טענת שיק גנוב


1. רקע עובדתי:

התובעת הגישה תביעה נגד אולימפיק טי וי בע"מ (להלן: "אולימפיק"), בנק המזרחי ובנק דיסקונט על סך 72,400 ₪.
מתצהיר העדות הראשית של התובעת (סעיף 17) השתמע, כי לטענתה, סכום התביעה גבוה יותר, אולם כתב התביעה לא תוקן.

אגרת ביהמ"ש שולמה לגבי סכום של 72,400 ₪ בלבד וסכום התביעה בעינו עומד.

2. התובעת ניהלה חשבון בנק, בבנק המזרחי, סניף יהוד.

אולימפיק ניהלה חשבון בנק, בבנק דיסקונט, סניף יהודה הלוי בתל אביב.

3. המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לשיק על סך 72,400 ₪ שמועד פרעונו 24/2/2004 (להלן: "השיק").

4. השיק הופקד בחשבון התובעת בבנק המזרחי. התובעת נתנה הוראת ביטול באשר לאותו שיק (מועד מתן הוראת הביטול שנוי במחלוקת), והשיק הוחזר בתחילה בשל הוראת ביטול.

לאחר מכן, הוצג השיק פעם נוספת ונכתב עליו "הצ'ק גנוב".

התובעת טענה, כי השיק נגנב ממנה, וכי נתנה הוראת ביטול במועד ועל כן בנק המזרחי לא היה רשאי להציג את השיק לפרעון.

בנק דיסקונט עמד על כך, שהשיק יוצג לפרעון כיון שהוראת הביטול ניתנה רק ביום 26/2/2004 ולא עד לתום יום העסקים של ה- 25/2/2004.

5. ביום 3/3/2004 הגישה התובעת המרצת פתיחה 2002982/04 נגד הנתבעים בתביעה דנן, וביקשה בין היתר להצהיר, כי אולימפיק לא רשאית להפרע בגין השיק, וכי בנק המזרחי ובנק דיסקונט מנועים מלכבד את השיק ו/או להציגו לפרעון.

ביום 14/3/2004, כאשר התקיים דיון בענין צו המניעה, נמחקה התובענה ללא צו להוצאות.

6. ביום 16/3/2004, כיבד בנק המזרחי את השיק, והוא נפרע לחשבונה של אולימפיק בבנק דיסקונט.

7. אולימפיק לא הגישה כתב הגנה וניתן נגדה פס"ד במעמד צד אחד ביום 6/12/2004.

8. תמצית טענות התובעת:

א) השיק הוצג לפרעון ביום 24/2/2004. ביום 25/2/2004 פנתה אליו פקידת בנק המזרחי והודיעה לו שיקים, וביניהם השיק נשוא התביעה הגיעו לפרעון.


מנהל התובעת הודיע לה שהשיק גנוב ויש לבטלו. פקידת הבנק התנתה אי החזרת השיק בטענת "א.כ.מ." בהפקדת 100,000 ₪ ואכן הופקד סכום זה. הוראת ביטול בכתב נשלחה בפקס למחרת היום.

ב) בשל מחדל של פקידת בנק המזרחי לא בוצעה בפועל הוראת ביטול השיק שניתנה טלפוני, והשיק הוצג לפרעון תוך טענה שהוראת הביטול ניתנה באיחור – אך בפועל הוראת הביטול ניתנה במועד.

ג) בנק דיסקונט עשה עושר ולא במשפט ופעל בחוסר תום לב בכך, שהציג לפרעון שיק שידע כי הוא גנוב.

ד) בנק המזרחי הפר ההסכם בינו ובין התובעת, פעל בחוסר תום לב, הפר את חובת האמון והזהירות כלפי התובעת.

ה) התובעת טענה, כי הבנקים כפו עליה לפרוע את השיק שלא כדין, עשקו וגזלו אותה והתרשלו כלפיה וכן טענה, כי השיק על פי מראהו אינו תקין ועל כן לבנק המזרחי לא היתה יכולה להיות כל אחיזה בו. (סעיף 17.8 לכתב התביעה).

9. יצוין, כי בכתב התביעה נטענו טענות נגד הנתבעים 1 – 2 בלבד, ולא נגד הנתבע 3. ב"כ הנתבע 3 – בנק דיסקונט בסיכומיה ציינה, כי למעשה אין כל עילת תביעה נגד הנתבע 3. באופן טכני – הצדק עימה, אך נראה, כי מדובר בטעות סופר בכתב התביעה ועל כן, אתייחס לטענות לגופו של עניין.

10. תמצית טענות בנק המזרחי:

א) הבנק הכחיש את טענות התובעת וטען בין היתר, כי השיק הוצג לראשונה ביום 25/12/2003, אך כיוון שהוא הוצג כחודשיים טרם זמנו, הבנק החזיר אותו מסיבה טכנית.

קיומו של השיק הופיע בדפי החשבון שקיבלה התובעת, ולמרות זאת, התובעת לא טענה כל טענה באשר לאותו שיק, כולל: טענת גניבה.

ב) ביום 24/2/2004 הוצג השיק לפרעון במועד. פעולה זו נראתה במחשבי הבנק ביום 25/2/2004.

ביום 25/2/2004 צלצל מנהל התובעת לבנק, בשיחה שגרתית באשר למצב חשבונו. מנהל התובעת עודכן בדבר יתרת החובה. ונאמר לו, כי שיק על סך 72,400 ₪ הוצג לפרעון באותו יום, ואם הוא רוצה שהשיק יכובד – עליו להפקיד כסף בחשבון, שאם לא כן – יוחזר השיק בטענת "א.כ.מ.".

מנהל התובעת שאל אם מדובר בשיק לפקודת אולימפיק ולא טען כלל, כי השיק גנוב, אלא טען, שסיכם עם אולימפיק שהשיק לא יופקד לפרעון, ואמר כי יברר עד סוף היום מה קורה עם אותו שיק ויודיע אם לבטלו.

מנהל התובעת לא הודיע באותו יום אם לבטל את השיק, והפקיד סך 100,000 ₪.

ג) ביום 26/2/2004 בשעות הצהריים, כאשר סניף הבנק היה סגור, שלחה התובעת פקס עם הוראת ביטול, וגם אז לא טענה, כי השיק גנוב.

הוסבר למנהלת התובעת, כי השיק כבר הוצג לפרעון והוראת הביטול ניתנה באיחור, והביטול הוא בתנאי שבנק דיסקונט יסכים לכך.

בנק המזרחי החזיר השיק ביום 26/2/2004 לאחר שקיבל את הוראות הביטול, והורה על החזרתו ביום 29/2/2004 לאחר שמנהל התובעת הביא אישור על תלונה שהגיש במשטרה בדבר גניבת שיק ואז הוסיף הכיתוב על השיק "השיק גנוב".


ד) השיק כובד ביום 16/3/2001, לאחר שמנהל התובעת הודיע למנהל סניף בנק המזרחי, כי יש הסכמה בינו ובין אולימפיק להצגת השיק.

הבנק פעל כדין בהתאם למוסכם עם הלקוח ובהתאם להוראות כל דין.

11. תמצית טענות בנק דיסקונט:

א) השיק הוצג לפרעון, כיוון שהוראת הביטול ניתנה באיחור ובניגוד לתקנות המסלקה.

ב) בנק דיסקונט פעל כדין ובתום לב בהצגת השיק לפרעון. נסיבות הפקדת השיק לא עוררו חשד ולא היו צריכים לעורר חשד ולא פעל ברשלנות.

ג) בנק דיסקונט לא גרם כל נזק לתובעת.


12. בנק דיסקונט שלח הודעת צד ג' לאולימפיק ולבנק המזרחי.

13. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להדחות נגד הנתבעים 2 – 3 מהנימוקים כדלקמן:

א) המחלוקת האמיתית בתיק היא עובדתית ולא משפטית.

השאלה היא:האם ביום 25/2/2004 נתן מנהל התובעת בטלפון הוראת ביטול לשיק, או שמא נתן לראשונה הוראת ביטול ביום 26/2/2004.

על פי תקנות המסלקה (צורפו כנספח ד' לתצהיר מטעם בנק דיסקונט) ניתן ליתן הוראת ביטול לשיק רק עד תום יום עסקים אחד – מיום בו הוצג הממסר.

הן העדים מטעם בנק המזרחי והן העד מטעם בנק דיסקונט אישרו זאת, והתובעת לא סתרה נתון זה.

הודעת הביטול בכתב נשלחה לבנק המזרחי רק ביום 26/2/2004 סמוך לשעה 15:00.

כלומר – לאחר תום המועד למתן הודעת ביטול עפ"י תקנות המסלקה.

אלא שמנהל התובעת טוען, כי ביום 25/2/2004, כלומר בתוך המועד עפ"י תקנות המסלקה, הוא נתן הוראת ביטול טלפונית, כפי שנהג לעשות מספר פעמים קודם לכן.

ב)מחלוקת עובדתית נוספות היא, האם ביום 25/2/2004 או 26/2/2004 הודיע מנהל התובעת לפקידת בנק המזרחי כי השיק גנוב.

שכן, אם באותו מועד ידעה הפקידה כי השיק גנוב, אזי מתבקש היה לנקוט במשנה זהירות ולא לכבדו.

ג) עדיפה בעיניי גרסתם העובדתית של העדים מטעם בנק המזרחי, ועדותם בעל פה נתמכת במסמכים בכתב שצורפו הן על ידי התובעת והן על ידם.

השיק נשוא התביעה לא התגלה לראשונה לתובעת ביום 25/2/2004 אלא בחודש דצמבר 2003 כאשר הוצג לפרעון טרם זמנו.

קיומו של השיק מופיע בדפי החשבון של התובעת (נספח ו' לתצהיר הבנק) והוא חזר בציון "החזר שיק טכני".

מנהל התובעת אישר בחקירתו הנגדית, כי כל יום הוא קיבל בפקס מהבנק את דפי החשבון, והוא זה שניהל את חשבונות התובעת ואחת לשבוע לערך, הוא ביצע התאמות בין דפי החשבון ובין השיקים שהתובעת נתנה. (עמ' 14 לפרוטוקול).


למרות זאת, לטענתו, הוא לא שם לב לכך ששיק על סך 72,400 ₪ חזר ביום 24/12/2003 וגם לא טרח רק לבדוק מדוע חזר השיק ולמי נתן אותו.

עם כל הכבוד, אין ביכולתי לקבל טענה זו.

שיק על סך 72,400 ₪ הוא שיק בסכום גבוה, בהתחשב בשיקים שנהגה למשוך החברה התובעת, וניתן לראות זאת בדפי החשבון (נספח א' לתצהירי בנק המזרחי). קשה לי להניח, ואינני מאמינה לכך, כי דווקא שיק זה חמק מעינו של מנהל התובעת, אשר קיבל מידי בוקר עדכון של דפי חשבון והוא זה שביצע באופן אישי בתובעת התאמות בין דפי הבנקים והשיקים.

ד) מקובלת עלי עדותה של גב' קופרשטוק ולפיה ביום 25/2/2004 מנהל התובעת הוא זה שהתקשר אליה על מנת לערוך בירור שגרתי של מצב חשבונו, והיא אמרה לו, כי הגיע לפרעון מספר שיקים וחשבונו בחריגה ניכרת מהמסגרת המאושרת.

כאשר ציינה בפניו, כי יש גם שיק על סך 72,400 ₪, הוא מייד ידע כי מדובר בשיק שנתן לאטלנטיק ורק טען, כי סוכם בינו ובין מנהל אטלנטיק שהשיק לא יוצג לפרעון, ועל כן עליו לערוך בירור.

הגב' קופרשטוק לא הבינה, כי מדובר בהוראת ביטול ואף לא היתה אמורה להבין זאת. מנהל התובעת רצה לערוך בירור באשר לשיק ורק לאחר שערך את הבירור, הוא יידע אם לכבד את השיק, אם לאו.


הגב' קופרשטוק לא היתה צריכה להבין כי השיק גנוב לטענת מנהל התובעת, ואף מהתנהגותו של מנהל התובעת לא ניתן היה להבין זאת באותו מועד.

ה) ביום 26/2/2004 בשעה 14:45 נשלחה הודעת ביטול בכתב לבנק ובה נכתב:

"אבקש לבטל צ'ק על סך 72,400 שלא הגיע בחתימת ידי. וכן עסקה מבוטלת...".

כלומר – אין כל טענה בדבר גניבה. וכן יש איזכור מפורש של עסקה שהיתה בין התובעת ואטלנטיק והיא בוטלה.

השיק הוחזר בציון שחתימת המושך אינה בסדר, ורק כעבור מספר ימים, כשמנהל התובעת הביא אישור על הגשת תלונה למשטרה הוסף הכיתוב על השיק "השיק גנוב".

יצוין, כי מנהל התובעת כלל לא ביקש להוכיח במסגרת שמיעת הראיות בתיק, כי השיק לא בחתימתו, ואישר בחקירה הנגדית, כי היו במשרד התובעת שיקים חתומים שלו.

ו) ב"כ הנתבעים טענו ובצדק, כי אדם שגונבים ממנו שיק בסכום כזה, אמור להתפנות מכל עיסוקיו ולבוא באופן מיידי לבנק על מנת לבדוק באיזה שיק מדובר ו/או אם הוא סבור שהשיק גנוב, עליו להגיש מיידית תלונה למשטרה ולא להמתין למשלוח הודעת ביטול בכתב רק למחרת השיחה עם פקידת הבנק, ולבוא לסניף בפועל רק לאחר מכן ולהגיש תלונה במשטרה רק בחלוף מספר ימים.

נתונים אלו, מחזקים את גרסת הגב' קופרשטוק ולפיה מנהל התובעת כלל לא סבר בתחילה שמדובר בשיק גנוב וידע היטב שמדובר בשיק שניתן לאולימפיק.

ז) הגב' קופרשטוק אף ציינה, כי לאחר שנשלחה ע"י התובעת הוראת הביטול הגיע מנהל התובעת לבנק והודה בפניה שהוא משך את השיק וכי השיק בחתימתו, והוסיף כי הורה על ביטול השיק, כי הוא הופקד בניגוד לסיכום בינו ובין אולימפיק.

ח) ב"כ התובעת טען, כי הבנק היה צריך להביא לעדות פקידה בשם רותי, ומשלא הביאה לעדות, יש להפעיל את החזקה ולפיה, המנעות מהבאת ראיה מקימה את החזקה ולפיה אותה עדות היתה פועלת לרעתו של הבנק (ראה לענין זה: קדמי על הראיות, חלק שלישי בעמ' 1648 ואילך).

אלא שבמקרה דנן, לא היה צורך להביא לעדות את הפקידה רותי, שלא נכחה בבנק ביום 25/2/2004 ולא שוחחה עם מנהל התובעת באותו יום.

וכפועל יוצא מכך – לו היתה מובאת לעדות, היתה עדותה בגדר עדות שמיעה.

ט) מנהל סניף הבנק מר דוד רטיג ציין בסעיף 16 לתצהירו:

"למען שלמות התמונה אציין שבתקופת הביניים הועבר סכום הצ'ק, שנסיבות משיכתו והצורך בכיבודו היו במחלוקת בין התובעת לנתבעת 1, לחשבון חייבים וזכאים (חו"ז) בבנק, וזאת בהסכמתו המלאה ובידיעתו של מנהל התובעת. כל טענה אחרת אינה אמת...".

בחקירתו הנגדית הבהיר, כי היתה לו שיחה עם מנהל התובעת, כשבועיים לאחר המועד שבו הוצגו השיקים לפרעון בתחילה, ומנהל התובעת אמר לו שאין יותר תביעה שהוא הגיש ושהשיק ישולם (עמ' 26 לפרוטוקול) ובסופו של דבר מנהל התובעת אישר לו לכבד את השיק (עמ' 30 שורה 22 לפרוטוקול).

ב"כ התובעת תמה, כיצד לא נכתבו דברים כה חשובים בתצהיר העדות הראשית של מר רטיג, ומר רטיג ציין, כי הדברים שאמר בעדותו הם עובדה קיימת, גם אם לא נכתבו בתצהיר.

חיזוק לגרסתו זו נמצא בעדותו של המצהיר מטעם בנק דיסקונט, אשר לא נכח באולם בזמן חקירתו של מר רטיג, וכאמור לא ראה את טענתו של רטיג בכתובים קודם לכן, והוא ציין במפורש, כי מנהל סניף בנק המזרחי אמר לו כי ניתן לכבד את השיק בהתאם להנחיה של הלקוח - מנהל התובעת (עמ' 35 שורה 13 לפרוטוקול), וכי דברים אלו נאמרו לו בזמן אמת כלומר – בטרם נפרע השיק בפועל. מעדותם עלה, כי ניתן היה להבין שהשיק מכובד בהסכמה ואין לגביו כל מחלוקת.

י) עדויות אלו אמינות בעיניי.

פקידי הבנק כלל לא היו אמורים לחשוב במועד בו נפרע השיק בפועל (16/3/2004) כי עדיין יש מחלוקת על השיק.


המרצת הפתיחה הוגשה ביום 3/3/2004 ונמחקה ביום 14/3/2004 מבלי שפקידי הבנק נדרשו באותה עת להעיד בתיק.

המרצת הפתיחה נמחקה. מנהל התובעת אישר למנהל סניף בנק המזרחי לכבד את השיק ובכך סברו הבנקים, כי בא הקץ למחלוקת.

איש מטעם הבנקים לא חשב ברצינות באותו מועד, כי מדובר בשיק גנוב והם יכלו להבין זאת גם ממנהל התובעת.

י"א) יצוין, כי בנק דיסקונט זימן לעדות מטעמו את אלי יהודה שהיה הבעלים של חברת אולימפיק ובעל זכות החתימה הבלעדי בחשבון הבנק של אולימפיק בבנק דיסקונט (עמוד 37 לפרוטוקול).

מר אליהו יהודה אמנם טען, כי הבעלים האמיתי של אולימפיק היה אחד בשם בוכריס אך אישר, כי רק הוא היה הבעלים הרשום של החברה ובעל זכות חתימה בה.

הוא עבד באולימפיק כנהג משאית ושיווק סחורה ללקוחות של אולימפיק וביניהם גם שיווק סחורה לתובעת.

מר יהודה ציין, כי אולימפיק מכרה סחורה. קיבלה שיקים מלקוחות. ואישר, כי מר פס - מנהל סניף בנק דיסקונט התקשר אליו פעם או פעמיים לגבי השיק נשוא המחלוקת, אך לא זכר בדיוק מה שאל אותו מר פס וציין, שהוא לא ידע כי "השיק גנוב אם הוא גנוב". (עמוד 39 שורה 29 לפרוטוקול).

והוסיף ואמר, כי רק בבוקר הדיון הוא שמע לראשונה שהשיק גנוב "אם הוא גנוב".

כלומר – מנהל סניף בנק דיסקונט פנה אליו בזמן אמת ודיבר איתו ואמר שיש בעיה כלשהי עם השיק ומר יהודה אמר למר פס, כי הוא יבדוק את הענין.

מר יהודה התקשר למר בוכריס אשר הבטיח לבדוק את הענין ולטפל בו (עמוד 41 שורות 9 – 11 לפרוטוקול).

מכל מקום, כאשר נשאל מר יהודה, אם הוא לא אמר למר פס שהשיק ניתן בגין סחורה, הוא השיב: "השיק הזה ניתן בגין סחורה" (עמוד 41 שורות 12 - 15 לפרוטוקול).

י"ב) ב"כ התובעת ניסה להציג בפני מר יהודה מצג ולפיו מר בוכריס ביצע עוקץ והתקיימו נגדו חקירות משטרה שונות אך התובעת לא הביאה כל ראיות לכך ומר יהודה טען, כי מר בוכריס לא עשה כל עוקץ.

חברת אולימפיק נוהלה במשך שלוש שנים והוא לא יודע על דבר מה לא כשר שעשה מר בוכריס (עמוד 41 לפרוטוקול).

מכל מקום, מר יהודה אישר, כי אולימפיק סיפקה סחורה לתובעת. מנהל התובעת אישר בחקירתו הנגדית, כי התובעת ביצע העסקאות מול אולימפיק וכאשר נשאל אם יכול להיות שהיו לו עסקאות עם אולימפיק עד סוף דצמבר 2003 (המועד בו הוצג השיק לראשונה טרם זמנו), הוא השיב כי יכול להיות שהיו לו עסקאות איתם עד אותו מועד. (עמוד 15 שורות 21 – 24 לפרוטוקול).

כלומר – אין מדובר בשיק שהיה צריך לברר לכאורה מי הגנב אלא מנהל התובעת הכיר יפה את אולימפיק ולו היה סובר כי מדובר באמת בשיק גנוב, כי אז היה מתבקש ממנו להודיע על ביטול השיק בטענה שהוא גנוב עוד בחודש דצמבר 2003, עת הוצג השיק לראשונה לפרעון, והוחזר כיון שהוצג טרם זמנו.

כמו כן היה מצופה ממנו ליתן הוראת ביטול ברורה ביום 25/2/2004 או למצער, כאשר נתן הוראת ביטול בכתב ביום 26/2/2004, היה צריך לציין כי מדובר בשיק גנוב.

תשובתו בחקירה הנגדית ולפיה הוא הלך למשטרה רק אחרי חמישה ימים כיון שהוא רצה לברר מי הגנב (עמוד 16 שורה 24 לפרוטוקול), נשמעת לא רצינית בהתחשב בכך שהוא בהחלט ידע מי זו אולימפיק ומי ניסה להציג את השיק לפרעון.

י"ג) לסיכומו של ענין זה:

התובעת לא הוכיחה כלל כי מדובר בשיק גנוב. כמו כן לא הוכיחה, כי היא נתנה הוראת ביטול לשיק ביום 25/2/2004.

הוראת הביטול התקבלה לראשונה בבנק ביום 26/2/2004 ומועד זה הוא כבר מועד שעל פי תקנות המסלקה, רשאי היה בנק דיסקונט לסרב לקבל את הוראת הביטול, וכך עשה.

לא היה כל חוסר תום לב מצד בנק דיסקונט בכך, שהוא ביקש לקיים אחר המועדים שנקבעו בתקנות המסלקה. הלקוח שלו נתן אישור לכבד את השיק. הוראת הביטול ניתנה באיחור. הן פקידי בנק המזרחי והן מנהל בנק דיסקונט
לא סברו ברצינות, כי מדובר בשיק גנוב ועל כן השיק כובד כדין ולא היה כל פגם בכך.

14. באשר לטענת ב"כ התובעת ולפיה השיק לא היה תקין על פי מראהו ולפיכך הבנק היה צריך שלא לכבדו, ללא קשר להוראת ביטול של הלקוח:

א) לא מצאתי בטענה זו כל ממש בנסיבות הקיימות.

הבנק אשר מבצע את הבדיקה החזותית של שיק שמוצג לפרעון, היה בנק המזרחי.

הגב' קופרשטוק יידעה את מנהל התובעת באשר לאותו שיק והוא אף הפקיד 100,000 ₪ על מנת לא לחרוג מהמסגרת.
לא היה מדובר בשיק שיש בו שיבושים על פניהם כפי שטוען ב"כ התובעת.

התביעה שבפני אינה תביעה שטרית שבמסגרתה מבקש בנק להפרע משיק בטענה כי הוא אוחז כשורה על פי סעיף 28 פקודת השטרות [נוסח חדש].

בתביעה שטרית כזו, צריך היה הבנק להוכיח, שבאותו מועד שהוא קיבל את השיק היה השיק/השטר שלם ותקין לפי מראהו.

אלא במקרה דנן, מדובר בשיק שהוצג לפרעון. פקידת הבנק ומנהל התובעת שוחחו על שיק זה, כך שהגב' קופרשטוק ידעה שמנהל התובעת יודע במה מדובר, ואף מנהל התובעת דאג לכך, שיהיה כיסוי לאותו שיק והפקיד בבנק באותו יום 100,000 ₪.

הגב' קופרשטוק ציינה, כי לא בכל מקרה שבו שם הנפרע לא מתאים לשם המסב במדויק הם מחזירים את השיק ומדובר בכל מקרה לגופו של ענין, ואישרה כי מבחינתה השיק נבדק והיה תקין.

ב) בנסיבות המקרה דנן, לא היה הכרח מצד הבנק שלא לכבד את השיק בשל השמטת המילים "טי וי" משם הנפרע וגם העובדה שמדובר בשיק משורטט לא צריכה לעורר חשד.

מנהל התובעת ידע על קיומו של השיק ולא טען טענות אלו בפני הפקידה וממילא הפקידה לא היתה צריכה מיוזמתה וללא הוראת ביטול לחלל את השיק.

15. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להדחות וכפועל יוצא מכך, דין הודעת צד ג' להדחות.

ב) התובעת תשא בהוצאות הנתבעים 2, 3 ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ כולל מע"מ לכל אחת (סה"כ 24,000 ₪ כולל מע"מ).

ג) אין מקום לחייב בהוצאות בגין הודעת צד ג'.

ד)



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות שיק

  2. טענת שיק גנוב

  3. ביטול שיק שנגנב

  4. ביטול עסקה בשיק

  5. ביטול שיק שהוסב

  6. התיישנות בשיקים

  7. אי פרעון שיק דחוי

  8. השלמת פרטים בשיק

  9. התיישנות שיק שחזר

  10. התיישנות שיק שחולל

  11. ביטול שיקים שכר דירה

  12. חובת הבנק לפרוע שיק

  13. ביטול שיק דחוי שהופקד

  14. ביטול שיק דחוי בהסכמה

  15. התיישנות גביית שיקים

  16. התיישנות שיקים חוזרים

  17. ביטול עסקת ניכיון שיקים

  18. ביטול מניין שיקים שסורבו

  19. ביטול שיק אי השלמת עבודות

  20. הנטל להוכיח כי השיקים נגנבו

  21. שיקים שנמסרו בין שני צדדים קרובים לעסקה

  22. טענת ההגנה היחידה של הנתבע היא כי חתם על השיקים תחת אילוץ וכפייה

  23. שיק בטחון שאם יוטלו קנסות ו/או דוחות בתקופה בין מכירת הרכב עד העברת הבעלות

  24. תביעה בגין סירוב הבנק לפרוע במזומן שיק המשוך מחשבון לקוחו של הבנק ואשר הוסב

  25. החזרת שיק שנמשך מהבנק בסכום של 4,600 ש"ח ובגינו חוייב החשבון בסך של 46,000 ש"ח

  26. התובע טוען כי בגין העבודות שהזמין הנתבע מסר לו הנתבע שיקים וחלק מאותם שיקים לא נפרע

  27. הנתבעת טענה כי לא חתמה על השיקים, לא כתבה ולא מסרה אותם וכי מדובר בשיקים גנובים ומזויפים

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון