אי סגירת תיק הוצאה לפועל

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1. על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 5.1.2011, התובע, שהוא עורך דין במקצועו, ייצג את הנתבעת 1 , שהיא מתווכת במקצועה (להלן – הנתבעת), ובמסגרת חילוקי דעות ביניהם בנוגע לשכר טרחתו של התובע – ניתן פסק בורר ביום 28.1.05, שבו חויב התובע בחיובים כספיים אשר כללו, בין היתר, השבת חלק משכר הטרחה שקיבל מהנתבעת וכן פיצויים לנתבעת.
פסק הבורר, שאושר ביום 22.12.05, צורף כנפסח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת (להלן – פסק הבורר).

2. עיון בפסק הבורר מעלה, כי הוא מתייחס לשני עניינים שבהם טיפל התובע עבור הנתבעת – "תיק פלר", אשר בעניינו טענה הנתבעת כי התובע לא הגיש ערעור ואף הטעה אותה כאשר בתוך המועד להגשת הערעור אמר לה כי הערעור הוגש וכתוצאה מכך הפסידה הנתבעת בפועל את זכות הערעור, וכן "תיק אביב", אשר בעניינו טענה הנתבעת כי התובע גבה ממנה שכר טרחה גבוה ממה שסוכם ביניהם.

3. במסגרת פסק הבורר חויב התובע לשלם לנתבעת סכום של 11,927 ₪ בשל "תיק פלר", נכון ליום 28.4.03, וכן סכום של 8,962 ₪ בשל "תיק אביב", נכון ליום 28.2.02.

כמו כן, נדחתה תביעה שכנגד של התובע והוא חויב לשלם לנתבעת סכום של 5,000 ₪ בשל הוצאות הבוררות ושכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪ +מע"מ.

4. הנתבעת הגישה את פסק הבורר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, באמצעות הנתבע 2 (להלן – הנתבע), וננקטו הליכי הוצאה לפועל שונים כנגד התובע, שכללו, בין היתר, עיקול רכבו וכן הגבלות שונות, וביניהן הגבלה על חידוש רישיון הנהיגה של התובע.

5. ביום 24.5.10 הגיעו הצדדים להסדר, שצורף כנספח ו' לכתב התביעה (להלן – ההסדר).

על פי ההסדר, לסילוק סופי ומוחלט של יתרת חובו של התובע לנתבעת על פי פסק הבורר, ישולם סכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, דהיינו 23,400 ₪ , בארבעה תשלומים שווים ורצופים, הנתבעת תמציא חשבוניות מס על כלל התשלומים ששולמו, בין קודם להסדר ובין במסגרתו, מיד לאחר פירעון התשלום הראשון תבוטל ההגבלה על רישיון הנהיגה של התובע, ובכפוף לתשלום מלוא הסכום שבהסדר – יבוטלו הליכי ההוצאה לפועל והתיק ייסגר.

6. בסעיפים 19 – 23 לכתב התביעה טוען התובע, כי הוא מצדו קיים את כל התחייבויותיו לפי ההסדר , ואילו הנתבעים הפרו את ההסדר בכך שהנתבעת לא מסרה חשבוניות מס, וכתוצאה מכך לא יכול היה התובע לקזז את שיעור המע"מ ונגרם לו נזק או הפסד, ההגבלה על רישיון הנהיגה שלו בוטלה רק ביום 18.8.10, העיקול על רכבו לא בוטל כלל, ותיק ההוצאה לפועל נסגר רק לאחר הגשת התביעה דנא.

7. התובע דורש בכתב התביעה סכום של 99,242 ₪ המורכב כדלקמן:

9,242 ₪ - עבור השבת המע"מ הואיל והנתבעת לא מסרה לתובע חשבוניות מס כדין ובמועד;

40,000 ₪ - פיצוי עבור הפרת ההסדר לעניין סגירת תיק ההוצאה לפועל;

50,000 ₪ - פיצוי והשבה עבור חידוש רישיון הנהיגה שתוקפו פקע, לרבות עוגמת נפש ופיצויים עונשיים.

מתוך הסכום של 99,242 ₪ דורש התובע סכום של 80,000 ₪ מהנתבעים הדדית, וסכום של 9,242 ש"ח מהנתבעת בלבד.

8. במסגרת ההליכים המקדמיים ביקש התובע, בין היתר, לעיין בפנקסי חשבוניות המס של הנתבעת וביקש לקבל לידיו את מסמכי הנהלת החשבונות בהם רשומים התשלומים ששילמה הנתבעת לתובע כשכר טרחה ואת דיווחיה של הנתבעת לשלטונות המס.
בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 19.6.11, הואיל והדרישה הכוללנית הוכרה כבלתי מידתית וחורגת מהנדרש לבירור התובענה.

9. מאידך, התקבלה טענת התובע בדבר החשיבות של קבלת עותק מחשבוניות המס המתייחסות לשאלה האם הנתבעת עמדה בהתחייבויותיה כלפי התובע על פי ההסדר, ועל כן נדרשה הנתבעת להציג לעיני בית המשפט בלבד את פנקסי החשבוניות הרלבנטיות.

לאחר שהנתבעת הציגה לבית המשפט מעטפה סגורה ובה שני פנקסי חשבוניות – ניתנה החלטה, ביום 15.7.11, לפיה קיימת טעות קונספטואלית בהסדר לגבי הוצאת חשבוניות מס על ידי הנתבעת ביחס להחזרי שכר הטרחה שקיבלה מאת התובע, אולם נקבע כי משהוצאו בפועל החשבוניות הרלבנטיות על ידי הנתבעת, הקשורות לסכומים שהוחזרו לה על ידי התובע – עליה לגלותן לתובע, והנתבעת אכן עשתה כן.

טענות התובע

10. התובע טוען כי זמן פירעונו של התשלום הראשון על פי ההסדר היה ביום 25.6.10, ואין חולק שהתובע קיים את ההסדר ושילם את כל התשלומים העוקבים במועד פירעונם (בין 25.7.10 ועד 25.9.10), ולמרות זאת, ההגבלה על רישיון הנהיגה של התובע בוטלה רק ביום 18.8.10 ולא עם ביצוע התשלום הראשון, כפי שנקבע בסעיף 8 להסדר.

עוד נטען, כי למרות שתשלום האחרון לפי ההסדר נפרע ביום 25.9.10 – נסגר תיק ההוצאה לפועל רק לאחר הגשת התביעה דנא, ביום 8.2.11, דהיינו בחלוף ארבעה וחצי חודשים מהמועד שנקבע בהסדר.

11. בפרק ב' לסיכומיו טוען התובע , כי הנתבע הפר את התחייבויותיו כמייצג הנתבעת, וזאת במתכוון ובחוסר תום לב, ובמקרה הטוב – מתוך חוסר אכפתיות וזלזול, ואין לקבל את הסבריו בדבר טעויות מצדו.


12. בפרק ג' לסיכומיו מתייחס התובע לחוב נשוא תיק ההוצאה לפועל, בעקבות פסק הבורר, וטוען כי החלטת בית משפט זה , מיום 15.7.11, הנזכרת בפסקה 9 לעיל (להלן – ההחלטה מיום 15.7.11) יכולה להיות ישימה רק באשר לתשלומים שמהווים השבה של שכר הטרחה (8,819 ₪), ולא לכלל התשלומים שעניינם פיצוי במסגרת הליך הבוררות.

עוד נטען בהקשר זה, כי בנסיבות שלפנינו יש ליישם את הסכמת הצדדים על מלוא התשלומים, אפילו אם הדין, על פי ההחלטה מיום 15.7.11, מורה אחרת, הואיל ומדובר בהסכמה אליה הגיעו הצדדים, והם הסתמכו עליה, ובמיוחד התובע (ראה סעיף 7 בעמ' 6 -7 לסיכומי התובע).

13. בפרק ד' לסיכומיו טוען התובע, כי לאחר שהוצגו הראיות בתיק – אין מנוס מן הקביעה שהנתבעת לא המציאה חשבוניות מס בשל התשלומים ששולמו לה, ויש לדחות את גרסתה בעניין זה.

14. אשר לנזקים בסכום של 50,000 ₪ בשל אי הסרת ההגבלה על רישיון הנהיגה של התובע מיד לאחר התשלום הראשון ביום 25.6.10, טוען התובע כי הייתה לו אפשרות לחדש את רישיון הנהיגה שלו ללא צורך במבחן תיאוריה ובמבחן מעשי רק עד ליום 19.7.10, והואיל והנתבעים לא פעלו על פי ההסדר אלא רק ביום 18.8.10 – היה על התובע לעבור מבחן תיאוריה ומבחן מעשי, ואלה כרוכים בהוצאות נכבדות, באי נוחות ובעוגמת נפש וטרחה.

15. אשר לסכום של 40,000 ₪ אותו דורש התובע בשל הפרת ההסדר נטען, בפרק ו' סעיפים 5 – 6 לסיכומי התובע, כי יש לדחות את טענת הנתבעים לפיה בידי התובע היה לגרום לביטול ההליכים בעצמו וכי הוא לא עשה זאת.

כמו כן נטען, שנגרם לתובע נזק בשל מראית עין לגבי קיומו של תיק הוצאה לפועל פתוח כאשר הוא אמור היה להיסגר.

טענות הנתבעת

16. הנתבעת טוענת בסיכומיה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה ולא הוכיח את תביעתו, הנשענת על טענות בעלמא, לא לעניין החשבוניות ולא לעניין גובה הנזקים שנגרמו לו, לכאורה.

17. לטענת הנתבעת, אין לתובע להלין אלא על עצמו הואיל והוא עשה דין לעצמו והגדיל את שכר טרחתו על חשבון הנתבעת, סטה מהוראות דין שונות להן הוא מחויב כעורך דין, ואף התעלם מפסק הבורר והסכים לשלם רק בעקבות הליכי ההוצאה לפועל, ותוך שהנתבעת הסכימה , בלית ברירה , לוותר על חלק ניכר מהחוב במסגרת ההסדר.

18. לעניין הסכום בסך 9,242 ₪ אותו דורש התובע בשל אי קיזוז מע"מ, מפנה הנתבעת להחלטה מיום 15.7.11 וטוענת כי לאור הוראות חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן – חוק מע"מ) - לא הייתה הנתבעת צריכה להוציא לתובע חשבוניות מס כלל.
כאשר ביקש התובע מהנתבעת חשבוניות מס – היא הוציאה לו אותן בטעות בתום לב בעקבות בקשתו , ובכך אף הגדילה את נזקיה (ראה סעיפים 15 – 26 לסיכומי הנתבעת).

בהקשר זה מבקשת הנתבעת, בסעיף 41 לסיכומיה , למחוק על הסף את טענת התובע כי הייתה הסכמה של הצדדים שהנתבעת תוציא חשבוניות מס עבור הכספים שישיב לה התובע וכי הייתה גם הסתמכות.
לטענתה, מדובר בהרחבת חזית אסורה מאחר וטענה זו לא נטענה בכתב התביעה, וככל הנראה הועלתה כעת בעקבות ההחלטה מיום 15.7.11.

לחלופין טוענת הנתבעת, כי לא הייתה כל הסכמה והסתמכות מאחר והנתבעת לא הייתה מודעת להוראות חוק מע"מ, כמו התובע, ומשביקש התובע ממנה להוציא חשבוניות מס – סברה הנתבעת כי דרישתו היא חוקית ולכן הוציאה חשבוניות כבקשתו.

19. לעניין הסכום של 40,000 ₪ בשל אי סגירת תיק ההוצאה לפועל טוענת הנתבעת, בסעיפים 27 – 30 לסיכומיה, כי לא הייתה כל "מראית עין" הואיל ותיקי ההוצאה לפועל חסויים לציבור הרחב.
בנוסף, קיימים כנגד התובע תיקי הוצאה לפועל נוספים ולכן גם אילו היה מידע זה פתוח לציבור – הרי שכל נזק שנגרם לתובע בשל "מראית עין" הוא נזק שהתובע גרם לעצמו בכך שאינו משלם את חובותיו הרבים והביא בכך לנקיטת הליכים כנגדו.

עוד נטען בהקשר זה, כי הנתבעת לא הפרה את ההסדר בכך שלא סגרה את תיק ההוצאה לפועל הואיל ועל פי סעיף 5 להסדר החובה לסגור את תיק ההוצאה לפועל מוטלת על הצדדים ולא על הנתבעת בלבד. כך שעל התובע הייתה מוטלת חובה זהה לחובתה של הנתבעת להודיע על סגירת התיק, והוא לא עשה להקטנת נזקו.

20. אשר לפיצוי בסכום של 50,000 ₪ ביחס להגבלה על חידוש רישיון הנהיגה של התובע טוענת הנתבעת, בסעיפים 31 – 34 לסיכומיה, כי התובע הוא זה שהביא על עצמו את הפעלת ההגבלה החוקית, אשר נועדה לתמרץ חייבים לשלם את חובותיהם, ואין לתובע להלין אלא על עצמו.

21. הנתבעת טוענת כי מדובר בניסיון מצד התובע לסחיטת כספים, תוך הגשת תביעה שכל כולה שקר ומרמה, וממילא גם לא הוכחה.

טענות הנתבע

22. הנתבע טוען בסיכומיו כי מדובר בתביעה אשר כל תכליתה היא נקמנות גרידא על כך שהנתבעים נקטו בהליכי הוצאה לפועל נגד התובע, והפניית אצבע מאשימה כלפי הנתבע, כעו"ד המייצג את הנתבעת בהליכי ההוצאה לפועל, הינה מקוממת ויש בה חוסר תום לב של ממש, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.


23. לטענת הנתבע, בהעדר חובת זהירות – התובע לא הוכיח כי הנתבע התרשל, ואם הוכיח כאמור – הרי שלא הוכיח כי נגרם לו נזק.

הנתבע מוסיף וטוען, כי גם אם הוכיח התובע שנגרם לו נזק – הרי שלא הצליח להוכיח את הקשר הסיבתי שבין הרשלנות הנטענת לבין הנזק.

24. עוד נטען, כי גם אם הנתבע יימצא אחראי – הרי שהוא נהנה המההגנות המעוגנות בסעיפים 65 ו-68 לפקודת הנזיקין , שעניינן חובת הקטנת הנזק ואשם תורם.

25. בסעיפים 41 – 46 לסיכומיו, טוען הנתבע להגנה בשל "עניין של מה בכך", לפי סעיף 4 לפקודת הנזיקין.
לטענתו, מן הפסיקה עולה כי בתי המשפט אינם מהססים לדחות תביעות גם מקום בו עורך דין התרשל לכאורה כלפי הצד השני, כאשר מדובר בתביעות קנטרניות וקטנוניות, הנובעות מעניינים של מה בכך, כמו במקרה שלפנינו.

26. לעניין הסכומים שבכתב התביעה טוען הנתבע, כי מדובר בסכומים מופרכים ומוגזמים בשל נזקים נטענים שהתובע נכשל להוכיח.

דיון והכרעה

27. השאלה שעומדת בפנינו הינה – האם בנסיבות העניין זכאי התובע לרכיבי התביעה, כולם או חלקם.

אתייחס לכל רכיב תביעה בנפרד.

אשר לסכום של 9,242 ₪ עבור השבת המע"מ

28. כפי שנאמר בפסקאות 2 – 3 לעיל, בפסק הבורר חויב התובע בפיצוי הנתבעת בשל התנהלותו ב"תיק פלר", בהחזר שכר טרחה שגבה התובע ביתר ב"תיק אביב", וכן בהחזר הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשל הוצאות הבוררות.

29. סעיף 2 לחוק מע"מ קובע, כי המס מוטל על "עסקה" בישראל, דהיינו על "מכירת נכס או מתן שירות על ידי עוסק במהלך עסקיו".

על פי סעיפים 45 ו – 47 (א) לחוק מע"מ, "עוסק " כהדרתו בחוק חייב להוציא חשבונית עסקה על כל עסקה או חלק מעסקה , גם אם הם פטורים ממס, ו"עוסק מורשה" רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס במקום חשבונית עסקה, וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה.
במלים אחרות, חשבונית עסקה או חשבונית מס, לפי העניין, תוצא אך ורק כאשר בוצעה "עסקה" כמשמעותה בחוק מע"מ, ולא בשום מקרה אחר.

30. כפי שפורט כבר בהחלטה מיום 15.7.11, הן התובע והן הנתבעת הינם "עוסקים" אשר ביצעו עסקאות החייבות במס , כל אחד בתחומו.
התובע נתן לנתבעת שירותים משפטיים אשר בגינם שילמה הנתבעת שכר טרחה לתובע, ואילו הנתבעת מצדה נתנה ללקוחותיה שירותי תיווך וקבלה דמי תיווך מהלקוחות.

התובע חייב במע"מ על העסקאות שעשה עם הנתבעת , דהיינו על שכר הטרחה שקיבל ממנה, ואילו הנתבעת, בהיותה כאמור "עוסק", הייתה רשאית, מכוח סעיף 38 לחוק, לנכות מס תשומות של שכר הטרחה ששילמה לתובע על סמך חשבוניות מס שהוצאו לה כדין על ידי התובע, וזאת אם שכר הטרחה שולם על ידה בקשר לעסקיה בתחום התיווך.

הואיל ובפסק הבורר חויב התובע להחזיר לנתבעת חלק משכר הטרחה שגבה ממנה ב"תיק אביב" – משמעות הדבר, לעניין מע"מ, כי התובע הקטין למעשה את עסקאותיו החייבות במס, לאחר שכבר הוצאו על ידו חשבוניות מס בשל עסקאות אלה, והיה עליו לפעול בהתאם לנוהל שהוצא בעניין זה (ראה סעיף 7 להחלטה מיום 15.7.11), ולא היה מקום כלל להוצאת חשבוניות מס על ידי הנתבעת על סכומי ההחזר שקיבלה מהתובע על פי ההסדר.

הוא הדין לגבי הפיצוי שקיבלה הנתבעת במסגרת פסק הבורר בשל "תיק פלר" ולגבי הוצאות הבוררות – הואיל והנתבעת לא ביצעה בהקשר זה כל "עסקה" החייבת במס, הרי שהפיצוי שנפסק לה אינו חייב במע"מ, והנתבעת כלל לא הייתה רשאית להוציא חשבוניות מס בשל הסכומים שקיבלה מהתובע במסגרת פסק הבורר ובמסגרת ההסדר.

כפי שצוין בהחלטה מיום 15.7.11, על פי סעיף 117 לחוק מע"מ הוצאת חשבונית מס על ידי עוסק מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה מהווה גם עבירה פלילית.

עוד יצוין, כי גם אם הועברו לתובע חשבוניות המס על ידי הנתבעת – ממילא מדובר בחשבוניות מס שהוצאו שלא כדין , ועל כן , לאור הוראות סעיף 38 לחוק מע"מ – התובע בכל מקרה לא היה רשאי לנכות מס תשומות על פיהן.

31. לאור האמור, משלא היה התובע זכאי כלל לקבל חשבוניות מס מהנתבעת, גם אם נאמר כך (בטעות) בהסדר שבין הצדדים, ומשלא נגררם לו נזק בשל חוסר האפשרות לנכות מס תשומות על פיהן – דינו של רכיב זה של התביעה להידחות .

אשר לסכום של 40,000 ₪ בשל הפרת ההסדר

32. בסעיף 5 להסדר נאמר:

"עם מסירת השיקים ופירעונם... מודיעים הצדדים לתיק ההוצאה לפועל כי אין להם כל טענות ו/או תביעות ו/או דרישות האחד כלפי משנהו... בכל עניין הקשור לתיק ההוצאה לפועל".

מהאמור עולה, כי האחריות לסגירת תיק ההוצאה לפועל הייתה מוטלת על הצדדים במשותף, ולא רק על הנתבעים.

33. זאת ועוד, על פי סעיף 66 ד(ב) לחוק ההוצאה לפועל, רשאי יו"ר ההוצאה לפועל לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב , דהיינו במקרה דנא - התובע.

בבר"ע (מחוזי נצרת) 1138/06 מועצה מקומית רמת ישי נ. דוד עברי (פורסם ב"נבו" ביום 17.10.06) נקבע:

"אין בחוק ההוצאה לפועל כל חובה על זוכה לפעול לסגירת תיק/הליך שנפתח... זכותו של המשיב הייתה לפנות בעצמו ליו"ר ההוצאה לפועל ולבקש את סגירת תיקי ההוצאה לפועל..."

נראה שגם כאן נכתב מה שנכתב בהסדר בטעות ומתוך חוסר תשומת לב להוראות חוק ההוצאה לפועל

אם סבר התובע כי נגרם נזק לשמו הטוב – היה עליו לפעול ללא דיחוי לסגירת תיק ההוצאה לפועל, במיוחד לאחר ששילם את החוב.
חזקה על התובע, כעורך דין, שהוא מכיר את הוראות חוק ההוצאה לפועל, ואם לא פעל בעצמו לסגירת התיק – הרי שלא הקטין בכך את נזקיו, ואין לו להלין אלא על עצמו.

34. משהגעתי למסקנה כי אין התובע זכאי לרכיב זה של תביעתו - מתייתר למעשה הצורך לדון בשאלה האם הוכח סכום הנזק בסך 40,000 ₪.

למעלה מן הצורך יוער בהקשר זה, כי כאשר נשאל התובע בחקירתו מדוע קבע סכום של 40,000 ₪ - ענה תשובה בלתי מספקת ולא צירף כל ראיה:

"זו הערכה שלי את הסכום.
הנזק שנגרם לי זה מה שכתוב" (פרוטוקול עמ' 8 שורות 4 – 5).

35. בנסיבות אלה, גם דינו של רכיב זה של התביעה – להידחות.

אשר לסכום של 50,000 ₪ בשל רישיון הנהיגה

36. בסעיף 8 להסדר הוסף (בכתב יד):

"על אף האמור לעיל, מיד לאחר פירעון התשלום הראשון תפעל הזוכה לבטל את ההגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה של החייב".

37. התובע הסביר בסיכומיו כי אותו תנאי בהסדר של הסרת ההגבלה על חידוש רישיון הנהיגה שלו בא משום שתוקף הרישיון שלו פג ביום 19.7.09, ועל פי הדין ניתן לחדש את הרישיון, מבלי לעמוד בדרישות כלשהן, במשך שנה אחת, דהיינו עד 19.7.10.
הואיל והתשלום הראשון נקבע על פי ההסדר ליום 25.6.10 – היה חשוב לתובע שההגבלה תוסר עוד לפני 19.7.10, על מנת שלא יצטרך לעמוד במבחן התיאוריה והמבחן המעשי (טסט).

38. בהקשר זה, ראיתי לקבל את טענות הנתבעת , המפורטות בסעיף 33 לסיכומיה, כי לאור העובדה שההגבלה על רישיונו של התובע נרשמה רק ביום 19.11.09, דהיינו 4 חודשים לאחר שפג תוקף הרישיון, הרי שהתובע יכול היה לחדש את רישיונו ללא הפרעה עד ליום 19.11.09, ומשלא עשה כן – אין לו להלין אלא על עצמו, ואין הוא יכול להטיל את נזקו בהקשר זה על הנתבעים.

39. לעניין זה יוער עוד, כי לא ראיתי לקבל את דברי התובע , שנאמרו בתשובה לשאלה האם היה רגע אחד נתון שבו לא היה לו רישיון נהיגה בתוקף מאז הליכי ההוצאה לפועל (פרוטוקול עמ' 7 שורות 3 – 6), כאשר אמר:

"בוודאי. ב – 19.7.09 פקע רישיון הנהיגה שהיה בתוקף כל השנים מאז שאני זוכר את עצמי, ובגלל ההגבלה שהוטלה לא יכולתי לחדש אותו ועד היום אין לי רישיון בתוקף. צריך לעשות טסט ותיאוריה".

הואיל וכאמור יכול היה התובע לחדש את הרישיון ללא הפרעה בתקופה שבין 19.7.09 ועד לתחילת ההגבלה ביום 19.11.09, ומטעמים השמורים עמו לא עשה כן – הרי שדבריו האמורים אינם מדויקים, וזאת בלשון המעטה.

40. לאור האמור, גם אם הייתי מקבלת את טענת התובע כי הנתבעים הפרו את סעיף 8 להסדר כאשר לא דאגו לביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה של התובע מיד לאחר ביצוע התשלום הראשון ביום 25.6.10 – עדיין יש לראות אשם תורם מכריע מצד התובע בכך שלא דאג לחדש את רישיונו מיד כשגילה שתוקפו פג ביולי 2009, לפני שהוטלה ההגבלה ביום 19.11.09.

זאת ועוד, גם לאחר שהוסרה ההגבלה ביום 18.8.10 לא הזדרז התובע להקטין את נזקו ולחדש את רישיון הנהיגה שלו .
כפי שנאמר בפסקה 39 לעיל, גם בעת חקירתו הנגדית של התובע, ביום 9.12.12, התברר כי עדיין לא חודש רישיונו ולא הוקטנו נזקיו בהקשר זה (ראה פרוטוקול עמ' 7 שורות 5 – 6).

41. לפיכך, גם טענותיו של התובע לעניין הנזק הנטען שנגרם לו עקב אי הסרת ההגבלה על רישיון הנהיגה שלו מיד לאחר התשלום הראשון לפי ההסדר – דינן להידחות.

42. משהגעתי למסקנה האמורה, מתייתר הצורך לדון בגובה הנזק הנטען על ידי התובע , בסכום של 50,000 ₪, ולמעלה מן הצורך יוער גם בהקשר זה, כמו שהוער לגבי הסכום של 40,000 ₪ כאמור בפסקה 34 לעיל, כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את סכום הנזק הנטען.

כאשר נשאל התובע האם הוא מסכים שהסכום של 50,000 ₪ הינו סכום שהוא קבע, ענה:

"בוודאי זו הערכה שלי" (פרוטוקול עמ' 8 שורה 10).

הא ותו לא, מבלי לצרף ראיה כלשהי.

43. לאחר שכל טענותיו של התובע נדחו – מתייתר גם הצורך לדון בשאלה האם הייתה רשלנות כלשהי מצד הנתבע כלפי התובע, ודין התביעה כולה להידחות.

סוף דבר

44. לאור כל האמור – התביעה נדחית.

התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪, ובסה"כ – 30,000 ₪.
סכום זה ישולם תוך 30 ימים, ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרה דחויה הוצאה לפועל

  2. אי פתיחת תיק הוצל''פ

  3. הפרת חוזה הוצאה לפועל

  4. אי עמידה בצו התשלומים

  5. התיישנות הוצאה לפועל

  6. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  7. העברת תיק הוצאה לפועל

  8. אי התייצבות לחקירת יכולת

  9. חובת הנמקה הוצאה לפועל

  10. אימות חתימה הוצאה לפועל

  11. ביטול החלטה הוצאה לפועל

  12. התנאים למתן צו תשלומים

  13. הגדרת זוכה בהוצאה לפועל

  14. ביטול ערבות הוצאה לפועל

  15. אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  16. ביטול מכירה בהוצאה לפועל

  17. התיישנות תיק הוצאה לפועל

  18. חוסר תום לב בהוצאה לפועל

  19. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  20. אחריות שילוחית הוצאה לפועל

  21. הפרת צו רשם ההוצאה לפועל

  22. אי חידוש דרכון הוצאה לפועל

  23. התיישנות תיקי הוצאה לפועל

  24. ביטול סגירת תיק הוצאה לפועל

  25. העברת תיק לשכת הוצאה לפועל

  26. אגרת הוצאה לפועל הפרשי הצמדה

  27. ביטול מכירת נכס הוצאה לפועל

  28. התיישנות תיקים בהוצאה לפועל

  29. אישור מכירת דירה הוצאה לפועל

  30. ביטול פקודת מאסר הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת רשם ההוצאה לפועל

  32. ביצוע פקודת מאסר הוצאה לפועל

  33. בקשה לעיון בתיק הוצאה לפועל

  34. בקשה להארכת מועד הוצאה לפועל

  35. ביטול עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  36. בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  37. חוסר תום לב בהליכי הוצאה לפועל

  38. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  39. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  40. ביצוע פסק דין לפינוי בהוצאה לפועל

  41. דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  42. חוסר תום לב פתיחת תיק הוצאה לפועל

  43. התיישנות ביצוע פסק דין בהוצאה לפועל

  44. בקשה דחופה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  45. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  46. התנגדות לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל

  47. אי סגירת תיק הוצל''פ למרות הפקדת ערבות

  48. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  49. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  50. אי הגשת תביעה לאחר עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  51. ביטול מכר מקרקעין אישור של ראש ההוצאה לפועל

  52. משלא בוצע פסק הדין ננקטו הליכי הוצאה לפועל

  53. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות להוצאה לפועל

  54. המועד להגשת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  55. התובע טוען כי הנתבע הטעה את רשם ההוצאה לפועל

  56. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  57. נטען כי רשמת ההוצאה לפועל טעתה בעת שקבעה כי החוב נבלע

  58. פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לתובע בשל הליכי הוצאה לפועל

  59. בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב

  60. תביעה כספית שהתבררה לאחר שתחילה נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל

  61. סעיף 6 לחוק ההוצל"פ מקנה רשות לזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין

  62. תביעה בגין נקיטת הליכי הוצאה לפועל לביצועו של פסק דין למרות ששולם

  63. מסמכויות רחבות לבית המשפט ביושבו כערכאת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  64. אין בהגשת בקשה חוזרת כדי להאריך את המועדים בסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  65. נטען כי נוכח מחדל באי קיום צווי המימוש והעברת הכספים, זומן לדין על ידי הזוכה בתיק ההוצאה לפועל

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון