ביטול התפטרות

חבר במועצת עירייה מתפטר מכהונתו. מיד בסמוך לאחר-מכן קופצת עליו חרטה והוא מבקש לחזור בו מהתפטרותו. כיצד יעשה והתפטרותו תיבטל? זו השאלה העומדת לפנינו לדיון ובה שומה עלינו להכריע.

2. המערער שלפנינו, דיאב עומר (להלן נכנה אותו - המערער), נבחר חבר המועצה המקומית תמרה. מאז הבחירות הפכה תמרה להיותה עירייה, והמערער כיהן בה כחבר מועצת העירייה וכסגן ראש-העירייה. ראש-העירייה הוא ד"ר הישאם אבו-רומי, המשיב 2 לערעור, ולהלן נכנה אותו - ראש-העירייה.

3. היה זה בשעות הערב המאוחרות של יום שישי, 21 ביוני 1996, שהמערער שהה בחברתם של אחרים - ביניהם ראש-העירייה - בביתו של פלוני. הכול דיברו אותו הערב בענייני המועצה ובשאלת המשך כהונתו של המערער כחבר המועצה. לסופו של הערב, בשעה 23:00 לערך, חתם המערער על כתב-התפטרות מן המועצה והניחו על שולחן שניצב במקום. היה זה ראש-העירייה שניסח את כתב-התפטרות, ובסמוך לאחר החתימה נטל ראש-העירייה את הכתב עמו. ראש-העירייה שלח את מכתב-ההתפטרות לממונה על המחוז.
למחרת היום, יום שבת, 22 ביוני 1996, הודיע ראש-העירייה למר מוחמד סאלח מוסא דיאב, המשיב 3 לעתירה, כי היה לחבר מועצת תמרה תחת העותר.

4. לא חלפו שעות רבות מאז חתם על כתב-ההתפטרות, וחרטה קפצה על המערער.
היום היה יום ראשון בשבוע, 23 ביוני 1996, ומתוך שיום ראשון בתמרה הוא יום מנוחה, היו משרדי העירייה סגורים. עמד אפוא המערער ושלח לראש-העירייה - בשעה 14:45 של אותו יום ראשון - שגר-פקסימיליה למשרדי העירייה, ובו הודיע על ביטול התפטרותו. וזה היה לשונו של שגר-הפקסימיליה:

"לכבוד תאריך: 23/6/96

ד"ר אבו רומי השאם

ראש עיריית טמרה

א. נ.,

הנדון: ביטול התפטרות מיום 21/6/96

אני הח"מ דיאב עומר
- לכן אבקשכם לראות בהתפטרותי הנ"ל כמבוטלת מהסיבה שאוזכרה לעיל.

- הודעתי זאת הינה סופית מוחלטת ומוגשת על דעת עצמי ללא התערבות גורם חיצוני כלשהו.

אבקש מכב' כבד את החלטתי הנ"ל.

בכבוד רב,

דיאב עומר (סגן ראש העיריה) העתק:
הממונה על מחוז הצפון - נצרת"

העתק השגר נשלח לממונה על המחוז. באותו יום ראשון לא היה ראש-העירייה בבניין העירייה. שגר-הפקסימיליה הגיע לידיעתו רק ביום 24 ביוני 1996, בשעה 14:30 בצהריים.

ראש-העירייה קיבל את התפטרות המערער מכהונתו - נזכור כי היה זה הוא שניסח את כתב-ההתפטרות - אך סירב להכיר בתוקף שגר-הפקסימיליה שבו ביטל המערער את התפטרותו. משראה כך, פנה המערער אל בית-המשפט המחוזי בחיפה בבקשה למתן פסק-דין המצהיר כי התפטרותו לא תפשה; כי חברותו במועצה לא פקעה וכי ממשיך הוא בכהונתו כחבר מועצת העיר וכסגן ראש-העירייה.

5. בבית-משפט קמא טען בא-כוח המערער שניים אלה: אחד, כי כתב-ההתפטרות נחתם בכפייה אשר-על-כן לא תפש מעיקרו, ושניים, כי גם אם כתב-ההתפטרות נעשה כדין, שגר-הפקסימיליה היה בו כדי להפקיע את מעשה ההתפטרות. בית-משפט קמא דחה שתי טענות אלו כאחת. אשר לטענה הראשונה, כך קבע בית-משפט קמא, לא הוכח כי המערער חתם על כתב-ההתפטרות בכפייה בת-פועל משפטי. ואשר לטענה השנייה, כך הוסיף וקבע בית-משפט קמא, שגר-הפקסימיליה לא הגיע מועד הקבוע בחוק לידו של ראש-העירייה, אשר-על-כן לא היה בו כדי לעקור את ההתפטרות ממקומה. בית-משפט קמא החליט אפוא לדחות את בקשתו של המערער למתן פסק-דין הצהרתי.

על הכרעת-דין זו הערעור שלפנינו.

6. בערעורו זנח המערער את טענתו הראשונה - כי כתב-ההתפטרות נחתם בכפייה -אך העמיק בטענתו השנייה, לאמור, בטענה כי המערער חזר בו מהתפטרותו כדת וכדין, וכי חזרתו-בו מן ההתפטרות הועילה להשאירו על כנו כחבר מועצת עיריית תמרה וכסגן ראש-העירייה. המשיבים 1 עד 3 (עיריית תמרה, ראש-העירייה ומר מוחמד דיאב, מי שבא במקומו של המערער כחבר המועצה; להלן נכנה אותם - המשיבים) תומכים בהכרעתו של בית- משפט קמא, ומבקשים לחזקה מכאן ומכאן. בניגוד להם, המשיב 4, הממונה על מחוז הצפון, תומך בערעורו של המערער.

7. ואלה הם אפוא חילוקי-הדעות בין בעלי-הדין: שגר-הפקסימיליה ששלח המערער למשרדי העירייה ונמענו ראש-העירייה: האם בן-תוקף משפטי הוא והאם כוחו עמו להשאיר את המערער על כנו? המערער והממונה על המחוז משיבים על השאלה בחיוב ואילו בית-משפט קמא והמשיבים שלפנינו משיבים על השאלה בשלילה.

8. עד שנגיע לבחינת השאלות המשפטיות הבו נרכז ראשי-פרקים את עיקרי העובדות שלעניין:


יום שישי 21.6.1996, שעה 23:00 - המערער חותם על כתב-התפטרות.

יום ראשון 23.6.1996 (יום מנוחה), שעה 14:45 - המערער מודיע בשגר- פקסימיליה הנשלח למשרדי העירייה על ביטול ההתפטרות.

יום שני 24.6.1996, שעה 14:30 - שגר הפקסימיליה מגיע לידיעת ראש-העירייה.

המתווה הנורמטיבי והשאלה שבמחלוקת

9. ענייננו סובב-הולך את הוראת סעיף 124 לפקודת העיריות [נוסח חדש] הקובעת, וזו לשונה:

"התפטרות 124. חבר מועצה רשאי, בהודעה לראש העיריה, חבר להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת מועצה כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש העיריה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן".

הוראת-חוק זו עניינה בשתיים. אחת, והיא ברישה: התפטרותו של חבר מועצת עירייה מכהונתו; שתיים, והיא בסיפה: חזרתו-בו של חבר מועצת עירייה מהתפטרותו.
בבית-משפט קמא, כפי שראינו, טען המערער גם לפי הרישה גם לפי הסיפה, לאמור, כי לא התפטר כלל מכהונתו, ולחלופין, כי חזר בו מהתפטרותו. ואילו לפנינו צמצם המערער את יריעת-המחלוקת אך לסיפה: מסכים הוא כי התפטר מכהונתו, אך מוסיף הוא וטוען כי חזר בו מהתפטרותו, אשר-על-כל נשאר על כנו כחבר מועצת העירייה וכסגן ראש-העירייה.

המשיבים כופרים בטיעוני המערער, שלגרסתם לא עלה בידו לחזור בו מהתפטרותו.
עיקר טיעוניהם הוא, שהמערער לא חזר בו מהתפטרותו - כהוראת סעיף 124 לפקודת העיריות [נוסח חדש] - תוך 48 שעות מאז שכתב-ההתפטרות הגיע לידי ראש-העירייה.

48 שעות של התפטרות: עליהן נסבו חילוקי-הדעות בין בעלי-הדין ובעניינן של אלו שומה עלינו להכריע.

10. הוראת סעיף 124 לפקודת העיריות [נוסח חדש] נחלקת, כאמור, לנושא ההתפטרות ולנושא ביטול ההתפטרות. הרישה עניינה בחבר מועצת עירייה המתפטר מכהונתו, ואילו הסיפה נסבה על חבר מועצת עירייה החוזר בו מהתפטרותו. התפטרות מכהונת חברות במועצת עירייה - כיצד? מורה אותנו סעיף 124 לפקודת העיריות [נוסח חדש] כך: אחת, ההתפטרות נעשית בכתב-התפטרות; שתיים, הכתב אמור להיות מופנה אל ראש-העירייה; שלוש, כתב-ההתפטרות תופש מעת ש"הגיע לידי ראש העיריה";
וארבע, ההתפטרות תופשת, וחברותו של חבר המועצה המתפטר פוקעת כעבור 48 שעות לאחר שכתב-ההתפטרות הגיע לידי ראש-העירייה.

בעוד אשר לעניינו של חבר מועצה המתפטר מכהונתו פירט המחוקק את תוואי הדרך להתפטרות, הנה באשר לחבר מועצה המבקש לחזור בו מהתפטרותו חסך המחוקק במילים וקיצר באמרתו. לאמיתם של דברים, אין החוק מתווה כל דרך שהיא לפני חבר מועצה המבקש לחזור בו מהתפטרותו. כל אשר החוק מורה אותנו אינו אלא זה, שחבר מועצה רשאי לחזור בו מהתפטרותו. וגם זאת אין הוא אומר לנו אלא בעקיפין. מורה אותנו החוק, כי חברותו של חבר מועצה שהתפטר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב-התפטרותו הגיע לידי ראש-העירייה "זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן"; כמו מובן מאליו הוא, כי חבר מועצה שהתפטר רשאי לחזור בו מהתפטרותו (תוך 48 שעות).

מכל מקום, כולנו נסכים כי זכותו של חבר מועצת העירייה שהתפטר עומדת לו לחזור בו מהתפטרותו ("זכות" במובן של כוח ויכולת). ואולם, כיצד יממש חבר מועצה זכותו זו לחזור בו מהתפטרותו? על כך לא הורנו המחוקק דבר. את אשר החסיר המחוקק שומה עלינו להשלים, וזו לאמיתם של דברים בקעת המחלוקת בין בעלי-הדין.

כלל ההתאמה: דרך ביטולה של נורמה כדרך עשייתה של הנורמה

11. הנחת-מוצא ראויה לענייננו נוכל למצוא בכלל המקובל והידוע, כי ביטולה של נורמה ייעשה - על דרך העיקרון - באותה דרך שבה נקבעה הנורמה. ובלשונו של סעיף 15 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981:

"סמכות 15. הסמכה להתקין תקנות או ליתן הוראת מינהל - משמעה התקנה גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן בדרך שהותקנו התקנות או ניתנה ההוראה".

הוראת סעיף 15 לחוק הפרשנות הינה, כידוע, בת דמותה של הוראת סעיף 16 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש], והכלל הוא עמנו מקדם. דרך ביטולה של נורמה היא אפוא, כדרך קביעתה של הנורמה, הגם שלגופה של הנורמה כל "הן" הופך "לאו" וכל "לאו" הופך "הן". להלן נכנה כלל זה בשם - כלל ההתאמה.

עד כאן - העיקרון של כלל ההתאמה, והוא תחנת-המוצא למסענו. ואולם, אין זו אלא תחנת-מוצא ליציאה אל דרך הפרשנות, ולעולם תגבר תכלית ההסדר הספציפי שבו מדובר. ובלשונו של סעיף 1 לחוק הפרשנות:

"תחולת וסייגיה 1. חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל...
החוק אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין וסייגיה הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה... ".

דרכנו תהא אפוא זו, שנפתח בכלל ההתאמה, אך נחיל אותו בזהירות: ניתן דעתנו בדקדקנות למאטריה, ונוסיף ונשאל את עצמנו ללא-הרף אם משתבץ הוא כלל ההתאמה במארג הנורמות שאנו מבקשים להחילו עליו. לשימוש באותו הלוך-מחשבה אך בעניין אחר, ראו ע"א 3666/90, 4012 מלון צוקים בע"מ נ' עיריית נתניה; עיריית נתניה נ' מלון צוקים בע"מ [1], בעמ' 69 ואילך. לענייננו-שלנו עתה נאמר כך: חבר מועצת עירייה שהתפטר מכהונתו ומבקש לחזור בו מהתפטרותו, אמור ללכת - על דרך העיקרון - באותה דרך שבה הלך שעה שהתפטר מכהונתו: ראשון ראשון, אחרון אחרון.
יחד עם זאת, בהלכנו בדרך זו שנכבשה לעניינה של התפטרות, ובנסותנו להחילה על חזרה מהתפטרות, נזכור ונזכיר לעצמנו כל-העת כי מדברים אנו לא בחבר מועצה המתפטר מכהונתו, אלא בחבר מועצה המבקש לחזור בו מהתפטרותו. מטעם זה לא נרוץ אלא נגשש את דרכנו אט-אט, לבחינה אם מתאימה היא דרך ההתפטרות גם לחבר מועצה המבקש לחזור בו מהתפטרותו.

למשל: התפטרות מכהונה של חברות במועצת עירייה לא תקום אלא אם נעשה כתב-התפטרות, והלא כן הוא דבר החוק. התפטרות על-פה לא תתפוש. ראו עוד:
בג"ץ 221/56 מלאחי נ' ראש המועצה המקומית, ראש-העין (פרשת מלאחי [2]), בעמ' 932. לכאורה אפוא כך גם יחזור בו חבר מועצה מהתפטרותו, לאמור, בכתב שיבטל את כתב-ההתפטרות. מן הצד האחר, ניתן לטעון - ובחוזקה - כי חבר מועצה יכול שיחזור בו מהתפטרותו לא רק בכתב אלא גם על-פה (ובלבד יתקיימו תנאים מסוימים אלה ואחרים), וזאת בתתנו דעתנו להבדל בין התפטרות לבין חזרה מהתפטרות. שאלה זו אינה מתעוררת בענייננו, ועל-כן לא נאריך בדברים. כל כוונתנו אינה אלא להדגים אפשרות של סטייה מכלל ההתאמה תוך לימוד תכליתו של ההסדר הספציפי שבו מדובר.

12. בהחילנו את כלל ההתאמה על ענייננו, נאמר - בהתאמה לדרך ההתפטרות (ראו פסקה 10 לעיל) - כי חבר מועצת עירייה שהתפטר יוכל לחזור בו מהתפטרותו אם נתקיימו בחזרתו-בו מהתפטרותו תנאים אלה:

(א) החזרה מן ההתפטרות נעשית בכתב חזרה מהתפטרות (האומנם?);

(ב) הכתב (האמירה על-פה?) מופנה אל ראש-העיריה;

(ג) הכתב (האמירה על-פה?) "הגיע לידי ראש העיריה" תוך 48 שעות לאחר שכתב-ההתפטרות "הגיע לידי ראש העיריה".

הבו נבחן שלושה תנאים אלה ונדע על מה נחלקו ביניהם בעלי-הדין. אין מחלוקת על התנאי הראשון, והרי ידענו כי המערער חזר בו מהתפטרותו בכתב. אין מחלוקת גם על התנאי השני, הואיל והכתב מופנה אל ראש-העירייה. המחלוקת היא אפוא רק על התנאי השלישי, לאמור, האם הכתב שבו חזר המערער מהתפטרותו "הגיע לידי ראש העיריה" תוך "48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש העיריה". עין מקרוב ילמדנו כי שתיים הן השאלות השנויות במחלוקת - השאלה האחת: האם הוראת-החוק כי כתב-התפטרות אמור להגיע "לידי ראש העיריה" תחול - מעיקרו של דין - גם על חזרתו-בו של חבר מועצה מהתפטרותו? ואולי יכול וזכאי חבר מועצה שהתפטר לחזור בו מהתפטרותו (תוך 48 שעות) גם בלא שחזרתו-בו מהתפטרותו "הגיעה לידי ראש העיריה" תוך 48 שעות? והשאלה השנית: מה פירוש צירוף התיבות "הגיע לידי ראש העיריה", והאם בענייננו "הגיע" שגר-הפקסימיליה "לידי ראש העיריה" תוך 48 שעות? אלו הן שתי השאלות שבמרכז הזירה, והכרעה בהן תביא להכרעה במשפט. ואולם עד שנגיע לדיון בשאלות אלו לגופן, שומה עלינו לדבר מעט בפשר ההסדר שקבע החוק לעניין חבר מועצה המבקש לחזור בו מהתפטרותו, וממנו נלמד לתכליתו של ההסדר ולפירושו של החוק.

לעניינן של 48-שעות-החרטה

13. עובד ציבור המודיע על התפטרות מכהונתו, כהונתו נפסקת לאלתר ואין כל השהיות או דחיות בכניסתה של ההתפטרות לתוקף. ראו, למשל: בג"ץ 164/54 אסעד נ' ראש המועצה המקומית כפר קמא ואח' [3], בעמ' 107; פרשת מלאחי [2], שם (נתעלם עתה מחילוקי-הדעות שנתגלעו בהלכה באשר למגבלות שאפשר תחולנה על יכולתם של המכנים במשרות מסוימות להתפטר מתפקידם; ראו: ד"נ 21/60 הרב עבודי נ' שר- הדתות ואח' [4], והאסמכתאות בו; בג"ץ 322/61 שושני נ' עירית ירושלים ואח' [5]; בג"ץ 19/56 ברנדוין נ' מנהל בית-הסוהר המרכזי, רמלה ואח' (פרשת ברנדוין [6])). ואולם יש שהמחוקק קובע מפורשות כי התפטרות מכהונה ציבורית אינה תופשת אלא לאחר עבור זמן מסוים. כך, למשל, בהתאם להוראת סעיף 41 לחוק-יסוד: הכנסת, רשאי חבר הכנסת להתפטר מכהונתו, אך חברותו בכנסת לא תיפסק אלא כעבור ארבעים ושמונה שעות לאחר שכתב-ההתפטרות הגיע לידי יושב-ראש הכנסת; ובתוך מועד ארבעים ושמונה השעות רשאי חבר-הכנסת לחזור בו מהתפטרותו. כמותו של הסדר זה - לרבות מועד 48 השעות - הסדרים אחרים אף-הם. למשל: התפטרותו או העברתו של שר מכהונתו (סעיף 35 לחוק-יסוד: הממשלה) והתפטרותו של ראש-עירייה מכהונתו (סעיף 19(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975).

מועד 48 השעות שנקבע כ"תחום-ביניים" בין מעשה ההתפטרות לבין כניסת ההתפטרות לתוקף, נועד לאפשר למתפטר לשקול היטב-היטב בדעתו אם אמנם כלה ונחרצה מעמו להתפטר מכהונתו. שאם ישקול בדעתו ויינחם על ההתפטרות, יוכל לחזור בו ממעשהו. "הצד השווה בכל הוראות-דין, המשהות תוקפה של התפטרות עד לתום ארכה מסוימת, אינו אלא בכך שניתנת בזה בידי המתפטר שהות לחרטה, המאפשרת לו לחזור בו ממעשה נמהר שעשה": הנשיא זוסמן בבג"ץ 621/76, 622, 624 סגל ואח' נ' ממשלת ישראל; שטנגר נ' רבין ואח' [7], בעמ' 12. ראו עוד מראי המקומות הנזכרים שם; פרשת מלאחי [2]; פרשת ברנדוין [6], בעמ' 621 מול אות השוליים ג, ובעמ' 623. כך אף דברי ההסבר מפי חבר-הכנסת יצחק לוי להצעת החוק שילדה את סעיף 124 לפקודת העיריות [נוסח חדש] כנוסחו כיום: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון מס' 57) (התפטרות חבר מועצה), תשנ"ו-1995 (ה"ח (תשנ"ו) 236).
חבר-הכנסת לוי מדבר על "שהות ושיקול דעת נוסף, לרוצה להתפטר". ואמנם: כל אותם מחזיקים-בכהונה, טירחה רבה טרחו ויגיעה מרובה נתייגעו עד שהגיעו למקום שהגיעו, והנה מבקשים הם באחת לכרות עץ שנטעו ולהתפטר מכהונתם. אומר המחוקק:
הבה ניתן להם שהות לשיקול ולמחשבה, שמא עשו בפזיזות ואפשר יינחמו על מעשה ההתפטרות. השוו: פרשת מלאחי [2], שם. כך הוא באשר למתפטרים, ובוודאי כך הוא באשר לבוחרים ששלחו את נבחריהם למקום ששלחום. בוחרים אלה בוודאי ראויים הם כי נבחריהם יעשו בכובד-ראש ושלא בקלות-דעת.

בכל אותם עניינים שהזכרנו למעלה - בענייניהם של חברי-כנסת, שרים וראשי רשויות מקומיות - מאפשר החוק למחזיק הכהונה שהתפטר מכהונתו, לחזור בו מהתפטרותו תוך 48 שעות. והנוסחה היא אותה נוסחה: כהונתו של פלוני תיפסק כעבור 48 שעות מאז התפטרותו "זולת אם חזר בו [תופש הכהונה - מ' ח'] מהתפטרותו לפני כן". 48 השעות נולדו אפוא כפסק-זמן למחשבה ולהרהור נוסף. הזדמנות נוספת לחרטה. ומי שיינחם על מעשה שעשה, כך מוסיף החוק בלחש, יעמוד על הברכה. כך אף בענייננו-שלנו, שניתנת לו לחבר מועצת העירייה שהות למחשבה נוספת, ואפשר יינחם על מעשהו ויחזור בו מהתפטרותו.

כל עוד מצויים אנו באותו תחום-ביניים של 48 שעות, התפטרותו של מחזיק הכהונה אינה תופשת, כהונתו אינה פוסקת, והרי ימיו הם כקדם: ממשיך הוא לשבת כבוד על כיסאו וכל-מאומה לא נשתנה לא במעמדו ולא בסמכויותיו. כך היה אף בעניינו של המערער שלפנינו, שכהונתו כחבר מועצת העירייה לא פקעה, למצער עד ליום ראשון 23.6.1996 בשעה 23:00, והוא תוך מועד 48 השעות מאז הגישו את כתב- התפטרותו (נזכור כי כתב-ההתפטרות הוגש ביום 21.6.1996 בשה 23:00). נוסיף בדרך אגב, כי מטעם זה לא תפשה הודעת ראש-העירייה למשיב 3, על כך שהיה לחבר המועצה תחת העותר. הודעה זו נשלחה אל המשיב 3 ביום שבת 22.6.1996 (ראו לעיל, פסקה 3), ואילו אותו יום היה בתחום-הביניים של 48 השעות ועל-כן המשיך המערער להיות חבר המועצה.

נוסיף לבסוף עוד זאת, כי דין 48 השעות הוא דין קוגנטי. אין לו למחזיק הכהונה הציבורית אופציה לוותר על 48-שעות-חרטה. אותן 48 השעות הורתן היא בטובת הציבור, ועל טובה זו אין הפרט בן-חורין לוותר.

הנחיות-פרשנות הנגזרות מ-48-שעות-החרטה

14. משעמדנו על מהותן של 48-שעות-החרטה, דומה כי נוכל לגזור מתכליתן כמה-וכמה הנחיות פרשנות. הנחיות אלו נשים בצקלוננו, ואותן נישא עמנו עד שנגיע לבירור עניינו של המערער.

ראשית לכול, משפתח החוק פתח-של-חרטה לתופש הכהונה, ראוי הוא דבר החוק שיזכה לפרשנות מיטיבה ומרחיבה. ובהיתקלנו בספק שמא נפרש את החוק כך או אחרת, נחזיק בפירוש שייטיב עם המתפטר. ראו והשוו: ע"א 611/77 שיוביץ נ'
עבדול רחמן [8], בעמ' 73-74. ובדבריו של השופט אשר ((LORD ESHER בפרשת
AT P. 270 ,[15] PARTE HASLUCK (1895) IN RE NORTH .EX כפי שהביאם מ"מ הנשיא גרנט בע"א 106/60, 111 שכטר נ' הנאמן בפשיטת-רגל של א' שכטר ואח' [9], בעמ' 180:


"'FAIR RULE OF CONSTRUCTION SEEMS TO BE THAT WHERE THE COMPUTATION IS TO
FOR THE BENEFIT OF THE PERSON AFFECTED AS MUCH TIME SHOULD BE GIVEN AS A
THE LANGUAGE ADMITS OF, AND WHERE IT IS TO HIS DETRIMENT THE LANGUAGE BE
'SHOULD BE CONSTRUED AS STRICTLY AS POSSIBLE".

במובן מסוים ניתן לראות בפירוש המיטיב כמעין שלוחה לחזקת ההמשכיות
(,PRESUMPTION OF CONTINUITY המעין-מקבילה לחוק האינרציה בתורת הפיסיקה).

פרשנות מיטיבה ומרחיבה זו תעמוד לרשות המתפטר, ובכוחה יהיה להקל עליו לחזור בו מהתפטרותו, תוך סטייה (לטובתו) מכלל ההתאמה המשמש לנו תחנת-מוצא (ראו לעיל, פסקה 11). כך יהיה באשר לדרך החזרה מההתפטרות וכך יהיה באשר למועד החזרה מההתפטרות. בכך נוסיף עוד ונדון להלן.

שנית, ניתן דעתנו כי המחוקק מעמיד שהות של 48 שעות לרשותו של המתפטר (פעם כתב 48 ופעם כתב ארבעים ושמונה). 48 שעות אמר המחוקק - שני ימים או שתי יממות לא אמר. אכן, 48 שעות הן שני ימים (או שתי יממות), ובכל-זאת לא הרי 48 שעות
כהרי שני ימים. ויפה אמר השופט מגארי ().MEGARRY,J ב-(‎RE FIGGIS (DECEASED
(AT P. 1006: ,[16] (1968

"IT APPEARS TO ME THAT THERE IS A DIFFERENT FLAVOUR ABOUT PERIODS OF TIME
EXPRESSED IN HOURS AND SHORTER UNITS, WHEN COMPARED WITH PERIODS OF
TIME EXPRESSED IN DAYS AND LONGER UNITS. THERE SEEMS TO BE A REAL
'DIFFERENCE BETWEEN 'TWO DAYS', ON THE ONE HAND, AND 'FORTY-EIGHT HOURS
ON THE OTHER. YET DAYS AND WEEKS COMPRISE AN EXACT NUMBER OF HOURS AND
MINUTES, AND AT FIRST IT IS NOT EASY TO SEE WHY A LINE SHOULD BE DRAWN
BETWEEN HOURS AND LESSER UNITS, ON THE ONE HAND, AND DAYS AND GREATER
UNITS ON THE OTHER; AND MERE SUBJECTIVE IMPRESSIONS ARE FRAIL AIDS TO
CONSTRUCTION".

בהמשך דבריו מביא השופט מגארי את אמירתו הנודעת של השופט הולמס (‎JUSTICE
(HOLMES בפרשת (AT P. 425, ,[14] TOWNE V. EISNER (1918 ולפיהם:

"'A WORD IS NOT A CRYSTAL, TRANSPARENT AND UNCHANGED, IT IS THE SKIN OF A
LIVING THOUGHT AND MAY VARY GREATLY IN COLOR AND CONTENT ACCORDING TO THE
'CIRCUMSTANCES AND THE TIME IN WHICH IT IS USED".

ולאחר מכן ממשיך השופט מגארי ואמר:

"THE EXPLANATION, I THINK, LIES IN THE APPROPRIATE INSTRUMENT OF
FOR THE HOUR OR LESSER UNIT ONE TURNS TO THE PRECISION OF THE .
CALCULATION
CLOCK OR CHRONOMETER; FOR THE DAY OR GREATER UNIT IT IS THE BROADER SWEEP

OF THE CALENDAR. ACCORDINGLY, IT SEEMS TO ME THAT IN THE COMPUTATION OF A

PERIOD OF TIME IT IS RELEVANT TO CONSIDER THE UNITS OF MEASUREMENT IN
WHICH THAT PERIOD HAS BEEN EXPRESSED; AND IF THOSE UNITS ARE DAYS OR

PERIODS, THIS PROVIDES SOME INDICATION THAT THE RECKONING IS TO BE
GREATER
IN COMPLETE DAYS AND NOT DE MOMENTO IN MOMENTUM. I DO NOT SAY THAT
THIS INDICATION IS COMPELLING OR WOULD PREVAIL AGAINST INDICATIONS TO THE

CONTRARY; BUT I THINK THAT IT IS ENTITLED TO SOME WEIGHT".

הביטוי "48 שעות" עשוי להטיל מורא-של-אולטימטום ועשוי הוא להדיף ריח ניחוח. בין כך ובין אחרת, "48 שעות" נמדדות בשעון מתקתק או בשעון-חול, ולא בלוח-שעל-קיר. כל שעה מאותן 48 שעות היא שעה לעצמה - כאורז המבורר - ובעבור כל שעה כלה והולך הזמן המוקצב. המתפטר זוכה ב-48 "שעות-חסד", וממילא ראוי הוא כי זכהו בכל שעה ושעה ובכל דקה ודקה - מאותן שעות. השעות הן שעותיו של המתפטר, ושומה עלינו לפרש את דבר החוק כך שהמתפטר יוכל לעשות שימוש ראוי בכל אחת ואחת מאותן שעות. שלא על דרך ההפלגה נאמר, כי אם מחליט המתפטר לחזור בו מהתפטרותו לאחר ארבעים ושבע שעות וחצי, וחזרתו-בו מהתפטרותו תובעת, למשל, שיתוף-פעולה של צד שלישי, נפרש את החוק כך שנטל הוא המוטל על אותו צד שלישי לשתף פעולה עם המתפטר. ובהיעדר שיתוף-פעולה, יוכל המתפטר לחזור בו גם באין שיתוף-פעולה.

על דרך ההקבלה הנוגדת נאמר כך: אדם שלזכותו עומדים שלושים יום לערער על החלטה, אין זה מן המידה כי ימתין ליום האחרון להגיש את הערעור, שמא יארע אירוע ביום האחרון וייבצר ממנו להגיש את הערעור. ואם אמנם אירע האירוע ביום האחרון ונבצר ממנו להגיש ערעור, עשוי הוא להתקשות בבקשה לקבל ארכה. ובלשונו של הנשיא אולשן בהמ' 47/59 י. את מ. ברזילי בע"מ נ' דולברג ואח' [10], בעמ' 375:

"...על-ידי כך שהנוגע בדבר דוחה את הגשת הבקשה ליום האחרון של התקופה הוא נוטל על עצמו מידה של סיכון במקרה של איחור".

שלא כמותו של אותו מערער הוא חבר מועצה שנקצבו לו 48 שעות. לעניינו של זה האחרון, השעות האחרונות מאותן 48 שעות, דווקא הן השעות החשובות ביותר. ראובן התפטר מכהונתו ביום ראשון בשעה 00:4 אחרי-הצהריים. סביר להניח כי בשעות הראשונות שלאחר התפטרותו לא יחזור בו מהחלטתו. רק עתה עשה מעשה ומה לו שיחזור בו ממעשהו? ואולם ככל שתנקופנה השעות, יעבור הלילה, יבוא בוקר שלמחרת, דבר ההתפטרות אפשר יצא לו קול, יכול ראובן שישקול שוב בדעתו, והרהורי-חרטה אפשר יתגנבו אל לבו. ככל שתחלופנה השעות, וככל שיקרב קץ שעות- החסד, כן תגבר האפשרות כי ראובן יינחם על מעשהו. השעות האחרונות לארכת- החסד, הן-הן השעות החשובות ביותר, ולא ייאמר עליהן את שנאמר על היום האחרון לשלושים ימי הערעור.
לרשות המתפטר עומדות אך ארבעים ושמונה שעות; זכאי הוא לנצל את כולן במלואן; נעשה כמיטבנו לפנות את הדרך לפניו לניצולו של הזמן במלואו; ולא נניח לצד שלישי לסכל את זכותו ולו ברגע האחרון.

פירוש הביטוי "הגיע לידי ראש העיריה" - בהתפטרות ובחזרה מהתפטרות

15. חבר מועצת עירייה המבקש להתפטר מכהונתו חייב להודיע על כך לראש- העירייה, ומירוץ 48 "שעות-החרטה" יחל משכתב-ההתפטרות "הגיע לידי ראש העיריה".
בהחילנו את כלל ההתאמה על חבר מועצת עיריה המבקש לחזור בו מהתפטרותו, נאמר כך: חבר מועצה המבקש לחזור בו מהתפטרותו חייב להודיע על-כך לראש-העירייה, וההתפטרות תיבטל משדבר ביטול ההתפטרות "הגיע לידי ראש העיריה". ראו לעיל, פסקה 12. כל-כך על-פי כלל ההתאמה. והשאלה הנשאלת היא: האם יש במאטריה של חזרה מהתפטרות כדי לשנות מכלל ההתאמה, אם כדי להקל עם המתפטר אם כדי להחמיר עמו?

16. מעשה חזרתו-בו של חבר מועצה מהתפטרות - כמוהו כמעשה ההתפטרות גופו- נדמה הוא למחרוזת בת שלוש חוליות הקשורות זו-אל-זו. חוליה ראשונה היא החלטתו של חבר המועצה, בינו-לבין-עצמו, כי יחזור בו מהתפטרותו. בהחלטה זו, למותר לומר, אין די, והרי דברים שבלב אינם דברים. יתר-על-כן: גם אם גילה חבר המועצה את החלטתו למקורביו - או אף למי שאינם מקורביו - נותרה החלטתו בדל"ת אמותיו ואין היא בת-פועל משפטי. החלטה זו הינה, אמנם, תנאי הכרחי לאשר יבוא אחריה, אך אין היא תנאי מספיק למתן תוקף לחזרתו-בו של חבר מועצה מהתפטרותו.

חוליה שנייה היא זו, שחבר המועצה המתפטר ייתן ביטוי חיצוני ברור וחד-משמעי להחלטתו לחזור בו מהתפטרותו. אין די במתן ביטוי חיצוני כלשהו לגיבושה של ההחלטה. הביטוי החיצוני חייב להיות מכוון אל ראש-העירייה דווקא, לאמור, אל אותו בעל סמכות אשר חבר המועצה המתפטר הודיעו בראשית ההליך כי מתפטר הוא מתפקידו. כשם שכתב-ההתפטרות יועד ומוען אל-עבר ראש-העירייה, כך היא החזרה מן ההתפטרות, שגם היא אמורה להיות מיועדת וממוענת אל-עבר ראש-העירייה. ראו עוד דברים שאמרתי בדנ"א 1522/94 נייגר נ' מיטלברג [11], בעמ' 348.

עד כאן נסכים כולנו כי כלל ההתאמה יחול במלואו, ונלמד מהתפטרותו של חבר מועצה לחזרתו-בו מהתפטרותו. ואולם מה באשר לחוליה השלישית הנדרשת בהתפטרות:
כי כתב-התפטרותו של חבר המועצה "הגיע לידי ראש העיריה"? האם נעמוד על קיומה של חוליה זו גם בחזרתו-בו של חבר מועצה מהתפטרותו? התשובה, לדעתי, היא - על דרך העיקרון - כי אכן נעמוד על דרישה זו. כך דורש הסדר הציבורי וכך תובע המינהל התקין. אכן, התפטרות - וכמוה חזרה מהתפטרות - הינן פעולות חד-צדדיות; המתפטר והחוזר בו מהתפטרות שליטים על ההליך כולו, ואין נדרש שיתוף פעולה מצדו של ה"מקבל". ואולם סדרי מינהל תקינים יתבעו מאתנו כי חבר מועצה לא יעשה דין לעצמו, וכי לא נתיר לו לחזור בו מהתפטרות אלא אם חזרתו-בו מהתפטרותו תבוא בדרך זו או אחרת לידית מי שקיבל את כתב-התפטרותו. עם קבלת כתב-ההתפטרות "רשם" ראש-העירייה לעצמו כי פלוני חבר המועצה התפטר מכהונתו, וכי בעבור 48 שעות תיפסק כהונתו. אם בכוונת אותו חבר מועצה לחזור בו מהתפטרותו, אך טוב נעשה אם נקבע כלל ולפיו נתבע מחבר המועצה המתפטר כי יעשה את כל הניתן כדי שדבר חזרתו-בו מהתפטרותו יגיע לידיעת ראש-העירייה.

17. דעתנו היא אפוא, זו כי כלל ההתאמה יחול, כעיקרון, על החוליה השלישית אף-היא. ואולם כאן שומה עלינו לדייק: כפי שאמרנו למעלה, אין המחוקק מורה אותנו הדרך לחזרה מהתפטרות. החוק אינו קובע כי חזרה מהתפטרות תהיה באמצעות כתב "שהגיע לידי ראש העיריה". אמרנו שמינהל תקין וסדר ציבורי תובעים כי חבר מועצה שהתפטר ומבקש לחזור בו מהתפטרותו, חייב לעשות את כל הניתן כדי שרצונו לחזור בו מהתפטרותו יבוא לידיעת ראש-העירייה. ואולם החוק אינו מורה אותנו כיצד ייעשה הדבר, או כי הדבר חייב שייעשה דווקא על-דרך שכתב החזרה מהתפטרות "הגיע לידי ראש העיריה" כהוראתו וכמשמעו של צירוף תיבות זה בסעיף 124 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. נספק עצמנו אפוא באמרנו, כי כלל ההתאמה יחול על החוליה השלישית אף-היא, וכי דבר חזרתו-בושל חבר המועצה מהתפטרותו אמור, על דרך העיקרון, "[להגיע - מ' ח'] לידי ראש העיריה". נזכור עם זאת ונדגיש, כי יהא אשר יהא פירושו של הביטוי "הגיע לידי ראש העיריה" לעניין כתב-ההתפטרות, אין כל כורח מובנה כי אותו פירוש עצמו יחול גם על חזרה מהתפטרות. למשל: גם אם אמרנו כי בהקשר של התפטרות פירושו של הביטוי הוא מסירה אישית לידי ראש-העירייה (השוו: פרשת מלאחי [2], בעמ' 932), הנה לעניין חזרה מהתפטרות אין הוראת-חוק המחייבת את חבר המועצה המתפטר במסירה אישית דווקא. אכן, גם בחזרה מהתפטרות - כמוה כבהתפטרות - חייב כתב החזרה מהתפטרות "להגיע לידי ראש- העיריה"; אך תחום התפרשותו של הביטוי "הגיע לידי" - בהתפטרות ובחזרה מהתפטרות אינו חייב שיהא אותו תחום-התפרשות. בשני המקרים הגרעין הוא אותו גרעין, סביבותיו אינן בהכרח אותן סביבות.

בכך השבנו על הראשונה מבין שתי השאלות שהצגנו בראשית הדיון (בפסקה 12, לעיל): כלל ההתאמה יחול, כעיקרון, על חבר מועצה שהמבקש לחזור בו מהתפטרותו, אך לא בנוקשות ובדווקנות.

פירוש הביטוי "הגיע לידי ראש העיריה" בחזרתו-בו של חבר מועצה מהתפטרות

18. נעבור עתה לשאלה השנייה ובה עיקר-העיקרם. והשאלה היא: בידענו כי חבר מועצה שהתפטר גמלה בלבו החלטה לחזור בו מהתפטרותו; כי אותו חבר מועצה נתן ביטוי חיצוני ברור וחד-משמעי להחלטתו זו, כגון שהעלה אותה על הכתב; וכי אותו כתב ביטול התפטרות מפנה ומכוון עצמו אל ראש-העירייה. אחרי כל אלה: מה קשר אמור חבר המועצה ליצור בין כתב ביטול ההתפטרות ובין ראש-העירייה? זו שאלת-השאלות, ובה נדון עתה.

על יסוד הנחת-היפותזה כי כלל ההתאמה חל גם על החוליה השלישית, הבו נדבר בפירוש האמירה "הגיע לידי ראש העיריה", ככל שעניינה בחבר מועצה המבקש לחזור בו מהתפטרותו. מה פירוש האמירה כי דבר חזרתו-בו של חבר המועצה מהתפטרותו "הגיע לידי ראש העיריה"? האם כוונת הדברים היא שכתב החזרה מהתפטרות - אם כתב הוא - יגיע אישית עדי ראש-העירייה? כי ראש-העירייה החזיק את הכתב בידיו - מישש את הכתב - תוך 48 שעות מאז שכתב-ההתפטרות הגיע לידיו? או שמא נאמר: יכול שכתב "הגיע לידי ראש העיריה" אף שראש-העירייה אינו יודע עליו ואינו מודע לו אישית? דעתי היא, שאין הכרח כי כתב חזרה מהתפטרות (אם כתב הוא) יגיע אישית לידי ראש-העירייה, וכי די אם הכתב הגיע - לתחום שליטתו של ראש-העירייה. וכמה טעמים בדבר.

19. ראשית לכול, מבחינת לשונו של החוק. האמירה כי מסמך פלוני "הגיע לידי ראובן" הינה דו-משמעית. בהקשר דברים אחד עשויה היא להשמיע קבלה אישית של המסמך, ואילו בהקשר דברים אחר יכולה היא שתשמיע קבלת מסמך לאו דווקא באורח אישי, כגון שהמסמך הגיע לתחום שליטתו של ראובן. ענייננו-שלנו - בנושא חזרה מהתפטרות - פוקד עצמו עם סוג המקרים האחרון. אף שהגורם האישי אינו נעדר מן המערכת שלפנינו, מרוכז הוא כולו - או בעיקרו - על צדו של חבר המועצה שהתפטר:
חבר המועצה התפטר אישית ועתה מבקש הוא אישית לחזור בו מהתפטרותו. אשר לראש-העירייה, הגורם האישי-אישי נעדר מצדו, שהרי מתפקד הוא באורח רשמי כראש-העירייה ובשם מועצת העירייה. כתב המגיע "לידי" ראש-עירייה - ואותם דברים יכולים שייאמרו על ראש-הממשלה, על שר, על מנהל כללי ועל עוד כיוצא באלה נושאי כהונות בכירים - פירושו הוא, ברגיל, שכתב הגיע לתחום שליטתו של אותו נושא כהונה. הנה-כי-כן, אם הונח מכתב על שולחנו של ראש-העירייה, ניתן לומר כי המכתב "הגיע לידי ראש העיריה" אף שראש-העירייה לא ראה את המכתב אישית. גם לעניינו של ראש-עירייה - או ראש-ממשלה - אפשר כי בהקשרים מסויים יפורש הביטוי "הגיע לידי" כ"הגיע אישית לידי". ואולם לא מצאנו טעם לדבר בהקשר לחזרתו-בו של חבר מועצה מהתפטרותו.
ודוק: מדברים אנו עתה בכתב של חזרה מהתפטרות ובשאלה אימתי ניתן לומר כי אותו כתב "הגיע לידי ראש העיריה". איננו מדברים בכתב-ההתפטרות עצמו. אין זה מן הנמנע, לדעתנו, כי לעניינו של כתב-ההתפטרות יפורש הביטוי "הגיע לידי" כמכוון לכך שהכתב הגיע אישית לידי ראש-העירייה, ובה-בעת, בנושא של חזרה מהתפטרות, נפרש אותו ביטוי עצמו ברחבות-יתר. איננו עוסקים עתה אלא בחזרה מהתפטרות, ודברינו נסבים על נושא זה בלבד.

20. שנית, ובהמשך לפירוש לשונו של החוק: באותה מאטריה עצמה של התפטרויות מכהונות ציבוריות, מצאנו שהחוק דורש לעתים קיומו של מגע אישי דווקא בין המתפטר לבין מקבל ההתפטרות. כך, למשל, בנושא התפטרותו של חבר-כנסת מכהונתו:
סעיף 40 לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי "ההתפטרות תהיה בהגשה אישית של כתב התפטרות על ידי המתפטר ליושב ראש הכנסת, ואם נבצר ממנו להגישו אישית - על ידי משלוח בדרך שנקבעה בתקנון... (ההדגשות שלי - מ' ח')". כך מורה אותנו גם סעיף 108(א) לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950, שלפיו "אדם שנבר לפי חוק הבחירות או שנבחר או שנתמנה על פי צו זה ורוצה להתפטר ממשרתו ימסור אישית הודעה על כך בכתב..." (ההדגשה שלי - מ' ח'); ולהלן קובע סעיף 108 למי יימסר כתב-ההתפטרות (לפירושו של סעיף 108 לצו המועצות המקומיות (א) ולדיון בנושא המסירה האישית, ראו דבריו של השופט מצא בבג"ץ 3883/91 יונס נ' ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה ואח' [12], בעמ' 206-209). באותו הקשר נצביע גם על נוסחו הקודם של סעיף 124 לפקודת העיריות [נוסח חדש], לפני תיקונו בחוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון מס' 60), תשנ"ו-1996, ולפיו "חבר מועצה רשאי להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה בכתב לראש העיריה". דומה כי נוסח זה נוטה לכיוון הקשר האישי בין המתפטר לבין ראש-העירייה יותר מאשר נוסחו של 124 כיום. בענייננו-שלנו - שלא כבמקרים אלה שהצבענו עליהם - אין המחוקק מדבר על קשר אישי דווקא בין חבר המועצה לבין ראש-העירייה. דומה כי נוכל ללמוד מכלל ההן ללאו ולהקיש מן הישר אל ההפוך: משלא נאמר בענייננו כי מסירת ההודעה חייבת שתהיה אישית דווקא, מסקנה סבירה היא כי פירוש הביטוי "הגיע לידי ראש העיריה" יכול שיסב עצמו גם על מסירת הודעה שלא באורח אישי דווקא.

עד כאן להיבט הלשוני של פירוש החוק.

21. ואולם עיקר לענייננו יימצא בהיבט התוכני דווקא, בבחינת תכליתו של החוק. כפי שאמרנו במקום אחר (ראו לעיל, בפסקה 16), אין די בהחלטתו של חבר מועצה לחזור בו מהתפטרותו; וגם אם יצטרף ביטוי חיצוני להחלטתו זו של חבר המועצה, לא יהיה די בכך. חייבים אנו לפרש את החוק על דרך זה, כי ייעשה והחלטתו של חבר המועצה - על ביטויה החיצוני - תבוא בדרך זו או אחרת לידיעתו של ראש-העירייה, הוא-הוא בעל הסמכות שדבר ההתפטרות הובא בזמנו לידיעתו. השאלה הנשאלת היא, מה הוא שחבר המועצה חייב לעשות וההחלטה על ביטול ההתפטרות תשוגר אל-עבר ראש-העירייה? שתי חלופות הן הנלחמות ביניהן על הבכורה, ואלו הן: החלופה האחת היא, שיהיה קשר אישי בין חבר המועצה לבין ראש-העירייה ומעשה החזרה מן
ההתפטרות ייעשה בין-נוכחים (.(INTER PRAESENTES החלופה האחרת היא, שלא יקוים בהכרח קשר אישי בין חבר המועצה לבין ראש-העירייה, אך נדרוש כי חבר המועצה החוזר בו מהתפטרותו יעשה את כל הניתן כדי שדבר החזרה מן ההתפטרות יונח בתחום שליטתו של ראש-העירייה. בבחינה תוכנית של המאטריה - איזו מחלופות אלו ראויה מחברתה?

22. סוגיה דומה נדונה במשפט החוזים, ונוכל ללמוד ממנה לענייננו. המדובר הוא בתהליך יצירתו של חוזה, ובפתרון השאלה מה תהא דרך קיבול הצעה לכריתתו של חוזה. שיטות משפט שונות נקטו דוקטרינות שונות, והעיקריות שבהן הן אלו:
אחת, דוקטרינת השיגור המקובלת במשפט המקובל האנגלי לכריתתם של חוזים
בהתכתבות (: (INTER ABSENTES ראו למשל: ‎G.H. TREITEL THE LAW OF CONTRACT
[AT P . 23; ,]21 שתיים, דוקטרינת הקבלה (הקליטה), ולפיה נכרת חוזה שעה שהקיבול מגיע לתחומו של המציע; ושלוש, דוקטרינת הידיעה בפועל (דוקטרינת ההכרה), ולפיה נכרת חוזה שעה שהקיבול מגיע בפועל לידיעתו של המציע. ראו,
למשל: ‎OF COMPARATIVE LAW "FORMATION OF CONTRACTS THE" A.T. VON MEHREN
CONTRACTS IN GENERAL, CH. 9 - VOL. VII INTERNATIONAL ENCYCLOPEDIA ]22[,
.(.PARA . 182 FF. (AT PP. 106 FF

ומה הוא הדין במשפט הארץ? בהתאם לסעיף 5 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973:

"קיבול 5. הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה".

ניתן דעתנו כי כבענייננו-שלנו, שלושה המה תנאים הנדרשים לקיבול על דרך של הודעה: גמירת דעתו של הניצע (החלטתו של חבר המועצה לחזור בו מהתפטרותו);
גילוי חיצוני של גמירת-הדעת על דרך של הודעה (ביטוי חיצוני הניתן להחלטה);
ומסירת ההודעה למציע ("הגיע לידי ראש העיריה"). ענייננו עתה הוא בתנאי השלישי, שעניינו מסירת ההודעה למציע. הוראת סעיף 5 לחוק החוזים (חלק כללי) היא סתמית וכללית. מדברת היא אך על "[]הודעת הניצע שנמסרה למציע", אך לא ידענו מה פירושה של מסירת הודעה ומה תהא הדרך למסירת הודעה. את אשר החסיר סעיף 5 לחוק החוזים (חלק כללי) השלים סעיף 60(ב) לאותו חוק, ולפיו:

"דרך 60. (א) ...
ומועד (ב) מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים למסירת את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או הודעה אל מענו".

ובכן, רואים הודעה כנמסרת אם הגיעה לנמען או אל מענו. אין צורך להרחיב דיבור על החלופה הראשונה של מסירה אישית לנמען. ענייננו הוא בהודעה שהגיעה אל מענו של הנמען, ונקל לראות כי הדוקטרינה שאימץ חוק החוזים (חלק כללי) היא דוקטרינת הקבלה: משמגיעה הודעה למענו של הנמען, רואים את הנמען כמי שקיבלה.
מענו של אדם - בהקשר לענייננו כאן - הוא האדם: המבחן הוא מבחן אובייקטיבי, וההזדמנות הניתנת לאדם לדעת שקולה כנגד ידיעה בפועל. אין הכרח שהאדם יקבל את ההודעה אישית, ודי אם הגיעה לחצרו. ובלשונם של ד' פרידמן ונ' כהן בספרם חוזים (כרך א) [19], סעיף 7.70 בעמ' 207:

"חוק החוזים דוחה את מועד כריתתו של החוזה לרגע שבו הגיעה ההודעה לתחום שליטתו של המציע, כלומר לרגע שבו נמסרת לו הודעת הקיבול. המחוקק קבע כי מועד המסירה ייקבע על פי מבחן אובייקטיבי, הוא המבחן המועדף על ידי המחוקק בכל הנוגע להליך כריתתו של החוזה, דהיינו, כאשר הגיעה הודעת הקיבול למציע או למענו. המציע קשור בחוזה לאו דווקא כאשר יודע הוא על הקיבול, אלא כאשר הודעת הקיבול הגיעה לתחום שליטתו".

כך ראוי שיהיה, שכן זו הדרך הסבירה והמקובלת. וכלשון סעיף 60(א) לחוק החוזים (חלק כללי) "הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות הענין".

23. כך הוא במשפט החוזים. בא סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) ופרש את כנפיה של הוראת סעיף 60(ב) על-פני כל שיטת המשפט כולה:

"תחולה 61. (א) ...
(ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה".

הוראת סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) היא החוליה המקשרת בין דרכי הקיבול במשפט החוזים לבין דרכי מסירת הודעה על ביטול התפטרות במשפט הציבורי.
הגיונם של הדברים הוא אותו היגיון. והמסקנה נדרשת מעצמה: חבר מועצה המבקש לחזור בו מהתפטרותו, יראו אותו כמי שמילא אחר התנאי השלישי של מסירת הודעה לראש-העירייה, אם הניח את הודעתו על חזרתו-בו מהתפטרותו בחצרו של ראש-העירייה, לאמור, במקום שהוא בתחום שליטתו של ראש-העירייה. הודעה שכך היא נמסרת ממלאת אחרי שני תנאים המתקיימים ברגיל במסירה אישית: אחד, ההודעה יוצאת משליטתו של חבר המועצה ואין עוד ביכולתו לנוע הימין או השמאל. שניים, ההודעה באה אל תחום שליטתו של ראש-העירייה ו"ניתנת לו הזדמנות לדעת" (כלשון פרידמן וכהן, שם [19], בעמ' 205 סעיף 7.67) כי חבר המועצה חזר בו מהתפטרותו.

24. נסכים כולנו כי יש תכלית חשובה בדרישה לקיומו של קשר אישי בין חבר מועצה המבקש לחזור בו מהתפטרותו לבין ראש-העירייה האמור "לקבל" את ביטולה של ההתפטרות. קשר אישי מבטיח ידיעה ברורה על דבר ביטולה של ההתפטרות, ועשוי הוא להמעיט אי-הבנות וחילוקי-דעות על דבר כוונות הצדדים. קשר אישי עשוי גם למנוע אי-בהירויות באשר לשאלה אם ביטול ההתפטרות נעשה במועד 48 השעות (לא נדבר כאן בחשיבות הקשר האישי למניעת מסירתו של כתב-התפטרות אשר נחתם במועד מוקדם והופקד בידי צד שלישי למסירתו בעתיד). ואולם כל יתרונות אלה הנלווים לקשר האישי אינם שקולים כנגד היתרונות הנלווים אל החלופה האחרת: זו הקובעת כי מסירתה של הודעה תופשת עם הנחתה בתחום שליטתו של ראש-העירייה. בייחוד אמורים הדברים לעניין ניצולן המלא של "48-שעות-החרטה" בידי חבר המועצה שהתפטר והמבקש עתה לחזור בו מהתפטרותו.

נניח כי חבר המועצה חתם על כתב-ההתפטרות ומסרו בידי ראש-העירייה ביום שני בשבוע בשעה 23:00 (בדומה לענייננו). 48 השעות ייתמו ביום רביעי של אותו שבוע, בשעה 23:00. נוסיף עתה ונניח כי חבר המועצה ניחם על התפטרותו ביום רביעי בשעה 22:00. בשעה זו סגורים משרדי העירייה, ועל-כן שם חבר המועצה פעמיו אל ביתו של ראש-העירייה, בכוונה לתת בידו של ראש-העירייה אישית את כתב חזרתו-בו מהתפטרותו. והנה, בבואו אל ביתו של ראש-העירייה סמוך לשעה 00:23, מסתבר לו לחבר המועצה כי אין אורות דולקים בבית. ראש-העירייה אפשר נם הוא את שנתו ואפשר נעדר הוא מביתו. השעה 23:00 מתקרבת והולכת והנה-הנה היא חולפת. אם אמרנו כי רק מסירה אישית תתפוש - מסירה מיד-אל-יד - לא יוכל חבר המועצה על דרך פירוש זה של החוק לממש את זכותו לחזור בו מהתפטרותו. והשאלה תישאל מאליה:
האם נכון וראוי הוא כי נשלול מחבר המועצה את זכותו לחזור בו מהתפטרותו? דומה שהכול יסכימו כי אך הוגן וראוי הוא אם נפסוק כי רשאי וזכאי הוא חבר המועצה להניח את הודעת על אודות של ההתפטרות בתיבת הדואר של ראש- העירייה, וכי מועד הנחת הכתב בתיבת הדואר הוא שיקבע. כך נפסוק, גם אם נדע כי ראש-העירייה יראה את ההודעה רק למחרת היום. ועל חבר המועצה ייאמר, כי בהניחו בחצרו של ראש-העירייה את הודעתו על אודות ביטולה של ההתפטרות, חזר הוא בו מהתפטרותו בתוך 48 השעות שהוקצבו לו. כיוצא בדוגמה זו נוכל לצייר דוגמאות נוספות, כגון שראש-העירייה משתמט מפגישה עם חבר המועצה, או שהוא נוסע לחופשה אל מחוץ לעיר ומקום הימצאו לא נודע. אין צורך בדמיון מפליג כדי להבין כי דוקטרינת הקבלה ראויה היא מדוקטרינת הידיעה בפועל. נזכור עוד, כי כלל מקובל הוא בשיטת המשפט למסור הודעות - באמצעות הדואר - למעונו של אדם או למקום עבודתו. ולא נמצא לי טעם טוב מדע לא נאמץ כלל זה גם לענייננו-שלנו.

25. ועל כל אלה: מקום שחבר מועצה מבקש לחזור בו מהתפטרות, מרכז הכובד של המערכת הוא בחרטתו של אותו חבר מועצה על שהתפטר, ובגילויה החד-משמעי של אותה חרטה. באין מסירת הודעה לראש-העירייה לא יושלם, אמנם, מעשה ביטולה של ההתפטרות, ואולם המסירה הינה בבחינת נגררת אחרי עצם ההחלטה וגילויה החיצוני.
אם נכונים דברינו אלה, ממילא ניתן להקל בנושא המסירה של הודעת הביטול.
ובידענו כי אנו הם שנמלא תוכן את הביטוי "זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן" שבסעיף 124 לפקודת העיריות [נוסח חדש], דומה כי אך טבעי הוא שנכיר תוקף למסירת הודעה לראש-העירייה גם אם ההודעה הונחה בתחום שליטתו: במשרדו, בביתו או בכל מקום אחר שהוא חצרו.

ומן הכלל אל הפרט

26. אין חולקים כי בתוך 48 השעות שהוקצו לו שלח המערער שגר-פקסימיליה אל משרדי העירייה, ובו הודיע לראש-העירייה כי חוזר הוא בו מהתפטרותו. והכול מסכימים כי שגר-הפקסימיליה נקלט כהלכתו במשרדי העירייה. משרדי העירייה הינם חצרו של ראש-העירייה ומצויים הם בתחום שליטתו. נדע מכאן, כי כתב ביטול ההתפטרות "הגיע לידי ראש העיריה" בתוך 48 שעות כנדרש בחוק. המערער עשה את כל הנדרש ממנו כדי ליתן תוקף לחזרתו-בו מהתפטרותו תוך 48 שעות מעת שכתב- ההתפטרות הגיע לידי ראש-העירייה, וראוי הוא כי נכיר ברצונו לחזור בו מהתפטרותו כרצון שזכה לפועל משפטי. השוו עוד הוראת תקנה 486 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

מקומו של ראש-העירייה הוא במשרדי העירייה, ואם מותקן באותם משרדים מכשיר פקסימיליה הפועל גם בימי מנוחה, רואים את ראש-העירייה כמו הודיע לכול כי ניתן לשלוח אליו הודעות באמצעות אותו מכשיר גם בימי מנוחה. נסיק מכאן, שהודעה כי תישלח אל ראש-העירייה באמצעות מכשיר הפקסימיליה - ולו בימי מנוחה או מעבר לשעות העבודה הרגילות - ניתן לומר על אותה הודעה כי "הגיעה לידי ראש העיריה" בעת שמכשיר הפקסימיליה המותקן בעירייה פלט את שגר-הפקסימיליה. ניתן להחיל על
ענייננו דברים שאמר בית-המשפט בפרשת ‎(1983( SWAINSTON V. HETTON VICTORY CLUB
[AT P. 1182, ,]17 ובלשונו:

",AS IT SEEMS TO US, IF BUSINESS IS BEING CARRIED ON IN A BUILDING WHICH
WHEN CLOSED, HAS A DOOR TO WHICH THE PUBLIC HAVE ACCESS AND THAT DOOR
CONTAINS A LETTER BOX HELD OUT AS A MEANS OF COMMUNICATION, A DOCUMENT
PUT THROUGH THAT LETTER BOX IS IN ANY ORDINARY SENSE 'PRESENTED' TO TH
....CARRYING ON THAT BUSINESS WHEN IT IS PUT THROUGH THE LETTER BOX
PERSON
IT SEEMS TO US, AN APPLICATION IS PRESENTED IF IT IS PLACED THROUGH THE
AS
BOX OR DEALT WITH IN SOME OTHER WAY HELD OUT BY THE REGIONAL OFFICE
LETTER
AS A MEANS WHEREBY IT WILL RECEIVE COMMUNICATIONS".

הוא הדין במכשיר פקסימיליה פעיל.

27. טוענים המשיבים כי שגר-הפקסימיליה לא הגיע לידיעתו של ראש-העירייה אלא למחרת יום שיגורו, דהיינו, לאחר עבור 48 השעות האמורות בחוק. ואולם, כפי שהסברנו לעיל, עשה המערער את הנדרש ממנו תוך 48 שעות, והעובדה כי ראש- העירייה לא ידע על-כך שהמערער חזר בו מהתפטרות אלא לאחר עבור 48 שעות, אין בה כדי להעלות או להוריד. באשר לכך שהמערער שלח את שגר-הפקסימיליה ביום ראשון - בידעו כי יום ראשון הוא יום מנוחה וכי משרדי העירייה סגורים - גם לכך אין כל חשיבות. לו אמרנו כי ביום ראשון לא יכול היה המערער לשלוח את שגר- הפקסימיליה למשרדי העירייה - קרי: לתחום שליטתו של ראש-העירייה - כמו גרענו מ-48 השעות שהחוק קצב לחבר מועצה המבקש לחזור בו מהתפטרותו. נניח, למשל, כי באותו יום ראשון נעדר ראש-העירייה מביתו ועל-כן נמנע מן המערער למסור לו את הודעת הביטול בביתו. מה יכול היה המערער לעשות ולא עשה כדי לחזור בו מהתפטרותו תוך 48 שעות? מדוע ביקש לחזור בו מהתפטרותו ולא ניתן לו? אף אנו נאמר: מישלוח שגר-הפקסימיליה לעירייה תפש, והמערער עלתה בידו לחזור בו מהתפטרותו כדבר החוק.

כפי שאמרנו במקום אחר, זכאי הוא חבר מועצה שהתפטר מכהונתו להינחם על מעשה ההתפטרות כל דקה ודקה מ-48 "שעות-החסד", ונטל הוא המוטל על המערכת השלטונית לאפשר לו לחזור בו מהתפטרותו. נניח כי ענייננו בסתם-יום-של-חול, וכי מועד 48 השעות עומד לפקוע בשעה 00:23. אם ייאמר לחבר המועצה כי זכאי הוא לחזור בו מהתפטרותו רק בשעות העבודה הרגילות, כמו גרענו מ-48 השעות. כדי ש-48 השעות תעמודנה לרשותו במלואן, שומה עלינו לומר כי חבר המועצה רשאי וזכאי לחזור בו מהתפטרותו אף בשעה 00:23, על דרך מישלוח שגר-פקסימיליה אל חצרו של ראש-העירייה. כך דין באשר לכל עת שהיא מעבר לשעות העבודה הרגילות, וכך הוא ביום מנוחה.

הארכת מועד 48 השעות

28. גם לו אמרנו כי זכאי הוא חבר מועצה לחזור בו מהתפטרותו רק מסירתה האישית של הודעת הביטול לידי ראש-העירייה - ולא אמרנו כן - גם אז ניתן לטעון כי המערער קיים את הנדרש ממנו ועלה בידו לחזור בו מהתפטרותו. כזכור, כתב- ההתפטרות הגיע לידי ראש-העירייה ביום שישי 21.6.1996 בשעה 23:00, ו-48 השעות תמו ביום ראשון 23.6.1996, בשעה 23:00. יום ראשון בתמרה הוא יום מנוחה (כהוראת המושג בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948 ובסעיף 7(ב)(2) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951), ומכאן ש-23 השעות האחרונות מתוך אותן 48 שעות שקצב החוק למערער נפלו ביום מנוחה. קובע בהקשר זה סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, וזו לשונו:

"תקופות 10. (א) ...

...

(ג) במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה".

לשונו של סעיף 10(ג) צחה וברורה: יום מנוחה יבוא במניין ימי תקופה זולת אם היה היום האחרון. במקרה זה האחרון לא יבוא יום המנוחה במניין "... ויום החול שלמחרתו הוא היום האחרון בתקופה...": בש"פ 544/88 א' חזקי ואח' נ' א' פנחסי ואח' [13], בעמ' 798). בכך, אגב, שינתה הוראת סעיף 10(ג) מהדין שקדם לה - כביטויו בסעיף 5(2) לפקודת הפרשנות [נוסח חדש] - ואשר לפיו לא נפסק מירוץ תקופת ימים גם אם היום האחרון לתקופה הוא יום מנוחה, פגרה או שבתון. ראו עוד:
ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [20], בסעיף 615, בעמ' 791, ה"ש 152.

29. האם חלה הוראת סעיף 10(ג) על ענייננו? יטען הטוען כי הוראת סעיף 10(ג) עניינה בימים ואילו ענייננו-שלנו הוא בשעות. ימים הם ימים, שעות הן שעות, ומכאן שהוראת סעיף 10(ג) לא תחול עלינו. טענה זו קשה בעיניי. יכול הייתי להבין טענה כי הוראת סעיף 10(ג) אינה חלה על תקופה שנקבעה בשבועות, בחודשים או בשנים, שכן אמות-מידה גדולות אלו, ימי מנוחה יכולים שייבלעו בהן בין שהם באים באמצעה של תקופה בין שאם הם באים בסופה. לא כן תקופה הנמנית בשעות.
הוראת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות המדברת בימים, הגיונה יחול גם על תקופת שעות, ואף על דרך של קל וחומר: שאם יום-אחרון-בין-ימים לא יבוא במניין, לא-כל-שכן שעה או שעות- אחרונות-בין-שעות לא תבואנה במניין; ששעה-בין-שעות יקרה היא - על-דרך-הכלל - מיום-בין-ימים.

וגם לגופם של דברים כך. יוסף הינו חבר מועצת עירייה פלונית, וביום חמישי עם רדת השמש, מוסר הוא כתב-התפטרות בידו של ראש-העירייה. כדבר החוק, זכותו של יוסף עומדת לו לחזור בו מהתפטרותו עד יום שבת עם רדת השמש. ואולם יוסף הוא יהודי שומר מצוות, את השבת ישמור ולא יעסוק בה אלא בתורה בלבד. לו אמרנו כי הוראת סעיף 10(ג) לא תחול על ענייננו, כמו הוספנו ואמרנו כי לרשות יוסף לא תעמודנה אלא 24 שעות לחזור בו מהתפטרותו תחת 48 השעות שקצב לו החוק. ואם חברו מועד ושבת זה-אל-זה אפשר תישלל למעשה זכותו של יוסף לחזור בו מהתפטרותו.
דוגמאות אלו יש בהן כדי להנחותנו כי הוראת סעיף 10(ג) ראויה היא שתחול גם על
מניין שעות ולא רק על מניין ימים. השוו עוד ‎(1973( & PRITAM KAUR V. S RUSSEL
AT P. 620. ,[18] SONS ובלשונו של שומר המגילות דנינג (,‎M.R.), LORD DENNING
שם:

"..I AM PREPARED TO HOLD THAT, WHEN A TIME IS PRESCRIBED BY STATUTE FOR.
ANY ACT, AND THAT ACT CAN ONLY BE DONE IF THE COURT OFFICE IS OPEN ON
DOING
DAY WHEN THE TIME EXPIRES, THEN, IF IT TURNS OUT IN ANY PARTICULAR CASE
THE
THAT THE DAY IS SUNDAY OR OTHER DIES NON, THE TIME IS EXTENDED UNTIL THE
NEXT DAY ON WHICH THE COURT OFFICE IS OPEN".

וכן דבריו של השופט מגארי ().MEGARRY, J שם, בעמ 626:

"IF THE ACT TO BE DONE BY THE PERSON CONCERNED IS ONE FOR WHICH SOME
BY THE COURT IS REQUISITE, SUCH AS ISSUING A WRIT, AND IT IS IMPOSSIBLE
ACTION
THAT ACT ON THE LAST DAY OF THE PERIOD BECAUSE THE OFFICES OF THE COURT
DO
TO
ARE CLOSED FOR THE WHOLE OF THAT DAY, THE PERIOD WILL PRIMA FACIE BE
CONSTRUED AS ENDING NOT ON THAT DAY BUT AT THE EXPIRATION OF THE NEXT DAY

UPON WHICH THE OFFICES OF THE COURT ARE OPEN AND IT BECOMES POSSIBLE TO
DO THE ACT".

אם הוראת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות חלה גם על שעות, זכותו של המערער עמדה לו לחזור בו מהתפטרותו עד ליום שני, 24.6.1996 בשעה 23:00. ומשלמדנו כי ראש- העירייה ידע ביום 24.6.1996 בשעות-הצהריים על-כך שהמערער חזר בו מהתפטרותו, ממילא מילא המערער את הנדרש ממנו וחזרתו-בו מהתפטרותו תפשה. סוף דבר

30. סוף דבר יישמע והוא שהמערער עלה בידו לחזור בו מהתפטרותו. אציע לחבריי אפוא כי נקבל את הערעור, נבטל את פסק-דינו של בית-משפט קמא, ונצהיר כי כתב-ההתפטרות שהמערער חתם עליו ביום 21.6.1996 - בטל , וכי המערער נשאר חבר המועצה וסגן ראש-העירייה. כן אציע לפסוק כי המשיבים 1 ו-2 ישלמו למערער שכר- טרחת עורך-דין בסך כולל של 15,000 שקלים.

השופט ת' אור אני מסכים.

השופט י' קדמי אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט חשין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות טבח

  2. התפטרות טייס

  3. בקשת התפטרות

  4. התפטרות מרצה

  5. התפטרות חופש

  6. התפטרות חודש

  7. התפטרות מקבע

  8. התפטרות מראש

  9. התפטרות בכעס

  10. התפטרות גמלאי

  11. התפטרות חוקית

  12. תקופת התפטרות

  13. התפטרות מטפלת

  14. התפטרות קללות

  15. ביטול התפטרות

  16. התפטרות מגורים

  17. תשלומי התפטרות

  18. התפטרות בריאות

  19. התפטרות מוקדמת

  20. התפטרות ראש עיר

  21. התפטרות טלפונית

  22. התפטרות עקב סגר

  23. התפטרות חבר קבע

  24. התפטרות דירקטור

  25. התפטרות מאורגנת

  26. התפטרות אופציות

  27. התפטרות בגיל 43

  28. התפטרות אי קידום

  29. התפטרות מקדונלדס

  30. התפטרות בני נוער

  31. התפטרות שלא כדין

  32. התפטרות חד צדדית

  33. ביטול מכתב התפטרות

  34. התפטרות יחס משפיל

  35. התפטרות קולקטיבית

  36. התפטרות לאחר מחלה

  37. התפטרות לאחר שבוע

  38. התפטרות חבר גמלאים

  39. התפטרות תשלום חלקי

  40. התפטרות מעבר לצפון

  41. התפטרות ללא ניסיון

  42. התפטרות הצעת עבודה

  43. התפטרות דירקטוריון

  44. התפטרות חבר ועד בית

  45. התפטרות אם חד הורית

  46. התפטרות לפי סעיף 14

  47. התפטרות שינוי תפקיד

  48. בקשת התפטרות מעבודה

  49. התפטרות מדירקטוריון

  50. התפטרות עומס בעבודה

  51. התפטרות לאחר שנתיים

  52. התפטרות מחלת בן זוג

  53. אי התראה לפני התפטרות

  54. התפטרות מטעמי מצפון

  55. התפטרות העברה מתפקיד

  56. אי הגעה לעבודה התפטרות

  57. הודעת התפטרות בטלפון

  58. התפטרות תוך 9 חודשים

  59. התפטרות מסיבה מוצדקת

  60. התפטרות שבועיים מראש

  61. התפטרות מטעמי בריאות

  62. התפטרות לאחר התלמדות

  63. התפטרות לאחר זמן קצר

  64. התפטרות בנסיבות מזכות

  65. התפטרות מודיעין אזרחי

  66. התפטרות מטפלת בקשישים

  67. התפטרות מנהלת חשבונות

  68. התפטרות לאחר שנת עבודה

  69. התפטרות נהג מערבל בטון

  70. התפטרות אי קבלת זכויות

  71. התפטרות דירקטור חיצוני

  72. התפטרות חבר דירקטוריון

  73. התפטרות לאחר שלוש שנים

  74. התפטרות מסיבה בריאותית

  75. התפטרות מעבר למצפה רמון

  76. התפטרות תנאים לא ראויים

  77. התפטרות תנאים סוציאליים

  78. התפטרות בדין מפוטר מרחק

  79. התפטרות בגין שינוי תפקיד

  80. התפטרות שינוי תנאי עבודה

  81. התפטרות מצב בריאותי לקוי

  82. התפטרות העתקת מקום עבודה

  83. התפטרות התקנת מצלמת אבטחה

  84. התפטרות תנאים קשים בעבודה

  85. התפטרות בדין מפוטר מגורים

  86. התפטרות לאחר יום עבודה אחד

  87. התפטרות מכוח הסכם קואליציוני

  88. התפטרות מצב בריאותי של קרוב משפחה

  89. התפטרות ממקום העבודה בשל מעבר לעיר אחרת

  90. אי הצעת עבודה חלופית התפטרות בגלל מצב בריאותי

  91. העובד טען כי מאחר שנשקו נלקח ממנו יש לראותו כמי שפוטר

  92. התפטרות וחזרה לעבודה שוב לאחר כחודש - האם רצף העבודה נשמר ?

  93. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון