טענת פרעתי חוב מזונות


א. פתח-דבר

1. המערער הגיש שני ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל. הערעור הראשון הופנה כנגד החלטת ראש ההוצאה לפועל מ- 24.12.95 והערעור השני הופנה כנגד החלטת ראש ההוצאה לפועל מ- 14.8.96.

2. הצדדים טענו בעל-פה בע' 12-11 לפרוטוקול ואף ניתנה להם רשות להשלים את הסיכומים בכתב.

3. נעבור ונדון בכל אחד מהערעורים בנפרד.

ב. הערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מ- 14.8.96

4. בערעור בתיק תמ"ש 25512/96 טוען המערער, שאין לשלול ממנו את האפשרות להביא עדים בהליך של טענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.

5. סעיף 19(ג) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967 מורה:

בהכריעו בטענת "פרעתי" משמש ראש ההוצאה לפועל כפונקציה שיפוטית והוא עושה זאת לפי סדרי הדין הנהוגים בבית משפט בדונו בבקשה בכתב.

6. בעניין סדרי הדין בדיון בבקשה בכתב, מורה תקנה 245 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984:

מטעמים מיוחדים שיירשמו".

ראה לעניין זה: ע"א 355/58 קוגוט נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד יג 94, 102.
ע"א 701/76 עפרון נ' חברת הכשרת היישוב פ"ד לא (3) 79.

7. השהיית הליכי הוצאה לפועל של פסק דין למזונות לזמן ארוך, מצידו של הזוכה, מהווה טעם מיוחד לצורך מתן רשות להזמנת עדים, שמטרתם להוכיח שהחייב פרע את חוב מזונות העבר.

פסק הדין למזונות ניתן ב- 1982, ותיק ההוצאה לפועל נפתח ב- 1993 כעבור 11 שנים.

בנסיבות אלה היה הצדק ליתן רשות למערער להזמין עדים רלוונטיים כדי להוכיח את טענותיו, שנדונות בהליך של טענת "פרעתי".

8. ב- 4.7.95 הגיש המערער, בהליך עפ"י סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, בקשה להזמין כעדים את המשיב ואת פקיד בנק דיסקונט שיביא עימו את דפי החשבון של המשיבה.

ב- 9.7.95 החליטה ראש ההוצאה לפועל: "לזמן גב' גילה רבסקי כמבוקש.
להבהיר לשם מה דרושה הזמנת פקיד הבנק".

ב- 16.7.95 הבהיר המערער: "עפ"י אישור רו"ח לא שילם המבקש סכום כלשהוא בתקופה שמחודש אוק' 82 ועד מאי 85 הגם שהמבקש היה בישראל באותה תקופה ושילם כספים גם ע"י הפקדתם בחשבון הבנק של המשיבה ... המצאת דפי החשבון באמצעות פקיד הבנק במיוחד לתקופה 88-82 ואיתור הכספים אשר שולמו ע"י המבקש באמצעות דפי הבנק יהא בו כדי לקעקע מהימנות החישוב... חלפו שנים כה רבות ... לא שומר המבקש מירב המסמכים הקשורים לתשלומים ששולמו על ידו".

על הבהרה זו לא נתנה ראש ההוצאה לפועל החלטה.
ב- 19.9.95 הגיש המערער בקשה נוספת להזמנת עדים. העדים שנתבקש הזמנתם:
גילה רבסקי, פקיד בנק דיסקונט, דב רוזנברג, ויחיאל עופרי.

ב- 27.9.95 החליטה ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת ניב ריבה): "כמבוקש.
להזמין במסירה אישית". בתיק ההוצאה לפועל מצויות העתקי הזמנות לעדים שנשלחו.
העדים הוזמנו ל- 2.10.95 שעה 00:10.

בדיון שהתקיים ב- 2.10.95 לא נשמעו עדים וניתן צו לסיכומים בטענה מקדמית שהועלתה.

ב- 25.2.96 הגיש המערער בקשה נוספת להזמנת העדים. הפעם, ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת ניב ריבה) החליטה: "הבקשה נדחית. החייב יכול להמציא מסמכי בנק שברשותו להוכחת תשלומים, אך לא אתיר הבאת העדים כמבוקש".

מעיון בתיק ההוצאה לפועל עולה, שאותו מותב של ראש ההוצאה לפועל החליטה שתי החלטות סותרות בהחלטה להזמנת עדים וזאת בהפרש של 5 חודשים. אין הנמקה לסיבת שנוי ההחלטה. אין התייחסות פרטנית לעדים שאין עיסוקם כפקידי בנק.


לאחר שהדיון נדחה, הוגשה בקשה נוספת ב- 14.8.96 להזמנת עדים.

ב- 18.8.96 החליטה ראש ההוצאה לפועל:

9. על ההחלטה מ- 14.8.96 הוגש ערעור לבית משפט זה.

10. כל הבקשות להזמנת עדים נוסחו כדלקמן:

"להזמין לישיבה הקבועה לתאריך הנ"ל ולכל ישיבה נדחית את העדים".

לכאורה היה על המערער להגיש ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מ- 25.2.96 ולא להמתין להחלטה נוספת של ראש ההוצל"פ מ- 14.8.96.

11. יחד עם זאת אין זהות מלאה בין ההחלטה מ- 25.2.96 לבין ההחלטה מ-14.8.96. בהחלטה מ- 14.8.96 יש התיחסות לרכיב נוסף של העדת המשיבה ופירוט נוסף. לפיכך ניתן להגיש ערעור גם על החלטה זו.

12. זאת ועוד, לבית המשפט למשפחה, בשבתו כערכאת ערעור, סמכויות לסטות מסדרי דין ודיני ראיות משיקולי צדק (ראה ס' 8 (א) לחוק ההקמה). הסמכה נוספת מצויה בתקנה 120 (ו) לתקנות ההוצל"פ, בה נאמר: "בית המשפט של ערעור יכול לאשר את ההחלטה או הצו שמערערים עליהם, לבטלו או לשנותו, הכל לפי ראות עיניו".

לענין ההסמכה בתקנות ההוצל"פ אומר השופט בר-אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות" ע' 481:

13. שמיעת העדויות בהליך של טענת "פרעתי" טרם החלה, נטען שהחוב הינו בשיעור 288,890 ש"ח (סכום שאינו פעוט), וניתנו בעניין הזמנת העדים החלטות סותרות של אותו מותב של ראש ההוצל"פ.

מימוש פסק הדין ע"י הזוכה לאחר 11 שנים ממועד נתינתו מהווה גם טעם להקל עם המערער ולאפשר לו להביא עדים לצורך ההוכחה שפרע את החוב.

14. בית המשפט לא מצא בתיק ההוצל"פ פירוט לצורך מה מבוקש להעיד כל עד ועד, ולפיכך ראש ההוצל"פ לא יכול היה גם לבחון את הרלוונטיות של העדים שמבוקש להזמינם. הבקשה מ- 14.9.98 מתיחסת להזמנת 5 עדים.

15. סופו של דבר. הערעור מתקבל והנני מורה כדלקמן:

(א) החלטת ראש ההוצל"פ מ- 14.8.96 - בטלה.

(ב) יש הצדקה להתיר השמעת עדים רלוונטיים בבקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ לאור השיהוי של 11 שנים בהגשת פסק הדין למזונות לביצוע ע"י הזוכה.

(ג) המערער ימציא לראש ההוצל"פ הסבר על הרלוונטיות של העדת כל אחד מהעדים לעניין הליך זה.


(ד) המערער ימציא לראש ההוצל"פ אישור הבנק עם תדפיסי החשבון אם אכן מצויים בארכיון הבנק למרות השנים הרבות שחלפו.

(ה) השאלה האם להתיר השמעת עדים בהליך של סעיף 19 לחוק ההוצל"פ תוכרע ע"י כב' ראש ההוצל"פ על פי מבחן הרלוונטיות בזיקה לטענות שנטענו ע"י המערער בתצהיר הנגדי בהמ' 134/95.

(ו) מועדים לביצוע ההחלטה יקבעו ע"י ראש ההוצל"פ בשים לב להוראה בסעיף 21 לפסק הדין.

ג. הערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל מ- 24.12.95

16. גם הערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל מ- 24.12.95 מתמקד בטענות מקדמיות, בה בעת שטרם נשמעו ראיות בהליך של טענת "פרעתי" (המ' 134/95 בתיק ההוצל"פ) והמחלוקת טרם הוכרעה סופית.

17. נתערבב למערער הסדר בין טענות שמקומן בהליך של טענת "פרעתי" בהמ' 134/95, הקבועה בפני ראש ההוצאה לפועל, לבין טענות שמקומן בהתנגדות להגדלת קרן חוב מזונות העבר בבקשה לביצוע פסק-דין שהוגשה להוצאה לפועל.

18. בהמ' 22/72 נדב נ' נדב פ"ד כו 1) 603, 607 נפסק, כאשר זוכה אינה גובה מזונות למשך זמן ארוך, בלא שינתן הסבר להתנהגותה, עשוי הדבר להעביר את נטל הראיה משכם חייב לשכם הזוכה, ועל הזוכה יהיה להוכיח שהחוב לא סולק.

השאלה האם הנטל עבר אל הזוכה - תוכרע לאחר שמיעת ראיות בהליך של טענת "פרעתי" (המ' 134/95 בתיק ההוצאה לפועל). טענה זו אין מקומה במסגרת התנגדות להגדלת קרן חוב בבקשה לביצוע פסק דין.

19. בקשה להגדלת קרן חוב בבקשה לביצוע פסק דין דומה היא לתיקון כתב תביעה, במובן זה שגם לאחר הגדלת קרן החוב פתוחה הדרך בפני החייב לטעון כל טענה הפוטרת אותו מלמלא אחרי פסק-הדין.

20. ראש ההוצאה לפועל בע' 5 להחלטתה נשוא הערעור הורתה באופן פרטני כיצד תתוקן קרן חוב מזונות העבר בבקשה לביצוע פסק הדין.

ראש ההוצאה לפועל קבעה שישה עקרונות מנחים, ואף נתנה רשות למשיבה להעזר בלשכה הממוכנת להכנת התחשיב מ- 1993 ואילך. תחשיב מעודכן לא מצוי בתיק ההוצאה לפועל.

21. לאחר שיוגש למערער תחשיב מעודכן של חוב קרן מזונות העבר, עפ"י העקרונות שהותוו ע"י ראש ההוצאה בהחלטת נשוא הערעור, יהיה רשאי המערער להגיש בקשה מתוקנת של טענת "פרעתי" תוך 10 יום מיום ההמצאה ולהביא את השגותיו החשבוניות, המשפטיות והעובדתיות בפני ראש ההוצאה לפועל.

המשיבה תהיה רשאית להגיש תצהיר נגדי תוך 10 ימים מיום המצאת הבקשה המתוקנת לעניין טענת "פרעתי".

תיקון קרן חוב מזונות העבר בבקשה לביצוע פסק דין דינו כדין בקשה מתוקנת לביצוע פסק-דין שהוגשה להוצאה לפועל.

22. בכפוף לאמור בסעיף 21 לפסק-דין יתר הטענות בערעור - נדחות.

(א) בתצהיר, שהוגש ע"י המשיבה ב- 2.8.95, במסגרת הבקשה להגדלת קרן החוב, הצהירה המשיבה:

עשר שנים התגורר בחו"ל תוך שהוא מעתיק מגוריו מעת לעת ממקום למקום ...
משכלו כוחותי לרדוף ולחפש אחר החייב פניתי באפריל 96 למוסד לביטוח לאומי והתחלתי לגבות באמצעות המל"ל את סכומי המזונות ... עד יולי 92 גביתי המזונות באמצעות המל"ל".

באשר לצורך לתקן את קרן חוב מזונות העבר, הצהירה המשיבה בסעיפים 9-8 לתצהיר:

"למותר לציין, כי בעת פתיחת התיק לא בצעתי ההליכים ולא ידעתי כיצד עלי לפעול. משכך החלתי לגבות מזונות שוטפים מאותה עת בלא להתייחס לפרטי חוב העבר ובלא להתייחס להפרשים שמגיעים לי בין הסכומים שנגבו באמצעות המל"ל. לימים משהוברר לי כי בעלי מתעתד לשוב ארצה פניתי וערכתי חשבון בגין חוב מזונות שוטף והגשתי בקשה לעיכוב יציאתי של בעלי מן הארץ, תוך ציון העובדה המפורשת כי קיים חוב עבר".

(ב) הבקשה להגדלת קרן החוב הוגשה ב- 3.5.95 לאחר שהמערער חזר לישראל, לאחר העדרות של 10 שנים. עפ"י סעיף 3 להודעת הערעור המערער חזר לישראל ב-1995.

מטבע הדברים שהמשיבה לא רצתה להשקיע כספים בתחשיבי מזונות עבר שיערכו ע"י חשבונאי, כל עוד המשיב לא חזר לישראל אחר העדרות של שנים.

(ג) אין מניעה לאשר תיקון קרן חוב מזונות העבר בבקשה לביצוע פסק-דין למזונות. תקנה 126 א' לתקנות ההוצאה לפועל תש"מ - 1979 מורה:

הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל עניין אחר, ככל שיראה לו צודק", ההוראה שבתקנה 126 א' לתקנות ההוצאה לפועל רחבה דייה כדי לכלול בתוכה העתרות לבקשה לתיקון סכום קרן חוב מזונות העבר, שפורטה בבקשה לביצוע פסק-דין למזונות.

זכויותיו הדיוניות של החייב אינן נפגעות באשר המערער יוכל להביא את טענותיו בבקשה מתוקנת של טענת "פרעתי" (ראה סעיף 21 לפסק-הדין).

התשתית שהובאה בתצהיר מ- 2.8.95 מאפשרת למשיבה להגיש לביצוע את מלוא קרן חוב העבר. המערער לא יכול לחסום בפני המשיבה נקיטת הליך זה ועליו להתמקד בטענות לגופו של עניין בהליך טענת "פרעתי", שטרם נדון וטרם נשמעו בו ראיות.

(ד) טענה מקדמית נוספת היא, שהמזונות נקבעו ל- 4 ילדים. שניים מהילדים היו בגירים במועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ולפיכך אין האם רשאית לגבות בשם הילדים הבגירים את המזונות.

(ה) הפסיקה הבחינה בין תביעת אם להשבת הוצאות שהוציאה עבור מזונות ילדים לבין תביעת קטינים למזונותיהם.

(ו) הסכם הגירושין, שהוגש לביצוע להוצאה לפועל, דן בהשבת הוצאות לאשה בגין צרכי הילדים.

בסעיף 4 א' להסכם הגירושין, שקיבל תוקף פסק-דין נקבע:

תדאג לכל מחסורם, הוצאות חינוכם של הילדים, מדורם ומזונתיהם עד הגיעם לגיל 18".

בסעיף 4 ב' להסכם הודגש:

"לצורך האמור לעיל (ההתחייבות בסעיף 4 א' להסכם - י.ג) ישלם הבעל לידי האשה כמזונות הילדים ... וזאת לכסוי כל הוצאות הטיפול בצרכיהם ומזונותיהם של הילדים".

ובסעיף 4 (ד) להסכם הוסף לעניין מימון צרכי הילדים:

כל תביעותיה ודרישותיה (של האם - י.ג)".

הצדדים להסכם היו הבעל והאשה ולא הילדים. ההתחייבות עפ"י נוסח ההסכם היתה כלפי האשה להשבת הוצאות מימון המזונות ולא כלפי הילדים. על ההסכם בעמ' 3 חתמה האשה ולא האשה כאפוטרופוס של הילדים.

בנסיבות אלה רשאית המשיבה שמימנה את צרכי הילדים עד הגיעם לגיל 18 לגבות את המזונות (השבת ההוצאות שנקבעו בהסכם גירושין) מבעלה גם לאחר ששניים מהילדים בגרו.

(ז) טענה מקדמית נוספת מושתתת על סעיף 20 להסכם הגירושין. בסעיף 20 להסכם הגירושין נקבע שכל התחייבויות הבעל עפ"י ההסכם מותנות בקבלת גט ע"י האשה, ואם האשה לא תופיע או תסרב לקבל גט יבוטל ההסכם והבעל יהיה פטור מהתחייבויותיו עפ"י ההסכם.

טענה זו יש להוכיחה עובדתית ואין מקומה בהתנגדות להגדלת קרן חוב, שדומה במהותה לתיקון כתב תביעה.

(ח) זאת ועוד בפני בית משפט זה הוגש בהליך אחר תביעה להצהיר על בטלות מטעם זה (תמ"ש 25511/96) ואף הוגשו כתבי טענות מתוקנים. טענה זו תמתין להכרעתה בתביעה הנוספת הנדונה בפני בית-המשפט.

(ט) באשר להיקף של המערכת העובדתית, הטעונה בירור לעניין טענת סעיף 20 להסכם הגירושין, התייחס בית משפט זה בהחלטתו מ- 3.11.96:

"נסיבות הפרת ההסכם לא הובאו בפני בית-המשפט. לא הוברר בעטיו של מי לא בוצע הגט, מתי בוצעה ההפרה, אלו חלקים בהסכם בוצעו במשך 14 השנים לאחר כריתתו, וכיצד נהגו הצדדים עד להגשת התביעה ... לא הוברר נסיבות השיהוי הרב של מתן הודעת הביטול (12.5 שנים) והמערכת העובדתית הקשורה לעניין זה".

(י) גם טענה זו אין בה, בשלב זה, כדי למנוע הגדלת קרן חוב העבר בבקשה לביצוע פסק-דין שהוגשה.

ד. סופו של מסע

23. הערעור בתיק תמ"ש 25512/96 מתקבל וניתנות הוראות כמפורט בסעיף 15 לפסק-הדין.

24. הערעור בתיק תמ"ש 25510/96 - נדחה למעט ההוראה שניתנה בסעיף 21 לפסק-הדין.

25. לאור התוצאה, שערעור 25512/96 נתקבל, וערעור 25510/96 נדחה ברובו - אינני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. טענת פרעתי שיק

  2. טענת פרעתי שטר

  3. טענת פרעתי פגרה

  4. טענת פרעתי תצהיר

  5. טענת פרעתי סמכות

  6. טענת פרעתי שטרות

  7. טענת פרעתי חלקית

  8. טענת פרעתי מזונות

  9. טענת פרעתי קיזוז

  10. טענת פרעתי משכנתא

  11. טענת פרעתי סעיף 19

  12. טענת פרעתי מסמכים

  13. טענת פרעתי סדר דין

  14. טענת פרעתי התיישנות

  15. התיישנות טענת פרעתי

  16. טענת פרעתי ביצוע שטר

  17. טענת פרעתי נטל הראיה

  18. טענת פרעתי או התנגדות

  19. טענת פרעתי נטל ההוכחה

  20. טענת פרעתי חוב מזונות

  21. טענת קיזוז בטענת פרעתי

  22. טענת פרעתי במשפט העברי

  23. טענת פרעתי חוסר תום לב

  24. טענת פרעתי הוצאה לפועל

  25. טענת פרעתי מימוש משכנתא

  26. המועד להגשת טענת פרעתי

  27. טענת פרעתי הודאה והדחה

  28. טענת פרעתי מעשה בית דין

  29. אי קיום דיון בטענת פרעתי

  30. טענת פרעתי עיכוב הליכים

  31. התנגדות לביצוע שטר פרעתי

  32. טענת פרעתי לפני פסק הדין

  33. טענת קיזוז במסגרת טענת פרעתי

  34. המועד להגשת בקשה בטענת פרעתי

  35. טענת פרעתי פסק דין בהעדר הגנה

  36. התנגדות לביצוע שטר טענת פרעתי

  37. טענת פרעתי התנגדות לביצוע שטר

  38. טענת פרעתי אינה מוגבלת אך ורק לטענה המצומצמת של פירעון החוב

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון