אגרת טלויזיה שינוי כתובת


מבוא

1. בפני התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב אשר הוגשה להוצל"פ, בגין חוב אגרת טלוויזיה בסך 1,702 ₪ (להלן: "האגרה").

2. ביום 30.11.2009 ולצורך בירור טענות ההגנה של המבקש, התקיים הדיון בהתנגדות (להלן: "הדיון").

כתב התביעה

3. בכתב התביעה, טענה המשיבה כי המבקש חייב אגרה לתקופה שבין שנת 2005 ועד שנת 2009, וזאת בסך כולל של 2,686 ₪ על-פי דף החשבון שצורף.

4. תעודות עובד ציבור של מר יואב אשכנזי, מנהל גביה במשיבה, ציין כי החוב בר הגביה הינו ללא שנת 2009 ועל כן עומד על סך 1,702 ₪. בלבד.

טענות המבקש

5. לטענת המבקש חוייב בגין אגרת טלוויזיה, שלא כדין, שכן הוא אינו מחזיק במקלט טלוויזיה מאז שנת 2005 עת התגרש מאשתו דאז ועבר לגור בבית הוריו. עוד טען כי הוריו כן משלמים אגרה עבור כל דיריי הבית ובכללם עבורו. כמו כן טוען המבקש כי שלח אל המשיבה מכתב ביום 10.12.2008 בגידרו הודיע למשיבה על האמור לעיל. חרף זאת ממשיכה המשיבה בהליך לגביית החוב.

6. בסיכומיו טען המבקש כי המשיבה לא בדקה את טענותיו באשר למעבר לכתובת הוריו לאחר גירושיו ,עוד טען כי אומנם לא הציג מסמך המעיד על מעבר לכתובת ההורים, אלא שהצהיר על כך ויש להסתפק בכך בשלב זה. כמו כן טען כי אין חובה עליו לעדכן כתובת מגורים במשרד הפנים והטעים כי: "רוב האנשים לא מעדכנים כתובת". זאת בתשובה לעובדה כי כתובתו במשרד הפנים לא עודכנה בכתובת הוריו לתקופה הרלבנטית לתביעה.


טענות המשיבה בתגובה

7. המשיבה מסתמכת על רישומיה, שם נרשם כי בכתובת המגורים שלו בזמן הנישאין הייתה טלוויזיה. אדגיש כי המבקש אישר החזקת טלויזיה בתקופת נישואיו ועד 2005.

8. על כן ומשלא הודיע למשיבה על הפסקת ההחזקה בטלוויזיה בעקבות מעבר לכתובת ההורים,כמצוות תקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה) (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), תשמ"א-1981 (להלן: "התקנות"), אינו מופטר מהחוב הנתבע.

דיון

9. עסקינן בהליך התנגדות לביצוע תובענה.

ע"פ הפסיקה נועד הוא לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע דיוני סרק מקום שברור ונעלה מספק שאין לנתבע או לחייב כל סיכוי להדוף את טענותיו של התובע בכתב התביעה, ראו: ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 47 (2004).


10. לפיכך, מקום שבו מתברר לבית המשפט מתוך תצהירו של המבקש כי הגנתו אינה אלא "הגנת בדים" (sham defence) או כאשר הגנתו של המבקש מתבדית בחקירה נגדית, לא תינתן רשות להתגונן, ראו: ע"א 3/65 אבניר נ' קרפין, פ"ד יט(4) 85, 87 (1965).

11. הלכה פסוקה היא כי רק אם יש בידי המבקש להראות כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על בית המשפט לאפשר את ההתגוננות כנגד ההליך. והכל .,כל עוד תצהירו מגלה את פרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את הגנתו, המניחות תשתית להגנה לכאורית ראו: ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פיסקה 6 ([], 1.5.2006).


12. מעיון בתצהיר המבקש ועדותו בדיון כאמור לעיל, עולה כי למעשה אין בידי המבקש הגנה לכאורית.

13. המבקש העיד כי בעת שהיה נשוי החזיק במקלט טלוויזיה, אולם לטענתו מקלט זה נותר אצל גרושתו והוא עבר להתגורר אצל הוריו. המדובר בטענה של הודאה והדחה אשר על הטוען לה להוכיחה. ראו ע"א 642/61 (2) 1000;

"טענה זו היא טענה של "הודאה והדחה"....כלל ידוע כי בטענה ממין זה, הנתבע נתפס על דבריו לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידיו, נטל ההוכחה הוא עליו ומשלא ירים נטל זה יינתן נגדו פסק דין...".

14. שלא כטענת המבקש לעניין חזקה לכאורה אודות כתובת מגוריו – על פי הרישום במשרד הפנים , מורה סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין התשכה 1965 כי"

"הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום המפורטים בפיסקאות (1) עד (4) ו-(9) עד (13) לסעיף 2. " בגדר סעיפים קטנים אלה לסעיף 2 בא גם סעיף 2(א) 11 לעניין "מען".

במשמע., שרישום במרשם אודות מענו של אזרח – חזקה לכאורה שהוא המען הנכון שם מתגורר הוא [

15. המבקש תמך טענתו למגורים בכתובת שונה , גם לא בכתובת הוריו בכל אסמכתא זולת תצהירו ולא הראה כי חדל מלהחזיק במקלט טלוויזיה. כן לא עמד בנטל להוכיח כי עבר להתגורר בבית הוריו.

16. בניגוד לטענתו כי אין כל חובה לדווח במשרד הפנים על שינוי כתובת, הרי שטענה זו מוטב כי לא הייתה מועלית כלל. ברור הייתה חובה על המבקש לדווח על שינוי כתובת במשרד הפנים, נוכח הוראות סעיף 5 לחוק הנ"ל לאמור :

חובה להודיע פרטי רישום

5. כל תושב חייב למסור לפקיד-רישום תוך שלושים יום מיום כניסתו לישראל לראשונה, ואם היה לתושב לאחר כניסתו לישראל - מיום שהיה לתושב, הודעה על פרטי הרישום שלו לפי סעיף 2,

משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

17. עסקינן בתביעה לתשלום אגרת טלוויזיה מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

18. תכלית החוק הינה לאפשר את התקיימותה של רשות השידור, החוק מטיל מס, מס חוקי, מס הכרחי, מס אשר יש לאפשר לרשות לגבותו בדרך סבירה ויעילה. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט (כתוארו אז) א' ברק ע"א 165/82קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות, פ"ד לט (2)70 כך במקור:נ

"... אין להם לחוקי המסים כללי פרשנות משלהם... כמו כל חוק אחר, גם לעניין חוק מס, נקודת המוצא הוא לשון החוק, והשאלה היא אם לאפשרויות השונות יש עיגון, ולו מינימלי, בלשון ההוראה. מבין האפשרויות הלשוניות השונות, יש לבחור אותה אפשרות המגשימה את מטרתה של חקיקת המס... אין לשכוח, כי אין לקיים מדינה מודרנית, ובעיקר מדינת סעד מודרנית בלא מסים... מס אינו עונש. מס אינו פגע רע שיש לדכאו. מס הוא צורך חיוני שיש לקיימו.

19. המסגרת הנורמטיבית במסגרתה יש ליישם חוק זה, הינה לשם הגשמת מטרת החוק. המדובר בחוק המבקש להטיל מס, ולא לאפשר התחמקות מתשלום המס. ראו בפסקה 6 לפס"ד בעניין קיבוץ חצור:

" ... המחוקק ביקש להטיל מס ולא ליצור פרצות. עליו להניח כי בכוונתו היתה ליצור כלי יעיל ולא חסר ערך. עליו להניח כי המגמה היא ליצור מערכת סבירה וקוהרנטית ... אך עליו להתחשב במגבלות האנוש. 'אין אני מוכן כלל להעמיד את המחוקק כמי שעושה 'מלאכת מחשבת'. הנסח, כמו השופט, עושה מלאכה אנושית, על חולשותיה ופגמיה. את פרשנותו של
חוק יש לבסס על לשונו ועל הגיונו ועל מטרתו ועל תכליתו' (ר"ע 297/82 פד"י לז(1) 826, 831). וכאשר נתקל השופט בהוראה הנראית לו לכאורה סתומה, אין עליו להתייאש, אלא עליו לעשות מאמץ אינטלקטואלי לבחון את הרקע לחקיקתה, ואת המטרה שביקש המחוקק להשיג, ועד כמה מטרה זו מעוגנת באותה לשון סתומה"

20. תקנה 6 לתקנות רשות השידור תקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה) התשמא 1981 אשר הותקנו מכח הוראות סעיפים 29 ו-59 לחוק רשות השידור ,מטילה חובה על אזרח שהחזיק מקלט טלויזה להודיע כי חדל מלהחזיק המקלט. שאם לא כן – חב הוא באגרת טלויזיה!.

6".אדם המוכר או מעביר בדרך אחרת מקלט טלוויזיה לאדם אחר, יודיע על כך בכתב, למנהל, תוך שלושים ימים ממכירת המקלט או העברתו, ויציין בהודעתו את השם המלא, המען ומספר הזהות של הקונה או מקבל ההעברה. "

המבקש לא טען ולא הצהיר כי הודיע בתוך המועד כאמור כי חדל מלהחזיק מקלט טלויזיה. בנסיבות אלה קמה לו חובה חלוטה לתשלום אגרה!- מסיבה זו כשלעצמה , יש לדחות ההתנגדות!

21. לאור כל האמור, מקובלת עלי עמדת המשיבה, לפיה כאשר הוכח כי המבקש החזיק במקלט טלוויזיה, ומשלא הודיע למנהל הרשות כי חדל מלהחזיק המקלט , עליו החובה לסתור את חזקת ההחזקה. מהיבט אחר – עליו גם החובה להוכיח כי עבר להתגורר בכתובת הוריו. אלא שהמבקש לא טרח לעדכן את המשיבה, ואף לא טרח לעדכן את משרד הפנים, ובמובן זה ברור כי לא עמד המבקש בכל נטל סביר, אשר יאפשר לו להימנע מתשלום אגרת הטלויזיה כחוק.

22. אשר על כן דוחה ההתנגדות

23. ניתן בזאת פסק דין לפיו מחייבת את המבקש במלוא סכום התביעה בסך 1,702 ₪, סכום אשר ישא ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

24. כמו כן מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסך 900 ₪, בצירוף מע"מ כחוק ., ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד עד לתשלום בפועל.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון