אי עצירה באור כתום


1. לנאשם (להלן – "הנ'") יוחס אי ציות לתמרור ה – 1, כעבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה. הנ' הודה בנהיגה במקום ובזמן, תוך כפירה בעבירה המיוחסת.

2. להוכחת האישום הובאו הראיות הבאות:

עדות סמואל אמנון (להלן – "ע.ת.1") רושם "הודעת תשלום קנס" נשוא כתב האישום, מוצג ת/1, שם הדגיש נסיעת הניידת בנתיב השמאלי ביותר, מבין 3 לפי נ/4. הוא הבחין בירוק המהבהב, בכתום ובאדום ואז המונית חצתה קו העצירה ופנתה ימינה לעבר בית הכנסת בנצפה בנ/1 ונ/2. בח.נ. לא סתר עדותו בת/1.


עדות סבג דוד (להלן – "ע.ת.2") שותפו למשמרת של ע.ת.1 אשר ערך מזכר בקשר לעבירה הנדונה, מוצג ת/2, שם הודה כי היה במשמרת עם ע.ת.1 ונהג בניידת, הבחין בביצוע העבירה כאשר הניידת בנתיב אמצעי מבין 3 ואילו מונית הנ' בנתיב הימני. בח.נ. לא סתר תוכן ת/2.

הנ' בחר ליתן עדות תחת אזהרה ובח.ר. הדגיש כי חצה קו העצירה ופנה ימינה באור ירוק אך הודה כי הסתכל על הרמזור הרחוק והבחין כי נדלק הכתום כאשר היה באמצע העליה על המדרכה, בפניתו ימינה כנצפה בנ/3.

מטעמו הוגשו המוצגים נ/1 עד נ/4.

3. ב"כ המאשימה ביקשה הרשעה בהסתמכה על עדותם של ע.ת.1 וע.ת.2, אשר לא סתרו עצמם והבחינו בביצוע העבירה ביחד עם עבירות נוספות לפי ת/2. הנ' ביקש זיכוי בטענה שמהניידת לא ניתן היה להבחין בקו העצירה או להגיע אחריו למקום במרחק 10 מ' מאחוריו בהסתמכו על נ/4.

4. לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצגים והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנות הרלוונטיות לנדון, כדלקמן:


א. בעבירה נשוא הדיון ניתן להרשיע הנ' בהסתמך על עדות עדי התביעה בת/1 ובת/2 אולם בתנאי ועדותם של כ"א מהם, לא נסתרה בח.נ., אין בין עדות ע.ת.1 לעדות ע.ת.2 כל סתירות וראיות הנ' אינן מעוררות כל ספק בלב בית משפט.

ב. עדותם של ע.ת.1 בת/1 ושל ע.ת.2 בת/2, לא נסתרה בח.נ. למרות נסיון הנ' לעשות זאת.

ג. עם זאת, קיימת סתירה מהותית בין שתי העדויות של עדי התביעה לגבי מיקום נסיעת הניידת. בעוד ע.ת.1 העיד כי נסעה בנתיב השמאלי מבין השלושה בדרך הטייסים, כנצפה בנ/4 (ד) ע.ת.2 סותר דבריו ומדגיש כי הניידת נסעה בנתיב האמצעי מבין השלושה. לא נעשה כל נסיון מצד המאשימה ליישב סתירה זו בכל צורה או דרך ויש בה כשלעצמה לעורר בליבי ספק בדברי ע.ת.1 בת/1, אשר משקלו הראייתי קובע מבחינתי, שכן נערך במעמד ובנוכחות הנ' והעתקו מסר לנ'.

יתר על כך, משקלו של ת/2 אינו עדיף על ת/1 שכן העד אמנם כתב תוכנו ביום העבירה, אולם אין בידיעתי מפיו פרק הזמן שחלף מביצע העבירה ועד כתיבת ת/2 ואילו אירועים התרחשו בפרק זמן מה. אם לא די באמור לעיל, אם המדובר ב"נספח" לת/1, לפי כותרת המזכר, ברור כי העתקו היה חייב להמסר לידי הנ' שיאשר קבלתו ולא מצאתי עליו אישור כמו זה על ת/1 – משני טעמים אלו החלטתי שלא ליתן משקל לתוכנו.

ד. עדות הנ' לפני במסגרת ח.ר. לא נסתרה בח.נ. ותגובתו בת/1 כי עבר באור "כתום", נראת לי מקורית. נסיונו ליחס אותה למבט שזרק לעבר הרמזור הרחוק לאחר שכבר עלה על המדרכה בפניה לעבר בית הכנסת, אינו זוכה לאמוני ואני דוחה נסיון זה. אני התרשמתי כי הבחין בכתום בטרם עלה על קו העצירה כיוון שמבטו היה נתון לרמזור הרחוק, כנצפה בנ/1.


ה. בת/2 מצאתי כי ע.ת.2 התיחס לעבירות נוספות שנעברו על ידי הנ', אולם מאחר ולא נתבקשתי להזהירו מפני הרשעה על פיהן, אין בסמכותי לעשות זאת בשלב זה.

ו. אשר לעבירה של חצית קו עצירה באור "כתום" – לא היה מקום להזהיר הנ' מפני הרשעה של אי ציות לתמרור זה, כיוון שהוא עצמו העלה זאת בתשובתו בת/1 והיה ער לכך ואף ניסה להתגונן מפני אישום זה, אך לא קיבלתי עדותו בענין זה.

ז. מכאן – הסתירה בין עדות ע.ת.1 לבין ע.ת.2 כאמור לעיל מחד ומאידך – אי מתן משקל ראייתי לת/2, שוללים ממני האפשרות להרשיע על סמך עדותו היחידה של ע.ת.1 בת/1 וזאת לאחר שהזהרתי עצמי בענין זה.

מאידך, יש בעדות הנ' לענין העבירה המקורית לעורר ספק בליבי, ספק ממנו הנ' נהנה אם כי אין לי ספק כזה לגבי עבירת האור "הכתום".

5. סוף דבר – על סמך האמור לעיל:

א. מזכה הנ' מאי ציות לתמרור ה – 1.

ב. מרשיע הנ' באי ציות לתמרור ה – 5, כעבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

6. האמור בסעיף 5 לעיל הובא לידיעת הצדדים תוך הסבר מקוצר של נימוקי ההרשעה והעתק הכרעת הדין נמסר לידיהם בטרם הטיעון לעונש.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון