אי עמידה בהסכם גירושין

רקע

1.מונחת בפני עתירתו של התובע (להלן:"הבעל") לפירוק שיתוף במקרקעין לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 (להלן:"חוק המקרקעין"), אשר הוגשה ביום 12.9.06, במסגרתה עותר הבעל לחלוקת המיטלטלין של הצדדים באופן שווה, קרי, איזון משאבים בהתאם לסעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973 (להלן:"חוק יחסי ממון").

2.הבעל והנתבעת (להלן:"האישה") נישאו זל"ז כדמו"י ביולי 1975. על כן, חל על הצדדים חוק יחסי ממון. מנישואין אלה נולדו להם 3 ילדים שכיום הינם בגירים.

3.בבעלות הצדדים דירה בת 5 חדרים הרשומה בחלקים שווים על שם שני בני הזוג (להלן: "הדירה").

4.לית מאן דפליג, בין הצדדים, אשר הגיעו להבנות ביניהם, נחתם, ביום 20.6.06, מסמך המתיימר להיות הסכם פרידה לקראת גירושין (להלן:"ההסכם"), במסגרתו סוכם בין היתר על מכירת הדירה וחלוקת התמורה באופן שווה ביניהם. הלכה למעשה, התביעה מבוססת על אי עמידה בהתחייבויות הנובעות מן ההסכם. אין חולק גם על כך שתנאי ההסכם לא מולאו, אלא בחלקן. הלוא, זולת אי קיום תנאיו, לא היינו מצויים בשלב המשפטי דנן. מן הראוי לציין, כי ההסכם לא אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה ו/או כבוד בית הדין הרבני האזורי, לכן אין לו מעמד מיוחד ותוקף מחייב כפי שיובהר בהמשך.

5.בין הצדדים מתנהלת תביעת הנתבעת (להלן:"האם") לשלום בית, בבית הדין הרבני האזורי בפתח-תקוה (להלן: "בית הדין"), אשר קיים דיון ביום כ"ז בשבט תשס"ז (15.2.07), בו נטען בין היתר, למדור ספציפי עבור האישה, דהיינו, בית המגורים נשוא התובענה שבפני. כבוד בית הדין הותיר את עניין המדור הספציפי תלוי ועומד תוך שהמליץ לצדדים להגיע להסכם. נקבע, כי המשך ההתדיינות בעניינם נתון לשיקול דעתו של בית הדין ובכפוף להודעת הצדדים על כך תוך שישה חודשים, כשבהעדרה, תישקל סגירת התיק.

טענות הצדדים

6.טענתו של הבעל, עליה סומך את התביעה כולה, היא כי הוא מילא אחר חלקו לו התחייב בהסכם לעזוב את הדירה. לדבריו, אף על פי שעשה כן ביום 30.6.06, וכמו כן, למרות שעמד בהתחייבויותיו הנוספות, מתכחשת האישה להסכם על התחייבויותיה הנובעות ממנו. משכך, עתר הבעל לבית המשפט בתביעה זו על מנת שיחייב את הנתבעת לעמוד בהסכם ובתוך כך להצהיר על פירוק שיתוף בדירה.

7.כמו כן, דורש הבעל להשיב את המצב בין הצדדים לקדמותו, דהיינו עובר לחתימת ההסכם ביניהם, שבעקבותיו הועברו סכומי כסף וחשבונות בנק על שמה של האישה, לטענתו. זאת ועוד, לדידו יש לחלק אף את המיטלטלין באופן שווה ביניהם, או לחילופין, להביא לידי מכירתם ולחלוקת התמורה בעדם וזאת נוכח אורח חיי נישואיהם ואופיים, שבמהלכם חל שיתוף מלא בכל אשר צבר מי מהם ומבלי שתהא נפקות על שם מי רשום נכס זה או אחר.

8.לפיכך, טוען הבעל, כי במסגרת איזון המשאבים יש לחלק באופן שווה ביניהם את כל הנכסים והכספים, גם אלו הרשומים על שם הנתבעת ולבצע פירוק שיתוף באופן של חלוקה בעין או חלוקת ערכם לאחר אומדן שווים ומכירתם. לדידו, הלכה למעשה משפקעו נישואיהם בהסכם, ניתן לבצע פירוק שיתוף במיטלטלין שלהם ולערוך איזון משאבים לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון.

בנוגע לשני הרכבים הנמצאים בבעלות הצדדים, עותר הבעל במסגרת איזון המשאבים, להצהרה על זכאותו במחצית הזכויות ברכב בו עושה שימוש האישה מאחר ונרכש במהלך החיים המשותפים.


9.עוד מוסיף הבעל, כי הוא זה אשר פעל במלוא תום הלב כאשר האישה מנסה לאחוז "בקרנות המזבח" כדי למנוע את פירוק השיתוף ביניהם. אי לכך, הוא תובע אף את חיוב האישה בדמי שימוש ראויים בדירה כנגד דמי שכירות ריאליים, נוכח הוצאות המדור בהן נאלץ לשאת מעת שהצדדים לא מתגוררים תחת קורת גג משותפת. זאת ועוד, הבעל מבקש לחייב את האישה במלוא הוצאות הבית, כגון: ארנונה, חשמל, גז, מים וטלפון.

10.האישה מבקשת לדחות את התביעה מכל וכל. ראשית היא טוענת, כי יש מקום לפעול למען הצלת חיי הנישואין וכן לצורך המגורים המשותפים בהם היא מעוניינת. על כן, התביעה מיותרת.


11.לגופה של התביעה, טוענת האישה טענות שבעיקרן מיוחסות כנגד נפקותו של ההסכם העומד בבסיס תביעת הבעל. לגישתה, אין ההסכם בר תוקף משפטי, מאחר ולא קיבל תוקף של פסק דין מחמת שלא אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה ו/או כבוד בית הדין הרבני, כמתחייב על פי סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון.

12.לחילופין, טוענת האישה לחוסר תום ליבו של הבעל, בעת שהניע אותה בדרכיו המפתות לחתום על ההסכם. לדבריה, תוך שהפעיל עליה לחץ על מנת שתחתום על ההסכם, שאינו משקף את רצונה האמיתי, חתר להגיש מיד לאחריו את תביעה זו, כאשר כל שחפץ מלכתחילה היה לעזוב את הבית לטובת חיים חדשים עם אישה אחרת. כן מציינת האם את העובדה, כי התביעה דנן הוגשה כשלושה חודשים לאחר שהבעל עזב את דירתם.

לא זו אף זו. לטענתה, הראיה לכך שההסכם לא עומד בקנה אחד עם רצונותיה, הינה תביעתה לשלום בית בבית הדין, כשכל תכליתה נועדה לשקם את חיי נישואיהם ושלמותם. לגישתה, שני הדברים לא יכולים לדור בכפיפה אחת, ולכן חתימתה על גבי ההסכם נועדה אך לרצות את הבעל, תוך שהלה השלה אותה באשר לתנאי ההסכם כאשר אמר לה שהם מטיבים עימה.

13.עוד טוענת האישה שתי טענות ביחס לתביעה המתנהלת בבית הדין. האחת, כי הוטל עיקול על הדירה, נשוא התובענה, על ידי כבוד בית הדין. השנייה, כי תביעתה למדור ספציפי טרם הוכרעה. כבר כעת, אומר, כי בטענות אלה אין ממש. ראשית, כבר צוין, כי התביעה בבית הדין נותרה תלויה ועומדת לפרק זמן מוגבל ובלא שתינתן הודעת הצדדים תישקל סגירת התיק. שנית, באשר לעיקול הנטען, לא הוגשה כל ראיה אודותיו, לכן לא ניתן לדעת מהם תנאיו.

14.כנגד טענת הבעל לחיובה בדמי שימוש ראויים בדירה, טוענת האישה, כי משבחר הבעל לעזוב את הדירה ביוזמתו אין הוא יכול להלין על שכר דירה בו נאלץ לשאת.

15.לטענת האישה, בכל הנוגע למיטלטלין וליתר הנכסים להם מתייחס הבעל, אין להכיר בפקיעת נישואין במצבם של הצדדים. לפיכך, לא ניתן לבצע איזון משאבים כאמור בחוק יחסי ממון. אף על פי כן, טוענת האישה כנגד טענות הבעל לגופן, כי הרכב שנמצא בשימושה הבלעדי, נרכש אמנם במסגרת חייהם המשותפים ואף רשום על שם שני הצדדים, אולם מומן על ידי הוריה.

16.בסיום טענותיה, טוענת האישה טענה חלופית שמא ייעתר מותב זה לתביעת הבעל, לפיה, על בית המשפט לעכב את פירוק השיתוף במטרה למצוא הסדר מגורים אחר לפי סעיף 40א לחוק המקרקעין.

דיון

17.בבואו של מותב זה לדון בתביעת פירוק השיתוף דנן, מתעוררות כמה סוגיות משפטיות עליהן יש לעמוד כדי להגיע לתוצאה הסופית. תחילה, אתייחס לסוגית הסדר איזון המשאבים, בכל הנוגע למיטלטלין של בני הזוג, תוך שאתעכב על ההסכם אותו מבקש הבעל לאכוף.

כפי שיובהר מיד, עוד בטרם אגע בשאלת תוקפו של ההסכם, עצם הנישואין בין הצדדים אינם עומדים בספק. דהיינו, אין מדובר במי שהנישואין ביניהם פקעו. אי לכך, מתייתר הדיון בסוגית איזון המשאבים. בלשון אחר, מכיוון שטרם פקעו הנישואין התביעה לפירוק שיתוף במיטלטלין הינה מוקדמת ועל כן דינה להידחות. למרות זאת, כן מצאתי מקום, להידרש לכך נוכח מהותה של התביעה כולה אשר במסגרתה, הסעדים המתבקשים, קרי פירוק השיתוף ואיזון המשאבים נראים על פניהם כמקשה אחת. הנסיבות מלמדות אותנו אחרת.


18.חוק יחסי ממון קובע בסעיף 5, כי הסדר איזון המשאבים יחול עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של אחד מבני הזוג. אי לכך ובהתאם לזאת, יש ליתן את הדעת באשר לתוקף נישואיהם של הצדדים. האם בענייננו פקעו הנישואין והאם לאו? האם ניתן לקבל את עמדת הבעל לפיה הנישואין פקעו על ידי מעשה חד צדדי שלו, כלומר בעצם עזיבתו את הדירה?

19.בע"א 1915/91 אסתר יעקובי נ' עזרא יעקובי, קנובלר, פ"ד מט (3) 529 (להלן: "קנובלר"), התקיים דיון מעמיק בסוגית הגדרת המונח "פקיעת הנישואין". הועלו דעות שונות וגישות נוגדות, אך בסופו של יום, לא התגבשה הלכה פסוקה וחד משמעית אשר מאפשרת לבית המשפט לקבוע את מועד "פקיעת נישואין" במועד מוקדם הנובע מהתנהגות
הצדדים ומהתערערות חיי הנישואין שלהם בטרם ניתן גט, לאמור, הצדדים שעדיין לא התגרשו כדת וכדין.

אי לכך, אף אם היה ניתן ליישם את המונח "פקיעת נישואין" כפי שמבקש הבעל לעשות, ולפרש אותו כפי שנלמד מהתנהגות הצדדים, חל העיקרון המנחה, לפיו ניתן להתחקות אחר צעדי הבעל כדי לבחון את תום ליבו. תום הלב נבחן על ידי מעשיו בעניין דנן נסוב בשאלת התובענה לגירושין. העדרה של תביעה כזו אומר דרשני. כאמור, הבעל טרם הגיש תביעת גירושין, כפי שציין זאת בפני בית המשפט, בדבריו המופיעים בפרוטוקול הדיון מיום 21.2.07 בע' 8. יתכן שהבעל לא הגיש תביעת גירושין מחמת העדר עילת גירושין, אולם במצב דברים זה, היה עליו לפרוע את כתובת האישה. על כך נאמר:

"קיימת אפשרות של חלוקת רכוש או תשלום כתובה גם לפני הגירושין. אולם רק באמצעות בית הדין הרבני ובמסגרת ההליכים המתקיימים בפניו, וכשהדין העברי מאפשר זאת" (קנובלר, בע' 588).

משלא עשה כן, כלומר לא הגיש תביעת גירושין, תהא הסיבה אשר תהא, ומשכך אף נחסמת עבורו האפשרות לפרוע את הכתובה, בהתאם לאמור, הרי שבטענתו ל"פקיעת הנישואין" מחמת העדר תום הלב מצד האישה ובעצם האקט החד צדדי, הרי, בעצם כך שעזב את הדירה, אין ממש.

20.כאמור, אף אם הנישואין פקעו, אין מקום לבחון תוקפו של ההסכם שמהווה את מסגרת חלוקת הרכוש ביניהם. הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1975, כלומר חוק יחסי ממון חל עליהם. בלשון סעיף 2(א) נקבע:

"הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור".

הלכה פסוקה היא שעל הסכם בין בני זוג אשר חל עליהם חוק יחסי ממון לקבל תוקף של פסק דין לצורף אכיפתו. אין די בעריכת הסכם, אלא יש לקבל את אישורו של בית המשפט, או בית הדין, כדת וכדין כדי להקנות לו תוקף (ראה: ע"א 169/83 יונה (שרעבי) שי נ' ששון (שרעבי) שי, פ"ד לט (3) 776, 782).

21.יתרה מכך, אשר לטענת הבעל, כי יש להכיר בהסכם מכוח דיני החוזים ובהתאם לפעולות שנעשו מטעמו אשר משרתות את ההסכם, יובהר, כי במקרים בין צדדים עליהם לא חל חוק יחסי ממון אזי יש מקום לפנות לדיני חוזים וכן ללמוד מהתנהגות הצדדים על הסכמותיהם אם במפורש ואם במכללא כדי לעמוד על תוקפו של אותו הסכם. ברם, הנסיבות בפנינו שונות.

כאשר קיים חוק ספציפי, דהיינו חוק מיוחד המתייחס לנסיבות אז חובה ליישם את אותו חוק ולהעדיפו על פני החוק הכללי (ראה: ע"פ 107/73 "נגב תחנת שירות לאוטומוביל בע"מ" נ' מדינת ישראל, פ"ד כח (1) 640, 642; ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, מט (4) 221, 255). המחוקק החליט שיש להעדיף את יישום חוק יחסי ממון על פני כלי דין אחר. לכן, סבורני כי לעניין זה דינן של טענות הבעל להידחות.

22.לפיכך בכל הנוגע למיטלטלין וליתר הנכסים הכלכליים ולזכויות הסוציאליות של הצדדים יחול סעיף 11 לחוק יחסי ממון, המחיל אמצעים לשמירת זכויותיהם של שני הצדדים.

23.באשר לפירוק השיתוף המתבקש בתביעה לגבי דירת הצדדים, הרי שחל חריג הנוגע למקרקעין. על פי סעיף 37 לחוק המקרקעין, ניתן לתבוע פירוק שיתוף. כבר נקבע שחוק המקרקעין הקובע זכויות בנכסי נדל"ן חל על יחסים של בעלי נכסי נדל"ן ללא אבחנה ליחס או לקשר ביניהם, אף אם מדובר בצדדים נשואים אשר חל עליהם חוק יחסי ממון.

לכן, המסקנה המתבקשת, אף ללא כל נגיעה בהסכם שנחתם בין הצדדים, שרשאי הבעל לתבוע את פירוק השיתוף בדירה על פי החוק המקרקעין הקובע בסעיף 37(א) בזו הלשון:

"כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".

24.יחד עם זאת, כפי שנקבע בפרשת קנובלר, יש לבחון האם אין יסוד לפגם הנובע מחוסר תום לב הקיים בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בטרם גירושין בין הצדדים (שם, בע' 571). בית המשפט ייעתר לתביעת פירוק שיתוף זולת אם עולה החשש שמא בן הזוג מטעמו הוגשה הבקשה עשה כן בחוסר תום לב כשניסה באמצעות הסדר משפטי זה להשיג יתרונות כלכליים בטרם הכרעה סופית בעניינם של הצדדים (שם, בע' 597). לאמור, אלמלא החשש שמא הצד המבקש את פירוק השיתוף בנסיבות אלו, עשה כן לצורך הגשת יתרון בהליכי הגירושין העתידיים, ייעתר בית המשפט לתביעה.

בענייננו, מצאתי דווקא כי נוכח רצונו של הבעל לסיים את הקשר בין הצדדים מבחינה כלכלית לרבות המיטלטלין המשותפים, אין ניסיון מצידו להשיג יתרון באמצעות הסדר משפטי של פירוק שיתוף בדירה בטרם פקיעת הנישואין ובטרם חלוקת המשאבים המאוזנת. כלומר, אין מקום לקבוע חוסר תום לב בתביעה לפירוק שיתוף העומדת לה בפני עצמה.


25.כמו כן, מאחר ופקיעת הנישואין בין הצדדים אינה נראית באופק, אזי אין מקום לדחות את פירוק השיתוף בדירה לנקודת זמן מסוימת בה יוכרעו כל ענייני הממון בין הצדדים. בלשון אחר, על אף הרצון בנסיבות בהן בוחרים הצדדים להתנתק זה מזו באופן מוחלט לקיים הסדר רכושי כולל, אין מקום לעכב את פירוק השיתוף בדירה בענייננו, משום שאין הצדדים נמצאים על המסלול המוביל לאיזון משאבים (ראה: ע"א 1692/97 גולדברג נ' גולדברג (ניתן ביום 25.6.97 ופורסם במאגרי המידע).

בתוך כך, בנסיבות דנן, דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להיות לא נאותה כלפי הצד המבקש זאת (ראה: רע"א 4358/01 בר אל נ' בר אל, פ"ד נה (5) 856, 863). עוד נקבע שם, כי פירוק השיתוף מוצדק גם כשיש ילדים וללא קשר לאיזון משאבים. משכך, על אחת כמה וכמה אין טעם לעכב את פירוק השיתוף בענייננו, מכיוון שאין קטינים, עבורם יש לדאוג למדור. סעיף 40א לחוק המקרקעין, החותר לדאוג ולשמור על הקטינים נועד להבטיח את מדורם, תוך שהאישה נהנית ממנו בעקיפין. במקרה דנן, כאמור, אין מדובר בקטינים, לכן אין האישה יכולה להסתייע בו.

26.שאלה נוספת מתעוררת נוכח ההליכים המתנהלים בפני כבוד בית הדין. בניגוד למה שטוענת האישה, המשך הדיון בבית הדין בתביעתה למדור ספציפי תלויה ועומדת, כאמור, מבלי שנקבע מועד דיון להמשך ההליך. אין סתירה בעצם התנהלותו של הליך בפני בית הדין בעניין מדור האישה לבין הסמכות המסורה למותב זה להורות על פירוק שיתוף במקרקעין. ייתכן ותהיינה השלכות להליך המתנהל בבית הדין ובלבד בעת שיגיע לסיומו, אז אף יהיה ניתן לעכב את פירוק השיתוף. ברם, בנסיבות העניין, בשעה שטרם נמכר הנכס, אז קיימת אפשרות לפיה, בית הדין, אם ימצא לנכון, יקבע את מדור האישה בדירה. אולם, אף אם יקבע כך, לא יהיה בזאת כדי לעכב את פירוק השיתוף. לפיכך, אין מנוס אלא למנות כונס נכסים לצורך הליך המכר של הדירה. יודגש, כי בעת מכירת הדירה, במידה וזו תקבע כמדור האישה על ידי בית הדין, יש להכיר באם כדייר מוגן על פי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972.

לא זו אף זו, אם וכאשר בית הדין יפסוק שעל הצדדים להתגרש, מן הסתם יורה בתוך כך על סיום חבות הבעל לספק מדור לאישה על מנת שלא לעכב את הגירושין. בסופו של יום, עניין המדור נתון בסמכות של בית הדין ובמידה ויקבע בדירה, נשוא ההליך דנן, על הצדדים לפעול בנסיבות הקיימות בהתאם לאמור.

27.נטען לקיום צו עיקול על בית המגורים של הצדדים. לפי נסח רישום אודות הדירה אין זכר לאותו צו עיקול. אף על פי כן, יש לומר, כי אין בצו העיקול בפני עצמו כדי למנוע את מכירת הדירה, מאחר וניתן לפנות לבית הדין הרבני בבקשה להמיר את העיקול על הדירה בעיקול על התמורה בגין מכירתה (ראה: (ראה: בר"ע (י-ם) 1231/99 בן ברוך ברוך חי נ' לסלי בן ברוך (ניתן ביום 18.7.00 ופורסם במאגרי המידע).

28.לבסוף אתייחס לסוגית דמי השימוש הראויים, אותם רשאי אמנם הבעל שלא וויתר על זכויותיו הקנייניות בדירה, לתבוע כשותף בה, אולם אף על פי כן, מצאתי כי אין מקום להיעתר לסעד זה מאחר והבעל עזב את הדירה מבלי שאולץ לעשות כן וכמו כן, לא התרשמתי כי נמנעה ממנו האפשרות לעשות שימוש בדירה בשלב מאוחר יותר (ראה: ע"א 1492/90 זרקא נ' פארס (ניתן ביום 20.1.93 ופורסם במאגרי המידע).

סוף דבר:

29.אשר על כן, יש לקבל את התביעה בחלקה בכל הקשור למקרקעין ולהורות על פירוק שיתוף בדירה ולדחות את התביעה בחלקה הקשור למיטלטלין.

לפיכך, הנני מורה על מכירת הדירה, למרבה במחיר.

לכל צד זכות ראשונית לרכוש את חלקו של הזולת בנכס.

אני ממנה בזאת, את באי כוח הצדדים ככונסי נכסים ומורה עליהם לפעול בצוותא לצורך מכירת הנכס למרבה במחיר. על באי-כוח הצדדים להגיש פסיקתא בעניין.

מכירת הנכס כפופה לכל צו עיקול קיים. במידה וייקבע בית המגורים כמדור האישה על ידי בית הדין יימכר הנכס, אולם בשים לב לכך שהאם תהא הדיירת של הבעלים החדש של הדירה בהתאם לס' 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972.

נוכח נסיבות העניין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי הסכמה לגירושין

  2. הפרת הסכם גירושין

  3. פרשנות הסכם גירושין

  4. אי עמידה בהסכם גירושין

  5. התיישנות הסכם גירושין

  6. הערת אזהרה הסכם גירושין

  7. בקשה לתיקון הסכם גירושין

  8. בקשה לשינוי הסכם גירושין

  9. ביטול סעיפים בהסכם גירושי

  10. חוסר תום לב בהסכם גירושין

  11. בטלות הוראות בהסכם גירושין

  12. ביטול סעיפים בהסכם גירושין

  13. ביטול חלקי של הסכם הגירושין

  14. אכיפת הסכם גירושין בהוצאה לפועל

  15. העברת זכויות מכוח הסכם גירושין

  16. ביטול הסכם גירושין סמכות עניינית

  17. אכיפת הסכם גירושין סמכות עניינית

  18. ביטול הסכם גירושין אי תשלום מזונות

  19. ביטול זכות שימוש בדירה הסכם גירושין

  20. ביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון