מחיקת תביעה נגזרת

1. לפני בקשה למחיקת הבקשה לאישור הגשת תובענה נגזרת על פי סעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999. לחלופין עותרים המבקשים, להורות לתובע לצרף את המבקשים כצד לבקשת האישור להגשת תובענה נגזרת.

הרקע לבקשה
2. ביום 11.7.10 הגיש המשיב (התובע) בקשה לאישור התובענה הנגזרת (להלן – 'הבקשה לאישור') לפי סעיף 198 לחוק החברות. לטענת המשיב עניינה של התביעה במעשים ומחדלים של נושאי משרה במשיבה הפורמאלית (להלן – אזורים) שלטענתו, הסבו לאזורים נזק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, במסגרת רכישת השליטה ב"לנגא הולדינגס בע"מ" (להלן – לנגא). המשיב ציין בבקשה לאישור כי הוא מחזיק 20 מניות של אזורים.

3. בבקשה לאישור פירט המשיב את השתלשלות האירועים שקדמו לעסקת הרכישה של לנגא, וכן התייחס להתנהלות נושאי המשרה באזורים, הנתבעים 1- 9 – חברי דירקטוריון אזורים, מנכ"ל ומשנה למנכ"ל, במועד הרלוונטי לתובענה, שלטענת המשיב הובילו, בין היתר, לכך ש"...התמורה ששולמה למר אנגל עבור מניותיו של האחרון בלגנא, היתה מנופחת וגבוהה מאופן משמעותי מהמחיר הראוי למנות אלה" (סעיף 9 לבקשה לאישור).


4. לטענת המשיב הפרו הנתבעים 1- 9 חובות זהירות כלפי אזורים, התרשלו, ופעלו בניגוד לדין; משכך עתר המשיב לחייב את הנתבעים לשלם בגין נזקים שגרמו לטענתו לאזורים, כתוצאה מההתנהלות המפורטת בבקשה לאישור.

5. ביום 9.11.10 עתרו המבקשים בבקשה דנן להורות על מחיקת הבקשה לאישור.
כך טוענים המבקשים, כי אי צירופם כצד לבקשה לאישור נעשה בניגוד לדיון והפסיקה, שכן הם מכהנים היום וגם כיהנו בעבר, כנושאי משרה באזורים יחד עם הנתבעים. המבקשים מציינים גם כי המשיב ראה לשלוח להם טיוטת כתב התביעה הנגזרת ללא הבקשה – כשהם מוסיפים בבקשה: "לא קשה לשער מדוע ראה התובע חשיבות במשלוח של טיוטת התביעה הנגזרת למבקשים ואת המטרות שביקש להשיג בכך" (סעיף 5 לבקשה). לטעמם פעל המשיב בחוסר תום לב כשלא המציא לידיהם את הבקשה לאישור.

6. המשיב התנגד לבקשה.
לטענתו, הבקשה למחיקת הבקשה לאישור היא בקשת סרק וגם אם נפל פגם בבקשה הרי הוא בר תיקון ועל בית המשפט להעדיף מתן אפשרות לתקן את הפגם ולא להורות על מחיקת הבקשה על הסף.
לעניין צירוף המבקשים לבקשה לאישור טוען המשיב, כי יש לערוך אבחנה בין הבקשה לאישור התובענה הנגזרת לבין הדיון בתביעה הנגזרת לגופה; כך שלב הבקשה לאישור מתנהל נגד אזורים (החברה) בלבד ורק בשלב השני לאחר שבית המשפט נעתר לבקשה לאישור התביעה הנגזרת "...תקום התביעה הנגזרת על רגליה ותהווה תובענה כנגד הנתבעים הפוטנציאליים" (סעיף 2 לתגובה).

7. עוד הוסיף המשיב, כי המבקשים הגישו את הבקשה דנן, רק בחלוף ארבעה חודשים מאז הוגשה הבקשה לאישור. לטענתו, מדובר בשיהוי ניכר ללא הסבר ולטעמו בחרו המבקשים את מועד הגשת הבקשה בקפידה – ימים ספורים לפני המועד בו היה על החברה להגיש תשובתה לבקשה לאישור.
המשיב הפנה לסעיפים 194- 206 לחוק החברות וטען כי בשלב זה של הגשת הבקשה לאישור אין לנתבעים הפוטנציאליים כל מעמד ואין הם צד להליך, שכן ההליך מתנהל רק בין בעל המניות, המבקש, לבין החברה, המשיבה, לדבריו "אין לנתבע פוטנציאלי מעמד משפטי כלשהו בשאלה האם יוגש נגדו כתב תביעה, אם לאו" (סעיף 22 לתגובה) וכך גם אין לו מעמד ביחס לבקשה לאישור תביעה נגזרת.

להכרעתי
8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ראיתי לדחות את הבקשה למחיקת על הסף של הבקשה לאישור.
לא מצאתי בבקשה טעם המצדיק להורות על מחיקת הבקשה על הסף. גם אם לטענת המבקשים נפל פגם באופן עריכת הבקשה לאישור ברי כי 'הפגם' אינו כזה שלא ניתן לתקנו ועל כן אין הדבר מצדיק לטעמי מחיקה על הסף של הבקשה לאישור.

9. בהתאם לפסיקה המושרשת היטב הרי שמחיקה על הסף, אף אם מסיבה של חוסר עילה – היא סעד חריג שבית המשפט יפעילו במשורה, ויעשה כך רק במקרים בהם ברור כי בשום אופן לא יוכל התובע לקבל את מבוקשו בכתב התביעה [ראו: ע"א 206/75 סלון 100 בע"מ נ' פנטריסה בע"מ, פ"ד ל(1) 732]. כך גם ראו האמור בבר"ע 59/81 ארדיטי נ' עזבון יעקב ארדיטי, פ"ד לה(2) 811: "...כאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית המשפט בוחן, מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על-פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו".

10. במקרה דנן, טוענים המבקשים לפגמים פרוצדוראליים שונים שנפלו בבקשה לאישור. ברי כי במקום בו ניתן לתקן פגמים פרוצדוראליים אלה על נקלה, בדרך של הגשת בקשה מתוקנת, לא יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור.
לא מצאתי בטענות המבקשים הפנייה לקיומם של פגמים מהותיים המחייבים מחיקת הבקשה על הסף (כמו פניה ראשונית לחברה להגיש תביעה נגד נושאי המשרה - דבר שאין חולק כי נעשה), אלא מדובר בפגמים פרוצדוראליים שלטעמי יש לאפשר תיקונם.
משכך אני דוחה את עתירת המבקשים למחוק את הבקשה לאישור התובענה כתביעה נגזרת.

11. בצד זה ולנוכח האמור ראיתי להיעתר לעתירת המבקשים ולהורות על צירופם כמשיבים לבקשה – בדרך של תיקון הבקשה לאישור.

12. תביעה נגזרת נועדה לאפשר לבעלי מניות בחברה להכנס לנעלי החברה ולתבוע בשמה זכויות שלטענתם החברה זכאית להן. במקרה דנן טוען המשיב כי התנהלות המשיבים הביאה לפגיעה ממשית בזכויות אזורים וכי יש לחייבם בגין התנהלותם הנטענת.
מכאן שלא ניתן לומר כי המבקשים אינם רלוונטיים להליך, כטענת המשיב בתגובתו.

13. עוד אין אני מקבלת את עמדת המשיב כי מאחר שבשלב הראשון בוחן בית המשפט את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת אין מקום לצרף בשלב זה את המבקשים כמשיבים לבקשה. לטעמי ראוי לשמוע גם בשלב זה את עמדת המבקשים אשר להליך, ונראה כי ראוי להניח לפני בית המשפט את מכלול הטענות והעובדות לרבות טענות המבקשים, וזאת עובר להחלטה האם לאשר את התביעה הנגזרת שכן מבקשים אלה עלולים בהחלט להפגע מההחלטה ויש לאפשר להם להביא את עמדתם, גם אם מדובר בזכויות החברה. לא רק זאת אלא שגם שקולי יעילות דיונית מצדיקים לצרף את המבקשים כמשיבים לבקשה כבר בשלב זה כדי שטענותיהם ישמעו וישקלו במסגרת השיקולים בעת הזאת.

14. דרך המלך לבירור בקשה לאישור תביעה נגזרת, היא במסגרת התביעה עצמה, גם אם נדרש שהבקשה תוגש בנפרד לכתב התביעה [ראו: ד"ר א. חביב-סגל, "דיני חברות", עמ' 688]; זאת כמובן כל עוד לא נקבעה על ידי בית המשפט פרוצדורה אחרת לבירור הבקשה לאישור התביעה הנגזרת וכן הדברים בת.א. (י-ם) 7438/05 בתיה אחזקות נכסים בע"מ נ' קרן טוקטלי (לא פורסם, מיום 4.1.07): "הלכה היא כי בירור מעמדה של התביעה, אם מתקיימים בה התנאים כדי לאפשר הגשתה כתביעה נגזרת, יידון במאוחד עם התביעה גופה...".
ועוד בעניין זה דברי כבוד השופט גרוניס ברע"א 9030/04 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ (לא פורסם, 26.6.07).

15. לציין כי לא בכדי נהוג שמגיש הבקשה יצרף לבקשה לאישור תביעה נגזרת גם העתק מכתב התביעה (הנגזרת) וזאת על מנת שבית המשפט יוכל לבחון את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת.
משכך אני סבורה כי אין זה ראוי שהנתבעים הפוטנציאליים (המבקשים) יצורפו להליך רק לאחר אישור התובענה הנגזרת שכן לא רק שהדבר עלול להוביל לסרבול ההליך אלא שאף זכויות הנתבעים הפוטנציאליים עלולות להפגע.

16. מכל אלה אני דוחה את הבקשה למחיקה על הסף של הבקשה לאישור התביעה הנגזרת, ואני נעתרת לבקשה החלופית של המבקשים, ומורה על הוספתם כמשיבים לבקשה.
המשיב (התובע) יגיש בקשה מתוקנת לאישור התביעה הנגזרת תוך 20 יום מהיום.

לאור התוצאה – לא ראיתי לחייב בהוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון