התיישנות עיזבון


בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט בנציון ברגר) מיום 10.3.2008, בה נדחתה באופן חלקי בקשת המבקש למינוי מנהל זמני לעיזבון המנוח סלים מקלדה ז"ל (להלן: "המנוח"), מן הטעם שאין לראות במבקש כנושה של העיזבון ובשל התיישנות.

לאחר קבלת תגובת המשיבים לבקשה, ומכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

העובדות הצריכות לעניין

1.המבקש, כנושה של המנוח ו"צד מעוניין", הגיש לבית משפט קמא בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני. המבקש טען כי המנוח חב לו כספים בגין מספר חובות כלהלן:

( - ) חוב בשני חשבונות אישיים של המנוח.

( - ) חוב נוסף מכוח ערבותו של המנוח לחברה בשם א.ס.ן עבודות עפר בע"מ, שבגינו ניתן כבר פסק דין כנגד המנוח שהוגש לביצוע בלשכת הוצאה לפועל (להלן: "פסק הדין").

( - ) חוב של המנוח כערב לשני חשבונות של חברת סלים מקלדה בע"מ (להלן: "החברה").

המשיבים, אשתו וילדיו של המנוח שנפטר ביום 23.3.2002, התנגדו לבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני וטענו כי המבקש אינו נושה של המנוח ואין צורך בניהול העיזבון או שמירתו.

החלטת בית משפט קמא

2.לאחר דיון בבקשה ולאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם בסוגיה, נתן בית משפט קמא את החלטתו, תוך הבחנה בין החובות המיוחסים למנוח:

לגבי החוב בחשבונות הבנק של המנוח – המדובר בחשבונות שהיו משותפים למנוח ולאשתו (המשיבה 1). ביום 3.6.2007 הגיע המבקש להסכם עם המשיבה 1 ולפיו ייפרע החוב עד ליום 15.3.2008, שאז יסגרו שני החשבונות. מאחר שלא נטען כי המשיבה 1 אינה עומדת בהתחייבויותיה על פי ההסכם, הרי שאין בחובות אלו כדי להקנות למבקש מעמד של נושה העיזבון.

המבקש אינו מלין בבקשה על קביעה זו.


לגבי החוב מושא פסק הדין - מאחר שהמשיבים הגישו ללשכת ההוצאה לפועל בקשה בטענת "פרעתי", נקבע כי ההחלטה בדבר מינוי מנהל עיזבון זמני תעוכב למשך 4 חודשים, עד להכרעת ראש ההוצאה לפועל.


לגבי חובו של המנוח מכוח ערבותו לשני חשבונות החברה - עיקרה של ההחלטה מוקדש לנושא זה.

בית משפט קמא קבע כי המבקש אינו נושה של העיזבון משני טעמים: האחד, כי המבקש לא הגיש תביעה כנגד המנוח או עיזבונו בקשר לערבותו, ואין בערבות כשלעצמה כדי ליצור חוב בר-קיימא. השני, התיישנות עילת התביעה כנגד המנוח.

3.בית המשפט עמד על השתלשלות האירועים בקשר לחברה: בשנת 1996 נוצר חוב של החברה לבנק, בחודש 4/99 הוגשה כנגד החברה בקשה לפירוק וגובש הסדר נושים, בהסכמת המבקש. בהסדר נקבע, בין היתר, כי כל עוד החברה מקיימת את תנאי ההסדר, שהתפרש על פני 6 שנים, לא יינקטו הליכים כנגד ערביה. עוד נקבע בהסדר כי לא יינקטו פעולות כנגד הערבים כל עוד החברה תעמוד בהסדר, ועם ביצוע ההסדר במלואו יהיו הערבים פטורים מכל ערבות וחבות כלפי נושי החברה.

המבקש ורוב הנושים הסכימו להסדר המוצע, אך מיעוט הנושים התנגד להסדר, בעיקר נוכח שחרור הערבים מערבותם. בהחלטתו מיום 12.4.2000, אישר בית המשפט של פירוק את הסדר הנושים, אך קיבל את התנגדות המיעוט לשחרר את הערבים, לאחר שהגיע למסקנה כי יש בהסדר המוצע כדי לפגוע בנושים המחזיקים בערבות. מכאן, שלא היתה מניעה מצד הנושים, החל מאותו מועד, לפעול כנגד המנוח, שערב לחובות החברה.

בית משפט הותיר בצריך עיון אם העובדה שהמבקש תמך בהסדר הנושים אינה יוצרת מניעות כלפיו מצידו להעלות טענות בנושא הערבות.

מאחר שמשך כל התקופה בה התנהלו הליכי הפירוק, לא הגיש המבקש תביעה כנגד המנוח כערב לחובות החברה, סבר בית משפט קמא, כי יש לדחות את הבקשה למינוי מנהל עזבון מחמת התיישנות או שיהוי. זאת, בין אם נחשב את תחילת מרוץ ההתיישנות ממועד הקפאת ההליכים בשנת 1996 (צ"ל 1999) או ממועד אישור הסדר הנושים ב-12.4.2000. בהתחשב בכל אלה, נקבע כי המבקש אינו יכול להנות ממעמד של נושה כלפי העיזבון בגין ערבותו של המנוח לחברה.

טענות הצדדים

4.על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני, בה מלין המבקש על קביעותיו של בית משפט קמא.

א. לגבי החוב מושא פסק הדין - המבקש טען כי שגה בית המשפט כשהתנה את מעמדו כנושה של העזבון בהכרעה בבקשה בטענת "פרעתי". לשיטתו של המבקש, עצם קיומו של פסק דין נגד המנוח הופך אותו לנושה של העיזבון, וקיומה של בקשה תלויה ועומדת בטענת "פרעתי" אינה גורעת ממעמדו זה.
ב. לגבי חוב המנוח כערב לחובות החברה – המבקש העלה שורה של טענות, כלהלן:

לשיטת המבקש כיוון שההתיישנות היא דיונית, אין בה כדי לאיין את החוב. בנוסף, הטענה לא הועלתה על ידי המשיבים בהזדמנות הראשונה ולכן דינה להדחות.


כן טען המבקש כי טרם חלפה תקופת ההתיישנות, וזו דרך הילוכו: המועד בו קמה עילת התביעה הוא עם דרישת המבקש מהמנוח את פירעון החוב מושא הערבות. על פי הלכת ד"נ 32/84 עזבון ולטר נתן וויליאמס ז"ל נ' Israel british bank פ"ד מד(2) 265 (1990) הדרישה צריכה להיות תוך זמן סביר ממועד התגבשות החיוב. על פי הסדר הנושים המבקש היה אמור לקבל את מלוא סכום החוב בתוך שנה, ולכן המועד הסביר למשלוח דרישה לתשלום החוב היה לפחות שנה מהמועד שהיה מיועד לביצוע התשלום על פי הסדר הנושים. כיוון שהסדר הנושים אושר ביום 12.4.2000, הרי שרק ביום 12.4.2002 החל מרוץ ההתיישנות שאמור להסתיים ביום 12.4.2009.

לחילופין, טען המבקש, כי מועד התגבשות החוב חל ביום 26.4.99, אז ניתן צו הקפאת ההליכים. מרוץ ההתיישנות החל שנה לאחר מכן, בתום המועד הסביר להוצאת דרישה, וסיומו בחודש אפריל 2007. כך או כך, לא חלף מועד התיישנות התביעה, מאחר שכבר בחודש 9/2006 הגיש המבקש בקשה למתן צו ירושה ובחודש 1/2007 הגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני.

עוד הלין המבקש על הקביעה כי היה שיהוי בהתנהלותו בקשר לחוב של המנוח, וטען כי קביעה זו אינה מנומקת, ובכל מקרה אין בשיהוי כדי לפגוע בזכות המבקש לבקש מינוי מנהל עיזבון.

כן טען המבקש כי בית משפט קמא התעלם מטענתו לעניין סעיף 99 לחוק הירושה,התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") הקובע מנגנון לפיו מזמין מנהל העיזבון את נושי המוריש להגיש את תביעותיהם. כיוון שטרם מונה מנהל עיזבון, לא החל וממילא לא חלף המועד להגשת הודעת חוב כנגד המנוח.

לטענת המבקש, טעה בית משפט קמא גם בקביעה שאין בערבות עצמה כדי ליצור חוב בר-קיימא. המבקש הפנה להוראות סעיפים 99-106 לחוק הירושה הקובעות סילוק חובות העיזבון לפני חלוקתו. "החוב" בו מדובר אינו מותנה
בהגשת תביעה, ודי בקיומה של הערבות.

5.המשיבים טענו כי סעיף 3 לחוק ההתיישנות המחייב העלאת טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה, אינו חל בענייננו, משלא הוגשה כל תובענה, אלא בקשה למינוי מנהל עיזבון ולצו ירושה. בשל אופיו של ההליך, לא מדובר ב"הזדמנות הראשונה" לטעון טענת התיישנות אלא מקום בו היתה מוגשת תביעה נגד העיזבון בגין החוב.

עוד טענו המשיבים כי זמן רב לפני הקפאת ההליכים היה חשבון החברה בחובה, ולכן אין ממש בטענת המבקש כאילו יש למנות את מועד ההתיישנות בתום שנה מצו הקפאת ההליכים. לשיטת המשיבים, ממועד הקפאת ההליכים היה חובה של החברה בר תביעה, ובמהלך כל השנים היה המבקש רשאי לפעול כנגד הערב-המנוח לגביית החוב. 7 שנים חלפו גם ממועד אישור הסדר הנושים, שאז היה ברור שההליכים אינם מוקפאים כנגד הערבים לחוב, ולכן אין לקבל טענת המבקש כי לא נוצרה עילת תביעה.

לטענת המשיבים ערבותו של המנוח לחברה זויפה. כן נטען כי לחברה יש נכסים המשועבדים למבקש, כי יש פסק דין הקובע שעל המבקש להיפרע מנכסים אלה, ואל למבקש להיפרע מנכסי העזבון במקום מהנכסים המשועבדים.

המשיבים טענו כי לא היה מקום למנות מנהל עיזבון, שכן העיזבון אינו בר ניהול ולא נטען כי קיים חשש להברחת נכסים.

דיון והכרעה

6.אני דוחה הערעור ככל שהוא נסב על החוב מושא פסק הדין. החלטת בית משפט קמא להמתין עד להכרעה בטענת "פרעתי" של המשיבים בלשכת ההוצאה לפועל היא פתרון פרקטי שאין בו פגיעה במי מהצדדים, ואיני רואה להתערב בה.

מנגד, אני סבור כי יש מקום להתערבות לגבי החוב הנובע מערבותו של המנוח לחובות החברה ואנמק להלן את מסקנתי.

7.סעיף 99 לחוק הירושה שעניינו הזמנת נושים, קובע כדלקמן:

"(א) מנהל העזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.

ב) בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה להזמינם.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העזבון לסלק חובות העזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא."

חלק מתפקידיו של מנהל העיזבון הם לברר מי הם נושי המוריש ולאפשר לנושים להגיש את תביעותיהם. על הנושה להגיש למנהל העיזבון תביעה ועל מנהל העיזבון לבררה ורשאי הוא לפנות לבית המשפט לשם קבלת הנחיות והחלטות בעניין - שמואל שילה, פירוש לחוק הירושה תשכ"ה-1965, נבו הוצאה לאור, תשס"ב-2002 (כרך שלישי) 223-226. ודוק: קיומו של חוב נגד המוריש אינו מותנה בהגשת תביעה לבית המשפט קודם לכן, והמונח "תביעותיהם" בסעיף 99 הנ"ל עוסק בתביעות הנושים המוגשות למנהל העיזבון.

8.ככלל, פטירתו של ערב אינה מפקיעה את תוקף ערבותו, אם כי יש מחלוקת בשאלה אם פטירתו של ערב מפקיעה את ערבותו ביחס לחיובים שנוצרו לאחר מותו. זאת, לאור נוסחו של סעיף 15(א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 המאפשר לנערב לבטל ערבותו בכפוף לתנאים ולסייגים הקבועים בסעיף. לעניין זה ראה ת"א (מחוזי ת"א) 286/88 פילובסקי נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פ"מ נא (2) 469 (1991) שם נדחתה הטענה כי פטירת הערב מפקיעה באופן אוטומטי את הערבות, ומנגד, ת"א (מחוזי ב"ש) 337/92 בנק הפועלים בע"מ נ' צור פנחס (ניתן ביום 24.10.96), שם נקבע כי פטירת הערב כמוה כביטול הערבות מכאן ואילך. לדיון בנושא זה ראה רוי בר-קהן "ערבות" (תשס"ו) עמ' 322-332.

במקרה דנן, איננו נדרשים לסוגיה זו, מאחר שהחובות של המנוח כערב נוצרו קודם לפטירתו של המנוח, וכאמור, פטירתו של הערב אינה מפקיעה את החוב.

סעיף 102 לחוק הירושה עוסק בחובות עתידיים ובחובות על תנאי:

"חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב על תנאי רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם התקיים התנאי."
ערבות שניתנה על ידי מוריש ופרעונה לא נדרש טרם פטירתו, עשויה להיכנס לגדרו של סעיף 102 לחוק בבחינת חוב
עתידי או חוב על תנאי– שילה לעיל בעמ' 239. השווה, על דרך ההיקש, להלכה לפיה חוב בגין ערבות שמימושה לא נדרש טרם מתן צו פירוק של חברה, אינו ניתן לקיזוז כנגד חוב של הערב לחברה בהיותו חיוב עתידי - ע"א 826/88 אל על אגודה שיתופית חקלאית ברמות השבים בע"מ נ' קרן החקלאות השיתופית בע"מ (בפירוק), פד"י מה(2) 247 (1991); ע"א 4316/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאות בע"מ (בפירוק) נ' אגרא אבן יהודה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, פד"י מט(2) 133 (1995); ע"א 5005/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ (בפירוק) נ' בית יצחק – שער חפר, אגודה שתופית להתיישבות חקלאית בע"מ, פד"י מט (3) 458 (1995); ע"א 4752/92 מקט בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) נ' החברה לבטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פד"י נא(2) 214 (1997).

אלא שבמקרה דנן, לא בחיוב עתידי או מותנה עסקינן ואיננו נדרשים להוראת סעיף 102 לחוק הירושה. בית משפט קמא סבר כי בהיעדר תביעה או פסק דין אין לראות את הערבות כחוב בר-קיימא, אך איני סבור כך. הסדר הנושים אושר עוד בחייו של המנוח, ומשנקבע על ידי בית משפט של פירוק, כי ערבות הערבים אינה מוקפאת, המבקש היה רשאי כבר באותו מועד להגיש תביעה נגד המנוח בגין ערבותו. לפחות מתאריך זה ואילך, ולטעמי אף קודם לכן, ניתן היה לראות את ערבותו של המנוח כחוב קיים ובר תביעה.

9.בנקודה זו אנו מגיעים לסוגיית ההתיישנות.

כאמור, בהסדר הנושים נקבע כי כל עוד החברה מקיימת את תנאי ההסדר לא יינקטו הליכים כנגד הערבים, אך בית המשפט של פירוק דחה תנאי זה, וקבע בהחלטתו מיום 12.4.2000 כי ניתן לפעול נגד הערבים. לטעמי, מנקודה זו, עת הוסרה ההגנה של הערבים בהסדר הנושים, יש להתחיל את מרוץ ההתיישנות (ואין להידרש לטיעון הסבוך של המבקש בעניין ההתיישנות).

משנפטר המנוח בשנת 2002, הדרך הראויה לגביית חובו היתה בדרך של הגשת בקשה לצו ירושה ולמינוי מנהל עיזבון, אליו יוכל המבקש להגיש את תביעתו. לכן, יש לראות את מועד בקשת המבקש לצו ירושה בחודש 9/2006 או למינוי מנהל עיזבון בחודש 1/2007, כפעולה העוצרת את מרוץ ההתיישנות, כך שתביעת המבקש לא התיישנה.

10.לא אכחד כי לכאורה המבקש השתהה שיהוי רב עד שנקט בפעולה נגד המנוח ויורשיו, שיהוי שבשלב זה לא מצאתי לו הסבר מניח את הדעת. המבקש יכול היה משך שנתיים לפעול נגד המנוח בעודו בחיים, ואף לאחר פטירתו השתהה כארבע שנים וחצי עד להגשת הבקשה לצו ירושה, וארבעה חודשים נוספים עד להגשת הבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני.

עם זאת, בניגוד להסדר ההתיישנות שהוא קשיח, מוסד השיהוי הוא גמיש, ולבית המשפט שיקול דעת אם לקבלו. הנטל הרובץ על הטוען לשיהוי הוא נטל כבד, מאחר שנקודת המוצא היא, שדחיית תובענה מחמת שיהוי מהווה חריג לזכות ולציפיה של בעל דין - בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד נז(5) 433, 456-457 (2003). לכן, בחינתה של טענת השיהוי צריכה להיעשות לאחר שבית המשפט יבחן אם טעמי צדק והגינות כלפי העזבון על רקע מכלול העובדות ובהתחשב באינטרסים של הצדדים, מצדיקים את דחיית התביעה של הבנק מחמת שיהוי.

אשר על כן, איני סבור כי יש בשיהוי כדי לחסום בשלב זה על הסף, את בירור תביעתו של הבנק נגד המנוח, ובית המשפט רשאי להידרש לנושא זה בהמשך.

11.לאור האמור לעיל, אני מקבל את הערעור באופן חלקי, כך שייקבע כי המבקש הוא נושה של המנוח בכל הנוגע לערבות המנוח לחברת סלים מקלדה בע"מ (בפירוק), וככזה, הוא זכאי לבקש מינוי מנהל לעיזבון המנוח.

התיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שידון בבקשה למינוי מנהל עיזבון. למען הסר ספק אבהיר כי טענות המשיבים לעניין זיוף חתימת המנוח על כתב הערבות וטענות הגנה אחרות, דינן להתברר במסגרת התביעה שיגיש המבקש למנהל העיזבון, ואין באמור לעיל כדי לנקוט עמדה בנוגע לתביעה גופא.

12.בנסיבות העניין אין צו להוצאות. הפקדון שהפקיד המבקש, אם הפקיד, יוחזר לו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות עיזבון

  2. כתב הסתלקות מעיזבון

  3. ביטול צו ניהול עזבון

  4. הסתלקות יורש מעזבון

  5. הסתלקות קטין מעזבון

  6. התיישנות תביעת עזבון

  7. הסתלקות חלקית מעזבון

  8. הסתלקות מחלק מהעזבון

  9. שיעור הסתלקות מעיזבון

  10. אי הכרה בהסתלקות מעזבון

  11. אישור הסכם חלוקת עזבון

  12. הסתלקות חלקית מעיזבון

  13. הסתלקות בתמורה מהעיזבון

  14. הסתלקות יורש מחלקו בעזבון

  15. הסתלקות היורש מזכותו בעזבון

  16. מחלוקת לגבי שערוך חובות העזבון

  17. בעלות על 1/6 מהזכויות בדירה מכוח הסכם חלוקת העזבון

  18. האם נרכשה החלקה מהאב לפני מותו ולפיכך לא היתה חלק מעזבונו ?

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון