התיישנות מזונות


תמצית ההליכים שהיו בתובענה

1. כתב התביעה המקורי בתובענה זו הופנה כנגד החלטת הנתבע בענין דחיית תביעת התובעת לגמלת הבטחת הכנסה. התביעה האמורה נדחתה, בשל העובדה שהנתבע ראה את התובעת כמי שיש לה "הכנסה" בשל כך שהתובעת זכאית לקבל דמי מזונות (שלטענתה - היא לא קיבלה מעולם). בכתב התביעה צויין גם שהנתבע דחה את התביעה לגמלה להבטחת מזונות.

2. באחת ההחלטות המוקדמות שניתנו בתובענה זו (ההחלטה מיום 23/2/11), נאמר שקבלת התביעה לגמלת הבטחת הכנסה, כשייתכן שהתובעת זכאית לגמלה להבטחת מזונות, עלולה להיות בלתי צודקת. הטעם לכך, כפי שפורט באותה החלטה, היה שאם הנתבע יחוייב לשלם לתובעת גמלה להבטחת תשלום מזונות, הוא יוכל לחזור אל החייב בתשלום מזונות ולדרוש ממנו שיפוי על כך. לעומת זאת, אם הנתבע יחוייב בתשלום גמלת הבטחת הכנסה, הרי שהתובעת תתפרנס מאת הקופה הציבורית מבלי שיהיה לנתבע ממי לקבל שיפוי על כך. לפיכך, באותה החלטה הומלץ לצדדים להסכים לכך שהתובענה תיראה כמופנית כנגד החלטת הנתבע בענין דחיית התביעה לגמלה להבטחת מזונות.

3. לאחר מספר החלטות נוספות שניתנו בעקבות ההחלטה מיום 23/2/11, הגיש ב"כ התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה. התיקון שהתבקש היה כזה שלפיו עתרה התובעת לכך שהתובענה תהיה מופנית גם כנגד החלטת הנתבע בדבר דחיית התביעה לגמלת הבטחת מזונות, אך זאת - באופן חלופי לתביעה כנגד החלטת הנתבע בענין הבטחת הכנסה.

4. הנתבע, בהודעתו מיום 8/5/11, הודיע כי הוא מתנגד לתיקון המבוקש. הנימוק היחיד להתנגדות הנתבע לתיקון כתב התביעה, היה נעוץ בטענת הנתבע על כך שהתובענה בענין גמלת הבטחת מזונות - כבר התיישנה.


5. נוכח העלאת האפשרות לטענת ההתיישנות ניתנה עוד החלטה דיונית נוספת שבעקבותיה ניסה הנתבע לבסס את טענת ההתיישנות (אך זאת - בלא ביסוס ממשי בענין זה, כמפורט בהחלטה מיום 16/5/11).

6. בהחלטה מיום 16/5/11, הוחלט כי נוכח העדר הביסוס לטענת ההתיישנות, אין לראות אותה כמונעת את תיקון כתב התביעה, כך שהבקשה לתיקון כתב התביעה - התקבלה. עם זאת, הובהר כי אין בתיקון כתב התביעה כדי למנוע מהנתבע לטעון טענת התיישנות בעת ההתדיינות בתובענה, ולנסות להוכיח אותה.

7. לאחר תיקון כתב התביעה בהחלטה מיום 16/5/11, הגיש הנתבע כתב הגנה, ולמרבה ההפתעה והשמחה - הוא לא כלל בו טענת התיישנות.

8. נפסיק לרגע את תיאור ההתדיינות בתובענה, כדי לקרוא שוב לנתבע, לבחון היטב את מדיניותו בענין העלאת טענות התיישנות. הנסיון השיפוטי בבית הדין מעלה כי מדיניותו של הנתבע אינה עקבית. יש מקרים שבהם הנתבע יכול לטעון טענה בדבר התיישנות, אך הוא אינו מעלה טענה כזו (על מקרים אלה ראוי לשבח את הנתבע, ולקוות שהם יתרבו). יש מקרים אחרים שבהם הנתבע מעלה טענת התיישנות ונותר איתן בעמדתו עד למתן הכרעה באותה טענה (על מקרים אלה יש - לדעתנו - להצטער, אך ניתן להבין את התנהגותו זו של הנתבע, אם זו אכן היתה מדיניותו העקבית). אולם יש לא מעט מקרים אחרים, שבהם הנתבע מעלה טענת התיישנות, אך בהמשך ההתדיינות הוא חוזר בו ממנה. מצד אחד, נכון לשבח את הנתבע על כך שהוא לא נותר תמיד מקובע על עמדתו, והוא מוכן להגמיש את עמדתו בענייני התיישנות. מאידך, מקרים אלה מבססים את החשש שמא הנתבע לא הצליח לגבש לעצמו קריטריונים ברורים ואחידים בשאלה מתי ראוי לטעון טענת התיישנות.

בהחלטות רבות שניתנו בבית דין זה (לא מעט עשרות של החלטות), החלטות שהתפרסו על פני שנים לא מעטות, הומלץ לנתבע לבחון את מדיניותו בענייני טענות התיישנות, ולגבש לעצמו עמדה אשר תביא בחשבון את העובדה שראוי לצפות ממוסד ממלכתי הפועל בתחום הבטחון הסוציאלי, שיעז להתמודד עם טענות המבוטחים לגופן, ולא ינסה להתחמק מהתדיינות בדרך של העלאת טענות התיישנות, טענות שיוצרות מחסום דיוני בפני בחינת שאלת זכאות המבוטחים לגופה, ואשר - לצערנו - בהתאם להלכה הפסוקה, אין בית הדין לעבודה מוסמך להתגבר עליהן בדרך של הארכת מועד.

למרות ריבוי ההחלטות בענין זה, הרי שכאמור לעיל, הרושם המתקבל בבית הדין הוא שהנתבע לא גיבש לעצמו מדיניות אחידה עם קריטריונים ברורים בענין זה. על כן, באה שוב ההמלצה כאמור בראש סעיף זה (אם כי קשה להיות אופטימיים בענין המשקל שהנתבע מייחס להמלצות מסוג זה).

כעת - נחזור לתאר את מסכת ההתדיינות בתובענה.

9. בעת דיון שנערך בתובענה, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שעיקריה מפורטים להלן:

א. התובענה תעסוק רק בשאלת זכאות התובעת לגמלה להבטחת תשלום מזונות, בתקופה שמחודש יוני 2009 ועד חודש יוני 2010. (כלומר - התובענה כבר לא תעסוק בשאלת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה).

ב. לנתבע תהיה הזדמנות לטעון, עד יום 24/10/11, טענה חדשה בענין אי-זכאותה של התובעת לגמלה להבטחת תשלום מזונות, בהתבסס על כך שביום 2/7/08 פתחה התובעת תיק הוצל"פ כנגד החייב בתשלום מזונות (אך לא הצליחה לגבות ממנו מאומה).

ג. אם הנתבע לא יטען טענה חדשה בהתבסס על פתיחת תיק ההוצל"פ, ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין אשר יתבקש לחוות את דעתו בשאלה אם בתקופה הרלוונטית היתה התובעת מסוגלת לכלכל את עצמה. זאת, מאחר שזו היתה עילת דחיית תביעתה של התובעת על ידי הנתבע.

ד. גם אם בעקבות חוות דעתו של המומחה תידחה עמדתו של הנתבע בשאלת מסוגלות התובעת לכלכל את עצמה, הרי שלגבי התקופה שמחודש אוקטובר 2009 ואילך, לא יביא הדבר באופן אוטומטי לחיובו של הנתבע לשלם את הגמלה, שכן הנתבע טרם בדק אם בתקופה זו התקיימו בתובעת שאר תנאי הזכאות (כלומר - לגבי תקופה זו הקביעה תהיה רק לגבי דחיית עמדת הנתבע בשאלת מסוגלות התובעת לכלכל את עצמה).

10. למרבה שביעות הרצון, הנתבע לא טען טענה חדשה בדבר אי-זכאות התובעת לגמלה בהתבסס על פתיחת תיק ההוצל"פ, אלא הסתפק בטענה שאם ייקבע שהתובעת אינה מסוגלת לכלכל את עצמה, יהיה עליה לסגור את תיק ההוצל"פ (ראו את הודעת הנתבע מיום 23/10/11). לפיכך, נפתחה הדרך ליישם את ההסכמה הדיונית בין ב"כ הצדדים בענין מינוי המומחה הרפואי מטעם בית הדין.

11. ביום 4/12/11, לאחר שהושלמו ההליכים המייגעים של המתנה לחומר הרפואי שהוזמן, ניתנה החלטה שלפיה מונה ד"ר יבגני לייקין לשמש מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין. החומר הרפואי הועבר אל המומחה, והוא התבקש להשיב על השאלה אם בתקופה שמיום 1/6/09 ועד יום 30/6/10, היה מצבה הבריאותי של התובעת, כפי שהוא משתקף בחומר הרפואי, כזה שמכחו נכון היה לומר על התובעת כי היא לא היתה מסוגלת לכלכל את עצמה (המומחה התבקש אף להפריד את התקופה לחלקים שונים, אם דעתו היא שמצבה לא היה אחיד באותה תקופה).


12. המומחה נתן את חוות דעתו.

13. בהחלטה מיום 26/12/11 ניתנה לצדדים ההזדמנות לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה. הצדדים לא ניצלו הזדמנות זו. משכך, בהתאם להחלטה מיום 26/12/11, היו ב"כ הצדדים זכאים להשלים בכתב את טיעוניהם. ב"כ הנתבע אכן הגישה טיעונים משלימים בכתב. כעת, עם חלוף המועד להגשת השלמת טיעונים מטעם התובעת - ניתן פסק דין זה.

העובדות הנחוצות להכרעה במחלוקת

14. אין בין הצדדים מחלוקת בדבר העובדות הרלוונטיות.

15. אלה העובדות שפסק דין זה נסמך עליהן:

א. לזכות התובעת ניתן, על ידי ערכאה מוסמכת לכך, פסק דין כנגד החייב במזונות. על פי פסק הדין האמור, על החייב במזונות לשלם לתובעת דמי מזונות בסך 2,000 ₪ לחודש.

ב. החייב במזונות אינו מקיים את פסק הדין שניתן כנגדו.

ג. התובעת ניסתה לגבות את החוב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, וביום 2/7/08, פתחה תיק הוצל"פ לביצועו של פסק הדין. התובעת לא הצליחה לגבות דמי מזונות מהחייב באמצעות הליכי הוצל"פ (לא הוברר אם ננקטו הליכים זולת עצם פתיחת התיק).

ד. התובעת היא ילידת חודש דצמבר 1977, ואין בהחזקתה ילד.

הוראות דין רלוונטיות ושאלת יישומן לגבי התובעת

16. חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (שייקרא להלן: "החוק"), קובע ככלל, כי מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו - זכאי לבקש מאת הנתבע כי הנתבע ישלם לו תשלום חודשי, בהתאם לפסק הדין שניתן לזכותו (עד לסכום שנקבע בתקנות).

סעיפים 20 ו-21 לחוק הסמיכו את שר המשפטים לקבוע בתקנות תנאי זכאות לפי החוק.

17. בהתאם לסמכות האמורה, התקין שר המשפטים את תקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג-1972 (שתיקראנה להלן: "התקנות").

תקנה 2 לתקנות קובעת כי החוק יחול רק על סוגי הזוכים הזכאים לתשלום על פי התקנות.

סוגי הזוכים הזכאים לתשלום, נקבעו בתקנה 3 לתקנות, שבה נאמר כך:
"סוגי הזוכים הזכאים לבקש תשלום מאת המוסד הם -
(1) אשה שמלאו לה 60 שנה וכן אשה שבהחזקתה לפחות ילד אחד, בין אם פסק הדין למזונות ניתן לזכותה, בין אם ניתן לזכות הילד בלבד ובין אם ניתן לזכות שניהם;
(2) אשה שפסק דין למזונות ניתן לזכותה ואינה מסוגלת לכלכל את עצמה, אף שאין בהחזקתה ילד;

(3) ילד שפסק דין למזונות ניתן לזכותו ואינו בהחזקתה של אמו ואף אינו עמה, למעט ילד שעיקר פרנסתו על חשבון אוצר המדינה או רשות מקומית.".

18. התוצאה מהאמור לעיל, היא שאף שהחוק נוקט לשון כללית בדבר זכאותו של כל מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו, לבקש תשלום חודשי מאת הנתבע, הרי שהתקנות שהותקנו מכח החוק, סייגו את ההוראה הכללית, וקבעו שרק סוגים מסויימים של זוכים רשאים לבקש תשלום חודשי מאת הנתבע.

19. לפיכך, כדי שהתובעת תהיה זכאית לתשלום גמלה להבטחת תשלום מזונות על פי החוק, יש לבחון אם היא נכנסת בגדר אחד מסוגי הזוכים שנקבעו בתקנה 3 לתקנות.

מאחר שאין ילד בהחזקת התובעת, מאחר שהתובעת אינה אשה שמלאו לה 60 שנים, ומאחר שהיא אינה בגדר "ילד" בעצמה, הרי שהאפשרות היחידה שהתובעת תימנה עם סוגי הזכאים לפי תקנה 3 לתקנות, היא שיתקיים בה האמור בפסקה (2) לתקנה 3 האמורה, כלומר - שהיא אינה מסוגלת לכלכל את עצמה.

שאלת ה"מסוגלות" האמורה היא ענין רפואי, ועל רקע זה באה הסכמתם הדיונית של ב"כ הצדדים בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, וזו גם הסיבה שבגינה מונה מומחה.

חוות דעתו של המומחה ואימוצהּ על ידינו

20. כאמור לעיל, המומחה נתן חוות דעת בעניינה של התובעת.

מחוות דעתו של המומחה עולה כי דעתו היא שאף שהתובעת סובלת ממספר פגימות רפואיות (אוושה סיסטולית מעל אחד ממסתמי הלב, דופק מהיר המטופל בחוסמי ביתא, ורגישות בשורש כף היד הימנית), הרי שמצבה הבריאותי הכללי אינו מלמד על העדר כושר עבודה. אדרבא; תרשימי אק"ג של התובעת תקינים, אין לה הפרעות בקצב הלב, ואין פגיעה בתפקוד הגלובלי של הלב. מעת לעת, התובעת סבלה מזיהום ויראלי בדרכי הנשימה העליונות, ועקב כך היא היתה חולה במשך מספר ימים כל פעם (ובסך הכל - 17 ימים בתקופת 13 החודשים הרלוונטיים). מלבד ימי מחלתה - היה מצבה הבריאותי של התובעת כזה שלא מנע ממנה לכלכל את עצמה.

21. חוות דעתו של המומחה מפורטת ומנומקת. היא מבוססת על הידע המקצועי שלו ועל החומר הרפואי שעמד בפניו.

בנסיבות אלה - אנו מאמצים את חוות דעתו.

גורל התביעה

22. התוצאה מאימוץ חוות דעתו של המומחה היא שאין אנו יכולים לראות את התובעת כמי שעלה בידיה להוכיח כי בתקופה הרלוונטית לתובענה היא היתה בגדר מי שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה.

לפיכך, התובעת אינה נמנית עם סוגי הזכאים לפי תקנה 3(2) לתקנות.

מכאן - שדין תביעת התובעת להידחות.

23. אשר על כן, אנו דוחים את התביעה.

24. אין צו בדבר הוצאות.

25. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין יומצא לו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב דמי מזונות

  2. ביטול חוב מזונות

  3. התיישנות מזונות

  4. ביטול הסכם מזונות

  5. חישוב דמי מזונות

  6. אכיפת הסכם מזונות

  7. ביטול תביעת מזונות

  8. הבטחת הכנסה מזונות

  9. ביטול עיקול מזונות

  10. זכות קדימה מזונות

  11. העברת דיון מזונות

  12. מחיקת תביעת מזונות

  13. בוררות מזונות ילדים

  14. אי תשלום דמי מזונות

  15. התיישנות דמי מזונות

  16. התיישנות חוב מזונות

  17. התיישנות מזונות בגיר

  18. התיישנות גביית מזונות

  19. חיוב מזונות רטרואקטיבי

  20. בקשה לשינוי דמי מזונות

  21. התיישנות פסק דין מזונות

  22. חוסר סמכות בתביעת מזונות

  23. בוררות מזונות בין בני זוג

  24. בקשה למחיקת תביעת מזונות

  25. התיישנות פסק דין למזונות

  26. דחיה על הסף תביעת מזונות

  27. בקשה לקביעת מזונות זמניים

  28. בקשה לפסיקת מזונות זמניים

  29. בקשה לשינוי מזונות זמניים

  30. חייב מוגבל באמצעים מזונות

  31. בקשה דחופה למזונות זמניים

  32. דחיית בקשה למזונות זמניים

  33. גילוי מסמכים תביעת מזונות

  34. אי תשלום מזונות הוצאה לפועל

  35. בני זוג מוסלמים סמכות בית משפט

  36. התנגדות לביצוע פסק דין מזונות

  37. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  38. בקשת רשות ערעור על מזונות זמניים

  39. ביצוע פסק דין מזונות בהוצאה לפועל

  40. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מזונות

  41. חזקת שיתוף ספציפית - תביעת מזונות

  42. ביטול חיוב מזונות עקב שינוי מהותי בנסיבות

  43. פסק דין בתביעה למזונות לאור תקופת מגורים עם הבעל לשעבר

  44. זכאות לדמי מזונות לאור פתיחת תיק הוצל"פ כנגד הגרוש (החייב)

  45. סעיף 2 א לחוק המזונות: זוכה תושב ישראל זכאי לבקש תשלום חודשי

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון