אי ציות לתמרור 302


מצאתי לזכות את הנאשמת מעבירת אי מסירת פרטים ולהרשיעה בעבירה של אי ציות לתמרור 302 ונהיגה בקלות ראש הגורמת חבלה של ממש.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו ב- 16.2.09 בשעה 14:00. נהגה הנאשמת ברח' יבנה מכיוון מזרח למערב והתקרבה לצומת עם רח' כנפי נשרים בהרצליה. בכיוון נסיעת הנאשמת מוצב תמרור 302. אותה עת התקרב למקום רוכב אופניים והחל לחצות את הצומת. הנאשמת נהגה בקלות ראש. לא נתנה לרוכב האופניים זכות קדימה, חסמה את דרכו ושני כלי הרכב התנגשו. כתוצאה מהתאונה נחבל רוכב האופניים ונזקק לטיפול רפואי. הנאשמת עזבה את המקום התאונה מבלי שמסרה פרטים לרוכב האופניים.

הנאשמת כפרה בהאשמה כנגדה ונשמעו ראיות בתיק.

מטעם המאשימה נשמע רוכב האופניים, לדבריו הוא רכב על האופניים ברח' כנפי נשרים על המדרכה, הגיע למקום בו יש מקום חציה של המדרכה על הכביש, לפתע הגיחה מכונית והוא פגע בה על המדרכה. לדבריו בכוון נסיעת הנאשמת יש תמרור 302, הנאשמת לא הספיקה לעצור, רוכב האופניים רכב מהר. רוכב האופניים שבר את כף היד. הוגש מסמך רפואי ממנו עולה כי לרוכב האופניים נפיחות על גב מסרק 5, במיון הושם לרוכב האופניים סד גבס על ידו, לא נמצא קו שבר על מסרק 5. לדברי רוכב האופניים, הנאשמת עזבה את המקום. האירוע כולו קרה על המדרכה.

בחקירה נגדית טען רוכב האופניים, כי הנאשמת סירבה למסור לו פרטיה (עמ' 3 שורה 2 לפרוטוקול). בהמשך נשאל רוכב האופניים לגבי טענת הנאשמת כי מסרה לו את פרטיה והשיב "ונניח שכן?" (עמ' 3 שורה 7 לפרוטוקול). בהמשך לא זכר רוכב האופניים אם אכן נתנה לו הנאשמת פרטיה ( עמ' 3 שורה 13 לפרוטוקול). בחקירה נגדית טען הרוכב כי הנאשמת לא עצרה אלא גלשה לתוך הצומת ( עמ' 2 שורה 8 לפרוטוקול).


הוגשה הודעת הנאשמת לפיה נסעה במקום האמור. כשהגיעה לקו העצירה, נעצרה. לא היה לה שדה ראייה בגלל מתווה הכביש. הנאשמת התקדמה קדימה ונעצרה, הביטה שמאלה ולפתע ראתה רוכב אופניים אשר נסע על המדרכה. מבטו הופנה למטה, רוכב האופניים לא הסתכל לעברה. הנאשמת החלה לצעוק לעברו להזהירו והוא לעומתה התנגש בדלתה. רוכב האופניים נפל ארצה, הנאשמת מסרה לו את פרטיה וכל אחד המשיך לדרכו.

הנאשמת העידה בבית המשפט, לדבריה הגיעה למקום, עצרה עצירה מוחלטת בסמוך לתמרור. התקדמה מעט. הביטה שמאלה. ראתה רוכב אופניים שנוסע בשביל הולכי רגל, הנאשמת פתחה את החלון כדי להגיד לו שיזהר. רוכב האופניים נפל ונגרמה לו שריטה, הנאשמת רשמה לרוכב האופניים את פרטיה והם נפרדו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי לזכות את הנאשמת מעבירת אי מסירת פרטים ולהרשיעה בעבירה של אי ציות לתמרור 302, נהיגה בקלות ראש הגורמת חבלה של ממש. (הוראות חיקוק 1, 2 לכתב האישום).

הנאשמת טוענת להעדר אחריות לקרות התאונה לאור העובדה כי התאונה לא ארעה בצומת. ומעבר לכך הנאשמת לא הייתה צריכה לתת זכות קדימה, כיון שהתאונה ארעה בכביש ולא בצומת.

אין בידי לקבל את הפרשנות המשפטית בה נקט ב"כ הנאשמת כי המקום בו נסעה הנאשמת אינו מהווה צומת כי אם כביש. תמרור 302 מוצב בכיוון הנסיעה של הנאשמת. אין ספק שהמדרכה המונמכת נועדה כדי לאפשר השתלבות רכבים המגיעים מרח' יבנה ומתמזגים עם רח' כנפי נשרים. העובדה כי תמרור 302 אינו מוצב בקו הצומת, לא שולל את העובדה כי הכביש בו נהגה הנאשמת מהווה חלק מהצומת. תקנה 64 (ד) מחולקת לשני רכיבים של עצירה ומתן זכות קדימה, אין תלות בין שני רכיבים אלו ויכול אני לקבל את גרסת הנאשמת כי אכן עצרה בסמוך לתמרור. אולם, הנאשמת לא נתנה זכות קדימה לרוכב האופניים וזאת בכביש בכיוון נסיעתה בכניסה לצומת.

הנאשמת בסיכומיה טענה כי המקום בו ארעה התאונה אינו צומת. אין בידי לקבל גישה זו. פרשנות הנאשמת לאירוע מעוותת את המציאות. לכאורה לפי פרשנות הנאשמת המדרכה ניתקה את הקשר בין הכביש לבין הצומת. לפי גישה זו תמרור 302 הוצב באמצע כביש ללא צומת. לשון תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה אינה מאפשרת פרשנות זו, שכן לשון התקנה "נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור ...." אין בסעיף זה אפשרות של הצבת תמרור 302 על כביש ללא צומת. מעבר לכך העובדה כי קיימת מדרכה מונמכת אין לראות במקום כי הכביש נקטע. אלא, יש לראות במדרכה המונמכת כביש המוביל לצומת. כל הרכבים המגיעים מרח' יבנה חייבים לעבור על המדרכה המונמכת כיוון שאין בנמצא במקום דרך אחרת להיכנס לרח' כנפי נשרים. יאמר מייד כי הצומת הזו יש לראות אותה באופן זהה לכביש בו מסומן מעבר חצייה ותמרור העצור נמצא לפני מעבר החצייה. מעבר החצייה אינו מנתק את תמרור 302 מהצומת והחובה לתת זכות קדימה חולשת הן על מעבר החצייה והן על המעבר בתוך הצומת. הפרשנות הראויה בעיני למבנה הצומת במקום הוא לראות את המדרכה המונמכת חלק מהכביש המוביל לתוך הצומת. תמרור 302 הנמצא במקום חולש הן על הכביש לפני קן הצומת והן בתוך הצומת.
מעבר לכך הגדרת התמרור בלוח התמרורים קובעת:

" עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה. במקום שלפניו הוצב התמרור ולכל הנתיבים בכביש. הוצב התמרור בצד שמאל של הכביש כוחו יפה לגבי הפניה שמאלה ולגבי פניית פרסה לשמאל בלבד"

הגדרת התמרור היא כי יש לתת זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה. הפרשנות הראויה היא כי לאחר תמרור זה על הנהג שבכיוון נסיעתו מוצב התמרור לתת זכות קדימה לכל תנועה עד ליציאתו המוחלטת מהצומת.

הנאשמת טענה כי היא התקדמה כיוון שלא היה לה שדה ראיה. לדברי הנאשמת היא נעצרה בכביש.
התנהגות זו של הנאשמת היא בלתי ברורה, אם הנאשמת התקדמה מעט - כיצד זה קרה שהתאונה קרתה במרכז רכבה של הנאשמת, הפגיעה הייתה בדלת הרכב, אם לנאשמת לא היה שדה ראיה, הרי שעליה היה להתקדם מעט עד למקום בו היא רואה את התנועה המתקרבת. אולם, הנאשמת לא נקטה בזהירות המתחייבת ממנה. לכאורה לפי דבריה של הנאשמת כדי שיהיה לה שדה ראיה ראשוני עליה להיכנס לתוך הצומת. לא מצאתי לקבל גישה זו. על הנאשמת היה להתקדם מקו העצירה, לגלוש ולהיעצר שוב לפני הכניסה למדרכה המונמכת כדי לראות שאין אף אחד החוצה את הכביש. דבר שלא עשתה הנאשמת אלא היא גלשה ישירות לקו הצומת. זאת גם לדבריה.

הנאשמת בחקירה נגדית (עמ' 8 שורה 6 לפרוטוקול) אמרה "נכון, אבל שייצאתי, חשבתי שהוא ירים את הראש, עד שפתחתי את החלון, הכל עניין של עיתוי", מדברים אלו ניתן ללמוד כי הנאשמת לפני שהיא יצאה היא ראתה את רוכב האופניים, מכאן שהיה עליה לעצור ולתת לו זכות קדימה, אולם, הנאשמת סברה שהיא תתקדם, רוכב האופניים יראה אותה ויעצור. גישה זו אינה מלמדת על מתן זכות קדימה, אלא תקווה לקבל זכות זו. רוכב האופניים לא קיבל את דבריה של הנאשמת כי הוא נסע עם ראשו למטה. אני חייב לציין כי לא מצאתי כי יש הגיון רב ברכיבה מהירה כפי ששני הצדדים טענו, עם הראש מוטה למטה. טענה זו של הנאשמת באה, כדי להרחיקה מחובת הזהירות המוטלת עליה.

בנסיבות אלו, איני יכול לקבל את גרסת הנאשמת לאירועים ואני מוצא לדחות את גרסתה למתן זכות קדימה לרוכב האופניים.

לגבי עבירת אי מסירת פרטים מצאתי לזכות את הנאשמת מעבירה זו אף שהנאשמת בעצמה מסרה כי מסרה את הטלפון שלה ומספר הרכב, שכן יתר הפרטים לא היו עמה וכמובן שעל פי החוק יש דרישה מפורטת איזה פרטים יש למסור והנאשמת לא עמדה בתנאי החוק. אולם, רוכב האופניים לא היה החלטי בשאלת מסירת הפרטים ומסר תשובות שלא ברור מהם מסירת הפרטים שהייתה באותו אירוע (ראה עמ' ושורה 13, עמ' 3 שורה 4, עמ' 3 שורה 7 לפרוטוקול). לאור הגרסאות הסותרות, מצאתי כי המאשימה לא הוכיחה רכיב זה בכתב האישום, ואני מזכה את הנאשמת מעבירה של אי מסירת פרטים.

סוף דבר

לאחר ששמעתי את הצדדים, שמעתי את העדויות שהובאו בפני, עיינתי בחומר הראיות, אני מוצא לזכות את הנאשמת מסעיף 3 להוראות החיקוק ולהרשיעה בסעיפים 1,2 להוראות החיקוק בכתב האישום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי ציות לאור אדום

  2. אי ציות לתמרור קנס

  3. אי ציות לתמרור ב-6

  4. אי ציות לתמרור 501

  5. אי ציות לתמרור ב-2

  6. אי ציות לתמרור 815

  7. אי ציות לתמרור 402

  8. אי ציות לתמרור 206

  9. אי ציות לתמרור 301

  10. אי ציות לתמרור 302

  11. אי ציות לתמרור ב-36

  12. אי ציות לרמזור אדום

  13. אי ציות לתמרור ד 14

  14. אי ציות לתמרור ב-37

  15. אי ציות לתמרור ב-35

  16. אי עצירה בתמרור עצור

  17. אי ציות לחוקי התנועה

  18. אי ציות לתמרור אין כניסה

  19. אי ציות לתמרור זכות קדימה

  20. אי ציות לאות של שוטר במדים

  21. ערעור על אי ציות לשוטר לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה

  22. הרשעה על אי ציות לאור אדום ברמזור בניגוד לתקנה 22 לתקנות התעבורה

  23. טענה כי הנהג ביצע פניה מסוכנת תוך התעלמות מתמרור "עצור" בכיוון הנסיעה

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון