (פרשת צוקית הכרמל). על כן, כאמור האיזון העדין מחייב אותנו לנהוג במשנה זהירות לפני מחיקת תביעה על הסף ללא דיון ודרישה. "בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה... חייב בית המשפט לנקוט משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; ולפיכך, מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 387 (מהדורה שביעית 1995))."

(ראה רע"א 1383/07 חב' שמעון צרפתי בע"מ נ. שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ)

אינני מקבלת את טענת ב"כ המבקשים כי כתב התביעה אינו מפרט את מהות זכותה של המשיבה. כבר בפרקיו הראשונים צוין כי המשיבה היא סוכנות של ספק גז ועוסקת בשיווק גז לצרכנים ואילו מעשי המבקשים גרמו לה פגיעה כלכלית לרבות ההכרח בהפסקת פעילותה ומכירת עסקיה.
טענות אלו ומערך היחסים בין הצדדים מחייבים בירור עובדתי וראייתי, ויתכן שבנסיבות עובדתיות מסוימות תעמוד כנגד המבקשים מניעות להעלאת טענת העדר יריבות כנטען, כפי שהוכח בהליך קודם (בין חלק מהצדדים בת.א 3698/04). שם נקבע כי חלק מהמבקשים בהתנהלותם בפועל ראו את ההתקשרויות של המשיבה עם הצרכנים כשרירים וקיימים, וכי לא טענו כלל להעדר חוקיותם בזמן אמת.
על כן יש להמנע ממחיקת התביעה על הסף בטענת העדר היריבות, אולם שמורות למבקשים הטענות הנ"ל לשלב הסופי של ההתדיינות, לרבות בסיכומיהם.

התיישנות

10. לטענת ב"כ המבקשים, יש לדחות את התביעה על הסף גם מחמת התיישנות, הואיל ומתוך טבלת המשיבה המפרטת את האירועים בהם נגרמה הפרת החוזה, הרי לגבי 21 מתוך 38 האירועים חלה התיישנות.
כתב התביעה הוגש ביום 19.1.09, ועל כן לכאורה כל האירועים המפורטים כמועדי ביצוע העוולה בדבר גרם הפרת חוזה הקודמים ליום 19.1.02 דינם להדחות.
ב"כ המשיבה הסביר בתגובתו, כי יש לדחות את טענת ההתיישנות מ-2 נימוקים, הראשון דיוני והשני מהותי.
ראשית, הטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה.
שנית, עילות התביעה בדבר גזל והתעשרות שלא כדין הן עוולות מתמשכות, ועל כן לא חלה התיישנות לנוכח סעיף 89 (1) לפקנ"ז.
עוד הדגיש ב"כ המשיבה, כי הטענה לגרם הפרת חוזה כנטען בכתב התביעה אינה כשלעצמה עילת התביעה ביסוד האירועים שפורטו אלא נועדה לשמש בסיס להעלאת הטענה בדבר היסוד "שלא כדין" מיסודות עוולת הגזל וההתעשרות ברכישת הזכות ע"י המבקשים. לכל היותר ניתן לטעון כי לא ניתן לתבוע את הנאת התקופה שחלה לפני 7 שנים ויותר.
טענה זו זכתה ע"י ב"כ הצדדים לתוספת טעון בתשובה ובתוספת פסיקה שהוגשה ע"י ב"כ המשיבה.

11. באשר לטענה הראשונה שהיא דיונית, מקובלת עלי טענת ב"כ המבקשים, כי העלאת טענה בהזדמנות הראשונה משמעה באותה הזדמנות שיכול צד לטעון לגופו של עניין בפני ביהמ"ש ולא בפני הצד שכנגד.
(ראה: ע"א 3599/94יופיטר נ. בל"ל, פ"ד נ(5) 1997
כתב ההגנה הוגש אמנם ביום 20.5.09, אלא שהמבקשים פנו לביהמ"ש כבר ביום 22.2.09 בבקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה וטרחו להעלות את טענת ההתיישנות כבר שם.

בכל הנוגע לטענה המהותית יודגש כי עילת כתב התביעה המרכזית מעוגנת בדבר גרם הפרת חוזה, ואין איזכורה עולה דרך אגב כפי שב"כ המשיבה ביקש לשכנע.
אמנם צוין בנוסף, כי מעשי המבקשים מהווים עוולות נזיקין נוספות של גזל, השגת גבול במטלטלין, כמו גם התעשרות שלא כדין. אולם גם אלה מיוחסים לסדרת המקרים המפורטת שמועדם נקוב.

12. ב"כ המשיבה ביקש ללמוד גזירה שווה מפסה"ד בעניין ת"א (ת"א) 1551/08 גולן ואח' נ. דובי גל, לעניין התיישנות במקרה של עוולות או נזקים נמשכים. ב"כ המבקשים מבקש להדגיש את הוראות סעיף 89 לפקנ"ז על פיהן עולה לטענתו, כי עת שמדובר בעוולות שהנזק הוא אחד מיסודותיהן, יחול האמור בסעיף 89 (2) שקובע תקופת התיישנות קשיחה של 7 שנים ממועד אירוע הנזק.

כפי שעולה מההלכה הפסוקה, וגם זו שצוטטה ע"י ב"כ המבקשים, יש אכן להבחין בין שלוש קטגוריות של מקרים לבחינת ההתיישנות, והן:
א. מעשה עוולתי, נקודתי אחד ונזק מתמשך בצידו.
ב. מעשה עוולתי נמשך הגורם לנזק אחד.
ג. מעשה עוולתי נמשך המקים עילות תביעה חוזרות ונשנות ונזק מתחדש.

מקובלת עלי טענת ב"כ המבקשים, כי המקרים המתוארים בכתב התביעה נופלים בגדר ההגדרה הראשונה וככזו חל מירוץ ההתיישנות מעת קרות האירוע הנקודתי.
אין זה המקרה המנוי בסעיפים ב' או ג' כטענת ב"כ המשיבה.
(ראה: ע"א 9413/03 אלנקווה נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה י-ם, ע"א 9292/07 חברות שדמות הדרום בע"מ נ. ועדה מקומית לתכנון ובניה "שמעונים", שצוטט, וכך אף ההפניות בפסה"ד שצוטט כמו ע"א 590/67 קלינמן נ. ד"ר מירון, פ"ד נב (2) 929).

סעיף 89 (1) לפקנ"ז עניינו בהתיישנות עוולות שהנזק אינו חלק מיסודות העוולה ושעילת תביעתן נמשכת, ואילו בעוולות שבהן הנזק מהווה רכיב מרכיבי עילת התביעה, חל ההסדר הקבוע בס' 89 (2) כאשר על יתר רכיבי העילה יחול ההסדר הקבוע בחוק ההתיישנות
ברם, אין עסקינן במקרה שבפני בעוולות נמשכות. דין הניסיון "לגמד" או להשמיט את העוולה המרכזית בכתב התביעה בדבר גרם הפרת חוזה להיכשל, ובוודאי לא יכולה ההשענות על עוולת הגזל או ההתעשרות שלא כדין לשמש בסיס לטענה בדבר עוולה מתמשכת בנסיבות שפורטו בכתב התביעה וכפי שפורטו. לכן, אין מסקנת פסה"ד בעניין פרשת דובי גל ישימה לענייננו, שהרי אין כתב התביעה מצביע על אירוע עוולתי מתמשך, שהוליד עילות תביעה מתחדשות, שנזק בצידן מעת לעת.
מכאן, שלפחות לגבי המעשים העוולתיים החורגים מתקופת ההתיישנות של 7 שנים - דין התביעה להדחות.

העילה כנגד המבקשים 6 ו-7

13. בשונה משתי הטענות הקודמות מצומצמת טענת המבקשים הנוספת רק לגבי עילת התביעה כנגד המבקשים 6 ו-7.
לטענת ב"כ המבקשים, אין בכתב התביעה משום עילה כנגד המבקשים 6 ו-7 שהם יחידים בשונה מהנתבעים האחרים שהם תאגידים. תכלית צירופם לטענתו, נועדה להפעיל לחץ פסול או השגת יתרון דיוני עת שב"כ המשיבה ביקש את הצירוף כחלק מטקטיקת ניהול מו"מ. מכל מקום, כל תוספת שביקש ב"כ המשיבה לפרט בתגובתו בעניין זה, היא בגדר הרחבת חזית.
ב"כ המשיבה קבל על הניסיון לייחס לו כוונות שאין בינן קשר הכרחי לראייה המובהקת שהיא עדות המבקשים הנ"ל בהליך קודם שבין הצדדים. מעדות זו ניתן ללמוד לטענתו על כך, כי קיימת עילת תביעה מבוססת כנגד שני המבקשים הנ"ל ,שנתנו הוראות מעוולות והתערבו באופן אישי לניגוח חוזי המשיבה עם לקוחותיה.
ב"כ המשיבה הודה אמנם, כי המשיבה הייתה נכונה להסתפק בחקירתם האישית של המבקשים 6 ו-7 תוך ויתור על ברור שאלות אחריותם, אולם הדבר עלה רק בהצעה להסדר שהמבקשים לא נענו לה ועושים בנכונות זו שימוש כנגדה.

14. ממושכלות היסוד הוא, כי המבחן לקיומה של עילת תביעה אינו נעוץ בכוונות ב"כ הצדדים לניהול ההליך, אלא שהדבר נבחן על פי השאלה, באם תהיה זכאית המשיבה לסעד אם תוכיח את העובדות ביסוד תביעתה כנגד המבקשים הנ"ל.
הואיל, והאמור בסעיף 7 לכתב התביעה מניח יסוד עובדתי לכאורי לאחריות המבקשים הנ"ל, בכפוף לקיומה של יריבות משפטית, על כן אין זה השלב למחיקת התביעה כנגדם בטרם הבירור הראייתי.

לסיכום

15. לאור האמור, אני קובעת כדלקמן:

א. הבקשה מתקבלת בחלקה בכל הנוגע להתיישנות אירועים המפורטים בכתב התביעה הקודמים ליום 19.1.02 והתביעה בגינם תדחה.
ב. נוכח התוצאה, אני משיתה על המשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בלבד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת חוזה אישי

  2. הפרת חוזה בניה

  3. הפרת חוזה הפצה

  4. הפרת חוזה קצונה

  5. הפרת חוזה צפויה

  6. הפרת חוזה נמשכת

  7. הפרת חוזה הייטק

  8. הפרת חוזה ליסינג

  9. הפרת חוזה יסודית

  10. הפרת חוזה זכיינות

  11. הפרת חוזה דוגמנות

  12. הפרת חוזה עובדבכיר

  13. הפרת חוזה התחייבות

  14. התפטרות הפרת חוזה

  15. הפרת חוזה התיישנות

  16. הפרת חוזה כח עליון

  17. הפרת חוזה היתר בניה

  18. התיישנות הפרת חוזה

  19. הפרת חוזה הובלה ימית

  20. הפרת חוזה קבע ראשוני

  21. הפרת חוזה קניית דירה

  22. הפרת חוזה רכישת דירה

  23. הפרת חוזה בין בני זוג

  24. הפרת חוזה פיצוי מוסכם

  25. הפרת חוזה לתקופה קצובה

  26. הפרת חוזה פיצויים מוסכמים

  27. אובדן רווחים עתידיים הפרת חוזה

  28. תביעה בגין הפרת חוזה מכר מקרקעין נגד המוכר

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון