בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית


ההליך

1. ביום 19.4.99 הגישו המבקשים מס' 5-1 נגד המשיבות תביעה ייצוגית (להלן - "התביעה") וכן בקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית.

ביום 31.8.99, עוד בטרם נדונה הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, הגישו המבקשים בקשה זו, לתיקון כתב התביעה ולתיקון הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, וזאת על ידי הוספת עובדות נוספות, מחיקתן של עובדות אחרות וכיו"ב, וכן לצירופו של המבקש מס' 6 (להלן - "המבקש") כתובע נוסף בתביעה.

המשיבות, זולת המשיבה מס' 3 (להלן - "המשיבה"), הסכימו לתיקון כתב התביעה וכן לתיקון הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, תוך שמירת טענותיהם השונות, לרבות טענת התיישנות, ולרבות הטענה כי יש לראות את התביעה כאילו הוגשה במועד בה תוקנה וכן עתרו להוצאותיהם.

ב"כ המשיבה הצטרף אף הוא להסכמה זו, למעט לצירופו של המבקש כתובע נוסף.


החלטה זו, מתמקדת בשאלת צירופו של המבקש כתובע נוסף ובשאלת ההוצאות.

2. בתצהיריו של המבקש, עליהם התבססו הבקשות לתיקון התביעה ולתיקון הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, טען המבקש, כי הינו צרכן של המשיבה מאז שנת 1977, וכי המבקש למד על הגשת התביעה ועל הבקשה לאישורה כתביעה ייצוגית מכתבה שפורסמה בעיתון. בעקבות הכתבה פנה למשרד ב"כ המבקשים, וביקש להצטרף כתובע נוסף בתביעה וכמבקש בבקשה לאישורה כתביעה ייצוגית נוסף.

3. לטענת ב"כ המשיבה, הוגשה הבקשה דנן, לצירופו של המבקש כבעל דין נוסף, לאחר הגשת התביעה והגשת הבקשה לאישורה כתביעה ייצוגית, נוכח זאת, טוען הוא, יש לבחון אם היא באה בגדרה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות"), שעניינה תיקון כתבי טענות ובגדרה של הוראת תקנה 24 לתקנות שעניינה מחיקת בעלי דין והוספתם.

מאחר שלהשקפתו אין הבקשה עומדת במבחן התקנות האמורות, אין להיעתר, לטענתו של ב"כ המשיבה, לבקשה.

בקשה לתיקון כתב תביעה ולצירוף בעל דין

4. תקנה 92 לתקנות קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

בתי המשפט נוקטים גישה ליברלית בבקשות לתיקון כתבי טענות. בית המשפט ייעתר לבקשה, כל אימת שהתיקון דרוש כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, תוך הגדרת הפלוגתא על דרך ההרחבה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 345). לא יותר תיקון כתב טענות, כאשר כתוצאה מהתיקון יקופח בעל הדין היריב, או אם הבקשה הוגשה בחוסר תום לב או הוגשה באיחור (שם, שם).

5. תקנה 24 לתקנות קובעת:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

תקנה 24 מסמיכה את בית המשפט, אף ביוזמתו הוא, למחוק מכתב טענות בעלי דין מיותרים, מחד גיסא, ולצרף בעלי דין חיוניים, מאידך גיסא, לפי העניין. בקשה על פי תקנה 24 למחיקת או לצירוף בעל דין, יכול ותוגש על ידי אחד מבעלי הדין הקיימים או על ידי המעוניין להצטרף להליך. ניתן לפנות לבית המשפט בכל שלב משלבי הדיון לצירוף בעל דין, אם כתובע ואם כנתבע, והכל כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

6. ניתן לצרף בעל דין גם במקרים אחרים, כל אימת שמלכתחילה היתה עילה לצירוף, בין אם לפי תקנה 21, שעניינה צירוף תובעים ; ובין אם לפי תקנה 22 לתקנות, שעניינה צירוף נתבעים (זוסמן הנ"ל בעמ' 196).


7. תקנה 21 לתקנות קובעת לאמור:

"מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזבות סעד - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית."

על מהותה של תקנה 21, אומר זוסמן בספרו הנ"ל (בעמ' 186-185):

"תקנה 21 קובעת, כי תובעים אחדים יכולים להצטרף ולהגיש תביעה אחת, כשעילותיהם נובעות מתוך אותו מעשה, או אותה עיסקה, או אותה סדרת מעשים או עיסקאות או כתוצאה מהם, ובלבד שתהא שאלה משפטית או עובדתית ביחד
(JOINTLY) או לחוד או לחלופין. לתקנה 21 מקבילה תקנה 22; מותר לצרף נתבעים אחדים, ביחד, לחוד או לחלופין, כשמבקשים נגדם סעד בגלל אותו מעשה או אותה עסקה או אותה סדרה של מעשים או עיסקאות, ובלבד ששאלה משפטית או עובדתית תהא משותפת לכולם. שתי התקנות, 21 ו- 22, מנוסחות באותה לשון ממש, והשאלה המשותפת משמשת בשתיהן יסוד להתרת הצירוף. ניתן לומר, כי מותר לצרף תובעים ונתבעים לפי שתי התקנות הנ"ל, כל אימת ששאלות שבמחלוקת, משפטיות או עובדתיות, מזדהות כולן או מיצתן(הדגש עבר מזהות בעלי הדין לזהות השאלה שבמחלוקת, או, ביתר דיוק, לזהות אחת השאלות שבמחלוקת, לפחות, אשר בגללה נוח לדון בכל הפרשה בעת ובעונה אחת" (הדגשות שלי - ש. ב.).

וראה גם דברי המשנה לנשיא, ש. לוין ברע"א 560/94 שושנה ואח' נ' חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד מח (4) 63, בעמ' 66:

"4. תקנה 21 קובעת שני תנאים לצירוף תובעים לתובענה אחת: ראשית, הסעד נתבע בשל מעשה אחד או עיסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או של עיסקאות;
שנית, אילו הוגשו תובענות נפרדות, היתה מתעוררת בהן שאלה משפטית או עובדתית משותפת."

8. ובענייננו אין ספק, כי המבקש עונה על התנאים הקבועים בתקנה 21 הנ"ל.
לאמיתו של דבר, אף ב"כ המשיבה אינו חולק על כך. מהאמור בסיכומיו משתמע, כי אילו צורף המבקש מלכתחילה, לא יכול היה להיות פתחון פה כנגד צירופו. טענתו היא, כי מאחר וצירופו התבקש לאחר הגשת התביעה, יש להחיל לגביו את הוראות תקנה 24, על פיה ניתן לצרף בעל דין, רק כאשר צירופו דרוש לבית המשפט כדי לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה , מאחר שאף ללא המבקש יוכל בית המשפט להכריע בפלוגתאות נשוא התביעה דנן, הגם שקיימת זהות בין התביעה דנן ובין תביעתו של המבקש, אין להיעתר לצירוף. מאחר ולטענתו, תקנה 24 לא נועדה על מנת למנוע ריבוי משפטים, יוכל המבקש להגיש תביעה אישית, דרכו לא נחסמה, ולא ייגרם לו כל נזק אם לא יצורף כבעל דין לתביעה. לביסוס טענה זו, הסתמך ב"כ המשיבה על דברי הנשיא מ. שמגר בבש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח', פ"ד מה (5) 457, עמ' 462:

"כוחה של תקנה24 יפה, כאמור, לכל שלבי הדיון והיא מאפשרת צירופו של צד אם כתובע ואם כנתבע. אשר לשיקולים בדבר היות נוכחותו של צד דרושה במשפט, נפסק מפי השופט (כתוארו אז) זוסמן בע"א 83/64 בע'מ 135:

'אין מטרת התקנה הנ"ל למנוע ריבוי משפטים, אף אם השימוש בה יכול בעקיפין לגרום לכך. משמע, העובדה שפלוני שלא היה בעל דין עשוי לפתוח מצידו במערכה חדשה באותו עניין, אינה עושה את 'נוכחותו דרושה' כדי שבית המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה. קנה המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהא מעשה בית דין גם כלפיו'."

אך נעלם לו, לב"כ המשיבה, הנאמר בהמשכה הישיר של מובאה זו:

"מניעת ריבוי משפטים היא לדידי מטרה רצויה, אולם כדי שיימנע ריבוי כאמור/יש להגיע למסקנה שצירוף של פלוני להליך קיים ישמש לצורך הכרעה בנושא מהותי העומד לדיון בהליך המתנהל אותה שעה ואשר גם מהווה נושא מהותי בהליך אפשרי נוסף אותו מבקשים למנוע על ידי הצירוף המבוקש" (ההדגשות שלי - ש.ב.).

כך הם פני הדברים בענייננו.

9. התביעה בה עסקינן, הינה תביעה ייצוגית, וככזאת, מעצם טיבה וטבעה, תובע או מספר תובעים שעניינם משותף, תובעים בשל פגיעה בעלת אופי זהה, כאשר בין מטרותיה של התביעה הייצוגית אף האינטרס הציבורי של יעילות וחיסכון במשאבי הצדדים ואחידות בהחלטות של בית משפט בעניינים דומים ומניעת ריבוי משפטים. לא מן המותר להביא בענין זה את דברי הנשיא ברק ברע"א 455/94 ט.צ.ת. ואח' נ' זילברשץ ואח', פ"ד מט (5) 774, בעמ' 786-783:

"7. התובענה הייצוגית מוכרת בישראל...

ביסוד התובענה הייצוגית עומד מצב דברים שבו תובע אחד (או מספר תובעים) תובע בשם קבוצה של יחידים בגין פגיעה (בעלת אופי דומה) שכל אחד מבני הקבוצה נפגע מהפרת חובה בעלת אופי זהה כלפיו...
פסק הדין אשר ניתן בתביעת התובע הייצוגי מהווה מעשה בית דין לגבי הנמנים על הקבוצה, למעט אותו חבר מחברי הקבוצה אשר הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בה. במהלך התובענה הייצוגית, ולאחר השלב הקבוצתי שבו הוכרעו השאלות המשותפות לכל הקבוצה, ניתן לעבור לשלב אינדיבידואלי, שבו יוכרעו שאלות שהן אינדיבידואליות לכל אחד מבני הקבוצה, אם שאלות אלה מתעוררות... ביסוד התובענה הייצוגית, מונחים שני שיקולים מרכזיים: האחד, הגנה על אינטרס הפרט באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע. אותו יחיד, ברוב המקרים, אינו טורח להגיש תביעה.
לעתים בא הדבר בשל כך שהנזק שנגרם לאותו יחיד הוא קטן יחסית. עם זאת, הנזק לקבוצה הוא גדול, כך שרק ריכוז תביעות יחידים לתביעה אחת, היא התובענה הייצוגית, הופך את תביעתם לכדאית (ראה: דברי ההסבר להצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 8), התשמ"ז - 1987, ה"ח 301 ,282; דברי ההסבר לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב - 1992, ה"ח 179). השיקול השני עניינו אינטרס הציבור. ביסוד אינטרס זה מונח הצורך לאכוף את הוראות החוק שבגדריו מצויה התובענה הייצוגית.
לתובענה הייצוגית ערך מרתיע...
אינטרס ציבורי זה מוגבר לאור היעילות והחסכון במשאבים של הצדדים ובית המשפט הנלווים לתובענה הייצוגית. כן מושגת באמצעותה אחידות בהחלטות בית המשפט בעניינים דומים..." (הדגשות שלי - ש. ב.).

הדברים ברוריס, מדברים בעד עצמם ומהם עולה, כי המבקש יכול ורשאי להצטרף כתובע בתביעה הייצוגית.

10. אין כל ממש בטענות ב"כ המשיבה, כי מאחר ותביעתו של המבקש הינה בגדר סמכותו של בית משפט השלום, לא ניתן לצרפה לתביעה שהיא בסמכותו של בית משפט המחוזי. לעניין זה מתייחסת תקנה 46 (ג) לתקנות. וכה אמר מ"מ הנשיא, השופט לוין ברע"א 560/94 הנ"ל, בהתייחסו לסוגיה זו:

"7. תקנה 46(ג) קובעת כי כאשר אוחדו עילות תיקבע סמכות בית המשפט על-פי שווי כלל נושאי התובענה. בעניין ע"א 18/55] (בעמ' 950) קבע השופט זוסמן, כי תקנה זו חלה לא רק כאשר מדובר בצירוף עילות, אלא גם כאשר צורפו עילות עקב צירוף צדדים (וראה גם המ' 236/65], בעמ' 144 (י-ם) ת"א 307/83], בעמ' 523). ואילו קבענו בענייננו כי צירוף התובעים לתביעה אחת כשר הוא, מאליו ברור כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט המחוזי: תקנה 46(ג). לפיכך אין לנו צורך לדון בסוגיה השנייה שעוררנו לעיל."

11. הבקשה הוגשה בשלב מקדמי ביותר, בטרם הוגשו כתבי הגנה ובטרם נדונה כשירותה של התביעה להתברר כתביעה ייצוגית. למשיבה פתוחה הדרך להעלות טענותיה כנגד כשירותו של המבקש לשמש כתובע ייצוגי, הן במסגרת כתב ההגנה והן במסגרת בירורה של הבקשה לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית.

לא מצאתי כל מניעה לצרף את המבקש כתובע נוסף [השווה ת"א (ת"א) 1365/95 אלי לוי נ' לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ (לא פורסם); המ' 2008/94 (י-ם) שגיא וינבלט נ' משה בורנשטיין בע"מ, כו (2) 464;
המ' (י - ם) 24465/95 חב' גני שמש בנין ופיתוח נכסים בע"מ נ' ערים חברה לפיתוח עירוני בע"מ ומנהל מקרעי ישראל, תקדין מחוזי 96 (2) 2544].

12. בסיכומי טענותיו, העלה ב"כ המבקש את הטענה, כי יש לצרף את המבקש כתובע, גם משום שיתכן ובמהלך בירור הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, יוברר שאין המבקש מס' 3 כשיר לשמש כתובע ייצוגי. טענה זו הועלתה לראשונה רק בסיכומי המבקש ולא הונחה לה כל תשתית ראייתית בתצהיר. זוהי דרך פסולה, ועל בית המשפט להתעלם מטענות אלה. (זוסמן הנ"ל בעמ' 408).

החלפת המבקש מספר 3 במבקש

13. לחלופין, עתר ב"כ המשיבה להתנות את צירופו של המבקש כתובע במחיקתו של המבקש 3, באשר לטענתו, עניינם זהה, ואין המבקש 3 כשיר לשמש כתובע בתביעה ייצוגית. איני נעתרת לבקשה, הן משום שבתביעה ייצוגית רשאי גם יותר מתובע אחד שיש לו ענין בתביעה לשמש כתובע ייצוגי, והן משום שהטענות הנוגעות לכושרם של המבקשים 3 ו- 6, או מי מהם, לשמש כתובע ייצוגי, ראוי ונכון להעלותן ולהשמיען במסגרת הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית.

הוצאות

14. המשיבות עתרו להוצאותיהן בגין הבקשה לתיקון. לטענתן, נגרמה להן טרחה מרובה בהכינן את הגנתן כנגד התביעה המקורית וכנגד הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית. כתב הגנה, כמו גם תגובתן לבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, לא הוגשו, רק מאחר וב"כ המבקשים הודיען אך יומיים לפני תום המועד להגשת כתב הגנה על הגשת הבקשות דנן לתיקון כתבי הטענות.

מקובלת עליי טענתן, כי טרחו והכינו את החומר לצורך הגשת כתב הגנה ולצורך הטיעון בבקשה, הגם שכתב ההגנה טרם הוגש והבקשה טרם נדונה. אין ספק, כי בכך נגרמה להן טרחה רבה ואף מיותרת, והן זכאיות להוצאותיהן.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על תיקון התובענה ועל תיקון הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כמבוקש.

כתב תביעה מתוקן ובקשה מתוקנת לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, יוגשו תוך 15 יום.

המבקשים ישלמו לכל אחת מהמשיבות, זולת משיבה מספר 3, הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

המשיב מס' 3 ישלם למבקשים הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול תביעה ייצוגית

  2. התיישנות תביעה ייצוגית

  3. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  4. התיישנות תובענה ייצוגית

  5. הסכם פשרה בתביעה ייצוגית

  6. בקשה לתיקון תובענה ייצוגית

  7. חוסר תום לב בתביעה ייצוגית

  8. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  9. גילוי מסמכים תובענה ייצוגית

  10. התנגדות לביצוע תביעה ייצוגית

  11. אישור הסכם פשרה תביעה ייצוגית

  12. תביעה ייצוגית נגד זאפ דפי זהב

  13. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  14. תנאים לאישור פשרה תביעה ייצוגית

  15. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  16. הגשת ראיות נוספות תביעה ייצוגית

  17. בקשה לסילוק תביעה ייצוגית על הסף

  18. דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  20. בקשה להוספת נתבעים תביעה ייצוגית

  21. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  22. חובת דיווח סביבתי - תביעה ייצוגית

  23. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות

  25. תביעה ייצוגית בסוגיית הסכם קיבוצי ?

  26. בקשה לקביעת שכר טרחה בתביעה ייצוגית

  27. בקשת רשות ערעור אישור תביעה ייצוגית

  28. חובת דיווח על תקלות - תביעה ייצוגית

  29. תביעה ייצוגית "מעוררת שאלות מהותיות"

  30. אובדן השקעה אלטרנטיבית - תביעה ייצוגית

  31. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  32. גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית

  33. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  34. אחוזי שומן במוצרי חלב תביעה ייצוגית על הטעיה

  35. כתב תביעה אישית ובקשה לאישור תובענה ייצוגית

  36. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  37. תביעה ייצוגית: שירות תזכורת לסיום החניה "פנגו"

  38. תביעה ייצוגית נגד חברת סלולר על אי קבלת זיכויים

  39. בקשה לפי סעיף 9 של חוק תובענות ייצוגיות לאשר הודעת חדילה

  40. תביעה ייצוגית: סכומי הארנונה לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים

  41. טענה כי לא פנו אליה על מנת לקבל את אישורה למשלוח דברי הפרסומת

  42. אזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית

  43. החריג בסעיף 10(3) המונע בירור תביעה כתביעה ייצוגית כשיש הסכם קיבוצי

  44. הודעת חדילה מוסכמת לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006

  45. תביעה ייצוגית: התברר כי מכשיר בו בוצעה בדיקה שימש קודם לבדיקת נשא איידס

  46. גביית ריבית בשיטת "ריבית דרבית" ולא בשיטת ה"ריבית הצמודה" - תביעה ייצוגית

  47. תביעה ייצוגית שענינה "החזר הוצאות" שמקבלת מכבי שירותי בריאות מכלל בריאות חברה לביטוח

  48. תביעה ייצוגית: סימון שטח חניה המצוי בבעלות פרטית ככזה המחייב בתשלום אגרת חניה (סימון כחול לבן)

  49. תביעה ייצוגית: הנגשת אוטובוסים בקווים עירוניים ותחנות קו לשימוש עיוורים וכבדי ראיה לפי חוק שוויון

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון