טענת הרמת מסך


כללי
1. זוהי בקשת המבקשת ליתן לה רשות להגן כנגד התובענה שבכותרת.
התובעות הן חברות זרות הרשומות בגרמניה, עוסקות בתעשיית עץ ופורמייקה ומשמשות ספק סחורה לנתבעת.
עניינה של התביעה בסחורה שסופקה ותמורתה לא שולמה בסך 70,530 יורו השווה ערך ל 404,320 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

טענות המבקשת
2. לטענת המבקשת, עומדת לה טענת קיזוז על סך 74,767.61 יורו ולפיכך איננה חייבת מאום בגין הסחורה שסופקה לה.
לטענת המבקשת בעליה ומנהליה של התובעות הם בני משפחת אלפנט.
בשנת 1999 הזמין מר אלפנט מהמבקשת תחת שמה של חברת פסיפיקה רהיטים מוגמרים בסך 65,635 דולר ארה"ב. המבקשת סיפקה את הרהיטים והוציאה הודעת חיוב לפי חשבונית 2110 מיום 11.4.99. חשבונית זו לא שולמה עד היום.
לטענת המבקשת כל הרכישות והמכירות נעשו מול מר אלפנט והוא שהורה מעת לעת על שם איזו חברה להוציא את ההזמנה או את החיוב.
מר אלפנט היה הרוח החיה בכל העסקאות וחתימתו מתנוססת תחת שמן של כל שלוש החברות.
לפיכך לטענת המבקשת יש הצדקה להרמת מסך כללית כלפי בעלי המניות וייחוס כל חובות וזכויות החברות הללו ישירות לבעלי המניות ו/או הרמת מסך מעל אשכול חברות המאפשרים קיזוז של החובות כלפי כל אחת מהחברות כאמור.
המבקשת מבקשת כי תינתן לה רשות להתגונן והעברת התובענה לפסים של תביעה רגילה.

טענות המשיבה
3. לטענת המשיבות, טענת הקיזוז חייבת להיות בין אותם גופים משפטיים. המשיבות וחב' פסיפיקה הן ישויות משפטיות נפרדות ועצמאיות. גם אם טענת המבקשת נכונה ומר אלפנט הוא המנהל של שלוש החברות אין בכך כדי להצדיק את הרמת מסך ההתאגדות.
עוד טוענות המשיבות כי המבקשת לא הציגה ולו מסמך אחד לביסוס הטענה בדבר החוב. וכמו כן לא פירטה וביססה את הודעת הקיזוז כנדרש.

דיון והכרעה
4. בית המשפט בבואו לבחון האם ליתן רשות להתגונן, אין הוא נזקק לשאלת מהימנות הגרסה (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נגד בנק למסחר בע"מ, פ"ד מ"ז(5) 133, 138), ועל המבקשת לא מוטל להראות באיזה אופן היא מוכיחה את טענותיה. בית המשפט מסתפק בבחינה הראשונית האם בהנחה שיתקבלו טענות המבקשת יש בהן כדי להעמיד למבקשת הגנה ולו לכאורה.(ראה ע"א 518/87 ליאור פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תק-על 93 (3) 1337. ע"א 604/81, 455/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518. ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש.לווין עמ' 677-675), יחד עם זאת, על המבקש מבית המשפט ליתן לו רשות להתגונן להכבד בפרטי פרטים ולא להסתפק בטענות בעלמא (ע"א 13/80 הסמינר למורות ובית ספר מקצועי נ' סולל בונה בע"מ פ"ד לו(1) 267, דבריו של כבוד השופט גולדברג בע"א 594/85 איתן זהבי נ' מגרית בע"מ ואח', פ"ד מ"ב(1)721, בעמ'722, דבריו של כבוד השופט ד.לוין בע"א 465/89 גדעון בן-צבי נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מ"ה (1) 66 ).
על בסיס ההלכה המשפטית זו יש לבחון את טענות הגנת המבקשים.


5. כל טענת ההגנה של המבקשת היא טענת קיזוז. תקנה 52 לתקנות סד"א קובעת כי נתבע רשאי לקזז כל זכות ותביעה שלו כנגד תביעתו של התובע.
טענת הקיזוז צריכה להיות מוכרת בדין המהותי ולעניינינו סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) וסעיף 20 לחוק החוזים
(תרופות). כלל הוא כי קיזוז אפשרי רק בין אותם צדדים.

לפיכך טוענות המשיבות, כי המבקשת איננה יכולה להעלות טענת קיזוז בגין עסקת רכישה של חברה אחרת, בעלת ישות משפטית עצמאית ונפרדת. ואף אם לשיטתה של המבקשת זהות החברה עימה בוצעו העסקאות נווטה ע"י מר אלפנט, אין בכך הצדקה כדי להרים את מסך ההתאגדות.

ב"כ המשיבות מפנה לפסיקה לפיה לא על נקלה ייעתר ביהמ"ש לבקשה להרים את מסך ההתאגדות. הרמת מסך מותנית ביסודות עובדתיים מסוימים- קיומה של יחידה כלכלית אחת וזהות בבעלי המניות והמנהלים בתאגידים השונים.

כמו כן מפנה ב"כ המשיבות לבר"ע 2619/02 (מחוזי תל אביב) נקניק נהריה כשר זוגלובק בע"מ נ' ספידקס בע"מ, לפיה ביהמ"ש לא איפשר הרמת מסך ההתאגדות, בטענה שאין זהות משפטית בין אחיות. ולא אחת היא מסכת העובדות שם לעניינינו פה. ביהמ"ש למעשה לא איפשר הוספת נתבעת 2, לבקשת נתבעת 1, מקום בו החליטו הנתבעות להתאגד בנפרד, אין הם יכולות להינות מההטבות שבהתאגדותן הנפרדת אך להתחמק מהחובות.

המשיבות מוסיפות וטוענות כי ביצוע ההזמנות ע"י המבקשת היא למעשה מעשה מרמה וניסיון לגבות חובות לכאורה, כאשר המבקשת טוענת כי עומדת לה טענת קיזוז כנגד חברת פסיפיקה אשר התפרקה, ביצעה היא הזמנות מהמשיבות מתוך שהתכוונה שלא לשלם בעבורן ולהעלות טענות קיזוז שאינן ממין העניין. כאשר לפחות את אחת מההזמנות ביצעה באופן ודאי לאחר שנודע לה כי פסיפיקה היא חדלת פירעון.

6. אין מחלוקת כי טענת הקיזוז של המבקשת נובעת מעסקה עם חברה שונה בעלת ישות עצמאית ונפרדת משל התובעות. ואולם לטענת המבקשת מעשה מרמה ועוקץ הם שעומדים מאחורי הקמת הישויות הנפרדות דנן וניסיון להפריד הפרדה מלאכותית רק על מנת לחמוק מנושים.

ב"כ המבקשת מפנה לפסיקה לפיה מצב עניינים כמו זה המוצג בעניינינו מצריך סטייה מעקרון האישיות הנפרדת.


ואכן גם אם לא על נקלה יאפשר ביהמ"ש שימוש בהרמת מסך, הרי שההלכה קבעה כי במקרים בהם מתעורר חשד למעשה מרמה וניצול לרעה של מסך ההתאגדות, ניתן לעשות שימוש בהרמת מסך, כך במס' פסקי דין של ביהמ"ש העליון:

"הרמת המסך מוכרת ואפשרית בהיקף זה או אחר, הכל לפי טיבו של הענין, הן כדי למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעה בזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו, והן לשם "עשיית הצדק, והיושר ושמירה על טובת הציבור."
(ע"א 4606/90 מוברמן נ' תלמר בע"מ, פד"י מו(5) 353, 362)

וכן:
"לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ישנם חריגים אשר נועדו למנוע מצב דברים שבו משמש המסך המפריד בין החברה לבעלי מניותיה מסתור לפעילות שלילית, להונאת נושים, להתחמקות מן הדין או להתחמקות מחיובי החוזה. בהתקיים חריגים אלה ניתן להרים את מסך ההתאגדות ולהתעלם מן האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד." (ע"א 2223/99 ויטלי קריספי נ' ח. אלקטרוניקה (1988) בע"מ, פד"י נז(5) 116, 132).

וכן:
"אמור מעתה, שהרמת המסך מוכרת ואפשרית בהיקף זה או אחר, הכול לפי טיבו של העניין, הן כדי למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעה בזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו, והן לשם "עשיית הצדק והיושר ושמירה על טובת הציבור" (ע"א 4606/90 איטה מוברמן נ' תל מר בע"מ, פד"י מו(5) 353, 362; ראה גם: ע"א 478/74 "נהר" בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י ל(3) 706, 712; ע"א 1371/90 דמתי נ' גנור, פד"י מד(4) 847, 857).

7. המבקשת מעלה גרסה שלמה המתארת מערכת יחסים ארוכת שנים עם מר אלפנט, אשר היה הכתובת שלה לכל דבר ועניין בכל השנים בהן עבדה חברת הארגז עם שלוש החברות שבבעלות משפ' אלפנט.
כל שלוש החברות בעניינינו עוסקות באותו תחום עיסוק, בעלי המניות של פסיפיקה הם ג'ו אלפנט ובנו תומס אלפנט, כאשר תומס הוא גם בעל המניות אצל המשיבה 2. רעייתו של ג'ו אלפנט היא בעלת המניות במשיבה 1.
כמו כן הציגה המבקשת מסמכים לפיהם מעת לעת הורה מר ג'ו אלפנט לשנות הזמנות באופן שהחשבוניות יועברו מחברה אחת לשנייה, כולל המרת הזמנה על שם פסיפיקה להזמנה על שם המשיבה 1.
גם אם אין מעשה מרמה או ניצול מכוון ומתוכנן מראש של מסך ההתאגדות, יתכנו מקרים בהם ראוי יהיה ונכון להרים את המסך ולראות ביישויות הנפרדות משפטית, בתור ישות אחת לעניין הקיזוז.


אם אכן לא ייחסו הצדדים חשיבות לזהות החברה המתקשרת והסכימו לשנות חשבוניות ודרישות תשלום ע"ש מי מבין החברות, אזי ייתכן לקבוע כי הקיזוז אפשרי גם במקרה בו העסקה נעשתה עם חברה שאיננה אותה חברה הנושה בחוב.

עניין זה של "זהות הצדדים לקיזוז" טעון בירור יסודי, עוד טרם בדיקת טענת הקיזוז עצמה.

8. באשר להצגת טענת הקיזוז הרי שהמבקשת הציגה את החשבונית שהונפקה לאחר ההזמנה וכן תכתובת בין נציג המבקשת יורם ירון לבין ג'ו אלפנט כבר באוקטובר 2002 בדרישה לתשלום החוב.
מר אלפנט השיב כי למיטב זכרונו, החוב האמור שולם בדרך של קיזוז. בתגובה שלח מר ירון מכתב הממעון לג'ו אלפנט, חברת פסיפיקה, אשר כפי שעולה ממכתב זה, לבד מהפניה באוקטובר 2002 היו מספר פניות מטעם המבקשת לבירור החוב אך לא נתקבלה כל תשובה. והמבקשת ביקשה כי יומצאו לה מסמכים המאשרים כי החוב שולם (נספחים ו-ז לבר"ל).

באשר לטענת המשיבות לפיה המבקשת לא נתנה הודעת קיזוז כנדרש בחוק, הרי שהודעת קיזוז יכולה להיעשות הלכה למעשה באמצעות הגשת הבקשה למתן רשות להתגונן (א' גורן, סוגיות בסדר דין מקוצר, מהדורה שביעית, עמ' 321).

לעניין טענת המבקשות כאילו השתהתה המבקשת בהעלאת טענת הקיזוז משנת 1999 עד שנת 2002 הרי שבכך אין כדי לדחות על הסף את טענת הקיזוז. ויתרה מכך, הסביר המצהיר מטעם המבקשת בחקירה הנגדית כי בשנים אלה, לאחר שנדחתה בלך ושוב, נכנסה המבקשת להליכי הבראה ולא התעסקה בגביית חובות.

9. הלכה היא כי לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על פי כתב התביעה ונספחיה מבלי לתת לנתבע רשות להתגונן. די לנתבע כי הראה הגנה אפשרית, ולו בדוחק, וזו מספיקה על מנת להצדיק את הבירור המשפטי המלא.

הגם שבעניינינו הוכחת טענותיה של המבקשת נעשתה באופן דחוק, הרי שהיא עמדה ברף הדרישה המינימלי להוכחת טענות הגנה בעת בקשת רשות להגן. לפיכך סבור אני כי יש מקום לאפשר לה את יומה בביהמ"ש ולהביא את מסכת הראיות השלמה והמלאה להוכחת טענותיה.

יתרה מכך, הרוח הנושבת בפתחו של ביהמ"ש קובעת כי בגין גרסה מורכבת הדרושה בדיקה מעמיקה יותר, אין סיבה כי ביהמ"ש לא יחתור לחקר האמת המלאה והשלמה ויתן למבקש את יומו בביהמ"ש. כך, ביהמ"ש בע"א 3782/05 עו"ד מאיר קטן נ' מרדכי תורג'מן , תק-על 2005(3), 463 ,עמ' 464:

"יתר על כן, כפי שציינה שופטת בית משפט השלום, המדובר בנושא המחייב על פניו הידרשות לראיות מסוגים שונים, וראוי הוא איפוא לבירור מקיף יותר. אין סיבה לכאורה כי לא יישטח כלל הראיות לפי הצורך.

במקרה דנן, גרסאותיהן ומסכת היחסים ארוכת השנים של הצדדים, תוך העלאת טענות עוקץ הדדיות, ראוי שיתבררו עד תום בביהמ"ש.

10. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל ניתנת למבקשת רשות להתגונן.
התצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה. הטענות בתצהיר מפורטות וברורות ואין צורך בהגשת כתב הגנה.

הוצאות הבקשה ייקבעו בפסה"ד הסופי.

לקידום הבירור במחלוקת ויעול הדיון, ניתן בזאת צו לגילוי מסמכים הדדי ולעיון במסמכים ולהשלמת כל ההליכים המקדמיים עד ליום 20.4.06.

נקבע לקדם משפט לתאריך 25.4.06 בשעה 11:30.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרמת מסך חוב

  2. טענת הרמת מסך

  3. הרמת מסך קבלן

  4. הגדרת הרמת מסך

  5. הרמת מסך מכרז

  6. הרמת מסך תאגיד

  7. הרמת מסך סמכות

  8. הרמת מסך תרמית

  9. הרמת מסך פלילי

  10. הרמת מסך עמותה

  11. הרמת מסך חלקית

  12. הרמת מסך מדומה

  13. חקירת הרמת מסך

  14. בוררות הרמת מסך

  15. הרמת מסך מעביד

  16. הרמת מסך סוכנות

  17. הרמת מסך רשלנות

  18. הרמת מסך ארנונה

  19. הרמת מסך סעיף 6

  20. הרמת מסך שותפות

  21. תנאים להרמת מסך

  22. הרמת מסך קונצרן

  23. הרמת מסך בוררות

  24. הרמת מסך שלילית

  25. הרמת מסך אמיתית

  26. הרמת מסך פרוייקט

  27. הרמת מסך גירושין

  28. הרמת מסך בית ספר

  29. הרמת מסך ועד בית

  30. הרמת מסך דירקטור

  31. הרמת מסך בנזיקין

  32. הרמת מסך חברת בת

  33. דוקטרינת הרמת מסך

  34. הרמת מסך בית משפט

  35. הרמת מסך מימון דק

  36. הרמת מסך גביית מס

  37. הרמת מסך חברה אחות

  38. הרמת מסך שכר עבודה

  39. הרמת מסך בין חברות

  40. הרמת מסך חברת יחיד

  41. פשיטת רגל הרמת מסך

  42. הרמת מסך בעל מניות

  43. הרמת מסך חברה קטנה

  44. הרמת מסך דירקטורים

  45. הרמת מסך חוב סחורה

  46. הרמת מסך סטטוטורית

  47. הרמת מסך חוב ארנונה

  48. הרמת מסך חוק החברות

  49. הרמת מסך חוק החוזים

  50. הרמת מסך חברה פרטית

  51. הרחבת חזית הרמת מסך

  52. הרמת מסך קיפוח נושה

  53. הרמת מסך טענות מרמה

  54. הרמת מסך בעלי מניות

  55. הרמת מסך שימוש לרעה

  56. הרמת מסך דיני מזונות

  57. הרמת מסך חברה בפירוק

  58. הרמת מסך ליקויי בניה

  59. הרמת מסך המשפט העברי

  60. הרמת מסך הסכם שכירות

  61. הרמת מסך ביחסי עבודה

  62. הרמת מסך אשכול חברות

  63. הרמת מסך הברחת נכסים

  64. הרמת מסך אחריות אישית

  65. הרמת מסך חברה משפחתית

  66. הרמת מסך חדלות פירעון

  67. הרמת מסך הסתרת עובדות

  68. הרמת מסך חברה ציבורית

  69. הרמת מסך דיני תאגידים

  70. הרמת מסך לאחר פסק דין

  71. הרמת מסך חברות קשורות

  72. הרמת מסך חובות ארנונה

  73. הרמת מסך פקודת הנזיקין

  74. הרמת מסך בסדר דין מהיר

  75. הרמת מסך סמכות עניינית

  76. הרמת מסך תשלום משכורות

  77. הרמת מסך שותפות מוגבלת

  78. הרמת מסך זכויות יוצרים

  79. הרמת מסך חוק עבודת נשים

  80. הרמת מסך אחריות בנזיקין

  81. הרמת מסך פיצויי פיטורים

  82. הרמת מסך בסדר דין מקוצר

  83. הרמת מסך בית הדין לעבודה

  84. הרמת מסך הפרת חובת הגילוי

  85. הרמת מסך סטטוטורית ארנונה

  86. הרמת מסך בית המשפט העליון

  87. הרמת מסך לטובת בעלי המניות

  88. הרמת מסך בעל מניות לא רשום

  89. הרמת מסך ערבות אישית לחובות

  90. הרמת מסך לאחר חקיקת חוק החברות

  91. הרמת מסך בבית משפט לתביעות קטנות

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון