אי עצירה בקו עצירה


מזכה הנאשמת מחמת הספק.

ואלו נימוקי הזיכוי:


1. לנאשמת יוחסה עבירה של אי עצירה בקו עצירה, מקום בו קיים תמרור ב – 37, כעבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה, ביחד עם תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה.

כבר בפתיח זה אני קובע כי אין בעובדות שיוחסה לה כל בסיס לעבירה על תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה, ולכן אין מקום להתיחס אליה, אלא רק לאי העצירה בקו העצירה ולפיכך מזכה הנ' מעבירה זו.

2. בתשובתה לכתב האישום הנאשמת טענה כי עצרה ולהוכחת האישום, הובאה עדותה היחידה של רס"ל פינקו שרית (להלן – "ע.ת."), אשר כתחליף לחקירה ראשית הגישה את טופס "הודעת תשלום הקנס" נשוא הדיון, מוצג ת/1, בו נתנה "נסיבות מיוחדות של המקרה". גם בטופס זה הנאשמת נתנה תגובה זהה לזו שנתנה לכתב האישום.

בת/1 נקבע כי רכב הנאשמת לא עצר לפני ולא אחרי קו העצירה, ביציאה מרח' דניאל לרח' הכובשים ולכן עצרה אותה ויחסה לה את העבירה.

הנאשמת העידה תחת אזהרה ובחקירה ראשית הדגישה כי עצרה בקו העצירה ומעבר לכך, גלשה לתוך הכובשים עד לדופן חיצונית של אוטובוס שחנה משמאל, כדי לבדוק שאין רכב קרב משמאלה, שכן רח' הכובשים הינו רחוב חד סיטרי.


נסיון המאשימה לסתור את עדותה בחקירה הראשית לא העלה פרי.

3. ב"כ המאשימה ביקשה להעדיף עדות ע.ת. ולהרשיע על פיה. הנאשמת ביקשה לזכות אותה.

4. לאחר שמיעת העדים והתרשמותי מאופן מתן עדותן, עיון במוצג ת/1 והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנות הרלוונטיות לנדון, כדלקמן:

א. בעבירה נשוא הדיון ניתן להרשיע הנאשמת על סמך עדות יחידה של ע.ת. אולם בתנאי ועדותה בת/1, ברורה ולא נסתרת בחקירתה הנגדית ואין בעדות הנאשמת כדי לעורר כל ספק בלב בית המשפט.

ב. במקרה לפני לא מצאתי כי עדות ע.ת. ברורה ונותנת תמונה מלאה ליסודות העבירה, דהיינו, כאשר היא ציינה כי עמדה סטטי בכובשים 50, איני יודע באיזה צד של הכביש עמדה העדה, באיזה מרחק מהצומת והאם יש לה מנקודה זו שדה ראיה פתוח, ללא הפרעה לעבר אותו קו עצירה. אם אכן עמדה בנקודה כאשר היא גלויה לעין כל נהג המתקרב לקו העצירה, ברור שנהגים הערים לנוכחותה יפעלו באופן שלא יעברו העבירה המיוחסת. לאמירה "נשמר קשר עין רצוף", אין כל ערך כאשר אין פירוט למרחקים ולנקודת התצפית. חסר זה הוא מהותי לעבירה נשוא הדיון.

יתר על כך, חסר נוסף שבולט הוא מיקומו של קו העצירה לעומת התמרורים ולעומת קו הצומת. לא אחת הערתי בפסקי הדין שלי, כי בסוג העבירה נשוא הדיון, מן הרצוי, במטרה לשכנע את בית המשפט בכתוב, כי תצורף סקיצה המתארת באופן ויזואלי את נקודת תצפית השוטרת, מרחקה מהצומת, מיקום קו העצירה, מיקום תמרור ב – 37 ומרחק קו העצירה מהתמרור או מהקו הדמיוני של הצומת שלאחריו או ממעבר החציה של רח' בו מוצב תמרור ב – 37.

סקיצה כזו היתה מאפשרת לבית המשפט להשתכנע, דרך עיני עושה הסקיצה, שאכן אפשר היה להבחין באותה עבירה וקובע כי נעברה העבירה המדווחת בסקיצה.


ג. הנאשמת מסרה בעדותה כי עצרה לפחות פעמיים, פעם ראשונה בקו העצירה ופעם שניה בטרם צאתה לעבר דופן האוטובוס מצד שמאל. עדות זו לא נסתרה בחקירה נגדית. ב"כ המאשימה עשתה כמיטב יכולתה, כדי לנסות וליצור סתירות כלשהן בין מיקום העצירה בטווח של עשרה או עשרים ס"מ מקו העצירה, אך איני סבור שהעצירה של 20 ס"מ, לפני או אחרי קו העצירה, מהווה בסיס לעבירה המיוחסת לנאשמת. היה בעדותה כדי לעורר ספק בליבי בעדות ע.ת. לנוכח החסר שציינתי בעדותה וספק זה פועל לטובתה.

ד. בעימות בין שתי הגירסאות, לא מצאתי להעדיף גירסה על פני רעותה.

5. סוף דבר – על סמך האמור לעיל והספק שהתעורר בליבי, אני מזכה הנאשמת, זיכוי מחמת הספק מאי ציות לתמרור ב – 37, כעבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

6. במטרה לחסוך מזמנו השיפוטי של בית המשפט ומזמנם של הצדדים,

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון