אגרת טלוויזיה מקולקלת


מונחת בפניי התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב שהוגשה לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל בסך 3,158 ₪.


טוענת רשות השידור (להלן: "המשיבה") כי סרסור עאטף (להלן: "המבקש") החזיק מקלט טלוויזיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה ולא שילם את דמי אגרת הטלוויזיה העולים בצירוף הקנסות לסכום התביעה.

המבקש דחה את טענות המשיבה. לשיטתו, אינו מחזיק טלוויזיה בביתו מסיבות דתיות. ומשכך אינו חב כל סכום למשיבה.

בדיון שנערך בפני בתאריך 23.6.09 בקש המבקש כי אישתו תעיד במקומו מאחר ואינו דובר עברית. בעדותה טענה כי בין השנים 2004-2007 לא החזיקו טלוויזיה בביתם אך מזה חודש יש להם מקלט טלוויזיה. כמו כן העידה כי היה ברשותם מקלט טלוויזיה ישן וטענה לגביו כי כל הזמן היה מקולקל. לאחר חקירתה סיכמו הצדדים ואשת המבקש טענה כי אין להם כסף לשלם וכי הם משפחה קטנה המתקיימת על קצבה קטנה ובקושי יש מה לאכול. המשיבה טענה כי מחקירת אשת המצהיר עולה כי בשנת 2004 היה ברשות המשיב טלוויזיה, לטענת המבקש כי הטלוויזיה הייתה מקולקלת טענה המשיבה כי לפי תקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה) התשמ"א-1981 היה על המבקש להודיע למשיבה על הפסקת אחזקת מקלט טלוויזיה, והוא לא עשה כן. משכך בקשה המשיבה לדחות את ההתנגדות.

דיון


טרם אתן את החלטתי אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן: שכן בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל (3) 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח' פ"ד כ(2) 520, 522).

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא – באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן ודרכי הוכחתן של הראיות. יחד עם זאת, על בית המשפט לבדוק האם אין בטענות הנתבע להוכיח כי מטרתו למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים הנובעים מהליך המקוצר והאם טענותיו של הנתבע "סתמיות" או נתבדו והופרכו בחקירתו הנגדית. על בית המשפט לבדוק האם קיימת בהן בבקשה עילה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסת התובע.

המבקש טען בהתנגדות כי הוא אדם דתי ואינו מחזיק מקלט טלוויזיה מסיבות דתיות, אולם מחקירת אשתו עולה כי החזיק טלוויזיה גם בשנת 2004 וגם בתקופה זו. בחקירה לא חזרה אשת המבקש על טענת הדתיות והתרכזה בטענות
סוציו-אקונומיות על מצבם הכלכלי הקשה. לצערי, טענות מעין אלו לא יכולות, כשלעצמם, להוות שיקול האם להעניק רשות להתגונן.

בנסיבות אלו, מן הראוי שהמבקש יעבור חקירת יכולת אצל כב' רשם ההוצאה לפועל לבדיקת יכולתם הכלכלית של בני הזוג.
אי לכך ולאור האמור לעיל, הנני דוחה את ההתנגדות ומורה על חידוש ההליכים בתיק הוצאה לפועל 0-58-28677-01

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון