התיישנות עוולת הרשלנות


1. בפני בקשת הצד השלישי ב,יק העיקרי לדחות ההודעה לצד שלישי על הסף, מחמת התיישנות.

2. כתב התביעה שהוגש בתיק העיקרי, מתייחס לתאונת עבודה מחרידה, שאירעה בתאריך 22/7/2003. בתאונה קיפחה המנוחה מרים עאסי ז"ל את חייה בעת עבודתה במאפיה המנוהלת על ידי המשיבים. התאונה אירעה כאשר המנוחה נפלה לתוך מכונה ללישת בצק, וכתוצאה מכך נגרם מותה.

בתביעה עותרים איפוא עזבון המנוחה והסמוכים על שולחנה לפיצויים עבור הנזקים שנגרמו להם, לרבות פיצויים לבן הזוג בעילת "הקרוב הנוכח", שכן הוא הוזעק למקום התאונה מייד לאחר שאירעה, וראה את גופת המנוחה בתוך מכונת הלישה.

3. בתביעה מייחסים התובעים רשלנות, במישורים שונים, למשיבים, שהיו מעבידיה של המנוחה ובעלי המאפיה. בין היתר טוענים התובעים, כי מכונת הלישה לא הייתה בטוחה, וכתוצאה מכך נגרמה התאונה. המשיבים, המכחישים את תביעת התובעים, הגישו הודעה לצד שלישי נגד המבקש, וטענו כי המבקש היה יצרן המכונה ומי שמכר אותה למשיבים. לתמיכת טענותיהם, כי רכשו את המכונה מאת המבקש, צרפו המשיבים להודעה לצד שלישי העתק חשבונית מס, הנושאת תאריך 15.3.1991.

לטענת המשיבים, המבקש חייב לשפותם בעבור כל סכום שיחויבו לשלם לתובעים, משום שהתרשל בייצור המכונה. עילת התביעה בהודעה לצד שלישי נסמכת איפוא הן על הוראות חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם – 1980, והן על פקודת הנזיקין, שמכוחה מבקשים המשיבים לייחס למשיב עוולות של רשלנות ושל הפרת חובה חקוקה.


4. בבקשתו שלפני עותר המבקש לדחיית ההודעה לצד שלישי על הסף. לטענת המבקש, עילת התביעה נגדו התיישנה, באשר המשיבים רכשו ממנו את המכונה לפני למעלה מ- 14 שנים. ככל שהדברים נוגעים לחוק האחריות למוצרים פגומים טוען המבקש, כי עילת התביעה לפי חוק זה מתיישנת כעבור שלוש שנים, ובכל הנוגע לעוולות שהמשיבים מייחסים לו לפי פקודת הנזיקין, טוען המבקש, כי חלפו למעלה מ- 10 שנים מיום שמכר את המכונה, ועל כן אף עילות התביעה שלפי פקודת הנזיקין התיישנו זה מכבר. לטענת המבקש, אין לקבל טענת המשיבים, כי יש לראות את הרשלנות המיוחסת לו על ידם בייצור המכונה כמעשה או מחדל מתמשך.

5. לעומת טענות המבקש טוענים המשיבים, כי ההודעה לצד השלישי ששלחו למבקש אינה מבוססת אך ורק על חוק האחריות למוצרים פגומים, אלא גם על עילת הרשלנות והפרת חובה חקוקה על פי פקודת הנזיקין. לטענת המשיבים, בעוד שעילת התביעה העיקרית קמה ביום התאונה, הרי שהעילה של המשיבים כלפי המבקש עניינה שיפוי המשיבים, ועילת זו נולדת רק במועד בו תקבע אחריותם של המשיבים כלפי התובעים. לפיכך, לטענת המשיבים, תקופת ההתיישנות טרם החלה את מרוצה, ולחלופין טוענים המשיבים, שגם אם התיישנה עילת התביעה, שעיניינה אחריות המבקש לפי חוק האחריות למוצרים פגומים , הרי שטרם התיישנו עילות התביעה המבוססות על עוולת הרשלנות והפרת החובות החקוקות. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי בכל מקרה, תביעתם כלפי המשבקש היא תביעת שיפוי, ואינה קמה אלא לאחר שהם עצמם יחויבו לפצות את התובעים.

6. הדין הכללי השולט בענייני התיישנות, הרי הוא חוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958, ולפי סעיף 4 לחוק זה "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". עילת התובענה הרי היא מכלול העובדות, אשר אם תוכח נכונותן, תקנינה לתובע הזכות לקבל סעד.

מקום בו התביעה מכילה מספר עילות חלופיות, הרי אפשר ויהיה דין התיישנות שונה ביחס לכל אחת מהן, ולפיכך,
אבחן להלן טענות ההתיישנות שבפי המבקש ביחס לכל אחת מהעילות שבהודעה לצד שלישי שנמסרה לו.

7. העילה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים:

בחוק האחריות למוצרים פגומים נקבע דין התיישנות מיוחד, והוא בסעיף 6 לחוק, הקובע כדברים הבאים:


"(א)תקופת ההתיישנות של תביעה לפי חוק זה תהא שלוש שנים.
(ב)לא תוגש תובענה לפי חוק זה אלא תוך עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן. "

עניינו של חוק האחריות למוצרים פגומים הוא הטלת חובה על יצרן לפצות "מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר". עילת התביעה לפיצוי לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, כוללת, בין היתר, את העובדה שלפלוני נגרם נזק גוף. על כן, עילת התביעה לפיצוי בגין נזק הגוף נולדת ביום בו נגרם נזק הגוף. במקרה שלפני נזק הגוף נגרם בתאריך 22.7.2003, וממועד זה יש למנות את תקופת ההתיישנות. מלבד העובדה שתקופת ההתיישנות הוגבלה ל- 3 שנים בלבד, הוסיף המחוקק תנאי, והוא, שלא תוגש תביעה אלא תוך עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן.

במקרה שלפני, ההודעה לצד שלישי הוגשה לפני חלוף שלוש שנים מיום קרות הנזק, ואולם לאחר חלוף 10 שנים מעת שמכונת הלישה יצאה מידיו של המבקש (בתאריך 15.3.1991).

על כן, הנני קובע, כי עילת התביעה שלפי חוק האחראיות למוצרים פגומים התיישנה, ואין איפוא מקום לבררה בהליכים המתנהלים בתיק העיקרי.

8. עילות התביעה שלפי פקודת הנזיקין:

אף בפקודת הנזיקין קיים דין התיישנות מיוחד (סעיף 89 לפקודה), ונקבע הכלל (בסעיף 89(1) לפקודה), כי מקום בו עילת התובענה היא מעשה או מחדל, היום בו נולדה עילת התובענה הוא היום בו נעשה המעשה או נחדל המחדל. עם זאת, מורה סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, כי מקום בו עילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל, היום בו נולדה עילת התובענה הוא היום בו אירע הנזק, אלא שאם הנזק לא התגלה ביום בו אירע, תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך 10 שנים מיום אירוע הנזק (ע"א 7707/01 עליזה צורף נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, סעיף 7 לפסק הדין, פורסם ב"נבו").

הן עוולת הרשלנות והן עוולת הפרת החובה החקוקה כוללות מספר יסודות, ורק בהתקיים כל היסודות הדרושים, ניתן לומר כי נולדה עילת התביעה בעוולות אלה. בשתי העוולות כאחת, אחד מהיסודות הדרושים לקיומן הוא גרימת נזק. הנזק במקרה שלפני אירע בתאריך 22.7.2003, ולפיכך, רק בתאריך זה נולדו עילות התביעה בעוולת הרשלנות והפרת החובה החקוקה. נכון הדבר, שהמשיב התקין את המכונה לפני חודש מרס 1991, ואם ביצע מעשה או חדל מחדל כלשהו, הרי עשאם לפני חודש מרס 1991, ואולם, כל עוד לא נגרם נזק כתוצאה מהמעשים או מהמחדלים שנעשו או נחדלו אז, לא בוצעה עוולה וממילא לא קמה עילת תביעה.

כיוון שעילת התובענה בעוולת הרשלנות והפרת החובה החקוקה נולדו בתאריך 22.3.2003, הרי אין לומר כי חלה התיישנות על ההודעה לצד שלישי, בה נטען כי המבקש ביצע עוולות אלה (כבסיס לתביעת השיפוי שבהודעה לצד שלישי).

9. התיישנות תביעת השיפוי:

לאור הדברים שלעיל, עוולות הרשלנות והפרת החובה החקוקה לא התיישנו, אם בוצעו כאלה על ידי המבקש, וזאת לאור מועד קרות הנזק (שאינו שונה במקרה זה מהמועד בו הנזק התגלה).

ואולם, בנוסף לכל האמור לעיל יש לזכור, כי עילת ההודעה לצד שלישי שונה מעילות התביעה שלפי פקודת הנזיקין. בהודעה לצד השלישי עותרים למעשה המשיבים לכך שהמבקש יחויב לשפותם בגין הפיצויים שיחויבו, אם יחויבו לשלם לתובעים, והרי עילת תביעה זו, במקרה של מעוולים בצוותא, "אינה מתעוררת אלא לאחר בירור תביעת הפיצויים, לכשנקבעה אחריות המזיקים לנזק שנגרמו לתובעים" (ע"א 493/63 קופת חולים נ' קבוצת כנרת, פ"ד י"ח(2) 225, בעמ' 232).

אעיר, כי להבדיל מהמבקשים הנחשבים כמעוולים בצוותא, לעניין דיני האחריות שלפי פקודת הנזיקין, הרי בעניין האחריות לפי חוק האחריות למוצרים פגומים אין המבקשים נחשבים כמעוולים בצוותא, ועל כן, ההלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין קבוצת כנרת אינה חלה על העניין.

על כן אף תביעת השיפוי המגולמת בהודעה לצד שלישי ששלחו המשיבים למבקש, בגין העילות שלפי פקודת הנזיקין, עדיין לא התיישנה.


10. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א) עילת ההודעה לצד שלישי, המבוססת על חוק האחריות למוצרים פגומים התיישנה.

(ב) עילות ההודעה לצד שלישי, המבוססות על עוולות הרשלנות והפרת החובה החקוקה, לא התיישנו.

(ג) משלב זה ואילך, ההודעה לצד שלישי תתברר אך ורק בעניין חובת המבקש, אם בכלל, לשפות את המשיבים בגין העוולות שנטען כי בצע לפי פקודת הנזיקין.

(ד) אין צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון