טענת פרעתי שיק

עיקרי התביעה:

1. בפני בקשה למתן סעד הצהרתי, המצהיר כי המבקשים פרעו את חובם על פי הסכמת מנהל המשיבה בתיק הוצאה לפועל 0-00-18103-03 (להלן – "תיק הוצל"פ") וכן להצהיר, כי המשיבה גבתה ביתר סך של 14,134 ₪, מעבר לסכום עליו הסכימו בעלי הדין בהסכם פשרה שנכרת ביניהם אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן - "הסכם הפשרה"). המבקשים טוענים, כי המשיבה פתחה תיק הוצל"פ נוסף, שמספרו 2-04-09776-03 (להלן - "תיק הוצל"פ נוסף") עבור שיק שניתן לה וחולל, למרות שקיבלה בתמורה שיק חילופי וכן גבתה שלא כדין, באמצעות עיקול בידי צד ג', סכומים נוספים.


מנגד טוענת המשיבה, כי המבקשים לא קיימו את הסכם הפשרה ועל כן, אין מקום לטענת "פרעתי", מה גם שטענות אלו נדחו כבר פעמיים, על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל. בנוסף טענה המשיבה, כי אין לבית המשפט סמכות לדון בטענות התובעים, בשל מעשה בית דין, משניתנה החלטה ע"י כב' השופטת מ' אביב ביום 23.3.06 בה נידחתה בקשה, להצהיר כי התובעים קיימו את פסק הדין. זאת ועוד טענה המשיבה, כי אין לטעון בפני בית משפט זה את טענת "פרעתי" לאחר מתן פסק דין, אלא בפני ראש ההוצאה לפועל.

המסכת העובדתית והשתלשלות ההליכים:

2. ביום 11.11.03, ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים, לפיו המבקשים ישלמו למשיבה סך של 11,000 ₪ וכן 2,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין שכר טירחת עו"ד וזאת בארבעה תשלומים שווים, החל מיום 15.11.03 ואילך ומידי 15 לחודש עוקב, עד לסילוקם המלא של התשלומים. כך גם הוסכם, כי אי פרעון תשלום אחד במועדו, גם לאחר חמישה ימים, יחייב את המבקשים בתשלום מלוא סכום התביעה.

3. ביום 13.1.04 נתנו המבקשים למשיבה שיק ע"ס 6,726 ₪ אשר חולל. שיק חילופי בסך של 7,000 ₪, ניתן ביום 2.3.04. המשיבה טענה בזמנו, כי שכר טירחת עו"ד לא שולם וכך גם לדבריה, לא שולם במועד השיק ע"ס 6,726 ₪. לפיכך, המבקשים לא קיימו את הסכם הפשרה במועדים הקבועים בו. בנסיבות אלו, הגישה המשיבה, בקשה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שיק על סך 34,491 ₪.

4. המבקשים הגישו לתיק הוצאה לפועל, שתי בקשות בטענת "פרעתי". הראשונה, ביום 26.1.05 והשנייה ב-5.2.06. האחת נמחקה בשל היעדר התייצבות והשנייה נדחתה מהנימוק שטענת "פרעתי" התגבשה, לפני מועד המצאת הבקשה לחייב ונקבע, כי ניתן להגיש בקשה להתנגדות לביצוע שטר.


דיון ומסקנות:

5. אני דוחה את טענת המשיבים בדבר מעשה בית דין, הואיל וכב' הרשם בהחלטתו מיום 26.1.05, לא דן בבקשה לגופה, כי אם הורה על מחיקתה, בהיעדר התייצבות של המבקשים לדיון (נספח ג' להודעה על הגשת מסמכים). נכונים הדברים, גם ביחס להחלטה השניה של כב' הרשם, אשר לא הכריע, אם היה מקום לביצוע שטר. בנוסף, טענת המבקשים כנגד גביית יתר, היא בין השאר, על פעולות גביה המאוחרות להחלטת כב' הרשם. אלו טרם נידונו.

6. הליך נוסף התנהל בפני כב' השופטת מ' אביב, אשר רק חלק מכתבי בי-דין שהוגשו בו הוגשו לתיק בית המשפט ע"י המשיבים. עיון בהחלטת כב' השופטת בבש"א 2939/06, שניתנה ביום 23.3.06, מלמד כי הבקשה לא נידונה לגופה. כל אשר נקבע בה הוא, כי המחלוקת בין הצדדים, אם היה או לא היה הסכם בעל פה ביניהם, לאחר מתן פסק הדין לעניין אופן קיום פסק הדין, חורגת ממסגרת התביעה שהונחה בפני בית המשפט, מאחר וההסכמות הנטענות ע"י
המבקשים, ארעו לאחר מתן פסק הדין. לפיכך, גם בהחלטה זו אין משום מעשה בי-דין, בהיעדר הכרעה לגוף המחלוקת. על כן, אין לקפח בגינה את זכותם של המבקשים לדון בטענתם כנגד גביית יתר ע"י המשיבים (ראה: נ. זלצמן, מעשה בית-דין בהליך אזרחי, עמ' 304).

7. המבקשים טוענים כאמור, כי המשיבה גבתה סך של 14,134 ₪, מעבר לסכום עליו הוסכם בהסדר הפשרה, שכן ביום 9.1.06 שולם על ידה סך של 9,802 ₪ עקב עיקול בידי צד ג' כנגד המבקש 2. בנוסף, ביום 15.3.06 שולם תשלום נוסף למשיבה בסך של 500 ₪ על ידי המבקש 2 וביום 12.12.06 שולם סך של 3,832 ₪ בעיקול בידי צד ג', שבוצע כנגד המבקש 2.

8. המסגרת הנורמטיבית לדיון בטענת "פרעתי" ובעניין גביית יתר בהליכי הוצאה לפועל, מוסדרת בסעיפים 19 ו-20 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, היא בפני ראש ההוצאה לפועל. ברי, כי טענת "פרעתי" אינה יכולה לשמש עילה לביטול הליכי ההוצאה לפועל, אלא רק אם נפרע החוב לאחר מתן פסק הדין. טענת פירעון לפני מתן פסק הדין אינה שונה מכל טענת הגנה אחרת, אשר נידונה בפני שופט. רק פירעון, שנעשה לאחר מתן פסק הדין, יכול לשמש עילה לפנייה ללשכת ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי" (ראה: המ' 578/78 יוסף עזראנ'"מרבק" תעשיות בע"מ (1970), פ"ד לג(1) 70).

מעת שקיים פסק דין לטובת בעל דין, כל טענה שניתן היה להעלותה,עובר למתן פסק הדין, מקומה לא יכירנה בהליכי ההוצאה לפועל. הלכה זו נגזרת מאופי תפקידו של מוסד ההוצאה לפועל, כזרוע ביצועית של בתי המשפט, במובחן מתפקידם של בתי המשפט כערכאה דיונית ופוסקת (ע"א 4098/98 האחים אדרי קבלני בנין והנדסה (1995) בע"מ נ' שותפות גני הר נוף (לא רשומה) ע"י שותפותיה, דינים מחוזי, כרך לב(4), 643).

9. זאת ועוד. על פי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, טענת "פרעתי" אינה מוגבלת בזמן, וזכות הפניה אל ראש ההוצאה לפועל מכוחו, יכול שתיעשה בכל מועד שהוא, לאחר מתן פסק הדין והיא מנקה את החייב מן החוב, יהא אשר יהא תאריכו (דברי כב' הנשיא י' זוסמן בבר"ע 87/72 אלבוים נ' אפשטיין, פ"ד כ"ו(2) 145). ברע"א 9302/02 בנק ירושלים בע"מנ'גורדון ליעד, פ"ד נ"ז(5) 72 נקבע כי אין להשתיק חייב בטענתו כי פרע את חובו, כולו או מקצתו, אחרי שניתן פסק הדין נגדו, בין לפני שננקטו נגדו הליכי ההוצאה לפועל ובין במהלכם, כאשר הזוכה ממשיך בהליכים. החייב, רשאי אפוא, לטעון טענת "פרעתי" בכל זמן אחרי שניתן פסק הדין, או אחרי שהומצאה לו בקשת הזוכה לביצוע שטר.

10. בנוסף, לפי סעיף 20 לחוק ההוצאה לפועל, במידה וניגבו מהחייב סכומים מעל לחוב הפסוק, או ששולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, אין לראות בהוראה של ראש ההוצאה לפועל, להשיב כספים למבקשים, משום פגיעה בעיקרון של סופיות הדיון, או משום סתירה להחלטת בית המשפט בנידון.

11. לפיכך, טענות המבקשים כי המשיבה גבתה סכומים ביתר, מעבר לחוב הפסוק וכי הם פרעו את חובם, צריכות להידון בפני כב' ראש ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט (ראה: ע"א 2871/98 גניזדוביץ אוריאל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ תק-על 2000(2), 715; בר"ע 135/81 ענבר נ' ענבר, פ"ד לו(1) ובספרו של ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל – הליכים והלכות, מהדורה שישית, עמ' 753).

12. לאור זאת, הסמכות להכריע בטענת "פרעתי" ובגביית יתר, מסורה לסמכותו הבלעדית של ראש ההוצאה לפועל ואין מקומן להידון בבקשה לסעד הצהרתי.

13. לפיכך, אני דוחה את הבקשה למתן פסק דין הצהרתי. הרשות בידי המבקשים, לפנות ללשכת ההוצאה לפועל על פי הוראות הדין, על מנת למצות את זכויותיהם הנטענות, בגין גביית יתר .

14. המבקשים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בגין הליך זה בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.

15.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. טענת פרעתי שיק

  2. טענת פרעתי שטר

  3. טענת פרעתי פגרה

  4. טענת פרעתי תצהיר

  5. טענת פרעתי סמכות

  6. טענת פרעתי שטרות

  7. טענת פרעתי חלקית

  8. טענת פרעתי מזונות

  9. טענת פרעתי קיזוז

  10. טענת פרעתי משכנתא

  11. טענת פרעתי סעיף 19

  12. טענת פרעתי מסמכים

  13. טענת פרעתי סדר דין

  14. טענת פרעתי התיישנות

  15. התיישנות טענת פרעתי

  16. טענת פרעתי ביצוע שטר

  17. טענת פרעתי נטל הראיה

  18. טענת פרעתי או התנגדות

  19. טענת פרעתי נטל ההוכחה

  20. טענת פרעתי חוב מזונות

  21. טענת קיזוז בטענת פרעתי

  22. טענת פרעתי במשפט העברי

  23. טענת פרעתי חוסר תום לב

  24. טענת פרעתי הוצאה לפועל

  25. טענת פרעתי מימוש משכנתא

  26. המועד להגשת טענת פרעתי

  27. טענת פרעתי הודאה והדחה

  28. טענת פרעתי מעשה בית דין

  29. אי קיום דיון בטענת פרעתי

  30. טענת פרעתי עיכוב הליכים

  31. התנגדות לביצוע שטר פרעתי

  32. טענת פרעתי לפני פסק הדין

  33. טענת קיזוז במסגרת טענת פרעתי

  34. המועד להגשת בקשה בטענת פרעתי

  35. טענת פרעתי פסק דין בהעדר הגנה

  36. התנגדות לביצוע שטר טענת פרעתי

  37. טענת פרעתי התנגדות לביצוע שטר

  38. טענת פרעתי אינה מוגבלת אך ורק לטענה המצומצמת של פירעון החוב

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון