אישור הסכם פשרה תביעה ייצוגית


1. החלטה זו עניינה פסק דין שניתן על ידינו ביום 6/4/11, הנותן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שאליו הגיע ב"כ הקבוצה עם המפרק שמונה לחברה הנתבעת.

2. ההליכים בתיק
א. ראשיתו של ההליך, בבקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברת מרחב אבטחה שמירה וניקיון בע"מ.

ב. הבקשה לאישור התביעה כייצוגית אושרה, על פי החלטה מיום 16/8/09.

ג. לאחר אישור הבקשה, ניתן צו פירוק נגד החברה ומונה מפרק.

ד. ביום 10/3/11 הוגשה על ידי ב"כ הקבוצה ומפרק החברה, בקשה לאישור הסכם פשרה בתביעה ייצוגית.

ה. בהחלטה מיום 6/4/11, אושר הסכם הפשרה וניתן לו תוקף של פסק דין.

ו. ביום 18/5/11 הוגשה הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, בה הובעה התנגדות להסכם הפשרה ובקשה לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להגיש תגובה בכתב.

ז. ביום 14/9/11 הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה, בה הביע עמדתו העקרונית לפיה, משניתן צו פירוק לחברה, לא ניתן להמשיך בבירור התביעה הייצוגית ואף לא ניתן לסיימו בדרך של פשרה.
היועמ"ש ביקש לבטל את פסק הדין ואת הסכם הפשרה.

ח. ישיבת תזכורת התקיימה ביום 23/11/11.
בדיון נכחו עו"ד דוייטשר מטעם מדינת ישראל, עו"ד ברק מטעם אחד מחברי הקבוצה מר מושיאשווילי, ב"כ הקבוצה עו"ד גורודסקי ומפרק החברה עו"ד בראונשטיין.
בתום הדיון ניתנה לצדדים ארכה להידבר במטרה להגיע להסכמה אודות ההליך.

ט. ביום 8/12/11 הגיש עו"ד ברק הודעה על הצטרפות להליך מטעם אחד מחברי הקבוצה.
מאוחר יותר הגיש עו"ד ברק בקשה לביטול פסק הדין ודחיית הסכם הפשרה.

י. לאחר מכן הודיע ב"כ הקבוצה וכן ב"כ היועמ"ש, כי הצדדים לא הגיעו להסכמה ולכן התבקש בית הדין ליתן החלטה בעניין אישור הסכם הפשרה (בקשת ב"כ הקבוצה מיום 29/2/12).

יא. ביום 1/4/12 התבקש ב"כ הקבוצה להודיע כמה עובדים מבין חברי הקבוצה התקשרו עם משרדו בהסכם שכ"ט וכמה תביעות חוב אושרו.

יב. ביום 29/4/12 הודיע ב"כ הקבוצה כי הוגשו 635 תביעות חוב וכי 652 עובדים מבין חברי הקבוצה, התקשרו עם משרדו בהסכם שכ"ט עו"ד.

יג. ביום 30/4/12 הוגשה לתיק עמדת מפרק החברה.

יד. הודעה נוספת מטעם ב"כ הקבוצה, אודות הסכום הכולל של תביעות החוב שהוגשו והסכום הכולל של שכ"ט עו"ד שצפוי להתקבל ככל שהתביעות יאושרו במלואן, הוגשה ביום 6/6/12.

טו. לאחר מכן הוגשה הודעת עו"ד בוברוב, ב"כ אחת מחברות הקבוצה הגב' ברניק, לעיין בתיק ולהצטרף להליך.

3. ביום 14/6/12 ניתנה החלטתנו כדלקמן:

"25. על פי החלטה שניתנה, הוגשה לתיק הודעת ב"כ הקבוצה בדבר הסכום הכולל של תביעות החוב שהוגשו על ידי משרדו הסכום הכולל של שכ"ט עו"ד בעקבות אותן תביעות חוב.
26. עוד הוגשה לתיק בקשה מטעם עובדת נוספת שחתמה על תביעת חוב, לעיין בתיק בית הדין.
27. סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, דורש אישור היועץ המשפטי לממשלה בטרם מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.
כמו כן, דורש פרסום בעיתון.
28. עמדת היועץ המשפטי לממשלה חשובה ביותר באשר יש בה כדי לסייע לבית הדין, בבחינת גורם אובייקטיבי, בנוסף על בית הדין.
עוד ובנוסף, מכיוון שההסכמים כולם מועברים לאישור היועמ"ש, הרי שיש לו קנה מידה לבחון את סבירות ההסכמים, מבחינת ההשגים לחברי הקבוצה מחד ושכר טרחת עורך הדין המייצג מאידך.
29. בתיק כאן, ההסכם אושר ללא קבלת עמדת היועמ"ש.
משהיועץ המשפטי לממשלה ביקש להתערב ולהביע עמדתו לגבי ההסכם, לא זו בלבד שיש לאפשר לו לעשות כן אלא חובה לשקול את העמדה בכובד ראש.
30. בנוסף, יש להורות בשלב זה, בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק, על פרסום מודעה בעיתון, המיועדת לכלל חברי הקבוצה, המפרטת את עיקרי ההסדר ואת ההליכים שהתקיימו בעקבותיו, עד למצב בו עומד התיק היום, והמאפשרת לחברי הקבוצה להביע עמדה ביחס להסכם הפשרה.
31. לפיכך, בשלב זה אנו מורים על עיכוב הליכי הסדר הפשרה.
משמעות העיכוב – לא יוחתמו חברי הקבוצה על תביעות חוב, לאחר
יום 20/6/12 .
תביעות חוב שנחתמו קודם למועד זה, רשאי ב"כ הקבוצה להמשיך את הטיפול בהן.
32. כן אנו מורים לב"כ הקבוצה לפרסם, בשלב זה על חשבונו, מודעה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית .
נוסח המודעה יכלול את נוסח ההסכם שנחתם, את עובדת אישורו על ידי בית הדין מחד ועובדת התערבות היועץ המשפטי לממשלה לאחר האישור, מאידך.
במודעה יצויין כי על פי החלטה זו, עוכב ביצוע ההסכם החל מיום 20/6/12.
כן יכלול הפרסום הודעה בדבר זכותם של חברי הקבוצה להגיש התנגדות מנומקת להסדר הפשרה לרבות לענין גמול ושכר טרחה, וזאת תוך 45 ימים מפרסום המודעה.
33. ב"כ הקבוצה יגיש את נוסח המודעה לבית הדין, לאישור, לפני הפרסום.
34 . לאחר פרסום המודעה ולאחר חלוף המועד להגשת התנגדויות, תינתן החלטה במכלול השאלות שבמחלקות, לרבות עמדת היועץ המשפטי לממשלה ובשים לב לפעולות הרבות שנעשו ע"י ב"כ הקבוצה על פי ההסכם, עד לעיכובו.

4. א. על פי הודעת ב"כ הקבוצה, מודעות בעיתון פורסמו בין 21/6/12.

ב. ביום 5/8/12 הוגשה הודעת התנגדות להסכם הפשרה, מטעם חברת הקבוצה גב' ברניק, המיוצגת על ידי עו"ד בוברוב.

ג. ישיבת תזכורת התקיימה ביום 14/10/12. בית הדין המליץ לצדדים להידבר במטרה להגיע להסכמה, נוכח הפעולות שנעשו בעקבות הסכם הפשרה, עד לעיכוב הביצוע.

ד. הצדדים ניהלו הליך גישור אשר הסתיים ללא הצלחה.

ה. דיונים נוספים התקיימו ביום 1/5/13 וביום 8/5/13.
בדיון מיום 8/5/13 הוצגו, לעיניי בית הדין בלבד, נתונים נוספים אודות סכומים שהתקבלו במשרדו של ב"כ הקבוצה, בעקבות ההליכים שנעשו על ידו.
בדיון הוצע מתווה לפשרה אך הצדדים לא הגיעו להסכמה.

ו. בתום הדיון הגיש ב"כ הקבוצה בקשה למנות בודק לצורך בחינת סבירות הסכם הפשרה.

ז. עו"ד בוברוב הגיש בקשה לחייב את ב"כ הקבוצה למסור את הנתונים הכספיים.
בהחלטה מיום 9/9/13 נקבע כי החלטה בבקשה תינתן במסגרת ההחלטה בגורלו של הסכם הפשרה.

ח. בהחלטה מיום 16/6/13 נדחתה הבקשה למינוי בורר ונקבעו מועדים להגשת סיכומים.

5. עוד יש לציין כי בין לבין, בחודש אוגוסט 2012, הגישה הגב' ברניק, המיוצגת על ידי עו"ד בוברוב, בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כנגד עו"ד גורודסקי.
בבקשה התבקש עו"ד גורודסקי להשיב סכומים ששולמו לו כשכ"ט עו"ד במסגרת הסכמי שכ"ט עו"ד שעליהם החתים את חברי הקבוצה בעקבות אישור הסכם הפשרה.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הרב המצוי בתיק, להלן החלטתנו.
בהחלטה זו נדון בסוגיית הסכמי פשרה במסגרת הליכי פירוק, בתחולת הסכם הפשרה בתיק כאן, האם חל על רכיבי התביעה שאושרו או על רכיבים נוספים, וכן בשאלה האם יש לתת לו תוקף או לבטלו, באופן מלא או באופן חלקי.

6. עיקרי הסכם הפשרה
במסגרת ההחלטה המאשרת את התביעה הייצוגית, אושרו רכיבי התביעה שעניינם פנסיה ודמי חגים.
רכיבי התביעה שעניינם תוספת ותק, אש"ל ופיצויי פיטורים, לא הוכרו.

7. בהסכם הפשרה שהובא לאישור, הוגדרה עילת התביעה הייצוגית כרכיב הפנסיה לאלה שלא הופרשו בגינם כספים לפנסיה וכן דמי חגים.
על פי עיקרי הסכם הפשרה, ב"כ הקבוצה יקבל ממפרק החברה את שמות העובדים ויפנה אליהם על מנת לייצגם מול המפרק ומול המוסד לביטוח לאומי, בהליכי תביעת חוב שעניינם רכיב הפנסיה ודמי חגים.
בהסכם הוסף סעיף שלפיו ב"כ הקבוצה רשאי לייצג את חברי הקבוצה בעילות אחרות שלא אושרו במסגרת התביעה הייצוגית וכן סעדים נוספים שלא ניתן בהם פסק דין.

8. בכל הנוגע לשכ"ט ב"כ הקבוצה, הסכימו ב"כ הקבוצה ומפרק החברה, כי זה ישולם מתוך הכספים שיקבלו חברי הקבוצה מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעות החוב שיגישו, בשעורים כדלקמן:
א. שכ"ט לב"כ הקבוצה בשיעור – עד 25% בתוספת מע"מ מסכום התקבול.
ב. גמול לתובע המייצג בשיעור עד 5% מסכום התקבול.
ג. החזר הוצאות בפועל (לרבות ניתוח והפקת נתונים, איתור ומסירה, דואר, פקס, אגרות מסירות, שליחויות).

9. בסיום הסכם הפשרה התחייבו הצדדים לפעול למשלוח ההסכם לעיון היועץ המשפטי לממשלה ומנהל בתי המשפט.

10. כפי שעולה מהאמור לעיל, הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ביום 6/4/11, בטרם התברר האם ההסכם אכן נשלח לאישור היועץ המשפטי לממשלה, כאמור בהסכם הפשרה.

11. להלן עמדת היועץ המשפטי לממשלה
א. משניתן צו פירוק, התובענה אינה מתאימה עוד להידון כתובענה ייצוגית לרבות לא על דרך של פשרה.
ב. הבקשה לאישור הסכם פשרה בתביעה ייצוגית הומצאה למשרדי הפרקליטות ביום 1/5/11, לאחר שניתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה.
ג. כניסה להליכי פירוק שומטת את ההצדקה להמשך ניהול התובענה כתובענה ייצוגית, בהתאם לתנאים המנויים בסעיף 8 לחוק.
ד. התובענה אינה מעוררת עוד שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
ה. המפרק הוא זרועו הארוכה של בית המשפט ואינו יכול להתנגד לזכות שקיימת על פי דין. משעה שהחברה נכנסה להליכי פירוק, היה על העובדים להגיש תביעות חוב.
ו. אף ללא הסכם הפשרה, רשאים היו העובדים להגיש תביעת חוב פרטנית, ללא חובה להזדקק לייצוג משפטי, לשלם שכר טרחה לעו"ד מסויים או גמול לתובע המיוצג.
ז. שכר הטרחה הנקוב בהסכם הינו גבוה מהמקובל.
ח. הדרך של הגשת תביעות חוב פרטניות היא יעילה וצודקת יותר מאשר הליך תביעה ייצוגית.
ט. הסכם הפשרה לא מביא את התיק לסיומו אלא הוא ניסיון להסדרת ייצוגם של חברי הקבוצה בהגשת תביעות חוב תוך תשלום שכר טרחת עו"ד בתעריף גבוה.
י. לו היתה התביעה מוגשת לבית הדין לאחר שניתן צו הפירוק, יש להניח שבית הדין לא היה מאשר אותה.
יא. אף שהחוק מאפשר להגיש תביעות חוב בחלוף 6 חודשים ממתן צו הפירוק, הנוהג הוא לאפשר הגשת עד 7 שנים ממתן צו הפירוק, כדבר שבשיגרה לכן, למעשה, הסכם הפשרה לא העניק לעובדים זכות מהותית או משפטית, שלא היתה קיימת להם בלעדיו.
יב. לחלופין, נטען כי ככל שבית הדין יחליט לאשר את הסכם הפשרה, הרי שיש לעשות כן בדרך של הצטרפות לפי סעיף 12 לחוק, דהיינו – להחיל את הסכם הפשרה רק על מי שיודיע בכתב על רצונו להכלל בהסכם.
לטענת היועמ"ש, אף שסוגיה זו עניינה בשלב הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, הרי שיש ליישמה גם בבקשה לאישור הסכם פשרה.
יג. היועמ"ש מביע התנגדות להכללת זכויות נוספות, שלא אושרו בתביעה הייצוגית, כנכללות בתוך התביעה הייצוגית, כאמור בסעיף 8 להסכם הפשרה.
יד. נטען כי אין קושי לזהות את חברי הקבוצה וליידע אותם על אישור התובענה הייצוגית.
טו. יש פסול בכך שאין הפרדה בהסכם הפשרה בין שכ"ט המשולם עבור רכיבים שאושרו בתביעה הייצוגית לבין שכ"ט בגין רכיבים שיתבעו אף שלא אושרו בתביעה הייצוגית.
טז. אחד הסיכונים שלוקח ב"כ הקבוצה הוא שהחברה תתפרק.
לכן, אין להשית את מלוא שכר הטרחה, בשיעור הגבוה, על כל רכיבי תביעת החוב.
יז. בהסכם יש הוראה המונעת מחברי הקבוצה לפנות לקופת הפירוק שלא דרך הליך התביעה הייצוגית. אין לתת לכך יד.

12. עמדת מפרק החברה
א. בנתונים של תוצאות יישום הסכם הפשרה, יש כדי להשיג את התכלית אשר בגינה אישר בית המשפט המחוזי למפרק החברה לחתום על הסכם הפשרה.
ב. 365 עובדים מבין עובדי החברה, הגישו תביעות חוב לאחר שחלף המועד החוקי להגשתן.
ג. הניסיון מלמד כי עובדים שלא עבדו בחברה במועד פירוקה, ממעטים להגיש תביעות חוב. במקרה הנדון, הרוב המכריע של תביעות החוב הוא של עובדים שלא עבדו כלל במועד הפירוק.
ד. הסכם הפשרה מגשים את מטרתו.
ה. לחלופין, מצטרף המפרק לעמדת היועמ"ש לפיה יש לאשר את ההסכם בדרך של הצטרפות, כאמור בסעיף 12 להסכם.

13. עמדת ב"כ הקבוצה עו"ד גורודסקי
א. ההליכים לקראת אישור הסכם הפשרה בוצעו כדין. בכלל זאת ההודעה לייעוץ המשפטי לממשלה נמסרה במועד.
אף אם נפלה טעות פרוצדוראלית, יש לבית הדין סמכות לאשר את ההסכם על אף הפגמים שנפלו בו.
בנוסף, טענה לפגמים באישור, מקומה בערכאת הערעור.
ב. אף אם נפלה טעות בפסק הדין המאשר את הסכם פשרה, אין פסק הדין הופך לבטל אלא יש להחיל את הכלל של בטלות יחסית.
ג. מדובר לכל היותר בתקלה פרוצדוראלית אשר אינה מאיינת את פסק הדין.
ד. לא נפלה טעות מהותית בפסק הדין, המאשר הסכם פשרה ביחס לרכיבים שלא אושרו בתביעה הייצוגית, לעניין זה, יש לראות בבקשה לאישור הסכם פשרה כבקשה לתיקון של הבקשה לתביעה ייצוגית, כאמור בסעיף 18 (ז) (1) לחוק.
ה. לבית הדין יש רשות לשנות את ההחלטה שנתן במסגרת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית.
ו. הסכם הפשרה אינו מחייב את חברי הקבוצה להגיש תביעות חוב. מדובר בפעולה אינדיבדואלית. בחתימה על תביעת חוב, יש לראות בהצטרפות להליך, כפי שדורש היועמ"ש.
לראיה, יש עובדים שמימשו את זכותם שלא באמצעות הסכם הפשרה.
ז. הסעד העומד למתנגדים לאישור ההסכם – הוא בערעור על פסק הדין.
ח. במהלך התקופה מאישור הסכם הפשרה ביום 6/4/11 ועד לעכוב ההליכים ביום 20/6/12, שינה ב"כ הקבוצה את מצבו לרעה והשקיע השקעות מרובות לצורך ההליך. זאת בשעה שלא הוגשה על ידי המתנגדים בקשה לעכוב ביצוע.
ט. המדינה מנועה מלהתנגד להסכם הפשרה, משלא הביעה התנגדות בבית המשפט המחוזי באמצעות כונס הנכסים הרשמי וכן נוכח העובדה שפסק הדין הובא לידיעת המדינה 5 ימים לאחר שניתן וזאת לא ביקשה לבטלו אלא רק ביום 14/9/11.
י. לגבי המתנגד מושיאשווילי נטען שלא היה מממש את זכויותיו בגין תקופת עבודתו בחברה, לו ב"כ הקבוצה לא היה פונה אליו ומזמינו לחתום על תביעת חוב ומסמכי התקשרות. לכן, אף הוא מנוע מלטעון כנגד ההסכם.
יא. לגבי המתנגדת גב' ברניק, נטען כי אף היא לא ידעה על זכויותיה עד שאותרה, במאמצים רבים, על ידי ב"כ הקבוצה. נטען כי אף היא חתמה על תביעת חוב ומסמכי התקשרות, קיבלה את הכספים, שילמה את שכר הטרחה וכי לאחר מספר חודשים פנתה לבא כוחה. לאור התנהלותה, לרבות הגשת תביעה ייצוגית כנגד ב"כ הקבוצה בטרם ניתנה החלטה בעניין הסכם הפשרה, הרי שאף היא מנועה מלהתנגד להסכם.
יב. נטען לחלופין כי יש לאשר את ההסכם באופן רטרואקטיבי.
יג. נטען כי ביטול ההסכם ותוצאותיו יעלו שאלות רבות לרבות סוגיות החזרים כספיים, מי צריך לשאת בעלות פעולות שנעשו במסגרת ההסכם וכיו"ב.
יד. נטען כי אי אישור ההסכם יפגע גם בעובדים שטרם נעשתה פניה אליהם ושטרם הגישו תביעות חוב.


14. עמדת ב"כ המתנגדת גב' ברניק - עו"ד בוברוב
א. ראשיתו של הסכם הפשרה, בהפרתו על ידי ב"כ הקבוצה כאשר לא העבירו ליועמ"ש, על אף ההתחייבות שנטל על עצמו בהסכם הפשרה.
ב. הסכומים שהתקבלו אצל ב"כ הקבוצה והתובע המייצג במסגרת הסכם הפשרה, אינם עומדים בשום קנה מידה להליך של תביעה ייצוגית. מדובר על כ- 40% מסכום התביעה, היוצאים מכיסם של העובדים.
ג. אין בהסכם הפשרה כל הישג שכן העובדים ממילא היו רשאים להגיש תביעות חוב אף בחלוף 6 חודשים ממועד צו הפירוק.
ד. אין מקום לטענה כאילו לבית הדין כאן אין סמכות לדון בבקשה. ב"כ הקבוצה לא העלה את הטענה מעולם והוא מנוע מלהעלותה כעת.
ה. בהתאם למכתב ששלח ב"כ הקבוצה לחברי הקבוצה, זכותו לקבל שכ"ט עו"ד היא רק מהעילות שאושרו במסגרת התביעה הייצוגית.
ו. בפסק הדין המאשר את הסכם הפשרה יש אבחנה בין עילות שאושרו לכאלה שלא אושרו. בית הדין לא אישר את שכר הטרחה לגבי עילות התביעה שלא אושרו בתביעה הייצוגית.
ז. אם וככל שיקבע כי פסק הדין אישר שכר טרחה גם בעילות אחרות, הרי שמדובר בחריגה שאינה מוצדקת.
ח. באשר לגובה שכר הטרחה נטען כי במקרה הנדון לא התקיים הליך תביעה ייצוגית ונחסכו מב"כ הקבוצה שעות רבות של עבודה. בהתחשב בכך, הרי ששכ"ט עו"ד שנגבה מחברי הקבוצה הוא בלתי סביר.
ט. נטען כי בסוגיה זו יש להתחשב במצבם של חברי הקבוצה, קבוצת אוכלוסיה מוחלשת וברובה קשת יום.
י. נטען בנוסף כי הסוגיה של שכר טרחת עו"ד בגין העילות שלא אושרו במסגרת התביעה הייצוגית, אינה נכללת במסגרת הסכם הפשרה ובנוסף, אינה מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה.
יא. נטען כי לא ניתן לראות בבקשה לאישור הסכם פשרה, כבקשה לתיקון הבקשה לאישור הסכם פשרה, אלא יש צורך בבקשה מפורשת.
יב. הסכם הפשרה המדובר נחתם בין שני גורמים שלאחד אינטרס כספי ולשני (למפרק) אין אינטרס כלשהו, שעה שעמדת הנהנים, צדדי ג', לא נשמעה כלל, על אף שההסכם מטיל עליהם חיובים כספיים משמעותיים.
יג. ב"כ הקבוצה פעל תוך הפרת יחסי האמון המיוחדים השוררים בין עו"ד ללקוח.
יד. בית הדין לא אמור להכשיר את הפעולות של ב"כ הקבוצה ובכלל זאת את הפעולות שנקט כלפי העובדים שלא במסגרת רכיבי התביעה שאושרו בתביעה הייצוגית.
טו. העובדה שבית המשפט המחוזי אישר את נוסח ההסכם אינה מעלה ואינה מורידה שכן אלה נבדקו ביחס לדיני הפירוק ולא מעבר לכך.
טז. במסגרת השלמת טיעונים הפנה עו"ד בוברוב לתגובה שהגיש עו"ד גורודסקי בהליך התביעה הייצוגית המתנהל בבית המשפט המחוזי, שם אישר, לטענתו, כי יש להבחין בין עילות שאושרו בתביעה הייצוגית לבין כאלה שלא אושרו ואשר לגביהן, טען עו"ד גורודסקי כי אין בהן קביעה פוזיטיבית.

15. עמדת המתנגד מר מושיאשוילי - על ידי ב"כ עו"ד ברק
א. בית הדין לא המתין 30 יום לאישור היועמ"ש בטרם אישר את הסכם הפשרה.
ב. ב"כ הקבוצה לא הפנה את בית הדין לכך שמדובר בהליך פגום.
ג. אין מדובר בפגם קל שניתן להכשירו.
ד. הסכם הפשרה אינו ראוי, באשר הוחל גם על עילות שלא אושרו בתביעה הייצוגית.
ה. הסכם הפשרה עוסק בהגשת תביעות חוב למל"ל, סוגיה שלא נדונה כלל במסגרת הבקשה לאישור ולכן בית הדין לא היה רשאי לתת תוקף של פסק דין להסכם.
ו. בית הדין לא היה רשאי לאשר את ההסכם בטרם יבוצעו השלבים המנויים בסעיף 18 לחוק.
ז. אין לקבל את הטענה כי הדרך להשיג על הסכם הפשרה היא בהגשת ערעור.
ח. ביטול הסכם הפשרה יעמיד את ב"כ הקבוצה בפני העובדים שחתמו על הסכמי שכ"ט, אולם נושא זה דינו להתברר בבית המשפט המחוזי ולא בבית הדין לעבודה.

16. ב"כ הקבוצה הגיש סיכומי תשובה בו חזר על טענותיו והוסיף – ביחס להשלמת הטיעון על ידי עו"ד בוברוב, כי הסעיף השלם המופיע בתגובה בבית המשפט המחוזי, אומר בדיוק את ההיפך, דהיינו – העילות שלא אושרו במסגרת התביעה הייצוגית, הן חלק בלתי נפרד מהסכם הפשרה.

17. האם נכון לערוך הסכם פשרה במקרה של חברה המצויה בהליכי פירוק
באשר לרציונל העומד מאחורי הליך התובענה היצוגית נפסק:
"כבר עמדנו על התכלית העומדת ביסוד הגשתה של תביעה כתובענה ייצוגית כפי שהיא באה לידי ביטוי בהוראת ס' 1 לחוק, שהיא בעיקרו של דבר שיפור ההגנה על זכויות וקידום "מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים". בתכלית זו גלומה התייחסות לקבוצות אוכלוסיה שונות. נמצא בהן אוכלוסיות קשות יום שקשה עליהן הפניה לערכאות, לרוב מטעמים של העדר משאבים ויכולות כספיות הדרושות לעצם ניהולם של הליכים משפטיים, כמו גם קבוצה של תובעים פוטנציאליים שההפסד הכספי שנגרם להם כתוצאה מן הפגיעה בזכויותיהם הוא קטן ביותר, ואינו מצדיק מבחינתם ניהול הליך משפטי הדורש השקעה של זמן וממון."

ע"ע 339/07 רותי אורן נ' בנק הפועלים בע"מ, (ניתן ביום 18/1/09)

עוד נקבע בעניין זה:
"התובענה הייצוגית היא כלי דיוני משפטי רב עוצמה, בעל משמעות כלכלית וחברתית גדולה. היא שואפת להשגת שוויון במאזן הכוחות בין המתדיינים, משרתת אינטרס ציבורי, של יעילות וחסכון במשאבים, ומונעת חוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט ...".

ע"ע 629/07 יגאל וירון נ' תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ, (ניתן ביום 3/1/11) וההפניות שם
וראו בנוסף:
ע"ע 67/10 יבטח בע"מ נ' ארז חבושה, (ניתן ביום 14/3/12)
ע"ע 454/09 ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ נ' סיגל בן שלמה, (ניתן ביום 29/3/11)

18. רציונל זה, שעוגן בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, נכון גם כאשר החברה המעסיקה נקלעה להליכי פירוק.
לצורך מימוש זכויות העובדים, אין הבדל אם הכספים מגיעים מכספי החברה או, אם החברה נקלעה לפירוק, מכספי המוסד לביטוח לאומי.

19. היועמ"ש טוען כי כאשר חברה נקלעת להליכי פירוק, אין עוד הצדקה להמשיך בהליכים של תביעה ייצוגית.
מסקנתו זו נתמכת בשני יסודות.

האחד – אין עוד שאלה משותפת מהותית לחברי הקבוצה, מדובר בסעד פרטני של כל עובד מול המפרק.

השני – העדר יתרון בהליכי הסכם פשרה, ביחס לזכויות העומדות לכל אחד מהעובדים להגיש תביעת חוב למפרק, ואף אם חלף המועד החוקי להגשתה.

לגבי היסוד הראשון, הטענות המצויינות בו נכונות לשלב שלפני אישור התביעה הייצוגית, דהיינו – להתקיימות התנאים המצדיקים אישור תביעה ייצוגית בהתאם לסעיף 8 לחוק.
לגבי אלה נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין שעצם העובדה שהזכות לפנסיה היא זכות ברורה המעוגנת בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, אינה מאיינת את אישור התביעה כייצוגית.

לגבי היסוד השני של העדר יתרון בהליך התביעה הייצוגית, לטעמנו רציונל זה יכול לעמוד גם ביחס לאישור תביעה ייצוגית בחברה סולבנטית.
למעשה, כל עובד של החברה רשאי להגיש נגדה תביעה לפנסיה, לתוספת ותק וכל כיו"ב, ללא צורך בהליך התביעה הייצוגית.
לשם כך בדיוק נועד ההליך – כדי לגבש ביחד קבוצה כאשר לכל אחד מיחידיה יש זכאות לקבלת כספים מהמעסיק, אלא שלא מממשים זכות זו בפועל. במסגרת ההליך הייצוגי, פועל ב"כ הקבוצה עבור כל חברי הקבוצה, למימוש זכויותיהם.
לעניין זה נפסק:
"התובענה הייצוגית היא מנגנון משפטי שאחת ממטרותיו היא גם הבטחה לאכיפה מלאה של הזכויות המשפטיות, בשונה מאכיפה חלקית, אשר יכולה להתקיים בדרכים משפטיות מקבילות..."
(פס"ד בעניין וירון לעיל).
אותו רציונל מתקיים גם בהליכי פירוק.
נכון שלכל עובד יש זכות תאורטית לפנות בתביעת חוב אך בפועל, בודדים עשו כן ואילו מאות עובדים נוספים, שזכאים לכספים מהחברה, לא הגישו תביעות חוב. בין שלא היו מודעים לזכויותיהם, בין שחשבו שמדובר בסכום זעום שלא שווה את הטרחה.
לשם כך בדיוק נועד ההליך הייצוגי, על מנת שגורם אחד, שאושר על ידי בית המשפט, יאתר את העובדים ויפעל לצורך מימוש זכויותיהם.

20. אמנם נכון שאחד מהנימוקים לאשר הסכם פשרה, הוא סוגיית האכיפה כלפי הצד הנתבע ואשר גרם להפרה נרחבת של זכויות העובדים. סוגית האכיפה והסנקציות הטמונות בה אינה מתקיימת עת מדובר בהליכי פירוק, שכן הכספים אינם משולמים מכספי החברה הנתבעת אלא על ידי המוסד לביטוח לאומי.
יחד עם זאת, סוגיית האכיפה היא אחד מהנימוקים לאישור תביעה ייצוגית, המצטרף לנימוקים רבים נוספים ובכללם דאגה לאוכלוסיה מוחלשת אשר זכויותיה מקופחות באופן כללי ונרחב. לגבי נימוק זה, אין הבדל אם מדובר בתביעה ייצוגית כנגד חברה פעילה או בתביעה ייצוגית במסגרת הליכי פירוק.

21. אף במבחן התוצאה אין חולק כי הסכם הפשרה הביא להגשת תביעות חוב רבות למפרק החברה, ואילו עיכוב ההליכים מכוח הסכם הפשרה הפסיק או האט את זרימת תביעות החוב למפרק.

22. מסקנת האמור היא כי הליכי פירוק אינם מחייבים לגנוז את ההליך הייצוגי וכי בהחלט ניתן, במסגרת הליכי פירוק, לאשר הסכם פשרה כפי שנעשה במקרה הנדון ומקרים נוספים שאף הם אושרו על ידי בית המשפט המחוזי, כפי שהראה ב"כ הקבוצה בסיכומיו.

23. הליכי אישור הסכם הפשרה בתיק כאן
הבקשה לאישור הסכם פשרה הוגשה ביום 10/3/11, לאחר שהתקבל אישור כונס הנכסים הרשמי ואישור בית המשפט המחוזי, להגשתה.
בסעיף 20 להסכם הפשרה פרטו הצדדים את הפעולות שיבוצעו בעקבות הגשת הבקשה:
"20. בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות יפעלו הצדדים בקשר עם הסכם פשרה זה, כדלקמן:
20.1 בקשה לאישור הסכם זה ובמסגרתה בקשה להורות על ביצוע ההליכים כמפורט להלן, תוגש בסמוך לאחר חתימתו.
20.2 בתוך 7 ימים לאחר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה זה לבית הדין ובכפוף לכך כי בית הדין לא ימצא טעם לדחות אותה על הסף, ימציא התובע את נוסח הסכם זה, ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט.
20.3 בתוך 14 ימים מיום המצאת הסכם זה ליועץ המשפטים לממשלה ובהעדר התנגדות או תגובה אחרת מצדו, ייתן בית הדין הנכבד תוקף של פסק דין להסכם זה.
20.4 בתוך 7 ימים מיום מתן תוקף של פסק דין להסכם זה, יחל ביצועו של ההסכם כמפורט לעיל".

24. מחומר הראיות עולה שב"כ הקבוצה לא העביר את הבקשה ליועמ"ש בתוך 7 ימים מהגשתה, כפי שהתחייב בסעיף 20.2 להסכם.
החומר הועבר ליועמ"ש רק לאחר שניתן פסק הדין.
על פי הודעת היועמ"ש, הסכם הפשרה ופסק הדין התקבלו אצלו ביום 1/5/11.

25. העברת ההסכם לאישור היועמ"ש, קודם לאישורו, היא פעולה מהותית ולא פעולה פרוצדוראלית כפי שטוען ב"כ הקבוצה.
ראשית, מדובר בהוראת חוק מפורשת, כפי שנקבע בסעיף 18(ג) לחוק תובענות יצוגיות:
"הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25, וכן על משלוח ההודעה כאמור, בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, ולכל גוף או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה;..."

לאור הייחודיות של הליך התביעה הייצוגית, עת הצד המעוניין – חברי הקבוצה, אינו מתייצב להליך וטענותיו למעשה אינן נשמעות, יש חשיבות מכרעת לכך שתשמע עמדתו של הגורם המוסמך מטעם המדינה, בטרם יאושר ההסכם.
לאור הטענות שהועלו על ידי המתנגדים להסכם, מתחזקת ההכרה כי היה הכרח לקבל את עמדת היועמ"ש בטרם אישור הסכם הפשרה.

26. נכון הוא כי בית הדין אישר את הסכם הפשרה, לפני שוידא מילוי הוראות סעיף 18 (ג) לחוק תובענות ייצוגיות.
ואולם, אין בכך כדי להפחית מחובתו של ב"כ הקבוצה לפעול בהתאם להתחייבותו בהסכם הפשרה ולמסור את פרטי ההסכם ליועמ"ש מיד לאחר הגשתו לאישור.


ודוק – פסק הדין ניתן כחודש לאחר שהוגש הסכם הפשרה. לו היה ב"כ הקבוצה פועל כפי שהתחייב, היה די זמן ליועמ"ש להגיש עמדתו בטרם ניתן פסק הדין.

27. בשל חשיבות עמדתו של היועמ"ש, ניתנה החלטתנו מיום 14/6/12 המורה על עכוב הליכי ביצוע התביעה הייצוגית.

28. בכל הנוגע לאי פרסום מודעה בעיתון קודם לאישור הסכם הפשרה, בפסק הדין ניתן נימוק לאי הפרסום והנימוק נכון ועומד גם כיום.
יצויין כי בבתי המשפט המחוזיים אושרו לא אחת הסדרי פשרה בתובענה ייצוגית אף ללא פרסום בעיתון, ככל שנמצאו טעמים המצדיקים זאת.
ר' ת"צ (מרכז) 27551-02-10 טל שיין נ' דקל אחר יזום ובניה בע"מ (ניתן ביום 19/3/13)

ת"צ (ת"א)14195-01-11 יובל דב ורשבסקי נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (ניתן ביום 5/1/12)

בעניין סמכותו של בית המשפט לאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית גם ללא הקפדה על קיום התנאים לאישור הקבועים בסעיף 18 לחוק, בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ר' רע"א 8479/02 ד"ר תמר סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל (ניתן ביום 15/12/08).

ממילא, בעקבות עיכוב ההליכים פורסמה ביום מודעה בעיתון אודות עיקרי הסכם הפשרה.

29. האם הפגם שנפל מצדיק את ביטול ההסכם
מאחר והסדר הפשרה לא הועבר ליועץ המשפטי לממשלה טרם אישורו, כנדרש בחוק תובעות יצוגיות ובניגוד להתחייבות ב"כ הקבוצה בהסכם, עולה השאלה מה המשמעות המעשית של "פגם" זה שנפל בהליך אישורו של הסדר הפשרה, וכיצד הוא משליך על תוקפו של פסק הדין.

בהתייחס לפגמים שנפלו בהחלטות של רשות מנהלית ואף בהחלטות שניתנו בערכאות שיפוטיות, התפתחה בפסיקה תורת הבטלות היחסית.
כך נקבע:
"תורת הבטלות היחסית התפתחה בעיקר כדי לפרק את המשוואה האומרת כי חוסר סמכות שווה בטלות מוחלטת, לאחר שהתברר כי נזקה של משוואה זאת עולה על תועלתה... אין טעם טוב, הגיוני או מעשי, שהדין יהיה שונה, ודווקא לחומרה, לגבי החלטות של בתי-דין מינהליים או פסקי-דין של ערכאות שיפוטיות למיניהן. אכן, יש שחריגה מסמכות של ערכאה שיפוטית תחייב את המסקנה, אם בשל חומרת החריגה ואם בשל נסיבות אחרות, כי פסק הדין בטל ומבוטל מיסודו. אך יש שהחריגה תהיה פורמאלית ושולית בלב, ואילו הבטלות תוביל, בנסיבות המקרה, לתוצאות חמורות ביותר. במקרה כזה אין הכרח לומר כי יקוב הדין את ההר.

ע"פ 866/95 אהרון סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 793

כן נפסק בעניין זה כי:
"דוקטרינה זו עניינה בעקרון לפיו, מקום שנפל פגם משפטי בפסק דין של בית משפט או בהחלטה של רשות מינהלית, בין היתר, מבחינת הסמכות העניינית הנתונה לאותה רשות, אין הדבר גורר, בהכרח, את בטלותה מעיקרא של אותה החלטה. כדי להחליט בדבר תוקפה, נדרש לבחון את מהות ההחלטה, את מהותו של הפגם, ולהתאים את הסעד שינתן למכלול הנסיבות על פי כלל האינטרסים השונים השזורים באותו ענין. במקום האבחנה החדה שבין בטלות (voidness) לבין נפסדות (voidablity) של ההחלטה, יוצר מבחן הבטלות היחסית אמת-מידה גמישה לבחינת תוקפה של החלטה חרף הפגם שנפל בה. לפי מבחן זה, יש להבדיל בין הפגם לבין נפקותו של הפגם. הנורמות הקובעות את הדין המהותי החל על הענין, ואת הסמכות העניינית הנתונה לערכאה כלשהי להכריע בו מצויות במישור אחד, ואילו הסעד על סטייה מכללים אלה עשוי להימצא במישור אחר".

רע"א 3640/03 יקירה דקל נ' שוקי (יהושוע) דקלו (ניתן ביום 16/12/07)

בהמשך פסק הדין שם נקבע:
"תורת הבטלות היחסית הוחלה בכל תחומי המשפט - מינהלי, פלילי ואזרחי. היא הוחלה על פגמים בהחלטות מבחינת הדין המהותי; היא הוחלה על פגמים שנפלו בהחלטות מבחינת הסמכות העניינית הנתונה בדין לגורם המחליט או המכריע..."

וכן:
"לצורך בירור תוקפה של החלטה שנפל בה פגם כאמור, יש לבחון את מכלול נסיבות הענין, ובכלל זה את מהות הנושא העומד לדיון, את מהות הפגם, את האינטרסים היחסיים של הצדדים להתדיינות, ואת אינטרס מערכת השיפוט המייצגת את עניינו של הציבור הרחב. בהתאם לכך יוחלט האם במישור הסעד יש מקום לבטל את ההחלטה מכל וכל, או להותירה על כנה, או שמא להותיר רק חלק מן ההחלטה בתוקפה".

המסקנה היא אם כן כי אין בעצם הפגם שנפל בהליך מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, כדי להביא לביטולו.
בנסיבות העניין יש לבחון את התוצאה המעשית של פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה לעומת התוצאה של ביטולו בשלב זה, ולמצוא את הפיתרון המאזן באופן ראוי בין האינטרסים השונים של כל הצדדים הנוגעים להסכם.

30. לאור קביעתנו לעיל בדבר היתרונות שבהשגת הסכם פשרה במסגרת הליכי פירוק, איננו סבורים שיש לבטל לחלוטין את הסכם הפשרה.

עוד ובנוסף, לאור העובדה שנעשו פעולות מכוח הסכם הפשרה לטובת צדדי ג' – העובדים חברי הקבוצה וכן התקבלו כספים על ידם מאת המוסד לביטוח לאומי, הרי שביטול הסכם הפשרה לחלוטין, יגרום נזק חמור ביותר.
גם מטעם זה יש להותירו על כנו בכפוף לתיקונים שיבוצעו בו.

31. ביטול יחסי – באיזה אופן
בעניין תוכנו של ההסכם, הועלו על ידי היועמ"ש ועל ידי המתנגדים, מספר סוגיות הטעונות הכרעה:
א. האם ההסכם חל רק על רכיבי תביעה שאושרו במסגרת התביעה הייצוגית או על רכיבים נוספים שלא אושרו.
ב. האם שכר הטרחה הנקוב בהסכם, סביר והגיוני, הן ביחס לעילות התביעה שאושרו והן ביחס לאלה שלא אושרו.

32. כאמור, רכיבי התביעה שאושרו במסגרת התביעה הייצוגית הם רכיב פנסיה ודמי חגים.
רכיבים שלא אושרו הם תוספת ותק, אש"ל ופיצויי פיטורים.

מכח סעיף 18(ז)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, ניתן לאשר הסכם פשרה אך ורק ברכיבים שאושרו.

33. בהסכם הפשרה שהוגש לאישור בית הדין נאמר:
"7. ב"כ הקבוצה יסייע בידי חברי הקבוצה לממש את זכותם מקופת הביטוח הלאומי, לרבות בהתאם לסעד בתובענה הייצוגית בתיק זה. לשם כך יפנה ב"כ הקבוצה, בהודעה טלפונית ו/או בהודעת דואר לחברי הקבוצה, בהתאם לנתונים שיימסרו מהמנהל המיוחד ובנוסף יהיה רשאי ב"כ הקבוצה, בין השאר:
7.1 לפנות, בפניה נוספת ו/או חוזרת לחברי הקבוצה על מנת להודיע להם את זכותם, בהתאם לשיקול דעתו בדבר אופן הפניה וצורתה.
7.2 מבלי לפגוע באמור לעיל לערוך עבור מי מחברי הקבוצה את תביעת החוב לביטוח לאומי ולהגישה לממונה על בדיקת תביעות החוב.
7.3 לנהל כל הליך הנחוץ למימוש זכותו של חבר הקבוצה בהתאם בתיק להסדר פשרה זה.
7.4 מבלי לפגוע באמור לעיל, להחתים מי מחברי הקבוצה שירצה בכך על כל מסמך הנחוץ למימוש זכותו, לרבות יפוי כוח לביצוע כל הפעולות הנחוצות לביצוע בשמו של חבר הקבוצה.

8. למען הסר ספק מוסכם ומובהר כי אין מניעה בידי ב"כ הקבוצה לייצג את חברי הקבוצה בעילות נוספות שלא אושרו בתובענה הייצוגית וסעדים נוספים שלא ניתן בהם פסק דין, הכל בהתאם לעובדות כפי שיתבררו ולהוראות הדין. אם וככל שיתברר כי הנתבעת הפרה זכויות עובדיה באופן גורף לגבי זכויות המגיעות להם על פי כל דין ייחשבו זכויות אלה במסגרת הגדרת עילות התובענה הייצוגית כמפורט לעיל".

34. בפסק הדין המאשר את הסכם הפשרה, פורטו עיקרי ההסכם כדלקמן:
"עיקרי ההסכם הם כדלקמן:
א. התביעה הייצוגית מתקבלת בהסכמה.
ב. הנתבעת מחוייבת לשלם לחברי קבוצת המעניינים, את הסעד בתביעה הייצוגית.
ג. מכיוון שהנתבעת מצויה בהליכי פירוק, ישולמו הסכומים ע"י המוסד לביטוח לאומי.
ד. המפרק יעביר לב"כ הקבוצה נתונים אודות חברי הקבוצה. ב"כ הקבוצה יפנה אישית לחברי הקבוצה, בטלפון או בדואר וי י דעם בדבר זכויותיהם.
ה. המפרק יאשר הארכת מועד להגשת תביעות חוב לחברי הקבוצה, עד 12 חודשים מיום אישור הסכם הפשרה, תוך אפשרות למתן הארכת מועד נוספת.
ו. שכר טרחת ב"כ הקבוצה יעמוד על 25% מכל תקבול של כל עובד מהמוסד לביטוח לאומי.
ז. התשלום לתובע הייצוגי, המבוקש, יעמוד על 5% מכל תקבול שיקבל עובד מהמוסד לביטוח לאומי.
ח. אין באמור כדי לגרוע מזכותו של ב"כ הקבוצה לייצג את העובדים בגין עילות שלא אושרו במסגרת התביעה הייצוגית".
(ההדגשות הוספו)

35. מלשון פסק הדין עולה ברורות כי האישור מתייחס לסעד המצויין בהחלטה על אישור התביעה הייצוגית ולו בלבד.

במסגרת טיעוני הצדדים הועלתה השאלה האם כוונת פסק הדין היתה לסעדים שבגינם התבקשה התביעה הייצוגית או לסעדים שבגינם אושרה התביעה הייצוגית.
לטעמנו, ברור שהכוונה לסעדים שאושרו בתביעה הייצוגית ולהם בלבד.

ראשית, במסגרת הסכם הפשרה, בפרק ההגדרות, מוגדרות אך ורק עילות התביעה שאושרו, דהיינו – פנסיה וחגים.
אין כל איזכור בהסכם הפשרה לעילות שהיו בבקשה המקורית אך לא אושרו.

שנית, כפי שהובא בפנינו, במסגרת ההתקשרות של ב"כ הקבוצה עם העובדים, הוגשו תביעות חוב בעילות שלא נזכרו כלל בבקשה לאישור, כגון חופשה, הבראה וכיו"ב.

36. ב"כ הקבוצה טען כי מכוח סעיף 13 לחוק תובענות ייצוגיות, לבית הדין יש סמכות לתקן את החלטת האישור וכי יש לראות בהסכם הפשרה, כבקשה לתיקון החלטת האישור, כאמור בסעיף 18(ז)(1) סיפא לחוק, ובפסק הדין – כתיקון של החלטת האישור.
עוד טוען ב"כ הקבוצה כי החלטה בדבר אישור התביעה הייצוגית היא החלטת ביניים ולפיכך ניתנת לשינוי בהתקיים התנאים המתאימים כמו שינוי נסיבות או גילוי נתונים חדשים.
הוראת סעיף 13 לחוק, עניינה בסמכותו של בית המשפט לאשר תביעה יצוגית תוך שינוי ביחס לבקשה, בשלב אישור התביעה כייצוגית בהתאם להוראת סעיף 8 לחוק.
בענייננו, לעומת זאת, נסוב הדיון על תוקפו ומשמעותו של פסק דין המאשר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם להוראות סעיפים 18 ו-19 לחוק. מטעם זה ספק אם יש מקום להחיל את הוראות סעיף 13 לחוק על בנסיבות הנדונות.

37. ב"כ הקבוצה מתייחס בנוסף, לסיפא לסעיף 8 להסכם הפשרה:
"... אם וככל שיתברר כי הנתבעת הפרה זכויות עובדיה באופן גורף לגבי זכויות המגיעות להם על פי כל דין, יחשבו זכויות אלה במסגרת הגדרת עילות התובענה הייצוגית כמפורט לעיל".

במסגרת כל ההליכים הרבים שהתקיימו בתיק, לא הובאו בפנינו נתונים אודות הרכיבים שבגינם הוגשו תביעות חוב לגבי כל אחד מהעובדים.
האם נתבעו רק רכיבים שהופיעו בבקשה לאישור תביעה ייצוגית (כגון תוספת ותק, אשל וכיו"ב) או שמא נתבעו רכיבים נוספים שלא נזכרו בבקשה לאישור תביעה ייצוגית (כגון חופש, הבראה).
בהעדר נתונים אלה, ומשלא התבקשנו מעולם ליתן החלטה בעניין, לא ניתן לקבוע כי יש לראות ברכיב זה או אחר כנכלל בהגדרת עילות התובענה בתביעה הייצוגית.
ממילא, כאמור, מדובר בסעיף גורף וכללי, ללא פירוט זכות זו או אחרת.

38. כאמור, במסגרת הסכם הפשרה אין אזכור ולו ברמז של עילות תביעה שהתבקש אישור בגינן ולא אושרו.
הסעיף המדבר על טיפול בזכויות נוספות, נוסח באופן רחב ביותר "עילות שלא אושרו בתובענה הייצוגית וסעדים נוספים שלא ניתן בהם פסק דין" (סעיף 8).

ממילא, במסגרת פסק הדין לא אושרו עילות תביעה נוספות אלא נכתב כי ב"כ הקבוצה רשאי, לאור ההסכמה, לייצג את העובדים "בגין עילות שלא אושרו בתביעה הייצוגית".

39. לאור האמור, איננו מקבלים את טענת ב"כ הקבוצה כי יש לראות בהסכם הפשרה ובפסק הדין, כתיקון של ההחלטה על אישור התביעה הייצוגית.
כפי שקבענו לעיל, הסכם הפשרה התייחס אך ורק לעילות התביעה שאושרו – פנסיה וחגים.
פעולות שנקט ב"כ הקבוצה לגבי זכויות שלא פרטו בהחלטה על אישור התביעה הייצוגית, נעשו מכוח הסכמה בינו לבין המפרק, שאינה חלק מההליך הייצוגי.

40. בכל הנוגע לטיפולו של ב"כ הקבוצה אל מול העובדים בגין זכויות שלא אושרו במסגרת התביעה הייצוגית, הרי שלטעמנו, מדובר בתביעות פרטניות של כל עובד ועובד. ככל שקיימות כאלה, אין דינן להתברר במסגרת ההליך כאן.

41. נבקש להדגיש בסוגיה זו כי בעיקרו של דבר, טיפולו של ב"כ הקבוצה עבור העובדים בקבלת זכויות נוספות שלא אושרו במסגרת התביעה הייצוגית, היה לטובתם של אותם עובדים ובכלל זאת מר מושיאשווילי וגב' ברניק.
כפי שהובא בפנינו, הסיכוי שהיו מגישים תביעת חוב למפרק, בגין תקופת עבודה שהסתיימה לפני הליכי הפירוק, היה קלוש ביותר.
לא בכדי מר משיאשווילי והגב' ברניק לא הגישו תצהירים ולא פרטו באילו תקופות עבודה עבדו בחברה שבפירוק ומתי וכיצד נודע להם על הזכות להגיש תביעות חוב למפרק החברה.

42. לאור קביעתנו זו, הרי שאנו קובעים שפסק הדין המאשר את הסכם הפשרה לגבי רכיבי תביעה שאושרו במסגרת התביעה הייצוגית, בדין יסודו.

43. נדון להלן בהמשך ההחלטה, בסוגיית שכר הטירחה והתשלום לתובע המייצג, נוכח הטענות שהועלו בענין זה.

44. הסכם פשרה בדרך של הצטרפות
בעמדת היועמ"ש נטען כי היה ובית הדין ימצא לנכון להותיר את הסכם הפשרה על כנו, הרי שיש לעשות כן בדרך של הצטרפות בהתאם לסעיף 12 לחוק הקובע:
"(א) ... רשאי בית המשפט שאישר תובענה ייצוגית, בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ... להורות בהחלטה על האישור כאמור, כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית תכלול רק את מי שהודיע לבית המשפט, בכתב, על רצונו להצטרף לתובענה ... ואשר היה ראשי לתבוע בשמו בעילת התביעה נושא התובענה ... ובלבד שקיימת אפשרות סבירה לזהות ולאתר את חברי הקבוצה שבשמם הוגשה הבקשה לאישור ולייידע אותם על אישור התובענה הייצוגית, והכל בעלות סבירה ...".

45. משקבענו לעיל כי יש להותיר את הסכם הפשרה על כנו בכל הנוגע לעילות התביעה שאושרו, לא מצאנו עוד לנכון להכריע בסוגיה זו.
נציין במאמר מוסגר, כי אנו מקבלים את עמדת ב"כ הקבוצה שלפיה כל עובד שחתם על תביעת חוב, יפוי כוח והסכם שכ"ט עו"ד, למעשה הצטרף לקבוצה, בחתימתו ובהסכמתו.
כן נכונים הדברים גם ביחס למתנגדים, מר משיאשווילי וגב' ברניק, אשר אף הם חתמו על יפוי כוח ועל הסכם שכ"ט עו"ד מול עו"ד גורודסקי.
בכל מקרה, קביעתנו זו נכונה ביחס לרכיבי התביעה שאושרו ולא לגבי אלה שלא אושרו.

46. משמעות ההחלטה כלפי העתיד
משמעות החלטתנו זו, ככל שהיא צופה פני עתיד, כי הסכם הפשרה לגבי רכיבי התביעה פנסיה וחגים – בעינו עומד וכי ניתן לפעול על פיו, בכפוף לסייגים שיקבעו בהמשך לעניין שכ"ט עו"ד.
באשר לייצוג חברי הקבוצה על ידי ב"כ הקבוצה בגין רכיבים שלא אושרו בתביעה הייצוגית, איננו סבורים שחלה מניעות על ב"כ הקבוצה מלייצג את חברי הקבוצה, אך כאמור – סוגיה זו אינה מענייננו משאינה נוגעת להליך התביעה הייצוגית.

47. סוגיית שכ"ט עו"ד ותשלום לתובע המטפל
המדינה והמתנגדים, מלינים על גובה שכר הטרחה והתגמול לתובע המיוצג, שנקבעו בהסכם הפשרה ואושרו בפסק הדין.
כך נקבע בהסכם הפשרה. ביחס לתגמול לתובע המייצג ולב"כ הקבוצה:
"11. מוסכם בזה בין הצדדים כי בהסדר פשרה זה והסכמה על שיעור שכר טרחתו של ב"כ הקבוצה והגמול לתובע הובאו בחשבון היוזמה שננקטה על ידי התובע ובא כוח הקבוצה, התועלת הגלומה במאמציהם ובטרחתם של ב"כ הקבוצה לטובת עובדי הנתבעת, העובדה כי אלמלא המאמצים שנקטו התובע וב"כ הקבוצה לא היו חברי הקבוצה מקבלים מאומה, ההוצאות והטרחה שהוציא התובע ובאי כוחו להביא את התובענה לשלב בו היא נמצאת במועד בקשה זאת, ההוצאות והטרחה הצפויות לתובע ולבאי כוחו כפי שיידרשו לאיתור ומסירת הודעות בדבר התובענה הייצוגית וזימון חברי הקבוצה למימוש זכותם כמפורט בהסכם זה, העובדה כי במועד החתימה על הסכם זה אין כל וודאות באם תהיה הענות של חברי הקבוצה ליוזמת התובע ובא כוח הקבוצה, ואין וודאות באם ישא הליך זה פירות ואם כן מה יהיה סכומים, וכן העמל הרב שהשקיעו בהליכים כולם בשתי ערכאות בבתי הדין לעבודה, לרבות בהגשת התביעה האישית, הבקשה לאישור, הליכי הערעור בבית הדין הארצי, ההליכים בבית המשפט המחוזי, ניהולם, ובהשגת הסכם פשרה זה.
12. לאור האמור לעיל הגיעו הצדדים להסכמה בעניין תשלום שכר טרחה, גמול לתובע והוצאות, בהתאם למפורט להלן:
12.1 שכ"ט לב"כ הקבוצה: עד 25% בתוספת מע"מ מסכום התקבול.
12.2 בנוסף, גמול לתובע: עד 5% מסכום התקבול.
12.3 בנוסף, החזר הוצאות בפועל, אם וככל שיהיו (לרבות ניתוח והפקת נתונים, איתור ומסירה, דואר, פקס, אגרות, מסירות, שליחות)".

48. בסעיף זה, לא היתה הבחנה בין רכיבי תביעה שאושרו במסגרת התביעה הייצוגית לכאלה שלא אושרו או אף לא נתבעו כלל.

49. בשונה מהליכי תביעה ייצוגית רגילים, בהם שכר הטרחה לתובע המיוצג ולב"כ הקבוצה משולמים על ידי הנתבעת, הרי שבמקרה הנדון משולמים הסכומים על ידי חברי הקבוצה.
הטעם לכך, כפי שפורט בהסכם הפשרה, הוא כי החברה אינה פעילה עוד ואין לה יכולת כספית לשלם את שכר טרחת ב"כ הקבוצה.
בבסיס האישור של בית המשפט המחוזי למפרק החברה לחתום על ההסכם, עמדה ההנחה כי ההסכם לא יעמיס עלויות על תיק הפירוק.

50. בשוקלנו, עלות מול תועלת, את אישור ההסכם תוך השתת שכר הטרחה על העובדים אל מול האלטרנטיבה של אי אישור ההסכם, אנו סבורים שהתוצאה של אישור ההסכם היא הנכונה.
הדברים מעידים על עצמם נוכח תביעות החוב הרבות שהוגשו באמצעות ב"כ הקבוצה ואשר סביר להניח שמרביתן לא היו מוגשות ללא אישור הסכם הפשרה.

51. המדינה טוענת כי כל אחד מהעובדים רשאי היה להגיש תביעת חוב ולא היה צורך בתיווך של ב"כ הקבוצה.
במבחן התוצאה, דומה שאין חולק כי היה גם היה צורך בתיווך של ב"כ הקבוצה או של גורם אחר כלשהו, שכן רק פעולות האיתור של העובדים וההסבר על זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי, הם שהביאו להגשת תביעות החוב הרבות.
דברים אלה אושרו גם על ידי מפרק החברה, שלפי דבריו – ללא הפעולות שביצע ב"כ הקבוצה, מספר תביעות החוב היה נמוך בהרבה.

נציין כי טענה דומה אפשר להשמיע בכל סוגיית התביעות הייצוגיות במסגרת יחסי עבודה, שהרי כל עובד ועובד יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולהגיש תביעה לתשלום זכויותיו, אף אין צורך לשכור שירותי עו"ד אלא ניתן למלא טופס ולהגישו.
לראיה, חלק גדול מהעובדים אינם מממשים את זכויותם זו ויש צורך בגורם מתווך בין אותם עובדים לבין מימוש הזכויות. הדברים נכונים גם בהליכי פירוק.

52. המדינה וכן המתנגדים, מלינים על הסכומים שננקבו בהסכם הפשרה כתגמול לתובע המייצג ולב"כ הקבוצה.

53. בטרם נכנס לעובי הקורה בסוגיה זו, נבהיר כי יש להפריד בין שכ"ט בגין רכיבי התביעה שאושרו לבין אלה שלא אושרו.
לגבי רכיבי תביעה שלא אושרו בהחלטה על אישור התביעה הייצוגית, על פי הסכם הפשרה, ניתנה לב"כ הקבוצה אפשרות לייצג את העובדים גם בגין רכיבים אלה. כאמור, אין מדובר בחלק מהסכם הפשרה אלא בקביעה הגיונית שלפיה שעה שב"כ הקבוצה מאתר את אותם עובדים, מכוח התביעה הייצוגית, אין מניעה שייצגם גם ברכיבי תביעה אחרים.
לעניין גובה שכ"ט עו"ד בגין ייצוג זה, אין עניינו להתברר בהליך כאן.
במאמר מוסגר נציין כי על פי הודעות ב"כ הקבוצה, לא כל העובדים חתמו על הסכם שכ"ט זה אלא חלק ניהלו משא ומתן ומכאן תמוכין לכך שאין מדובר בהסכם במסגרת תביעה ייצוגית.

54. אם הרציונל של אישור הסכם פשרה בתביעה ייצוגית במסגרת הליכי פירוק, הוא דאגה לזכויות העובדים שהועסקו על ידי החברה בפירוק ולא קיבלו את הזכויות המגיעות להם, הרי שרציונל זה מצדיק לאפשר לב"כ הקבוצה, אשר ממילא פונה לעובדים, מאתר אותם ומגיש בשמם תביעות חוב, לייצג את העובדים גם לגבי רכיבים נוספים שלא שולמו להם.
נקודת המוצא לדיוננו היתה שבדרך של אישור הסכם הפשרה, הגיע ב"כ הקבוצה לקבוצה גדולה של עובדים שלא היו מגישים תביעת חוב לו לא היתה פניה יזומה אליהם.
לעובדים אלה יש, מן הסתם, תביעות נוספות כלפי החברה שגם אותן לא היו מגישים לו לא הגיע אליהם ב"כ הקבוצה.
לטעמנו, אין כל מניעה לאפשר לב"כ הקבוצה לייצג את העובדים בתביעות חוב נוספות. ודאי שאין לאסור עליו לעשות כן.

55. בכל הקשור לשכ"ט עו"ד בגין ייצוג זה, יש לבטל את החלק בהסכם הפשרה הקובע את שיעור שכ"ט עו"ד והתובע המייצג בגין רכיבים אלה.
כפי שקבענו, הסכם הפשרה אינו חל על רכיבים שלא אושרו במסגרת התביעה הייצוגית.
משכך, אינו יכול לחייב את חברי הקבוצה לשלם לב"כ הקבוצה שכ"ט בשיעור זה או אחר, בגין ייצוגים ברכיבים שלא אושרו כתביעה הייצוגית.

56. לפיכך, במסגרת הסמכות לבטל את פסק הדין באופן חלקי, אנו קובעים שהסעיף הקובע את שכ"ט ב"כ הקבוצה והתובע המיוצג, ככל שהוא מתייחס לייצוג בנושאים שלא אושרו בתביעה הייצוגית, בטל.

57. בעניין זה טוען ב"כ הקבוצה כי יש לו הסכם שכ"ט עו"ד מול כל עובד.
עוד הופננו למכתב ששלח ב"כ הקבוצה לחבי הקבוצה לאחר ההחלטה על עכוב הליכי הסכם הפשרה, בו נאמר:
"1. מצ"ב חשבונית בגין הכספים ששולמו על ידך בעניין שבנדון בגין שכר והוצאות בהתאם למסמכי ההתקשרות בינינו.
2. הואיל ועלו טענות בהליך משפטי בקשר עם התובענה הייצוגית בעניין שבנדון, נבקש בהזדמנות זאת, מבלי שיהא בכך משום הודיה ולשם הזהירות, להביא לידיעתכם מידע בעניין שבנדון:
2.1 העילות שאושרו בפסק הדין בתובענה הייצוגית בתיק שבנדון הן פנסיה וחגים ושיעור שכר הטרחה בגין העילות הללו שאושרו בתובענה הייצוגית תלוי ועומד בבית הדין לעבודה בתל אביב ואנו נפעל בעניין זה כפי שיורה בית הדין.
2.2 שיעור שכר הטרחה וההוצאות בעילות האחרות בגינן הגשנו תביעת חוב בשמך הוא בהתאם להסכמתך להתקשר עם משרדנו בהסכם שכר טרחה מרצונך החופשי.
2.3 על פי נהלי הביטוח הלאומי נדרשת לצרף לתביעת החוב העתק שיק מקורי והפקדת שיק בטחון היא על יסוד הסכמתך במסגרת הסכם שכר הטרחה שנחתם בינינו.
3. לאור האמור לעיל, אם יש לך טענה כלשהי בעניין הטיפול שקיבלת והכספים ששילמת למשרדנו, ניתן להתקשר ולקבוע פגישה על מנת להסדיר טענות אלה.
4. אין במכתב זה משום ויתור או הודאה".

58. נושא זה לא יתברר בהליך שבפנינו, עת קבענו כי פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה, אינו חל על רכיבים שלא אושרו במסגרת אישור התביעה הייצוגית.

59. אנו נעסוק להלן בנושא שכ"ט עו"ד ותשלום לתובע המייצג, בגין רכיבים פנסיה וחגים, שאושרו במסגרת התביעה הייצוגית.

60. בקשה למינוי בודק
ביום 2/6/13 הגיש ב"כ הקבוצה בקשה למינוי בודק לצורך בחינת סבירות הסכם הפשרה ושכ"ט עו"ד והוצאות שנקבעו במסגרתו.
בכל הנוגע לסבירות הסכם הפשרה והיקפו, ניתנה החלטתנו לעיל.
בענין זה, שהוא עניין משפטי לכל דבר ועניין, לא מצאנו לנכון למנות בודק.

61. נדון להלן בסוגיית מינוי בודק לשם בחינת סבירות שיעור שכ"ט עו"ד, הוצאות ותשלום לתובע המייצג.
אלה טענות ב"כ הקבוצה בעניין זה:
א. דרך המלך, על פי סעיף 19 לחוק, היא מינוי בודק לצורך בחינת סבירות הסכם הפשרה.
ב. יישום הסכם הפשרה דרש השקעה כספית מרובה והוצאות נכבדות המצדיקות את שכר הטרחה שאושר.
ג. הפער בין עמדות הצדדים לעניין שכ"ט עו"ד היא פער עובדתי.
ד. הכלים העומדים לבית הדין לבחון את סבירות שיעור שכ"ט עו"ד הם כלים מוגבלים.
ה. בפני הבודק יוכל ב"כ הקבוצה לחשוף את הנתונים הכספיים של חברי הקבוצה.
ו. ב"כ הקבוצה מנוע מלחשוף את הנתונים בפני ב"כ המתנגדים, בשל חסיון עורך דין – לקוח.
ז. מינוי בודק יוכל לסייע בהכרעה מהו שכר הטרחה הראוי.

62. אלה טענות המתנגד מר מושיאשוילי בתגובה לבקשה למינוי בודק:
א. הסכם הפשרה כלל אינו ראוי ואין לאשרו.
ב. סוגיית שכר הטרחה לתובע המייצג ראויה להתברר בהליך אזרחי ולא במסגרת ההליך בבית הדין לעבודה.

63. אלה טענות המתנגדת גב' ברניק:
א. אין צורך למנות בודק.
ב. בסמכות בית הדין לדון רק ברכיבי פנסיה וחגים ובשכ"ט המגיע לתובע המייצג בגין רכיבים אלה.
ג. אין לבודק מומחיות כלשהי בנושא שכ"ט עו"ד. סוגית שכ"ט לתובע המייצג היא בסמכות בית הדין לעבודה בלבד.

64. המדינה הודיעה כי היא משאירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית הדין.

65. עמדתנו בסוגיה זו היא כי קביעת שכ"ט עו"ד של התובע המייצג נתונה לשיקול דעתו של בית הדין ואין צורך, לשם כך, למנות בודק.
נבהיר טעמינו להלן.

66. סוגיית קביעת שכ"ט עו"ד הוסדרה בסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות.
על פי הוראות הסעיף, בית הדין הוא הקובע את שכר הטרחה.
סעיף 23 (ב) קבע את השיקולים שעל בית הדין לשקול בקביעת שכר הטרחה לתובע המיוצג.

67. עסקינן בגובה שכ"ט עו"ד בגין רכיבים פנסיה וחגים, שעליהם בלבד חל הסכם הפשרה.
סוגיה זו אינה שונה מכל הליך הסדר פשרה בתביעה ייצוגית אחר.
בכל הליך אחר, כמו גם בהליך כאן, בית הדין שוקל את מכלול הנסיבות המצויינות בסעיף 23 (ב) לחוק ומכריע בשאלת שכר הטרחה הראוי.

68. במקרה הנדון, בשונה ממקרים אחרים, שכר הטרחה משולם על ידי העובדים ולא על ידי הנתבעת.
אף סוגיה זו תשקל על ידי בית הדין בעת מתן החלטה ואין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק מינוי מומחה.

69. ב"כ הקבוצה העלה טענה נוספת ולפיה במקרה הנדון כאן, איתור חברי הקבוצה הצריך ויצריך השקעת משאבים רבים ולכן יש טעם לפסוק, בנוסף לשכ"ט עו"ד, גם רכיב הוצאות משפט.
אף בענין זה איננו סבורים שיש למנות מומחה. אף עניין זה אינו חורג מהליכים אחרים של תביעה ייצוגית עת יש צורך לאתר את חברי הקבוצה.
ודוק – בכל הנוגע לבירור זכויותיהם של העובדים, חלק הארי של העבודה אינו מתייחס לרכיבי פנסיה וחגים כי אם לרכיבים רבים נוספים שכאמור, אינם חלק מההליך כאן.

70. זאת ועוד – ב"כ הקבוצה לא פירט מיהו הבודק הראוי בעיניו לבדוק את סבירות שכ"ט עו"ד. לא בכדי לא עשה כן, שכן כאמור, מדובר בסוגיה משפטית הנתונה לשיקול דעתו של בית הדין ולא לבודק זה או אחר אשר לא ברור מהו תחום המומחיות הנדרשת ממנו.

71. לאור האמור, בקשת ב"כ הקבוצה למינוי בודק, נדחית.
אם וככל שיקבע על ידינו שעור שכ"ט עו"ד נמוך מזה הקבוע בהסכם, ביחס לרכיבי התביעה פנסיה וחגים, נשקול מינוי בודק לצורך חישוב סכומי ההחזר.

72. קביעת גובה שכ"ט עו"ד לתובע המייצג ולב"כ הקבוצה
נוכח קביעותינו לעיל, נותר לדון בסוגית גובה שכר הטרחה והתגמול לתובע המייצג, בגין הרכיבים פנסיה וחגים.

73. נציין כבר עתה כי תגמול לתובע המייצג בשיעור 5% מהרכיבים שהתקבלו או יתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי בגין הרכיבים פנסיה ודמי חגים, הוא תגמול ראוי בעיננו ועומד בקנה מידה סביר לאישור הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות.

74. בכל הנוגע לתגמול לב"כ הקבוצה – שכ"ט עו"ד ו/או הוצאות משפט, אנו מאפשרים לצדדים להגיש השלמת טיעונים בכתב בסוגיה זו. לאחר הגשת הטיעונים, תינתן החלטה.

75. בקשת עו"ד בוברוב לקבל מידע כספי מב"כ הקבוצה
נוכח קביעותינו לעיל, אין עוד צורך לדון בהליך כאן בנושא תביעות החוב החורגות מהרכיבים שאושרו ושכר הטרחה שנגבה בגין כך.

76. בכל הנוגע לרכיבי התביעה שעניינם פנסיה וחגים, תינתן החלטה בענין זה בעת מתן החלטה בסוגיית גובה שכר הטרחה בגין הרכיבים שאושרו.

77. סמכות בית הדין לעבודה
לטענת ב"כ הקבוצה, הדרך לערער על תוקפו של פסק הדין הנותן תוקף להסכם הפשרה, היא על ידי הגשת ערעור לבית הדין לעבודה.
טענה זו אין לקבל, משני טעמים.

האחד – ב"כ הקבוצה מנוע מלהעלות את הטענה לאור העובדה שלא טען זאת מעולם, עד להגשת הסיכומים.

השני – הסוגיה הנדונה כאן היא השאלה האם לבטל פסק הדין הנותן תוקף להסכם הפשרה, שניתן ללא קבלת עמדת היועמ"ש קודם לנתינתו.
הסמכות לדון בסוגיה זו היא לבית הדין שנתן את פסקי הדין.
ממילא, לו היה מוגש ערעור ולו כטענת היועמ"ש היתה מתקבלת, היה התיק מוחזר לבית הדין האזורי על מנת לחזור, לדון בבקשה לאחר הסכם פשרה.

78. סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, מסקנותינו הן כדלקמן:
א. פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה, מתייחס לרכיבים פנסיה ודמי חגים, שאושרו במסגרת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית.
ב. הסכם הפשרה שריר וקיים וכך גם פסק הדין הנותן לו תוקף, בכפוף לקביעה שתינתן בהמשך לענין גובה שכ"ט ב"כ הקבוצה.
ג. כל רכיבי התביעה האחרים שהוגשו למוסד לביטוח לאומי בשם חברי הקבוצה על ידי ב"כ הקבוצה, פסק הדין אינו חל עליהם ולכן אין עניינם בהליך כאן. כך גם שכ"ט עו"ד שנגבה מחברי הקבוצה בגין רכיבים אלה.

79. בנוגע לגובה שכ"ט עו"ד בגין הרכיבים שאושרו – יוגשו סיכומי ב"כ הקבוצה תוך 15 יום מקבלת החלטה זו וסיכומי כל הצדדים האחרים – תוך 15 יום מקבלת סיכומי ב"כ הקבוצה.

80. התיק יובא לעיוננו ביום 20/11/13 למתן החלטה בסוגיות שטרם הוכרעו וכן בסוגיית פסיקת הוצאות משפט לטובת המתייצבים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול תביעה ייצוגית

  2. התיישנות תביעה ייצוגית

  3. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  4. התיישנות תובענה ייצוגית

  5. הסכם פשרה בתביעה ייצוגית

  6. בקשה לתיקון תובענה ייצוגית

  7. חוסר תום לב בתביעה ייצוגית

  8. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  9. גילוי מסמכים תובענה ייצוגית

  10. התנגדות לביצוע תביעה ייצוגית

  11. אישור הסכם פשרה תביעה ייצוגית

  12. תביעה ייצוגית נגד זאפ דפי זהב

  13. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  14. תנאים לאישור פשרה תביעה ייצוגית

  15. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  16. הגשת ראיות נוספות תביעה ייצוגית

  17. בקשה לסילוק תביעה ייצוגית על הסף

  18. דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  20. בקשה להוספת נתבעים תביעה ייצוגית

  21. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  22. חובת דיווח סביבתי - תביעה ייצוגית

  23. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות

  25. תביעה ייצוגית בסוגיית הסכם קיבוצי ?

  26. בקשה לקביעת שכר טרחה בתביעה ייצוגית

  27. בקשת רשות ערעור אישור תביעה ייצוגית

  28. חובת דיווח על תקלות - תביעה ייצוגית

  29. תביעה ייצוגית "מעוררת שאלות מהותיות"

  30. אובדן השקעה אלטרנטיבית - תביעה ייצוגית

  31. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  32. גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית

  33. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  34. אחוזי שומן במוצרי חלב תביעה ייצוגית על הטעיה

  35. כתב תביעה אישית ובקשה לאישור תובענה ייצוגית

  36. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  37. תביעה ייצוגית: שירות תזכורת לסיום החניה "פנגו"

  38. תביעה ייצוגית נגד חברת סלולר על אי קבלת זיכויים

  39. בקשה לפי סעיף 9 של חוק תובענות ייצוגיות לאשר הודעת חדילה

  40. תביעה ייצוגית: סכומי הארנונה לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים

  41. טענה כי לא פנו אליה על מנת לקבל את אישורה למשלוח דברי הפרסומת

  42. אזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית

  43. החריג בסעיף 10(3) המונע בירור תביעה כתביעה ייצוגית כשיש הסכם קיבוצי

  44. הודעת חדילה מוסכמת לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006

  45. תביעה ייצוגית: התברר כי מכשיר בו בוצעה בדיקה שימש קודם לבדיקת נשא איידס

  46. גביית ריבית בשיטת "ריבית דרבית" ולא בשיטת ה"ריבית הצמודה" - תביעה ייצוגית

  47. תביעה ייצוגית שענינה "החזר הוצאות" שמקבלת מכבי שירותי בריאות מכלל בריאות חברה לביטוח

  48. תביעה ייצוגית: סימון שטח חניה המצוי בבעלות פרטית ככזה המחייב בתשלום אגרת חניה (סימון כחול לבן)

  49. תביעה ייצוגית: הנגשת אוטובוסים בקווים עירוניים ותחנות קו לשימוש עיוורים וכבדי ראיה לפי חוק שוויון

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון