בקשה לקביעת הסדרי ראיה

החלטה זו עניינה עיכוב יציאתו מהארץ של קטין יליד X/x/2000, לאחר שבדיון במעמד הצדדים ביום 19.12.10 ניתנה החלטתי לעיכוב יציאתו של הקטין מהארץ עד להחלטה אחרת.

רקע ועובדות הצריכות לעניין:

המבקשים הינם אחיו של הקטין מאימו ז"ל שנפטרה ביום X/3/2010 .
המשיב הינו אביו של הקטין.
המשיב ואם הקטין הכירו בשנת 1999 וחיו יחד עד למועד פטירתה. למשיב שני ילדים נוספים מנישואיו הראשונים.

הבקשה דנן הוגשה במסגרת תביעת משמורת ולחילופין הסדרי ראיה אותה הגישו המבקשים. בהחלטתי מיום 31.10.10 התבקשו המבקשים להבהיר מהו הבסיס המשפטי לעתירה לעיכוב יציאת הקטין מהארץ. לאחר קבלת הבהרת המבקשים, קבעתי בהחלטתי מיום 11.11.10 כי לא מצאתי מקום ליתן הצו במעמד צד אחד. כן לא מצאתי מקום ליתן צו ארעי עד למועד הדיון שנקבע ליום 19.12.10 עפ"י בקשה נוספת שהגישו המבקשים. תגובת המשיב הוגשה לבית המשפט ביום 1.12.10.

בדיון שהתקיים ביום 19.12.10 הובהר לראשונה ובאופן חד משמעי כי האב, המשיב, והקטין עומדים לעזוב את הארץ למחרת היום בשעה 07:00 בבוקר לתקופה של כשנה, וזאת עפ"י חוזה העסקה עליו חתם המשיב ביום 8.12.10.

בתום הדיון ונוכח השתלשלות הדברים והצורך לאפשר לצדדים למצות את זכותם הוריתי על עיכוב יציאתו של הקטין עד למתן החלטה אחרת. כן הוריתי כי הקטין יובא ללשכתי עוד באותו היום בשעה 17:00, לצורך שמיעת עמדתו טרם מתן החלטה.

שמעתי את הקטין בלשכתי בנוכחות עו"ס יחידת הסיוע שהוזעקה למקום.

כאן המקום לציין כי בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים ובהם תביעת המשיב לפינוי וסילוק ידם של המבקשים מבית המגורים בו התגוררו המשיב והמנוחה ובקשה לצו מניעה זמני, תביעות לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, וכן בקשות מרובות במסגרת הליך המשמורת ובין היתר בקשה למינוי מומחה, בקשה לקביעת הסדרי ראיה זמניים, בקשה לייצוג הקטין ע"י אפוטרופוס לדין ובקשה לחייב את המשיב לקיים ערוצי תקשורת בין המבקשים לקטין.

עוד אציין, כי בדיון ביום 14.11.10 במסגרת תובענה בתמ"ש 60964-10-10 במסגרתה עתר המשיב כאן למנוע מהמבקשים להטריד את הקטין ו/או לבלוש אחריו ו/או להתקרב אליו, נקבעו בהסכמת הצדדים הסדרי ראיה בין המבקשים לקטין אחת לשבוע' והצדדים כולם הופנו ליחידת הסיוע לקביעת דרכי התקשרות ולהחזרת "הנורמליזציה" ביחסים בין הצדדים.

טענות המבקשים:

לטענת המבקשים מאז מות אמם מונע המשיב מהם להתראות עם הקטין באופן סדיר וזאת חרף היותם גורם משמעותי בחייו של הקטין, ועל אף שנטלו חלק אינטגראלי ומשמעותי בגידולו, נוכח היעדרויותיו התכופות של המשיב עקב נסיעות במסגרת עבודתו לחו"ל.

נטען כי כפי שהמשיב ניתק עצמו מילדיו מנישואיו הראשוניים וכתוצאה מכך הקטין אינו מכיר את אחיו מצד אביו, חוששים המבקשים כי נוכח אישיותו והתנהלותו הפוגענית יביא לידי ניתוק בינם לבין הקטין.

לטענתם, מאז מות האם הפך המשיב עורו כליל והוא מתנהג כלפי המבקשים באופן שאינו ראוי.
עוד נטען כי מכבש הלחצים נהייה כבד יותר עת נודע למשיב כי אמם הורישה בצוואה את כל הונה לילדיה ולא למשיב.


בכתב התביעה עתרו המבקשים לקביעת משמורתו של הקטין במשותף עם המשיב ולחילופין להורות על הסדרי ראיה רחבים, כן עתרו להודיע למבקשים על כל שינוי במקום מגורי הקטין לפחות שישה חודשים מראש, למנות מומחה אשר יתן חוות דעתו ביחס למסוגלות ההורית של המשיב ולעניין המשמורת המשותפת ולמנות לקטין אפוטרופוס לדין.

בבקשה לעיכוב יציאתו של הקטין מהארץ טענו המבקשים לחשש ממשי כי המשיב יצא עם הקטין לחו"ל נוכח איומיו כלפיהם כי יעשה כן. עוד נטען כי למשיב עסקים רבים, רכוש ונכסים בחו"ל.
לטענת המבקשים יציאת המשיב עם הקטין לחו"ל תסכל ותכביד על ביצוע פסק הדין בעניין המשמורת משותפת או הסדרי הראיה .

טענות המשיב:

לטענת המשיב יש לסלק על הסף את התובענה למשמורת בהעדר עילה וכפועל יוצא מכך גם את הבקשה לעיכוב יציאת הקטין מהארץ שהוגשה במסגרתה. עוד נטען כי המבקשים חסרים מעמד חוקי/משפטי להגשת בקשה מעין זו, וכי המבקשים כשלו בהנחת דעתו של בית המשפט בשאלה מהו הבסיס המשפטי למעמדם המשפטי, כאמור בהחלטתו.

בכתב ההגנה טען המשיב כי בנסיבות בהן המבקשים לא השכילו ליצוק תוכן חיובי לפגישות בינם לבין הקטין אלא ניצלו מפגשים אלו כדי להסית את הקטין נגד אביו, לקלל אותו ולפגוע קשות בתדמיתו כאב, הוא נאלץ למנוע פגישות אלו על מנת להגן על בריאותו הנפשית של הקטין.

לגופו של עניין טען המשיב, בין היתר, כי נוכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו גם לקטין זכות לחופש התנועה וכי טובתו של הקטין לנסוע לחו"ל יחד עם אביו.
עוד נטען כי מתן הצו יפגע בחופש העיסוק של האב וכי הגבלה זו אינה מידתית.

דיון

עסקינן בבקשה לעיכוב יציאתו של קטין מהארץ בנסיבות בהן לטענת המבקשים יציאתו מהארץ תסכל ביצוע פסק הדין אשר עתיד להינתן בתביעה במסגרתה עתרו בין היתר לקביעת משמורתם המשותפת ביחס לקטין או לקביעת הסדרי ראיה עימו.

המסגרת המשפטית:

סעד זמני של עיכוב יציאה מהארץ יינתן בהתקיים התנאים הבאים:
1. בית המשפט שוכנע על בסיס ראיות מהימנות בקיומה של עילת תביעה, כאמור בתקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:"התקנות)


2. בית המשפט שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שהמשיב עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין, כאמור בתקנה 384(א) לתקנות.

עוד על בית המשפט לבחון, עובר למתן הסעד, את הנדרש בתקנה 362 ב(1) לתקנות ולשקול את הנזקים העלולים להיגרם לצדדים אם יינתן או יישלל הסעד, קרי מאזן הנוחות, וכן יש לבחון את התאמת הסעד לנסיבות העניין והאם הבקשה הוגשה בתום לב (תקנה 362(ב) (2) לתקנות).

הלכה שבידוע היא, כי יש לבחון תקנות אלו לאורו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובע בסעיף 6 לחוק היסוד: "כל אדם חופשי לצאת מישראל", ולשם הגבלת זכות יסוד זאת, יש ליישם את עקרון המידתיות ולערוך את האיזון הראוי בין זכויות כל אחד מהצדדים.

מקובלת עלי עמדת המשיב כי גם הקטין זכאי לחופש התנועה במסגרת זכויות היסוד שלו, וכי הגבלת התנועה של הקטין משמעותה גם הגבלת תנועתו של המשיב בהיותו הורהו היחיד של הקטין.

עילת תביעה

כאמור, טען המשיב יש לדחות את הבקשה והתובענה על הסף בהעדר עילה ונוכח היותם של הצדדים במדרג שונה. מחד, המשיב הינו האפוטרופוס היחיד כאמור בסעיף 15 לחוק ומאידך, המבקשים נעדרי מעמד משפטי או לכל היותר מצויים במדרג שונה.

סעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן:"החוק") קובע כדלקמן:
"מת אחד ההורים, תהא האפוטרופסות על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית-המשפט, נוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לענינים שיקבע בית-המשפט; ...."
בסעיף 30 לחוק מסייג המחוקק מינוי אפוטרופוס נוסף לקטין וכדלקמן:
"לא ימנה בית-המשפט אפוטרופוס בנוסף על הורה, אלא אם ראה סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין ולאחר שניתנה הזדמנות להורה להשמיע טענותיו; מונה אפוטרופוס כאמור, יחולו הוראות הסעיפים 45 ו-46, בשינויים המחוייבים."

בע"א 212/85 התייחס כב' השופט גולדברג לזכות ההורה הנותר בחיים וקבע: "אין באירוע הטראגי כדי להצדיק התערבות חיצונית ביחידה המשפחתית שנותרה. הדאגה לקטין והרשות להחזיק בו, שנחלקו בין שני ההורים, נופלות עתה בחלקו של ההורה שנותר, ועליו לבד להתמודד עם מצב זה. אין העובדה כי התא המשפחתי הוא חד הורי, ממעיטה מן החובות, כשם שאין היא מקפחת את הזכויות" ע"א 212/85 פלוני נ' פלונים, פ"ד לט(4) 309, 314 (1985).

עפ"י הפסיקה בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס נוסף לקטין שאחד מהוריו נפטר רק אם ראה סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין, כגון במקרים בהם הובאו ראיות מהימנות ומשכנעות לאי כושרו של ההורה לנהל את רכושו של הקטין, או במקרים בהם מגלה ההורה אדישות או אי אכפתיות לגבי חובה מחובותיו כהורה, והימנעות רצונית ומתמשכת מלקיים חובה כאמור כאשר ברי כי הדבר יפגע בבריאות הנפשית או הגופנית של הקטין. (ראה: ע"א 511/62 נהרי נ' רודנקו, פ"ד יז 2702 וכן ע"א 484/78 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לב(3) 826)
סעיף 15 לחוק קובע בין היתר את זכותם של הורי הקטין לקבוע את מקום מגוריו : "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום-מגוריו, והסמכות לייצגו."
עולה כי הזכות לקבוע מקום מגורי הקטין מסורה להוריו, ובענייננו למשיב, אביו ואפוטרופסו הטבעי של הקטין. המבקשים לא עתרו למינויים כאפוטרופוסים נוספים לקטין, וספק אם היה בהגשת בקשה כאמור כדי לשנות מהחלטתי בנסיבות דנן.
זאת ועוד עולה כי גם המבקשים עצמם הביעו בדיון ביום 14.11.10 הכרתם בסמכותו ההורית של המשיב וכדברי בא כוחם: "ידוע שהאב אב ואי אפשר לחלוק על זה גם ברמה העובדתית וגם המשפטית..." (עמ' 1 לפרוטוקול).
עם זאת, אין להתעלם ממעמדם של המבקשים כאחיו של הקטין מאימו שנפטרה.
סעיף 68 א' לחוק קובע כי : "בית-המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית-המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין או החסוי פנה אליו בעצמו."
סבורני כי ניתן לראות במבקשים צד מעוניין עפ"י סעיף 68 לחוק בכל הנוגע לשמירת ענייניו של הקטין ובין היתר זכותו לשמירה על הקשר עם אחיו ומשפחת המוצא של אמו המנוחה.
ודוק, עפ"י לשון הסעיף אף בית המשפט רשאי לפעול לשמירה על ענייניו של הקטין מיוזמתו הוא וללא כל פניה מטעם צד מעוניין.

לפיכך, גם אם תתקבל טענת המשיב כי סיכויי הצלחת העתירה לקביעת משמורת משותפת ביחס לקטין אינם טובים, לשיטתי, עדיין למבקשים מעמד לעניין דרכי שמירת הקשר עם הקטין, מעמד הנובע, לפחות מזכותו של הקטין לקשר עם אחיו מצד אימו המנוחה ולקשר עם משפחת המוצא של האם.

מאזן הנוחות

יובהר כבר עתה, כי זכותו של המשיב אשר לו האוטונומיה המשפטית לפעול כהורה לכל דבר ועניין עומדת איתנה בעיני, מבלי שזכות זו תהיה מוצרת או מוסגת ומבלי שבית המשפט יתערב התערבות חיצונית ביחידה המשפחתית שנותרה על אף היותה חד הורית (ראה ע"א 212/85 פלוני נ' פלונים הנ"ל).

למשיב עסקים בחו"ל, הוא התקשר בחוזה העסקה ולשם כך נוכחותו נדרשת בקפריסין. המשיב נהג לנסוע לחו"ל לתקופות שונות גם בעבר עת הייתה אימו המנוחה של הקטין בחיים.
לפיכך, בנסיבות שלפני, ומשעה שניתן להסדיר את ערוצי הקשר עם המבקשים באמצעים שונים בנוסף להסדרת ביקורים בארץ, איני רואה מקום להגביל את זכותו הטבעית של המשיב לקחת עימו את הקטין.

אכן על בית המשפט להתחשב בטובתו של הקטין כשיקול עיקרי ושיקול על כטענת המבקשים אולם סבורני כי טובתו של הקטין, כפי שהיא עולה בשלב זה, הינה להיות עם אביו אפוטרופסו הטבעי.
גם אם עובר לפטירת המנוחה היתה היא המטפל העיקרי כנטען, אין זה מן הנמנע כי המשיב יתפנה ויעשה כל שלאל ידו כדי למלא את החלל הגדול שהותירה האם במותה, וישמש כאב ואם לקטין.

כמו כן, בשיחה עם הקטין בלשכתי, על אף גילו הצעיר, התרשמתי מרצונו ועמדתו הברורה כי הוא מבקש לצאת לחו"ל עם אביו. גם אם איני בטוחה כי הקטין עצמו מבין את כלל ההיבטים שיש ליציאה חפוזה מהארץ והשתלבות בחברה זרה, חזקה על אביו מולידו כי שקל עבורו את השיקולים הנכונים, וכי הקרבה לאב והמגורים עימו, יקלו על הקטין בהתערות במקום המגורים החדש.

לפיכך, בשוקלי את מאזן הנוחות בין הצדדים, וכשלנגד עיני התגייסותם המרשימה של המבקשים ובקשתם לשמר את הסדרי הראיה עימו, אין הדבר מהווה סיבה כבדת משקל שיש בה כדי להטות את הכף ולמנוע את יציאתו של הקטין מהארץ.
אין כלל ודאות, כי ניתן באמצעים משפטיים להסיג את הזמן לאחור לתקופה בה המבקשים מילאו, לטענתם, תפקיד מרכזי בחייו של הקטין.
לא נעלם מעיני כי גם המבקשים התייתמו מאמם באופן פתאומי, וברי כי דאגתם נתונה לקטין, אולם בנסיבות בהן המשיב והמבקשים אינם רואים עין בעין את הדברים נוצר קרע בין הצדדים אשר אין חולק כי הוא פוגע בקטין. כפי שחזקה על המשיב שינהג כאב סביר כך גם חזקה על המבקשים כי ידעו לאפשר לקטין את מסגרת חייו הנוכחית ולא לגרום לו לשסעים נוספים על אלו שכבר חווה.

לא אכחד כי אין דעתי נוחה כלל ועיקר מההתנהלות המשיב אשר כבש בליבו את ההחלטה אודות העתקת מקום מגורי הקטין לקפריסין, והודיע על כך לבית המשפט ולצד שכנגד לקראת השעה 16:00 במהלך הדיון במעמד הצדדים.
אין די בעובדה כי נושא זה הועלה ע"י האב במסגרת ההליכים ביחידת הסיוע כדי לשנות דבר הואיל והליכים אלו חסויים כאמור בתקנה 259 יט1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

עוד עולה כי הקטין נפרד בבוקר יום הדיון מחבריו ומורתו אשר לא ידעו דבר וחצי דבר אודות הגירתו הזמנית, וסבורני כי ראוי היה לאפשר לקטין פרידה מסודרת ולא חפוזה, מחברי הכיתה וצוות המורים,קל וחומר מהמבקשים.

אין לי אלא להצטער על כך כי הצדדים כולם לא השכילו להגיע להבנות אשר יתכן כי היו מייתרות הצורך בקיום דיון בסוגיה זו אשר מטרידה ומעסיקה את הקטין כפי שעלה מהשיחה עימו בלשכתי.

סוף דבר:

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, סבורני כי זכותו של הקטין לצאת לחו"ל עם אביו, אפוטרופסו הטבעי, אינה יכולה להיות מוגבלת בשל הגשת הבקשה או התובענה, ואין בידי להיעתר לה .
עם זאת, טובת הקטין להיות בקשר עם המבקשים ומשפחת המוצא של אמם המנוחה, לפיכך מצאתי מקום לקבוע דרכי ההתקשרות עם הקטין והסדרי ראיה עימו במסגרת החלטתי זו.

לפיכך, בשלב זה בו טרם התברר סדר יומו של הקטין, נוכח הודעת המשיב בדיון בפני כי הוא מסכים להביא את הקטין אחת לחודשיים לביקור בארץ, הנני קובעת כי הקטין יובא ע"י המשיב לביקור בארץ פעם בחודשיים לפחות, למשך סוף שבוע ארוך החל מיום שישי ועד ליום ראשון בשעות הצהריים. המשיב יישא בעלות הנסיעה והוצאותיה.

כמו כן הנני מורה למשיב לדאוג לשמירת הקשר בין המבקשים לקטין באמצעות הטלפון ו/או האינטרנט, לרבות באמצעות שיחות וידאו או התכתבות בדואר אלקטרוני, לפחות פעמיים בשבוע וכן קבלה משלוח של מכתבים/חבילות באמצעות הדואר.

משעה שלא נעתרתי לבקשה לעכב יציאתו של הקטין מהארץ והוא עומד להעתיק את מקום מגוריו למספר חודשים, ראוי ונכון כי המבקשים והקטין יפגשו קודם יציאתו, וכאמור בהחלטתי מאמש יש לקיים מפגש זה ביחידת הסיוע, לרבות קביעת מפגש נוסף טרם נסיעתו של הקטין.

נוכח בקשתם של המבקשים באמצעות בא כוחם למצות זכויותיהם שבדין, יישאר צו עיכוב היציאה בתוקפו עד ליום ב' 27.12.10 בשעה 12:00.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון