התיישנות רישום מקרקעין

1. בפני בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף בשל התיישנות.

רקע

2. ביום 6.11.97 חתם התובע (הקונה) על הסכם לרכישת זכויות הנתבעים (המוכרים) במקרקעין המצויים בהר שמואל (להלן – ההסכם).

בהתאם להסכם, הליכי העברת רישום המקרקעין על שם התובע היו אמורים להסתיים עד ליום 31.1.98, ובאם לא יבוצע כאמור, הרי שבהתאם לסעיף 16 להסכם, זכאי התובע לקבל חזרה את כספו בצירוף ההוצאות שנגרמו לו.

לטענת התובע, לאחרונה, בעת שניהל משא ומתן למכירת זכויותיו במקרקעין, התברר לו כי הזכויות מעולם לא הועברו על שמו.

עוד טוען התובע, כי הנתבעים יצרו כלפיו מצג שווא שכן, בפועל, אין הם בעלי זכויות חכירה רשומות במקרקעין ולא יכלו – גם אם רצו, להעביר את הזכויות על שמו.

3. לטענת הנתבעים, חלפו למעלה מ – 8 שנים מאז כריתת ההסכם, ומשכך - חלפה תקופת ההתיישנות והתובע מנוע מלתובעם.

עוד טוענים הנתבעים כי על התובע היה לברר האם בוצעה העברת זכויותיו מיד לאחר 31.1.98, ומשלא עשה כן – אין לו להלין אלא על עצמו.

4. באשר לטענת ההתיישנות, טוען התובע, כי המדובר הוא על זכות במקרקעין הנחשבת לצורך הענין ועל פי הפסיקה כתביעה במקרקעין. הואיל ומדובר במקרקעין שאינם מוסדרים, תקופת ההתיישנות לגבי התביעה הינה 15 שנה, ולפיכך טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

התיישנות


5. על פי סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק ההתיישנות), תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

בע"א 508/64 עבאס עבדאללה נ' האפטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד יט (4) 427, נקבעה ההלכה הבסיסית לפיה מועד היוולד עילת התביעה החוזית הינו יום הפרת החוזה. מכאן, שהמועד המוקדם ביותר לענין הפרת ההסכם נשוא התביעה שבפנינו הינו 31.1.98 , שהוא המועד האחרון להסדרת הליכי רישום המקרקעין על שם התובע.

עילת התביעה במקרה דנן הינה הפרת זכותו של התובע לרישום הזכויות במקרקעין על שמו, והשאלה הנשאלת היא האם התיישנה זכותו בהתאם להסכם.

אם ייקבע שהתיישנה זכותו של התובע לאכיפת ההתחייבות העיקרית בהסכם, דהיינו, רישום המקרקעין על שמו, הרי שבאופן אוטומטי, תתיישן גם זכותו לפיצוי כספי הנובעת מהפרתה של ההתחייבות העיקרית.

התשובה לשאלה זו תיגזר מהתשובה לשאלה האם תביעה לרישום מקרקעין נחשבת תביעה אזרחית רגילה שתקופת ההתיישנות עליה הינה 7 שנים, או שמא מדובר בתביעה במקרקעין אשר תקופת ההתיישנות עליה ארוכה בהרבה.


רישום זכויות במקרקעין – האם נחשב ל"תביעה במקרקעין"?

6. סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע:

"5.התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא -
(1)בשאינו מקרקעין - שבע שנים;
(2)במקרקעין - חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) - עשרים וחמש שנה."


בסעיף 1 לחוק ההתיישנות מוגדרים מקרקעין:

"מקרקעין – קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה."

בע"א 289/65 צפורה רובינשטיין נ' רענן רון, פ"ד כ (1) 505, קבע הנשיא אגרנט את ההלכה הבסיסית לפיה התחייבות של נתבע להעביר את רישום המקרקעין על שם התובע מהווה תובענה במקרקעין:

"יש להסכים לטענת בא-כוח המערערים שהתובענה לביצוע-בעין כמוה כתובענה במקרקעין" במובן סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, וזאת מהטעם הבא: בסעיף 1 לחוק ההתיישנות מוגדר המונח "מקרקעין" כך: "קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה". הגדרה זו כוחה יפה לגבי עניננו, הואיל ועצם התובענה לביצוע-בעין של התחייבות הנתבע להעביר במשרד ספרי האחוזה את בעלותו הרשומה במקרקעין על שם התובע מהווה - ex vi termini – תובענה לקיום זכות בקרקע הטעונה רישום בספרי האחוזה..."

וראה לענין זה גם ע"א 87/74 מוריס סמואלס נ' טלי סמואלס, פ"ד כט (1) 309; ע"א 435/87 משה פיכטנבוים נ' עו"ד דוד ברקוביץ, פ"ד מג (3) 173.

7. העולה מן האמור הוא כי תביעה הנוגעת לרישום מקרקעין הינה תביעה במקרקעין כהגדרתה בחוק ההתיישנות, ומשכך, זכותו של התובע להגיש תובענה בענין זה הינה למשך 15 שנה, וזאת בשל היותם של המקרקעין נשוא ההסכם מקרקעין לא מוסדרים.

הואיל ומיום 31.1.98 ועד למועד הגשת התובענה שבפנינו (21.5.05) טרם חלפו 15 שנה, הרי שאין התיישנות, ודין טענת הנתבעים בענין זה להידחות. (ראה לענין זה מסקנה זהה בת"א (שלום ת"א) 50118/96 יחזקאל להבי נ' הורן יצחק, דינים שלום, כרך יד, 562).

שאלת הסמכות

8. לאור המסקנה כי המדובר בתביעה במקרקעין יש לבחון את נושא הסמכות העניינית, וזאת לאור הוראות סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט הקובע:

"51. (א) בית משפט שלום ידון באלה:
....
(3)תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין."

התביעה שבפנינו אינה תביעה בדבר חלוקה או שימוש כאמור בסעיף 51(א)(3) לעיל. עם זאת, ברע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (3) 812 נקבע כי כאשר מוגשת תובענה כספית, המבחן היחיד הקובע לענין הסמכות הינו מבחן הסעד:

"כאשר מוגשת תובענה כספית, נקבעת הסמכות לפי הסכום תהא אשר תהא העילה ואין נפקא מינא אם נשוא הסכסוך נוגע לענין שהיה מצוי בסמכותו היחודית של בית משפט אחר אילו נתבע בגינו סעד המתייחס במישרין לאותו ענין... "

המסקנה העולה מן האמור היא, כי התביעה שבפנינו הינה תביעה כספית אשר לצורך שאלת ההתיישנות נחשבת
תביעה שעילתה במקרקעין, אולם הסעד המרכזי הנתבע בה הינו פיצוי כספי בשל הפרת אותה זכות במקרקעין.

הפיצוי הכספי אינו יכול להיחשב סעד נגרר כמשמעו בסעיף 76 לחוק בתי המשפט, שכן העולה מן התביעה הוא כי במצב הדברים שנוצר אין אפשרות כיום להעביר את המקרקעין נשוא ההסכם על שמו של התובע, והסעד היחיד לו הוא עותר הינו הפיצוי הכספי בשל הנזק שנגרם לו עקב אי הרישום.

לאור האמור ולאור הסכום הנתבע הרי שהסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית משפט זה.

סוף דבר

10. לאור האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:

(א) בקשת הדחייה על הסף מחמת התיישנות – נדחית;

(ב) תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יוגשו תוך 30 יום מהיום שבו תגיע לידיהם החלטה זו.

תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים יוגשו תוך 30 ימים מיום קבלת התצהירים מטעם התובע.

(ג) הקד"מ שנקבע ליום 13.7.06 – מבוטל.

(ד) המועד שנקבע להוכחות, ליום 11.9.06 – נשאר על כנו.

(ה) שאלת ההוצאות בשל הליך זה תידון בסיומו של ההליך.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון