התיישנות מהותית במקרקעין

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כבוד השופט ג' נאסר) מיום 27.5.09 בת"א 3091/04 שלפיה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון כתב הגנתם לשם הוספת טענת התיישנות ("ההחלטה").

התביעה המתבררת בבית המשפט קמא הינה תביעת המשיבים לפירוק שיתוף במקרקעין (חלוקה בעין), תביעת פינוי וסילוק יד, וכן תביעה כספית. כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטה המבקשים הגישו טרם תחילת שמיעת הראיות בקשה לתיקון כתב הגנתם ("בקשת התיקון") ע"י הוספת טענת התיישנות (בש"א 2329/07). בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 4.6.07 ועל ההחלטה הוגשה בקשת רשות לערער (בר"ע 1964/07) אשר התקבלה ע"י בית המשפט, נדונה כערעור והערעור התקבל בחלקו במובן זה שהדיון הוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיכריע בשאלה אם ההתיישנות שעליה מבקשים להסתמך היא התיישנות מהותית או דיונית, ורק לאחר מכן יכריע בבקשת התיקון לגופה.

החלטת בית המשפט קמא היא, אפוא, הכרעה בבקשת התיקון, לאחר שהדיון הוחזר לבית המשפט קמא, כאמור.


בית המשפט קמא נימק את החלטתו בכך שככל שטענת ההתיישנות שאותה מבקשים המבקשים להוסיף לכתב ההגנה מבוססת על סעיף 20 לחוק הקרקעות העותומני אזי זוהי טענה של התיישנות דיונית שאותה צריך היה לטעון בהזדמנות הראשונה, ולכן לא ניתן להעלותה בשלב שאליו הגיע המשפט.

אשר להסתמכות המבקשים על התיישנות מכוח סעיף 159(ב) סייפא לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 ("חוק המקרקעין") קבע בית המשפט קמא שנוכח הוראתו של הסעיף על מחזיק במקרקעין מוסדרים המבקש להסתמך על טענת התיישנות להחזיק במקרקעין לפחות עשרים וחמש שנה קודם ליום 1.1.70, שהוא מועד כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין.

בית המשפט קמא הוסיף כי נוכח האמור בכתב הגנתם של הנתבעים, שהוגש בשנת 2004, שהמקרקעין חולקו לפני למעלה מ-45 שנים לא ניתן לבסס טענת התיישנות מכוח סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין מפני שהיה צורך לטעון לחזקה משנת 1945 לפחות.

עיקר טענתם של המבקשים היא שעל אף האמור בהחלטת בית משפט זה בפסק הדין שניתן בבר"ע 1964/07 לא דן בית המשפט קמא ולא הכריע בשאלה האם ההתיישנות מכוח סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין היא התיישנות מהותית או דיונית. בהמשך לכך טוענים המבקשים כי ההתיישנות לפי סעיף 159(ב) האמור היא התיישנות בעלת אופי מהותי, וכי טענה כזו אין חובה להעלות בהזדמנות הראשונה ולכן היה על בית המשפט קמא להתיר את התיקון.

המשיבים מתנגדים לבקשה, ובין השאר הם טוענים כי בקשת התיקון הוגשה על ידי המבקשים רק בשנת 2007, כחלוף כמעט שלוש שנים מאז הוגש כתב הגנת המבקשים וכשלושה חודשים לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים. לטענתם היה צורך לדחות את הבקשה לתיקון כתב ההגנה מן הטעם שהיא הוגשה לאחר שהסתיים קדם המשפט ולכן, על פי הוראת תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ("התקנות"), היה על בית המשפט קמא להימנע מלדון בבקשה וממילא שהיה עליו גם לדחותה.


לעצם העניין טוענים המשיבים כי עוד בשנת 1964 ניתן ע"י בית המשפט המחוזי פסק דין בהליכי הסדר זכויות במקרקעין (תיק מס' 29/ג'ת) (נספח ה' לתשובת המשיבים) אשר קבע את הרישום בהתאם להסכמת הצדדים ולכן אין המבקשים יכולים לטעון כנגד הזכויות כפי שנרשמו מכוח אותו פסק דין. בעניין זה מוסיפים המשיבים וטוענים כי כל טענת החזקה בתקופה הקודמת לאותו פסק דין צריכה להידחות על הסף שכן מניין התקופה מתחיל מעת שנקבע ההסדר.

שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה.

לדעתי אין דופי במסקנתו של בית המשפט קמא שלפיה ההתיישנות מכוח סעיף 20 לחוק הקרקעות העותומני, היא התיישנות דיונית, וככזו חלה עליה ההוראה בסעיף 3 לחוק ההתיישנות תשי"ח- 1958 ("חוק ההתיישנות") היינו שאין להיזקק לטענה אם זו לא הועלתה בהזדמנות הראשונה.


אשר לטענת ההתיישנות מכוח סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, אין אני רואה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא גם אם איני תמים דעים איתו באשר להנמקה שניתנה בהחלטתו.

סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין מורה כי:

"(ב) חוק ההתיישנות התשי"ח-1958 לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח התיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה. "

הטענה אותה ביקשו המבקשים להוסיף לכתב הגנתם היא טענה שקודם להכנסו לתוקף של חוק המקרקעין היתה חזקתם במקרקעין נשוא התביעה חזקה נוגדת המבוססת על טענת בעלות באותם מקרקעין.

כאמור, טענת המבקשים היא שההתיישנות מכוח הסייפא לסעיף 159(ב) היא התיישנות מהותית וככזו אין להחיל עליה את המחסום הדיוני הקבוע בסעיף 3 לחוק ההתיישנות וכי לכן אין מניעה שהיא תועלה בשלב שבו ביקשו המבקשים להעלותה.

נראית לי טענת המשיבים שלפיה צריך היה לדחות את בקשת התיקון מן הנימוק הקבוע בתקנה 149(ב) לתקנות.

גם אם מקבלים את טענת המבקשים שטענת התיישנות שאליה מכוון סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין היא טענה בדבר התיישנות מהותית שאינה מצריכה העלאה בהזדמנות הראשונה, אין משמעות הדבר שניתן להעלותה בכל שלב משלבי המשפט. הוראתה של תקנה 149(ב) היא ברורה וכשנאמר שבית המשפט לא ידון בשום בקשה שניתן היה להביא בקדם המשפט זולת אם קיימים טעמים מיוחדים לכך והדבר דרוש למניעת עיוות דין, אזי היה על המבקשים, לכל הפחות, להצביע על טעמים מיוחדים שיצדיקו את קיום הדיון בבקשה, קל וחומר את קבלתה. בקשת רשות ערעור זו היא מקצת ראיה המסבירה את חשיבותה של ההוראה בתקנה 149(ב) שכן מזה למעלה משנתיים מתעכב בירור המשפט בפני בית המשפט קמא בשל טענה שהמבקשים יכולים היו להעלות בשלב מוקדם יותר של המשפט וזאת גם אם לא בהזדמנות הראשונה, כפי שנדרש לגבי טענות התיישנות דיונית.

למעלה מן הדרוש אוסיף כי לא נראית לי טענת המבקשים שסעיף 159(ב) קובע את אופיה של טענת ההתיישנות שבה מדובר באותו סעיף. דומני, שכל פועלו של סעיף 159(ב) הוא מתן אפשרות להעלות טענת התיישנות בנוגע לתביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, אולם הסעיף עצמו אינו קובע את מקורה הנורמטיבי של טענת התיישנות, שאותה חפץ בעל הדין להעלות ומקור זה יש לחפש בהוראות חוק אחרות.

מכל מקום, ויהא אשר יהא הדבר, אינני מוצא עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, וממילא אני רואה לדחות את בקשת הרשות לערער.

המבקשים ישלמו למשיבים שכר טרחת עורכי דין בסכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הסדר מקרקעין

  2. בטלות חוזה מקרקעין

  3. ביטול שמאות מקרקעין

  4. ביטול רשות במקרקעין

  5. ביטול הקצאת מקרקעין

  6. אישור לרשם המקרקעין

  7. ביטול הרשאה במקרקעין

  8. זכות קדימה במקרקעין

  9. היטל השבחה במקרקעין

  10. בניה במקרקעין מוסדרים

  11. הסכם אופציה במקרקעין

  12. ביטול צו תפיסת מקרקעין

  13. התיישנות במקרקעי ציבור

  14. התיישנות זכות במקרקעין

  15. התיישנות עסקה במקרקעין

  16. ביטול החלטת רשם המקרקעין

  17. התיישנות רוכשת במקרקעין

  18. התיישנות עסקאות מקרקעין

  19. חובת דיווח עסקת מקרקעין

  20. זכות קדימה חוק המקרקעין

  21. התיישנות תובענה במקרקעין

  22. זכות קדימה רכישת מקרקעין

  23. התיישנות מהותית במקרקעין

  24. התיישנות זכויות במקרקעין

  25. הקצאת מקרקעין להקמת מפעל

  26. היטל השבחה איגוד מקרקעין

  27. השלמת פרטים בחוזה מקרקעין

  28. התיישנות במקרקעין מוסדרים

  29. זכות סירוב ראשונה במקרקעין

  30. העברת זכויות איגוד מקרקעין

  31. חוזה אופציה במקרקעין דוגמא

  32. אחריות מחזיק במקרקעין על פשע

  33. התיישנות במקרקעין לא רשומים

  34. זכאות לאכוף זכויות במקרקעין

  35. התיישנות במקרקעין לא מוסדרים

  36. התיישנות זכות חוזית במקרקעין

  37. טענת התיישנות במקרקעין מוסדרים

  38. התיישנות תביעה שאינה במקרקעין

  39. התיישנות תביעה כספית במקרקעין

  40. ביטול זכות רישום בפנקס המקרקעין

  41. העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה

  42. ביטול יפוי כח בלתי חוזר במקרקעין

  43. העברת זכויות במקרקעין בין בני זוג

  44. אי גילוי פרט מהותי בחוזה מכר מקרקעין

  45. התיישנות תיקון רישום בפנקסי המקרקעין

  46. בקשה לעשות רישום ראשון בפנקסי המקרקעין

  47. נטען כי המקרקעין לא זוהו בכתב התביעה כנדרש

  48. שווי המקרקעין על סמך נוהג או שווי שוק שאינם משקפים מצב תכנוני

  49. תביעה להורות לרשם המקרקעין לפעול באופן הדרגתי לרישום זכויות במקרקעין

  50. הסתמכות שמאית מכרעת על ערכי שווי כלליים מביטאון "מקרקעין וערכם" ולא על עסקאות

  51. זכות במקרקעין שנרכשה לפני המועד הקובע של התגבשות חיוב בהיטל השבחה אולם טרם נרשמה

  52. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון