בקשה לקביעת הסדרי ראייה


1. המבקשת הגישה בקשה למחיקה על הסף של תביעת המשיב לקביעת הסדרי ראיה בתיק תמש 6630/05 ואת הבקשה הדחופה לקביעת הסדרי ראיה זמניים בתיק בשא 2007/05 מיום 3.3.05 וכן חיוב המשיב בהוצאות המבקשים בהליכים אלו.

המשיב הגיש תצהיר תשובה לבקשה זו ביום 10.4.05.

2. המבקשת טוענת כי המשיב הגיש את הבקשות הנ"ל במקביל להגשת בקשה ליישוב סכסוך. המשיב עשה זאת בניגוד לתקנה 258כה לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 [להלן:תקנות סדר הדין האזרחי] שקובעת כי "בן זוג שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לא יגיש בקשה לסעד זמני נגד בן זוגו לעניינים המפורטים בתקנה 258ב עד לתום התקופה שהליכים מעוכבים, למעט צו מניעה לשמירת המצב הקיים או צו עיכוב יציאה מהארץ".


המבקשת טוענת כי בקשותיו של המשיב מתייחסות להסדרי ראיה בין המשיב ובין בנו הקטין הכלולות בתקנה 258ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קרי תובענות בענייני משפחה.

המבקשת טוענת כי המשיב היה אמור להמתין עד להכרעה בבקשתו ליישוב סכסוך, שכן החזקה היא כי המשיב ידע ו/או אמור היה לדעת כי אין לנהל הליכים מקבילים כנ"ל.

לחילופין מבקשת המבקשת לעכב את ההליכים בבקשותיו של המשיב מכוח תקנה 258כב לתקנות סדר הדין האזרחי עד לסיום ההליכים בבקשת המשיב ליישוב סכסוך.

3. המשיב בתגובתו טוען כי הבקשה ליישוב סכסוך עניינה הוא הסדר רכושי ולפי הייעוץ המשפטי שקיבל מדובר בשני הליכים נפרדים שהם אינם מהווים תיקים מקבילים כאמור בתקנה 258כה. המשיב טוען כי הליכים אלו, מופרדים אחד מרעהו בעניינם ובמהותם ואין בהם כדי להשפיע או להכריע האחד על תוצאות השני. על כן לא הייתה מניעה בהגשת כתבי בי דין הנ"ל ואפשרי כי התיקים הללו יתנהלו בו-זמנית.

המשיב טוען כי התביעה להסדרי הראיה הוגשה מתוך מצוקתו הכנה ומתוך רצונו לראות את הקטין ולשמור עימו על יחסי בן ואב, מה שנמנע ממנו ע"י המבקשת תקופה ארוכה, לטענתו.

לטענתו טובתו של הקטין היא, שתתנהל מערכת היחסים באופן סדיר ותקין בינו ובין המשיב ולא כזו הנובעת מרצונותיה המשתנים של המבקשת.


המשיב טוען כי הבקשה לקביעת הסדרי ראייה זמניים הוגשה על מנת לתת פתרון מהיר ומיידי בעניין פגישותיו עם הקטין שתכליתה העיקרית הייתה למנוע פגיעה בטובתו של הקטין ומתן אפשרות למשיב לראותו בטרם יסתיימו ההליכים המשפטיים בהסדרי הראייה.

לטענתו הבקשה ליישוב סכסוך הוגשה בכדי לקצר את ההליכים המשפטיים ובכדי להגיע להסדר רכושי בהסכמת שני הצדדים.

דיון

4. עפ"י תקנה 258ב לתקנות סדר הדין האזרחי, הוראות הפרק ובכללם תקנה 258כה יחולו על תובענות שנדונות בבית המשפט לענייני משפחה ואין נפקא מינה מה עניין התביעה, כאמור בתקנה:


"258ב. תחולת הוראות (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו)
(א) הוראות פרק זה יחולו על תובענות שנדונות בבית המשפט לעניני משפחה ועל תובענות בעניני משפחה שעל פי החוק נדונות בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה (להלן שניהם כאחד - בית המשפט); וזאת על אף האמור בתקנות 260(ב), 268(ב) ו-297(ב)."

על כן תקנה 258כה לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי בן זוג שהגיש בקשת ליישוב סכסוך לא יגיש בקשה לסעד זמני בקשר לעניינים המפורטים בתקנה 258ב עד תום התקופה שההליכים מעוכבים, חלה על כל התובענות הנידונות בבית המשפט לענייני משפחה ואף על תובענות בענייני משפחה שנדונות בבית משפט השלום.

על הרציונל של הגבלת הסעדים בזמן עיכוב ההליכים בעקבות הבקשה ליישוב סכסוך ניתן ללמוד מדבריו של כב' השופט גייפמן בבש"א 7582/98 קורקין נ' קורקין, תק-מש 99(2) 39, 45:

"יש לזכור שהרצון להגביל את קשת הסעדים הזמניים בתקופת עיכוב ההליכים נובע מהצורך ליצור אווירה נוחה בהליך הפישור או בהליך הטיפולי ביחידת הסיוע. יחד עם זאת שמורה הזכות לבן הזוג לגרום באופן חד צדדי להפסקת תקופת עיכוב ההליכים ע"י הפסקת היעוץ או הפישור (258 כג. לתקנות) או סירוב להופיע ביחידת הסיוע (258 כא. (א), וממילא לזכות במלוא הסעדים הזמניים המוכרים בחקיקה."

5. השאלה הנשאלת במקרה דנן היא האם בקשה לקביעת הסדרי ראייה זמניים היא סעד זמני בתובענה בבית המשפט לענייני משפחה.

המושג סעד זמני מוגדר בסעיף 1 לתקנות סדר הדין האזרחי:

"סעד זמני" – סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין, לרבות צו עשה,צו אל תעשה, עיקול, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת שימוש בנכס, תפיסת נכסים, כינוס נכסים זמני, וכל סעד אחר שבית המשפט ייתן, בנסיבות העניין, לפי הוראות פרק כ"ח".

בקשת המשיב לקביעת הסדרי הראייה שלו עם בנו לא נועדה להבטיח את קיומו התקין של ההליך או ביצועו של פסק הדין משום שגם אם בית המשפט לא ייעתר לבקשתו לקביעת הסדרי ראייה זמניים, ההליך ימשיך להתקיים כסדרו ופסק הדין כשיינתן יוכל להתבצע באופן יעיל גם אם יינתן פסק-דין לטובת המשיב ויקבעו הסדרי ראיה קבועים בינו לבין הקטין. בקשתו של המשיב עוסקת בקשר החשוב שבין אב לבנו. טובת הקטין היא שיהיה לו קשר תקין עם אביו ולהפך – האב ישמח לקיים קשר עם בנו ולהעניק לו חום ואהבה. המשיב מבקש פתרון ביניים למצוקתו ולמצוקת בנו שלא קיים ביניהם קשר סדיר ויציב. אין קשר בין החלטה בבקשה זו לפסק הדין ולהליך המשפטי עצמו. קביעת הסדרי ראייה זמניים לא באה כדי להבטיח קיומם של הסדרי ראייה קבועים, אלו הליכים נפרדים ולכן, לצורך העניין, לא מדובר ב"סעד זמני" כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות סדר הדין האזרחי שאסור לבן זוג להגיש במקביל להגשת בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 258כה לתקנות סדר הדין האזרחי.

6. לאור התכלית של סעיף זה כפי שעולה מפס"ד קורקין הנ"ל, קביעת הסדרי ראייה זמניים בין האב לבנו לא קשורה להליכים המתנהלים בין ההורים ולא אמורה ליצור אווירה בלתי נוחה בהליך הפישור או בהליך הטיפולי ביחידת הסיוע. הסדרי הראייה תכליתם להבטיח קשר יציב וקבוע בין ההורים לקטין, זוהי זכותם כהורים וזו זכותו של הילד וטובתו. לא מדובר פה בהליך שהוא חלק מהסכסוך בין הצדדים אלא זהו פועל יוצא של הסכסוך בין הצדדים, שהרי אם לא היו מנהלים קרבות משפטיים ואחרים הם היו מסכימים ביניהם בנוגע להסדרי הראייה של הקטין ו/או לא היה צורך בקביעת הסדרי הראייה. על כן, אין כל סיבה שהקטין ישלם את המחיר על כך שהוריו מנהלים ביניהם קרבות משפטיים ואחרים ואל לבית המשפט לתת ידו לכך.

7. בהחלטתי מיום 6.3.05 התבקש תסקיר פקידת הסעד לעניין הסדרי הביקורים בין המשיב לקטין וזה טרם נתקבל בבית המשפט. פקידת הסעד תמציא תסקירה בהקדם ובהתאם להמלצות פקידת הסעד ייקבעו הסדרי הראייה בין הקטין לאביו ושינויים במידת הצורך, זאת בהתאם להחלטה מיום 6.3.05 בה הסמכתי את פקידת הסעד לכך עפ"י סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962.

8. לאור זאת ובעיקר לאור עקרון העל המנחה של טובת הילד, נחה דעתי כי דין בקשה של המבקשת למחיקה על הסף ו/או עיכוב הליכים בבקשותיו של המשיב להידחות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון