אי ניהול ספרים


1. הבקשות שבפניי הן בקשות לדחיית תשלום קנס על אי ניהול ספרים, אשר הוטל על המערערת, לטענתה, לפי סעיף 95(א) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 (להלן: "החוק").

בבקשה נאמר כי המערערת הגישה ערעור על החלטות המשיב שלא להכיר במס תשומות; להטיל על המערערת כפל קנס לפי סעיף 50(א)(1) לחוק ולפסול את ספריה.

יש לציין כי שני הערעורים המצויינים בכותרת מתייחסים לתקופות שונות בשנת 2004, אולם נושא הערעור זהה בשני הערעורים. לאור זאת, תתייחס ההחלטה ביחד לשני הבקשות לדחיית תשלום הקנס.

לבקשות המקוריות לא צורף תצהיר.

2. בתגובת המשיב נאמר כי החלטת המשיב לפסול את ספרי המערערת מבוססת על ליקויים מהותיים שהתגלו בניהול ספרי המערערת: אי ניהול ספרי מלאי; אי ניהול ספר הובלות; אי ניהול רשימת מלאי לסוף שנה; סטייה מהותית בניהול שוברי קבלה.

בנוסף, וללא כל קשר לליקויים לעיל, החליט המשיב לפסול את ספרי המערערת גם מן הטעם שממצאי הביקורת מעידים על קיזוז חשבוניות שהוצאו לה שלא כדין.

מכאן, עולה כי פסילת ספרי המערערת נובעת בראש ובראשונה בשל סטייה מהותית מהוראות ניהול פנקסים.

בגין החשבוניות שהוצאו שלא כדין, הוציא המשיב שומת תשומות וכפל מס. אולם, הבקש הנוכחית מתייחסת לעניין הקנס בגין אי ניהול ספרים בלבד.

המשיב הפנה להוראות סעיף 95(ג) לחוק, אשר קובעות מפורשות כי גביית הקנס איננה נדחית בשל הגשת ערעור.

בימ"ש לא ייעתר לבקשת דחייה אלא אם המבקש הצביע על נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו זאת.

על בימ"ש לשקול את סיכויי הזכייה בערעור ואת יכולת המבקש להיפרע מן המשיב.

המערערת לא הציגה ראשית ראייה המעידה על סיכוייה בערעור וטענה באופן כללי כי יש לה נימוקים טובים לקבלת הערעור.


אין גם כל חשש כי אם תזכה המערערת בערעור לא תוכל לקבל חזרה את הכספים אשר שולמו על ידה.

3. בעקבות החלטת בימ"ש מיום 18.5.06 הוגשו תצהירי המערערת אשר תמכו בבקשות.

בשני התצהירים אשר תמכו בשתי הבקשות, נאמר כי המערערת עוסקת בסחר גרוטאות. המערערת רוכשת מספקים שונים גרוטאות ומוכרת אותם לסוחרי גרוטאות אחרים.

המערערת גם טענה כי פעילות ההובלה היתה זניחה.

עוד נאמר כי בשל קשיים כספיים הפסיקה החברה את פעילותה באפריל 2004.


המערערת תיארה את התקשרותה לעניין מלאי הגרוטאות. לטענתה היא פנתה לספקים השונים מהם רכשה את הגרוטאות לאחר שאדם בשם רפי אלקיים יצר עימה קשר, וטען כי יש לו מלאי של גרוטאות ברזל המצוי במגרשים שונים באיזור הדרום.

מנהל המערערת טען בתצהירים כי דרש מאותו אלקיים מסמכים לגבי הספקים. הוצגו לו אישורים על ניכוי מס במקור ואישורים על ניהול ספרים הערוכים על שם הספקים השונים.

אישורים אלה התייחסו הן למלאי מתכות והן לסולר אשר סיפקו למערערת ספקי סולר באמצעות אותו אלקיים.

כאשר זומן לחקירה נדהם מנהל המערערת לשמוע מאת אנשי מע"מ בב"ש, כי אלקיים נוכל ואיננו רשאי להוציא חשבוניות, לא מטעם ספקי המתכות ולא מטעם ספקי הסולר.

באשר לניהול הספרים נאמר כי החברה מנהלת את חשבונותיה לפי שיטת חשבונאות כפולה וכי כל רכישה נרשמה בכרטסת המכירות.


עם זאת, מאחר והפסולת מועברת באותו יום ללקוחות השונים, לא היה לחברה מלאי.

החברה איננה עוסקת בהובלות אלא לעתים בלבד.

4. לאחר שהוגשו התצהירים הוסיף המשיב וטען, מעבר לטיעוניו לעיל, כי עיון באמור בתצהירים מלמד כי המערערת מודה שלא ניהלה ספר הובלות ולא ניהלה ספר תנועת מלאי.

אין רלוונטיות בעניין חובת ניהול ספרים לשאלת היקף המחזור מההובלות, או לשאלת היקף המלאי או משך הזמן שהמלאי נמצא בבעלות המערערת, מכל מקום היתה חובה לנהל ספרים.

מכאן, עולה כי קיים סיכוי נמוך לזכות בערעור.

בתגובה לתשובה זו שבה וטענה המערערת כי לא החזיקה מלאי של פסולת ברזל וכי כל רכישה היתה מועברת באותו יום. לכן, לא היתה לה חובה לערוך רשימת מלאי או לנהל ספר תנועת מלאי.

המערערת חזרה וטענה כי אמנם לא ניהלה ספר הובלות באופן פורמלי, אך קיים לכך תחליף.

מכאן עולה לטענתה כי לא קיימת סטייה מהותית לניהול הספרים.

בכל מקרה, מדובר בעיסוק לוואי שכן ההובלות הן בסך של 370,000 ₪ לעומת 9 מליון ₪ בסחר במתכות.

המערערת טענה כי העילה העיקרית עליה התבסס המשיב בפסילת הספרים, היה קיזוז חשבוניות מס שלא כדין.

משקבע המחוקק כי הגשת הערעור מעכבת את גביית המס, הרי שיש גם לעכב את גביית הקנס בגין החשבוניות לגביהן נטען כי הן הפיקטיביות.

5. אינני רואה כל מקום לקבל את הבקשה.

סעיף 95(ג) לחוק קובע מפורשות כי הגשת ערעור אינה דוחה את תשלום הקנס, אלא אם החליט בימ"ש אחרת. זאת בשונה מהוראת החוק הקיימת בסעיף 95 (א), לפיה מי שהגיש ערעור רשאי שלא לשלם את המס השנוי במחלוקת כל עוד לא הסתיים הערעור.

לכן, אין בעובדה כי הערעור מתייחס הן לשומת העסקאות והן לקנס אשר הוטל על המבקשת בגין אי ניהול הספרים, כדי לקבוע מבחן זהה לשני הנושאים.

מקובלת עלי גם עמדת המשיב, על פיה במקרה הנוכחי אין זהות בעילות לעניין שומת העסקאות והטלת הקנס.

עילת הפסילה, כפי שהיא עולה באופן מפורש מהודעת המשיב אשר צורפה על ידי המערערת לשני הערעורים, מתייחסת לאי ניהול ספרים או ניהול בסטייה מהותית מהוראות התקנות.

יתרה מזאת, בהחלטת המשיב צויין במפורש כי גם ניהול מערכת החשבונות לפי שיטת החשבנאות הכפולה, אשר בה מצאה המערערת תשובה לטיעוני המשיב באשר לאי תקינות ניהול הספרים, איננה קבילה ונוהלה בסטייה מהותית.

כך נאמר גם באשר למערכת החשבונות שבספר התקבולים והתשלומים ותיק תיעוד חוץ.


עילות אלה לפסילת הספרים, אינן זהות לעילה אשר עמדה בבסיס שומת התשומות, אשר נסובה על הוצאת חשבוניות פיקטיביות.

לאור זאת, אין מקום לטענת המערערת כי הסיבה האמיתית להטלת הקנס היא דווקא החשבוניות הפיקטיביות ולא הסטייה המהותית מניהול הספרים.

התוצאה היא כי אין מקום להלכה אשר קבעה שמקום בו העילה שעמדה בבסיס הקנס זהה לעילה שעמדה בבסיס השומה, יש לעכב את גביית הקנס.

המבקשת לא העלתה בתצהירה כל טעמים מיוחדים המצדיקים את הבקשה ולא הציגה נימוק ענייני אשר יצדיק את דחיית תשלום הקנס.

כמו כן, לא הצביעה המבקשת כאמור על סיכוי בערעור, מלבד טענה כללית על פיה יש לה טענות לעניין הפסילה ובאשר לגובה הקנס תוך הודאה באי ניהול הספרים.

על בימ"ש לבחון גם מהם סיכויי המבקשת להיפרע מן המשיב אם תזכה בערעור.

במקרה הנוכחי לא הוכח, וגם אין כל סבירות בטענה כי קיים חשש שהמדינה, שהיא המשיב במקרה הנוכחי, לא תוכל להשיב למערערת את הכספים.

ראה לעניין זה ע"ש 1052/02 גמליאל יחיאל נ' אגף המכס והמע"מ, מסים ט"ז/4 ה- 47 עמ' 293.

מכאן שהמבקשת לא עמדה בתנאים הנדרשים כדי לעכב את גביית הקנס.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪ + מע"מ, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון