אי שוויון באכיפה


בפני בקשת הנאשם ובא כחו, כי אורה על ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, בהתאם לסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ) ולחילופין, מחמת "זוטי דברים".

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפה סתם של בת זוגו, עבירה לפי סעיף 379 + 382 (ב) (1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ( להלן: "החוק") ועבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק.

כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 12.05.2008 סמוך לשעה 18:30בדירה בקרית מוצקין, ניסה הנאשם לתקוף את אשתו, הגב' אסתר גולדנברג (להלן: "המתלוננת"), בכך שהשליך לעברה סלסלה, ירקות וכסא מפלסטיק אשר לא פגעו בגופה.

כמו כן, מיוחס לנאשם כי ירק בפניה של המתלוננת.

בהמשך לאמור לעיל, עת עוכב הנאשם בתחנת המשטרה, נחקר ושוחרר, עת יצא מדלת התחנה, איים הנאשם בפני קצין המשטרה כי אם המתלוננת תעשה לו בעיות הוא יגמור אותה.

טוען ב"כ הנאשם כי בגין האירוע נשוא כתב האישום הוגשו תלונות הדדיות; תלונת המתלוננת כנגד הנאשם, תלונה שהניבה את כתב האישום שבפני וכן הוגשה תלונה ע"י הנאשם כנגד המתלוננת, עפ"י הצהרת ראש שלוחת זבולון – עו"ד דנה לב קורן – תיק החקירה כנגד המתלוננת ייסגר על ידה בעילה של חוסר ראיות מספיקות.

לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם מופלה לרעה אל מול המתלוננת ואכיפה בררנית זו, פוגעת בעיקרון השוויון ובתחושת הצדק ועל כן, יש להורות על ביטול כתב האישום כנגד הנאשם.

ב"כ המאשימה התנגד לבקשה וטען, כי אין מקום והצדקה לביטול כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם.


לאחר ששקלתי העניין, תוך שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הבקשה שבפניי להידחות.

ביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק ייעשה מקום בו הגיע ביהמ"ש למסקנה, כי התנהגות הרשות בלתי נסבלת עד כדי כך שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם.

כל טענות הסניגור בדבר נסיבות האירוע נשוא כתב האישום, מקומן להתברר במסגרת שמיעת ההוכחות בתיק ולא במסגרת טענה מקדמית של הגנה מן הצדק.

בענייננו, בשלב מקדמי זה ומעיון בסיכומי הצדדים עולה, כי כתב האישום הוגש כנגד הנאשם על סמך חומר הראיות הקיים בתיק החקירה ולא על סמך עדותה של המתלוננת בלבד.

אשר לטענה בדבר אי שוויון באכיפה, יפים הם לענייננו הדברים שנקבעו בבג"ץ 6396/96 זקין ואח' נ. ראש עירית באר שבע ואח', פד"י נג' (3) 289, שם הבחין בית המשפט בין "אכיפה חלקית" לבין "אכיפה בררנית" וקבע, כי אכיפה חלקית אינה בהכרח אכיפה פסולה ולעומתה אכיפה בררנית היא אכיפה פסולה.:

"... אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא. דוגמה מובהקת לאכיפה בררנית היא בדרך כלל, החלטה לאכוף חוק כנגד פלוני ולא לאכוף את החוק כנגד פלמוני על בסיס שיקולים של דת, לאום או מין, או מתוך יחס של עוינות אישית או יריבות פוליטית כנגד פלוני. די בכך ששיקול כזה גם אם אינו שיקול יחיד הוא השיקול המכריע בקבלת החלטה לאכוף את החוק. אכיפה כזאת נוגדת באופן חריף את העיקרון של שוויון בפני החוק במובן הבסיסי של עיקרון זה, היא הרסנית לשלטון החוק. היא מקוממת מבחינת הצדק. היא מסכנת את מערכת המשפט. הסמכות להגיש אישום פלילי... חייבת להיות מופעלת באופן ענייני, שוויוני וסביר".

חוק סדר הדין הפלילי מעניק לרשות החוקרת ולרשות התובעת שיקול דעת להחליט אם לחקור תלונה שהוגשה אם לאו ואם להעמיד אדם לדין, אם לאו.

שיקול דעת זה מאפשר גמישות בקבלת החלטות.

על הטוען לאפליה לבסס טיעוניו ולהראות לבית המשפט כי המאשימה נקטה באפליה על בסיס שיקול שאינו ענייני והחורג משיקול הדעת המוקנה לה בעניין העמדה לדין.

בענייננו וכפי שעולה מסיכומי הצדדים, עמדה תלונת המתלוננת אל מול תלונת הנאשם וגרסת המתלוננת מתחזקת בגרסת בנה, ביחס לחלק מהמיוחס לנאשם.

שיקול הדעת אם להגיש כתב האישום בתחום סמכותה של המאשימה כשהיא בוחנת הראיות שבתיק.

ראה דבריו של כב' השופט ברק בבג"ץ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מד(2) 485;

"בהפעילו את שיקול-דעתו חייב התובע לפעול מתוך שוויון וללא הפליה ...הפעלה ראויה של ההליך הפלילי מבוססת על אמון הציבור ברשויות התביעה ועל אמונה כי הן מקבלות החלטותיהן מתוך שוויון. הגשת אישומים בדרך מפלה פוגעת באמון הציבור ברשויות התביעה,פגיעה זו קשה היא למשטר הדמוקרטי."

ככלל, הרשות המנהלית המבקשת לאכוף את החוק, נהנית מחזקת התקינות והמעלה טענה של אכיפה בררנית כנגד החלטת הרשות, עליו הנטל להפריך את החזקה.

(ראה ע"פ (מחוזי י-ם) 30636/06 מדינת ישראל נ' מטר נדיה, תק-מח 2007(3) 3320
ב"ש 4843/08 (מחוזי ירושלים) מ"י נ' בן גביר איתמר ואח', החלטה מיום 01.08.08
ע"פ 371/06 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2008 (2) 1002).

מעיון בטענות הצדדים, לא מצאתי כי ב"כ הנאשם ביסס טענתו כי המאשימה או הרשות החוקרת נהגה באפליה מכוּונת, בררנית ומתוך מניע פסול, או כי התנהגותה של המאשימה היא בלתי-נסבלת ושערורייתית עד כי יש צורך בשלב מוקדם זה לבטל את כתב-האישום.

עיון בהודעת המאשימה מגלה, כי החקירה כנגד המתלוננת לא נמשכה וכי התיק יסגר מחוסר ראיות מספיקות.

מכאן, משלא הונחה בפניי ראיה להוכחת טענת אפליה פסולה ביחס לנאשם דווקא ו/או מניע זר בשיקולי העמדתו לדין, בגינם יש צורך לבטל את כתב האישום, הרי שלא נסתרה חזקת החוקיות למאשימה ודין הבקשה להידחות.

אשר לטענת הסניגור לפיה עומדת לנאשם הגנת "זוטי דברים", לטעמי, אין מקום להעלאת הטענה בשלב זה.

מניסוחו של סעיף 34יז לחוק העונשין עולה, כי אין להטיל אחריות פלילית בגין מעשה קל ערך, שאין בו משום פגיעה באינטרס הציבורי. לעומת זאת, מעשה שיש לו חשיבות מבחינת האינטרס הציבורי, איננו בגדר זוטי דברים.

עוד נפסק, כי את הסייג בדבר "זוטי דברים" יש להחיל בזהירות, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

מכאן, שביהמ"ש המשפט יוכל להידרש לטענה לאחר שמיעת הראיות ובשלב מקדמי זה, הטענה נדחית.

הנני קובעת התיק להקראה לתאריך 03.11.11 שעה 09:00.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אכיפה מפלה

  2. חוזה אכיף

  3. אכיפה בקירוב

  4. אכיפת חוקי עזר

  5. חוזה בלתי אכיף

  6. אכיפת חיוב כספי

  7. אי שוויון באכיפה

  8. אכיפת היתר בניה

  9. אכיפת הסכם קנייה

  10. אכיפת הסכם קיבוצי

  11. אכיפה לא שוויונית

  12. אכיפת הסכם רוטציה

  13. אכיפת רישום בעלות

  14. אכיפת הסכם פוליטי

  15. אכיפה חלקית מותרת

  16. אכיפת חוקי התעסוקה

  17. אכיפת חוזה פיצויים

  18. אכיפת חוזה מקרקעין

  19. אכיפה בררנית פסולה

  20. טענת אכיפה בררנית

  21. אכיפת התקשרות חוזית

  22. אכיפת חוזה בלתי חוקי

  23. טענת אכיפה סלקטיבית

  24. אכיפת הסכם בלתי צודקת

  25. אכיפת התחייבות לתת גט

  26. התיישנות אכיפה מנהלית

  27. אכיפת חוזה לאספקת השיש

  28. אכיפת רישום העברת זכויות

  29. אכיפה בררנית הגנה מן הצדק

  30. הגנה מן הצדק אכיפה בררנית

  31. אכיפת התחייבות להעברת בעלות

  32. אכיפה בררנית הפוגעת בשוויון

  33. הגנה מן הצדק אכיפה סלקטיבית

  34. אכיפת יחסי עבודה במגזר הפרטי

  35. התיישנות תביעה לאכיפת חוזה מכר

  36. אכיפת התחייבות להענקת זכות במקרקעין

  37. אין ליתן צו לאכיפת חוק עזר שתוקן ושר הפנים לא ביטל תיקונו ולא עיכבו כדין

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון