אי עמידה בהסדר נושים

מונחת בפני בקשתו של הנאמן להסדר הנושים של אליעזרוב ראובן ובניו יהלומים בע"מ (להלן: "הנאמן"), לממש בטחונות שנתנו בעלי השליטה בחברה (להלן: "החייבים"). זאת, נוכח העובדה כי הפרו את התחייבויותיהם ולא עמדו בתשלומים שהושתו עליהם במסגרת ההסדר. החייבים מתנגדים לבקשה, וטוענים כי היא אינה מעוגנת בלשון ההסדר, וכי היא עשויה לפגוע שלא בצדק הן בהם והן בצדדי ג' – רעיותיהם, וכן הנושים הנדחים.

1. השאלה המשפטית העומדת בבסיס המחלוקת שבפני, נוגעת למעמדם ואפשרויות הפעולה של בעל התפקיד הממונה על הסדר נושים שהופר. עניין לנו בהסדר נושים אשר חולק לשני שלבים: במסגרת השלב הראשון, הוטל על החייבים לשלם סך של 40% מסך חובותיהם, ואילו בשלב השני סך נוסף של 20%, וזאת בהתאם ללוח המועדים שנקבע בהסדר.
בנסיבות המקרה, אין חולק כי החייבים לא עמדו בהסדר הנושים, ועד כה לא שילמו אלא כ-20% מהחובות (קרי, כמחצית מן הסך לפרעון בשלב הראשון), וזאת חרף העובדה כי חלפו שנים מאז תום המועד לכך; אי-עמידה זו של החייבים בהסדר הביאה למספר מחלוקות בין הצדדים, כאשר החייבים טוענים בתוקף כי נסיבות שאינן בשליטתן הביאו לכך כי לא עלה בידם לגייס את הסכומים הנדרשים. על רקע זה, התעוררו אף בעבר מחלוקות בין החייבים לנאמן, וזאת על רקע בקשות של הנאמן לממש ערבויות וליטול נכסים כפי שאפשרו לו הוראות ההסדר במקרה של הפרה. בהחלטותי הקודמות, נעתרתי לבקשות הנאמן, וזאת תוך הבהרה כי אי-עמידה בהסדר נושים, כמו גם הפעלה של סנקציות חוזיות נשוא ההסדר, אינה תלויה באשם או זדון מצד החייבים; הסדר נושים, בעיקר הסדר אשר פורש תשלומים על פני תקופה, הינו (כמוהו ככל חוזה אחר) חלוקת סיכונים וסיכויים – ובהעדר הוראה מפורשת לסתור, משהתממש סיכון המוטל על החייבים והביא אותם לכדי הפרה דה-פקטו של ההסדר, אין הם יכולים לגלגל את הסיכון שהתממש על כתפי הנושים דווקא.

2. המחלוקת שבפני דומה, במידה רבה, למחלוקות שנידונו בעבר.
עניינה הינו גורלם של נכסים ששועבדו כבטוחה לביצוע ההסדר, וזאת תוך דגש על השלב השני. בטוחות אלו, מוסדרות בסעיף 8 של הסדר הנושים, אשר קובע כי מדובר בבטוחה לביצוע השלב השני. שלב, בו אמורים להפרע בין היתר הנושים הנדחים, חלקם נושים בעלי קרבה משפחתית לחייבים.
לטענת הנאמן, נוכח העובדה (עליה כאמור אין חולק) כי החייבים לא עמדו אף בשלב הראשון, הרי אין ספק כי לא עמדו אף בשלב השני, וספק אם יגיעו אליו כלל ועיקר. החייבים, לעומתו, טוענים כי משמעות הבקשה הינה ביטול דה-פקטו של הסדר הנושים, או למצער שינויו (באשר הוא מבקש לממש את הבטוחות נשוא שלב ב' במסגרת שלב א'), והדבר דורש את הסכמת הנושים הנדחים, וכן הסכמת רעיותיהם אשר אף להן זכויות בנכסים. מוסיפים החייבים וטוענים, כי קבלת הבקשה תפגע פגיעה לא מוצדקת בנושים הנדחים, אשר אמורים היו להפרע בשלב השני.

לאחר שעיינתי בבקשה, ניתנת החלטתי זו.

3. השאלה הראשונה אשר יש לדון בה, נוגעת לאופציות הפתוחות בפני הנאמן, וזאת על רקע הפרת הסדר הנושים. לעניין זה אעיר, כי טיעונם של החייבים מתעלם ממושכלת יסוד העומדת לא רק בבסיס דיני הסדר הנושים, אלא בבסיס דיני חוזים בכלל. משהופר חוזה (ואין ספק כי החייבים מצויים כיום במצב של הפרה, אף אם אין "אשם" סובייקטיבי בצידה), הרי משקיימות מספר אפשרויות חוזיות או סעדים לבחירה כתגובה על אותה הפרה, הרי הזכות לבחור באיזה דרך לנקוט מסורה לנפגע ההפרה, ובוודאי שלא למפר. זאת, כמובן, אלא אם כן החוזה עצמו קובע במפורש אחרת, דבר שאינו מתקיים בנסיבות המקרה שבפני.
יוצא, כי אף אם אכן עומדת לנאמן הזכות לעתור לבית המשפט לביטול החוזה, עקב אי-עמידת החייבים בתשלומים, הרי שבשלב זה, אין הוא עותר לכך, אלא תחת זאת מבקש להשית על החייבים "סנקציות" שקבועות בחוזה הסדר הנושים עצמו: כך היה בעבר, בעניין נטילת היהלומים נשוא החוזה ומכירתם בעצמו, וכך אף כעת, בבקשתו לממש את הבטחונות נשוא סעיף 8 להסדר. די בכך, כדי לדחות את טענת החייבים כי הנאמן "מנסה בדיעבד לבטל את ההסכם"; במלוא הכבוד הראוי, אין החייבים זכאים לשים מילים בפי הנאמן או לפרש באורח 'יצירתי' את טענותיו. אכן, הנאמן מצהיר, ובצדק, כי ההסדר הופר הפרה יסודית; אלא שבקשתו הנוכחית אינה עותרת אלא לתגובה המצויה בדלת אמותיו של חוזה ההסדר – מימוש בטחונות.
אי לכך, אין לי אלא לבחון, האם מהלך זה של הנאמן הולם את הוראות ההסדר כפי שהן כעת; רק אם יתברר כי הוראות ההסדר אינן מאפשרות את מימוש הבטחונות, יהיה מקום לדון בשינוי הוראות ההסדר או לשלח את הנאמן לכנס אספות נושים. נוכח חשיבות הדברים, אחזור ואבהיר: הסדר הנושים הנוכחי, כמוהו כרוב-רובם של החוזים מסוג זה, נוקט בקני מידה אובייקטיביים לחלוטין בכל הנוגע לקיומו או הפרתו, וזאת בלא כל הוראה הקושרת אותו לשאלות סובייקטיביות של אשם מצד החייבים (לעניין זה של בחינה אובייקטיבית של הפרה והחלת סנקציות נשוא ההסדר, ראה גם האמור בפירוט רב בפש"ר 644/97, בש"א 9021/02 בעניין סוכנות שמרלינג).

4. טרם אגש להכרעת המחלוקת לגופה, מן הראוי לדחות על הסף טענה נוספת שמעלים החייבים, ולפיה מימוש הבטחונות תלוי בהסכמת בנות זוגם וצדדים מקורבים נוספים.
לעניין זה, הרי ראשית: מן הבחינה הטכנית - בכתב השעבוד עצמו ובשאר המסמכים הרלוונטיים לבטחונות ואשר מהווים את התשתית ה"טכנית" למימושם האפשרי, אין כל התניה הדורשת הסכמה מיוחדת שכזו.
שנית, וחשוב אף יותר לטעמי: קבלת טענתם של החייבים, היתה מעמידה למעשה את סעיף הבטוחות על ראשו, והופכת אותו – למפרע – ל"בטוחה על תנאי" שאינה בטוחה אמיתית כלל ועיקר. אין צורך להכביר מילים, כי במידה ואכן נדרשה הסכמה של אותן בנות זוג בכדי לרשום שעבוד, הרי שזו ניתנה בעת שנחתם ההסדר (או שמא טוענים החייבים כי הם עצמו הונו למעשה את הנושים או את בנות זוגם, בשעבדם נכסים משותפים בלא הסכמתן? לחייבים פתרונים), ומשהסכים שותף או בעל זכות כלשהו בנכס לשעבד אותו כערובה לביצוע הסדר, הרי מכללא הסכים לכך כי הבטחון אכן ימומש, אם תקום עילה חוזית למימושו. שאם לא כן, עיוותנו באחת את דיני הבטוחות, והפכנו אותן חסרות ערך; זאת, באשר מה ערכה של בטוחה, אם בידי רעיית החייב זכות וטו על מימושה? אם אכן כאלו הם פני הדברים, הרי שהיה על החייבים להתכבד ולהבהיר זאת בטרם החתימה על ההסדר, ולא ב"רגע האמת" לאחר הפרתו.

יוצא, כי בטענה זו של החייבים אין מאומה, ואין לי אלא להצר על עצם העלאתה.

5. עתה אדון בטענה המרכזית שמעלים החייבים לגופו של עניין.
על פי טענה זו, הרי נוכח העובדה (עליה אין חולק) כי הבטוחות נשוא הבקשה מיועדות לשלב השני של ההסדר, הרי מימושם בשלב הראשון של ההסדר אינו נתמך בהוראות הסדר הנושים (ומכאן אף הטענה כי הנאמן מנסה לשנותו דה-פקטו), ופוגע פגיעה לא ראויה ואסורה בנושים הנדחים, אשר אמורים היו להפרע במסגרת השלב השני.
לעניין זה אעיר; אמנם ההסדר מחולק לשני שלבים, וזאת מטעמים של סדרי הקדימויות והחלוקה שנקבעה בו. אלא, שחרף זאת אין להתעלם מן המושכלה היסודית כי בסופו של יום מדובר בשני חלקים של אותו מכלול חוזי, ולא שני חוזים נפרדים הבאים זה אחר זה. זאת, כאשר כל הצדדים להסדר הינם צדדים לכל המכלול החוזי, ואין נפקא מינא כמה הם נפרעים באיזה שלב של ההסדר.
יוצא, כי נסיונם של החייבים לטעון כי אין מקום למימוש הבטוחות של שלב שני במסגרת אי-עמידה בשלב הראשון, יכולה היתה לכל היותר לעמוד מקום בו עסקינן היה באמת בשני חוזים נפרדים הבאים כרונולוגית בזה אחר זה, כאשר לכל היותר מהווה קיומו וסיומו המוצלח של החוזה הראשון כתנאי מתלה עבור כניסתו של השני לתוקף. אלא, שכפי שהערתי קודם לכן, לא כזה הוא המקרה שבפני. עניננו הוא בהסדר נושים אחד, אשר שלביו הינם שלבים חוזיים פנימיים הנובעים מסדרי הקדימה שנקבעו בו; שהרי, אם לא תאמר כן, נגיע לתוצאה אבסורדית לפיה כל הסדר נושים יהפוך ללא הסדר אחד, אלא קובץ חוזים נפרדים לכל קבוצת נשיה.

6. המסקנה מן העולה לעיל, הינה כי קשה עד מאד לדבר על "הפרה" באורח נפרד לגמרי לגבי אחד השלבים בהסדר. קרי, מקום בו לא עמדו החייבים בתשלומים נשוא ההסדר באורח העולה לכדי הפרה יסודית, הרי שהפרו בכך את ההסדר כמכלול. לכל הפחות, הרי צודק הנאמן בטענתו כי מעצם העובדה כי תשלומי שלב א' של ההסדר לא שולמו במלואם ולא ישולמו בעתיד הנראה לעין, בכדי להציב את החייבים בעמדה של הפרה מובהקת אף בכל הנוגע לשלב ב'. זאת, באשר: אין ספק כי שלב ב' של ההסדר לא נפתח במועד היעוד לו, ולפי המצב דהיום נראה כי החייבים לא יגיעו כלל ועיקר אל תשלומי אותו שלב, אשר תחילתם לאחר סילוק השיעור הקבוע בשלב הראשון.
אכן, בלא להכריע בדבר, יתכן ועסקינן היה במצב דברים מורכב יותר מבחינה משפטית, לו היה סדר הדברים הפוך: קרי, הבטוחות היו מיועדות לפי לשונן אך ורק לשלב הראשון, ואילו החייבים היו חוטאים בהפרה לאחר שנכנסו אל השלב השני. אלא, שבנסיבות המקרה לא כאלו הם פני הדברים, אלא עסקינן במצב פשוט בהרבה בו לא עמדו החייבים בשלב הראשון, ואי לכך הרי הם מצויים ממילא בהפרה יסודית אף בכל הנוגע לשלב השני, למצער מן הרגע בו הגיעו מועדי התשלום שנקבעו לשלב זה, ותשלום – אין.

7. זאת ועוד; אין צורך להכביר מילים, כי אין לפרש אף סעיף מסעיפי הסדר הנושים ככזה אשר סותר במפגיע את סדרי הנשיה הקבועים בדין או בהסדר עצמו. אכן, הסעיף נשוא הבטוחות עצמו עוסק בשלב השני של ההסדר, אולם וודאי שאין בו בכדי להתיר חלוקה אך ורק לנושים הנדחים, בלא חלוקה לנושים הרגילים, דבר הסותר לחלוטין את כוונת ההסדר כמכלול. התוצאה היא כי אמנם מימוש הבטוחות אפשרי משנקלעו החייבים למצב של הפרה הרלוונטית לשלב השני, אולם מרגע בו קמה הזכות לממש את הבטוחות, הרי שהנאמן רשאי ואף חייב לממש את הבטוחות ולחלק את תמורתם לפי הוראות הסדר הנושים כמכלול. בענייננו, הבהיר הנאמן כי יחלק את הכספים לפי הוראות ההסדר, קרי – לאחר שיחולק לנושים הרגילים סך 40% מחובם, ישתמש ביתרה לפרעון חובותיהם של הנושים הנדחים.

8. סוף דבר; דין הבקשה להתקבל, ואין לי אלא לתמוה על התנהלות החייבים והתנגדותם, אשר יתכן (ואני זהירה בלשוני) כי דבק בה אבק-ריחו של נסיון להבנות ממחדליהם הם. עניין לנו במצב בו אין ספק כי הסדר הנושים הופר (ואין נפקא מינא אם באשמת החייבים או בשל תנאי שוק לא מיטביים ופעולות צדדי ג'), ואילו החייבים מבקשים להמשיך ולהנות מכל העולמות – הן לא לשלם את המגיע מהם לפי ההסדר, והן להמנע ממימוש הבטוחות. זאת, תוך המתנה ל"שלב שני", אשר נראה כי בתנאים הנוכחיים, לא יגיע לעולם. זאת, תוך שהם מגדילים לעשות וטוענים בשם צדדים שלישיים (הנושים הנדחים), אשר הם עצמם לא הגיבו כלל ועיקר לבקשה, ואף לא הגישו בקשה להצטרף כצד. להתנהלות שכזו, במלוא הכבוד הראוי, לא אוכל ליתן יד.

9. אי לכך, דין עמדת הנאמן להתקבל. בנסיבות המקרה, ישאו החייבים, כולם יחד וכל אחד לחוד, בהוצאות הנאמן ובשכר טרחת עורך דין בסך 45,000 ₪, אשר ישאו הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסדר נושים רמט

  2. צים הסדר נושים

  3. הסדר נושים 19 א

  4. הצעת הסדר נושים

  5. אישור הסדר נושים

  6. הסדר נושים הפטר

  7. ביטול הסדר נושים

  8. הסדר נושים שטאנג

  9. הסדר נושים דוגמא

  10. כפיית הסדר נושים

  11. הסדר נושים אאורה

  12. הסדר נושים התכוף

  13. הסדר נושים פירוק

  14. הסדר נושים פניציה

  15. הסדר נושים בורגראנץ

  16. אי עמידה בהסדר נושים

  17. הסדר נושים קלאבמרקט

  18. הסדר נושים אי די בי

  19. הסדר נושים סעיף 233

  20. אי הצטרפות להסדר נושים

  21. אישור הצעת הסדר נושים

  22. הסדר נושים קלאב הוטל

  23. הסדר נושים איל מקיאג

  24. הסדר נושים פירוק חברה

  25. הסדר נושים אופיס דיפו

  26. הסדר נושים לפני הכרזה

  27. זכות עיכבון הסדר נושים

  28. בקשה לאישור הסדר נושים

  29. הסדר נושים לפי סעיף 350

  30. הסדר נושים הקפאת הליכים

  31. הסדר נושים אחרי צו כינוס

  32. הסדר נושים לאחר צו כינוס

  33. התנגדות לאישור הסדר נושים

  34. הסדר נושים לאחר פשיטת רגל

  35. אי יכולת לעמוד בהסדר נושים

  36. אישור הסדר נושים מנהלי חברה

  37. הסדר נושים בפיקוח בית המשפט

  38. אישור הסדר נושים התנגדות הבנק

  39. ביטול הסדר נושים הליך פשיטת רגל

  40. אישור הסדר נושים חברה בהקפאת הליכים

  41. אי שיתוף פעולה מצד החייב בהסדר נושים

  42. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל

  43. הסדר נושים למען תכנית הבראה (להבדיל מהסדר שנועד לחיסול החברה)

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון