בקשה להגשת העתק צוואה


לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת א' שטיין) מיום 21.7.04 (ת"ע 2930/01), שבו דחה בית המשפט את בקשת המערער, שהוגשה במסגרת בקשה לקיום צוואה, לאפשר לו להגיש העתק של הצוואה במקום הצוואה המקורית.

1.רקע

(א) המערער והמשיבה היו בני זוג במשך כ – 17 שנה.

(ב) המערער הגיש לרשם הירושות בקשה לקיום צוואה מיום 27.2.91 (להלן: "הצוואה") שעשה המנוח ל.פ. ז"ל, אביה של המשיבה (להלן: "המנוח"), שנפטר ביום 23.8.1991. בצוואה הוריש המנוח את זכויותיו בדירת מגוריו שרכש מעמידר בחלקים שווים למערער ולמשיבה.

(ג) המערער לא צירף לבקשתו בבית משפט קמא את הצוואה המקורית ועתר לקבל צילום הצוואה שאת מקורה טען שלא איתר. לפיכך הועברו הבקשות לבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 67א בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה")).

(ד) המערער טען שבמועד עריכת הצוואה נעשו ממנה שלושה עותקי מקור, וכי בשל מעשיה ומחדליה של המשיבה לא הצליח לאתר אף לא אחד מהם. עם זאת נמצא העתק מצולם של הצוואה במשרדו של עו"ד מונדי לייבה (להלן: "עורך הדין" או "עו"ד לייבה"), מי שיעץ למנוח בהכנת הצוואה, ניסח אותה והיה עד, יחד עם מזכירתו, לעריכתה. לטענת המערער הוא והמשיבה הגיעו למשרדו של עו"ד לייבה כדי לקבל עותק מהצוואה, לאחר פטירת המנוח. המשיבה התעקשה לקבל ולקחת עימה עותק מקורי שהיה במשרדו של עו"ד לייבה. הואיל ועו"ד לייבה לא היה במשרדו, צילמה מזכירתו של עו"ד לייבה את הצוואה, מסרה את העותק המקורי שלה למשיבה והשאירה במשרד העתק מצולם. מששב עו"ד לייבה למשרדו תיארה מזכירתו את השתלשלות הדברים בפניו והוא אישר כנאמן למקור את צילום הצוואה שנותר במשרדו.

(ה) המשיבה התנגדה לקיום הצוואה ולבקשה לקבל את העתק הצוואה במקום מקורה.

2.פסק דינו של בית משפט קמא

(א) בית משפט קמא הפריד בין הדיון בבקשה לקיום הצוואה לבין הבקשה להגשת העתק הצוואה והחליט כדלקמן:

"בפני בית המשפט בקשה לאישור קבלת העתק צוואה בהעדר עותק מקורי. בקשה זו הינה בקשה שיש להידרש לה בראש ובראשונה שכן מתן החלטה בבקשה ישפיע באופן ישיר על המשך הטיפול בנושא העיזבון, לפיכך, הגיע בית המשפט להסכמה דיונית עם ב"כ הצדדים לפיה, תידון קודם כל הבקשה לאישור קבלת ההעתק ורק לאחר קבלת החלטה בבקשה, תנתן החלטה במידת הצורך לעניין הצוואה, הגשת התנגדות לצוואה וכיו"ב." (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 10/3/03).

לפיכך אמור היה בית המשפט לדון רק בשאלת הגשת ההעתק במקום המקור.

(ב) בית המשפט בחן אם הוכיח המערער את התקיימותן של הדרישות שמציב חוק הירושה לקבלת העתק של צוואה
במקום מקורה וסיכם באותן במלים אלו: "הוכחת קיום צוואה, הוכחת תוכנה והוכחת מאמץ סביר לאיתורה" (עמוד 3 לפסק הדין). בית המשפט סקר את הראיות שבאו לפניו, עמד על סתירות בדברי העדים ומצא כי המערער לא הצליח להוכיח את התקיימותו של אף אחד מהיסודות הללו.

(ג) אשר לעצם קיומה של צוואה הגיע בית המשפט למסקנה "לא ברור כלל שזוהי הצוואה שעשה המנוח" (עמ' 14), מפני שעל פי חומר הראיות "לא ברור כמה עותקים מקוריים היו לצוואה ... לא ברור למי נמסרו ההעתקים של הצוואה ... לא ברור האם מדובר בצוואה המקורית ... לא ברור מדוע היה צורך לציין שוב את ההתאמה למקור ..." (עמ' 13- 15).


(ד) אשר לתוכנה של הצוואה מצא בית המשפט "יתכן כי נעשה שינוי בצוואה המקורית" (עמ' 15), "לא ברור מעל לכל ספק כי מדובר באישור של הצוואה המקורית של המנוח" ו"לא ברור האם הצוואה אכן מבטאת את רצון המנוח" (עמ' 16).

(ה) בית המשפט הוסיף שלנוכח הראיות שעל פיהן "הצוואה נעשתה לבקשת הזוכים בה ... הזוכים עפ"י הצוואה ישבו יחד עם המנוח בחדר בו נעשתה הצוואה, וכן נכחו במועד בו נחתמה" (עמ' 17), הרי ש"בנסיבות אלה, לא ברור האם אכן מבטאת הצוואה את רצונו החופשי של המנוח או שאולי היא נעשתה בעקבות השפעה חיצונית ובנסיבות שלא הותיר למנוח חופש בחירה" (עמ' 17).

(ו) אשר למאמצים לאיתור הצוואה המקורית מצא בית המשפט "כי לא נעשה ע"י מי מהצדדים חיפוש מקיף לאיתור עותק מקורי של הצוואה" (עמ' 13).

(ז) בסופו של דבר סיכם בית המשפט "לנוכח הגרסאות המרובות והסותרות בדבר מספר העותקים המקוריים של הצוואה, זהות המקבלים שלהם ומקום האחסון שלהם, לא ברור האם נעשו מאמצים מקיפים, מספקים לאיתור העותק המקורי של הצוואה" (עמ' 18).

(ח) לפיכך דחה בית משפט קמא את הבקשה להגשת העתק הצוואה במקום מקורה.

3.הטענות בערעור

אלו טענות המערער:

(א) בית משפט קמא חרג בפסיקתו מן המחלוקת שלשמה באו הצדדים לפניו שעניינה אם התקיימו התנאים המאפשרים הגשת העתק הצוואה לקיום. במקום זאת דן בית המשפט בשאלת קיום הצוואה, דהיינו אם האמור בהעתק הצוואה אכן מבטא את רצונו האחרון של המנוח.

(ב) בעלי הדין ניהלו משק בית משותף משך תקופה ארוכה, והמערער שנתן במשיבה את אמונו הפקיד בידיה את העותק המקורי של הצוואה שהיה בידו, זאת נוסף על העותק המקורי שהיא עצמה קיבלה. חיפוש בביתם בנסיון לאתר את הצוואה לא נשא פרי, והצוואה לא נמצאה. המשיבה היא האחראית להעלמותן של הצוואות.

(ג) המשיבה לקחה לידיה את הצוואה המקורית שהייתה במשרדו של עו"ד לייבה, ובכך מנעה מן המערער להגיש את המקור.

(ד) המערער הוכיח כי התקיימו התנאים להגשת העתק הצוואה כראיה לאמיתות תוכנה.


(ה) האמור בהעתק הצוואה מבטא את רצון המנוח להעניק למערער מחצית מהדירה, שכן המערער סייע למנוח ברכישתה.

ואלו טענות המשיבה:

המשיבה תומכת בפסק דינו של בית משפט קמא מנימוקיו. לטענתה פסק הדין מבוסס על קביעות שבעובדה, ודין הוא שערכאת הערעור אינה מתערבת בהן. בית משפט קמא דחה את גרסתו של המערער וקיבל את גרסת המשיבה בטענות העיקריות. אין עילה להתערב באלו, ויש להשאיר את פסק דינו של בית משפט קמא על כנו.

4.דיון והכרעה
המתווה הנורמטיבי

(א) אלו הוראות החוק והתקנות הרלוונטיות:

סעיף 68 (ב) בחוק הירושה קובע:

"צוואה, למעט צוואה בעל-פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי-אפשר להגיש את המקור, רשאי
בית המשפט להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר"

ותקנה 301(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח – 1998 מורה –

"המגיש בקשת צו קיום יגיש את הצוואה לבית המשפט, ואם אינו יכול להגישה במקורה יציין את הסיבה לכך ויגיש העתק ממנה או יוכיחנו בדרך אחרת...".

בית המשפט העליון (מפי הנשיא שמגר) שדן בהוראות אלו עמד על הנטל הרובץ על מי שמבקש לקיים צוואה על יסוד העתק ממנה וכך אמר:

"המחוקק, ומחוקק המשנה בעקבותיו, ייחסו חשיבות רבה להוכחת הצוואה על-ידי הגשת המסמך המקורי דווקא. לגבי הוכחתה של הצוואה אין הולכים על-פי דיני הראיות הרגילים, המבחינים בין הוכחת תוכנו של מסמך לבין הוכחת עצם קיומו, אלא הכלל הוא, כי תמיד יוגש מקור הצוואה, ורק אם הוכיח המבקש כי המקור נשמד בנסיבות המתוארות בסעיף 68(ב) לחוק או כי אי אפשר להגישו, רשאי בית המשפט (אך לא חייב) להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או בדרך אחרת. מקובל עלי, שאין לתחום מלים אלה במבחן צר ודווקני, אלא יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו"
(ע"א 4182/90 רענני נ' רענני, פ"ד מו(4) 348 (1992)).

ובעניין אחר אמרה השופטת (כתוארה אז) בן פורת:

"... בע"פ 595/79 הנ"ל הצבעתי על קיומה של השקפה גוברת והולכת בארצות-הברית, שלגבי אמצעים טכניים משוכללים, כגון צילום, הגיע הזמן לראותם כאמצעי ראיה שווה ערך למקור, אך הוספתי, כי מבחינה זו הדבר בישראל עודנו בגדר הרצוי ולא המצוי. תמהתני, אם הדבר רצוי כאשר בצוואה המדובר, שכן לגביה יש למקור חשיבות מיוחדת במינה, ולו אך מהטעם, שמדובר במי שהלך לבית עולמו, ושוב אין אפשרות לברר את העובדות מפיו. יתרה מזו, קשה גם לומר, שתוכנה אינו שנוי כלל במחלוקת, שהרי אילו תוכן הצוואה בענייננו לגבי החסויה היה מניח את דעתה, לא הייתה טורחת לתקוף אותה. מכאן שלגבי צוואה הא בהא תליא".
(ע"א 483/80 - יורשי המנוחה רחל רוזנפלד (חסויה) על-ידי אפוטרופסה לדין נ' צבי קלפנר, פ"ד לז (3) 552 , 557-558 (1983)).

כמו בית משפט קמא אף אנו ערים לחשיבות הרבה של הגשת מקורה של צוואה לצורך קיומה. תכליתה הראשונית של הוראה זו מובנת לנוכח האפשרות לבטל צוואה בדרך של השמדתה כאמור בסעיף 36(א) בחוק הירושה שזו לשונו:

"המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה".

(ב) בית משפט קמא סקר באריכות רבה את העדויות שבאו לפניו ועמד על סתירות ותהיות שאלו עוררו. אכן כלל יסודי הוא שהערכת מהימנותם של עדים היא עניין המסור לשיקול דעתה של הערכאה המבררת את המשפט ושלפניה מופיעים ונשמעים העדים. אולם בענייננו דווקא הפירוט הרב שבו הביא בית משפט קמא קטעי פרוטוקול של חקירות העדים, תוך השוואתם לדבריהם בתצהירים שעשו במקום עדות ראשית, מאפשר לנו לבחון את ממצאיו ומסקנותיו באופן יסודי ומפורט. אנו עושים כן רק משום שהתרשמנו שאין בנימוקים שנימק בית המשפט את ממצאיו ומסקנותיו כדי להביא למסקנות שאליהן הגיע.

(ג) בענייננו עתר המערער לאפשר לו להגיש את העתק הצוואה לקיום, ובית משפט קמא קבע שהוא לא עמד בנטל להוכיח כי אכן אין אפשרות לאתר את הצוואה המקורית, דהיינו את אחד משלושת העותקים המקוריים שהמערער טען שהמנוח חתם עליהם. המערער טען שקיבל לידיו עותק מקורי אחד וכדבריו לפנינו: "לעת עריכתה של הצוואה קיבלו המערער והמשיבה עותק של הצוואה כל אחד ועותק אחד נשאר במשרדו של עורך הדין מונדי לייבה, אשר ערך את הצוואה" (סעיף 16 לכתב הערעור). המערער טען כך גם בתצהיר שהגיש לבית משפט קמא. משטען המערער שלא איתר עותק מקורי של הצוואה שהיה בידו והטיל את האחריות לכך על המשיבה שהתגוררה עמו, וכאשר המשיבה היא בעלת אינטרס בעניין שבעצמה קיבלה עותק מהצוואה, היה על המשיבה למצער להסביר מה עשתה בעותק שהיה בידיה מלכתחילה, אך היא לא עשתה כן. יתר על כן, כאשר ברור מהראיות שהיה עותק מקורי של הצוואה במשרדו של עו"ד לייבה הרי שהמחלוקת לעניין איתור מקור הצוואה הצטמצמה לגורלו של עותק זה, שבו נדון להלן.

(ד) עו"ד לייבה ומזכירתו העידו לפני בית המשפט, שלא מצא לדחות את עדויותיהם. אמנם נמצאה סתירה לכאורה בין דבריו של עו"ד לייבה בתצהירו לבין דבריו בעדותו, אולם מדובר בעניין שולי שבית משפט קמא לא סבר שיש בו כדי לפגוע במהימנות. אכן, אילו דחה בית המשפט את עדויותיהם של עו"ד ליבה ושל מזכירתו, הייתה מתבקשת מאליה המסקנה שהשניים חברו עם המערער כדי לזייף העתק של צוואה. בית המשפט לא סבר כך ואף אנו סבורים שלאפשרות שכזו אין יסוד בראיות שהיו לפני בית המשפט.


גם הסתירה שמצא בית המשפט בעדותו של המערער אינה בבחינת סתירה מהותית שיש בה כדי להטיל ספק בדבר מהימנות עדותו.

(ה) לא זו אף זו, יש משקל רב לכך שהמשיבה אינה מכחישה שהמנוח עשה צוואה, ולטענתה שהעתק הצוואה שהגיש המערער אינו תואם למקורה. לטענת המשיבה חסר בהעתק זה סעיף שהיה בצוואה, שבו היתנה המנוח את ירושתו של המערער בחיים משותפים עם המשיבה.

זו אכן סוגיה שיש לבחון אותה, אך לדעתנו הבחינה צריכה להעשות בעת שמיעת הראיות בבקשה לקיום הצוואה, ולא בשלב מוקדם זה, שבו טרם הובאו כל הראיות. במיוחד כך, כאשר קבלת טענתה של המשיבה משמעותה הטחת אשמה בעלת גוון פלילי, הן כלפי המערער הן, ולו במשתמע, כלפי עו"ד ליבה ומזכירתו.

השאלה שעמדה לפני בית משפט קמא הייתה אם יש לאפשר למערער להגיש העתק של צוואה, בנסיבות שבהן העלמות העותק המקורי שלה ממשרדו של עו"ד לייבה אירעה, לפי הראיות, באופן זה: המשיבה נטלה את העותק המקורי מן המזכירה, אך זו צילמה אותו בטרם השאירה אותו בידי המשיבה, ואת ההעתק המצולם השאירה בתיק שבמשרדה. הראיות שהיו לפני בית משפט קמא, בדבר האופן שבו צילמה המזכירה את העותק המקורי של הצוואה, כדי לשמור העתק צילומי ממנו, מלמדות לכאורה שההעתק דנן הוא העתק של הצוואה המקורית שנשמרה במשרד, ולא מצאנו בראיות שהייתה למי מהמעורבים הזדמנות לסלף את ההעתק בזמן שצולם או בזמן אחר כשהיה בתיק במשרדו של עו"ד לייבה. בנסיבות אלו אישר עו"ד לייבה את נכונות ההעתק על יסוד דברי מזכירתו.

(ו) בית משפט קמא דחה את הבקשה גם מהטעם שהמערער נטל חלק בעשיית הצוואה. נימוק זה הוא בעל משמעות רבה ביותר, שהרי התברר עובדתית כי המערער והמשיבה הביאו את המצווה המנוח אל משרדו של עו"ד לייבה, ואף נכחו עימו במשרד בעת עריכת הצוואה. כל זאת, לכאורה, בניגוד להוראת סעיף 35 בחוק הירושה. אכן יתכן מאוד שנימוק זה, בנסיבות המקרה, הוא נימוק נכון, ודברים שאמר ב"כ המערער לפנינו אף מחזקים אותו.

דא עקא, המחלוקת שהייתה לפני בית משפט קמא לא עסקה בקיום הצוואה אלא אך בקבלת העתק ממנה. לפיכך הכרעה בבקשה, על יסוד נימוק זה, שלא היה חלק מהמחלוקת לפני בית משפט קמא, איננה ראויה בשלב זה של ההליכים.

5.סוף דבר

התוצאה היא שהערעור מתקבל ופסק הדין של בית משפט קמא מבוטל. הצדדים יחזרו לבית משפט קמא לדיון לגופה של הבקשה לקיום צוואה, והעתק הצוואה שהוגש יבוא במקום הצוואה המקורית. אין באמור כדי לחוות דעה על שינויים שנעשו בהעתק זה, אם נעשו.

המשיבה תשא בשכר טרחת עו"ד של המערער בסכום של 10,000 ₪.

העירבון שהפקיד המערער יוחזר לו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות צוואה

  2. אגרה קיום צוואה

  3. חיסיון צוואה

  4. הסכם פשרה צוואה

  5. ביטול צוואה קודמת

  6. ביטול צוואה הדדית

  7. ביטול צוואה דוגמא

  8. הוכחת אובדן צוואה

  9. ביטול תנאי בצוואה

  10. ביטול רישום צוואה

  11. ביטול צוואה שנייה

  12. הערת אזהרה צוואה

  13. ביטול צוואה בעל פה

  14. עילות ביטול צוואה

  15. ביטול צוואה מאוחרת

  16. בקשה לעיון בצוואה

  17. ביטול צוואה אחרונה

  18. ביטול צוואה שהופקדה

  19. השלמת פרטים בצוואה

  20. ביטול צוואה בכתב יד

  21. המחאת זכויות בצוואה

  22. הסתלקות מצוואה הדדית

  23. ביטול צוואה בפני רשות

  24. התנגדות לביצוע צוואה

  25. הסתלקות חלקית מצוואה

  26. בקשה להגשת העתק צוואה

  27. אי כשירות לעריכת צוואה

  28. בקשה לתיקון פגם בצוואה

  29. בקשה לתיקון טעות בצוואה

  30. העברת זכויות מכוח צוואה

  31. בקשה להוספת פרטים בצוואה

  32. ביטול צוואה על ידי המצווה

  33. העברת זכויות על פי צוואה

  34. איחור בהגשת התנגדות לצוואה

  35. ביטול צוואה השפעה בלתי הוגנת

  36. הארכת מועד להגשת התנגדות לצוואה

  37. ביטול צוואה עקב השפעה בלתי הוגנת

  38. ביטול צוואה עקב מצבו הנפשי של המצווה

  39. העברת זכויות שימוש במשק באמצעות צוואה

  40. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לצוואה

  41. צו המקיים את צוואתו של המנוח - הוראות חלוקת עזבון על ידי מנהלי העזבון

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון