בקשה לשחרור כונס נכסים

1. בתיק זה הוגשה תביעה על ידי התובעים נגד הנתבעים.

התובעים טענו, כי הם נטלו הלוואה מהנתבע 3 (להלן: "הבנק") ביום 12/2/89 על סך 55,000 ₪ לצורך השלמת בנייה של בית מגורים.

כבטוחה להחזר ההלוואה שועבד לטובת הבנק נכס בבעלות אביו של התובע 1. התובעים לא עמדו בהחזר תשלומי ההלוואה עוד משנת 1992 ועל כן מונה בשנת 1994 הנתבע 1 (להלן: "עו"ד הס") ככונס נכסים לצורך מימוש הנכס. בחודש יוני 1995 הצטרף אליו הנתבע 2 (להלן: "עו"ד לוטן").

התובעים טענו, כי גם בחלוף 10 שנים ממינוי כונסי הנכסים, לא מימשו הנתבעים את הנכס ובכך גרמו לתובעים לנזקים בסכום העולה על 900,000 ₪.

2. התובעים טענו, כי לו היו פועלים הנתבעים בתום לב, ולא היו מתרשלים במימוש הנכס, אזי יכלו לממש את הנכס לכל המאוחר בשנת 1993 כיוון שהיה בידם יפוי כח בלתי חוזר למכירת הנכס מיום 7/2/93.

3. באשר לבנק טענו התובעים (בעיקר בסעיפים 84 – 91 לכתב התביעה), כי הבנק השתהה למעלה מעשור במימוש הנכס שלא בתום לב והפר את החובה לשימוש בזכות שעמדה לו על פי החוזה שבין הצדדים, למימוש הנכס.

4. עוד נטען, כי הבנק אחראי למחדלים של הנתבעים 1 ו-2 וכי הבנק הפר את חובת הנאמנות כלפי התובעים.

5. בכתב ההגנה של הנתבעים 1 ו-2 נטענו טענות הגנה לגופו של עניין וכן טענות מקדמיות.

הטענות המקדמיות שנטענו הן טענות התיישנות וכן טענות להעדר עילה ויריבות, מניעות ובקשה לסילוק התובענה על הסף כיוון שהיא טורדנית וקנטרנית.

6. בהתאם להחלטת כב' השופטת מארק – הורנצ'יק מיום 20/11/06 נקבע, כי התובעים יגישו תגובה לטענות הסף של הנתבעים 1 ו-2 וכי ב"כ הנתבעים 1 ו-2 ישיבו לתגובה וכי תינתן החלטה לגופו של עניין.

נקבעה ישיבת קדם משפט נוספת במעמד ב"כ הצדדים. הצדדים אכן הגישו את סיכום טענותיהם, אך כאשר התייצבו לישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 20/3/07 התברר, כי עדיין לא ניתנה החלטה לגופו של עניין ונקבע, כי תשלח החלטה לצדדים.

ביום 19/12/07 התייצבו ב"כ הצדדים בדיון לפני והתברר, כי עד כה לא ניתנה החלטה לגופו של עניין בנוגע לטענות המקדמיות.

7. יצוין, כי כאשר התקיים דיון ביום 20/3/07, ניתנה החלטה בנוגע לטענת ההתיישנות.

בהחלטה זו נקבע כדלקמן:

"זו בקשת הנתבעים 1 ו-2 לסילוק התובענה על הסף.

התובעים טוענים להתרשלות של כונסי הנכסים מיום מינויים ועד למועד שחרורם מן תפקידם ולפיכך, לדידם של התובעים לא חלה התיישנות.


בענייננו חלה הוראת סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין המתייחסת לעוולות בהן הנזק הוא אחד מיסודות האחריות קרי עוולת הרשלנות דעסקינן.

לפיכך, על פי נספח ג' לכתב התביעה משהתמנה עו"ד לוטן כונס נכסים ביום 21.07.94 הרי כל הטענות של התובעים שעניינן פעולות של עורך הדין לוטן מאותו יום ועד ליום 26.01.1999 דינן דחייה על הסף מחמת התיישנות.

הוא הדין לגבי עורך הדין שלומי הס אשר מונה לתפקידו ביום 12.06.1995, הרי כל הטענות של התובעים שעניינם פעולות של עו"ד הס מאותו יום ועד יום 26.01.1999 דינן דחייה על הסף מחמת התיישנות".

על החלטה זו הוגשה בר"ע אשר עדיין תלויה ועומדת.


בנסיבות אלו, לא אתייחס בהחלטה זו לטענת ההתיישנות שנטענה בכתב ההגנה.

8. באשר לטענת הנתבע 1 בדבר העדר יריבות והעדר עילה:

א) ב"כ התובעים טען, כי אין קשר בין הפטר שניתן לתובעים בהליך של פשיטת רגל לבין עילת התביעה כנגד הנתבע וכן ליריבות שבין הצדדים.

התובעים הצהירו בפני כונס הנכסים על טענותיהם כלפי כונסי הנכסים אך כונס הנכסים הרשמי לא פעל בנדון ועל כן התובעים נאלצו, באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, להגיש את התביעה.

ב) עוד נטען, כי הנתבע 1 מונה לכונס נכסים על ידי כב' ר' ההוצל"פ, ואין לראש הוצל"פ סמכות לאשר או לא לאשר, הגשת תביעה נגד כונס נכסים ועל כן אין לטעון, שהיה צריך לקבל אישור להגשת תביעה כזו.

טענה זו יפה גם לנתבע 2.

ג) באשר לטענה ולפיה הנתבע 1 פעל כקצין בית משפט ובפיקוח בית משפט:

נטען, כי על פי הפסיקה, אין מניעה להגיש תביעה נגד כונס הנכסים ומשהיפר הנתבע 1 את החובה לפעול ככונס נכסים בתום לב ובדרך מקובלת, הרי שקמה נגדו עילת תביעה נפרדת.

לעניין זה צוינו ההחלטות בבש"א 17656/02 מבית המשפט המחוזי בתל אביב מודגל בע"מ נ' ליוניניג השקעות בע"מ ואח' וכן ע"א ת"א 1871/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן אהרון אהרון.

ד) באשר לטענת הנתבע 1 בדבר מניעות:

התובע טען, כי בית משפט זה כבר הכריע בנושא כאשר ניתנה החלטה ביום 24/7/06 בבקשת הנתבע 3 לסילוק התובענה על הסף.

ובית משפט כבר קבע, כי אין לקבל טענה זו כטענה מקדמית.

ה) באשר לטענת הנתבע 1 בדבר היות התובענה טורדנית וקנטרנית:

ב"כ התובעים טען כי הטענות שנטענו בנושא זה, אינן נכונות עובדתית והן מוכחשות.


התובעים טוענים, כי הבנק הוא זה שחייב להם כספים ולא הם חייבים לבנק כספים.

9. באשר לטענות הנתבע 2 בדבר שיהוי ניכר, חוסר תום לב, השתק ומניעות:

א) התובעים טענו, כי הדברים שנאמרו לגבי הנתבע 1 יפים גם לגבי הנתבע 2.

ב) התביעה לא הוגשה בשיהוי שכן מדובר בתובעים דלי אמצעים אשר היו צריכים להמתין זמן רב עד שניתן להם מינוי של עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי.

ג) אין צורך באישור מוקדם של בית משפט להגשת תביעה נגד כונס נכסים ואין כל סעיף בחוק ו/או בדין הישראלי הקובע, כי שחרור כונס נכסים מתפקידו מהווה מחסום בפני תביעה.

לעניין זה איזכר את פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 4162/04 חברת בונוביל 1995 בע"מ נ' עו"ד יוסי דרור
ואח' שם בית משפט החליט, כי בנסיבות העובדתיות של אותו תיק, אין לאשר את התביעה אך צוין בסעיף 11 לפסק הדין, כי בית המשפט לא נדרש לשאלה – האם נדונה התביעה לכישלון בשל כך ששחרורם של כונסי הנכסים הקנה להם הגנה כנגד התביעה בהיקש מן ההגנה המוקנית למפרק לפי סעיף 316 לפקודה, וכן לא היתה הכרעה בשאלה נוספת והיא – אם זהותו של הנתבע להבדיל מזהותו של התובע מצריכה גם היא את אישור בית המשפט.

כלומר, האם לשם הגשת תביעה אישית כנגד כונס נכסים שמונה לפי פקודת החברות, נדרש אישור של בית משפט אשר מינה אותו.

על כן, שאלה משפטית זו לא הוכרעה בפסיקה ואין לקבל את טענות הנתבע 2 לסילוק התובענה על הסף בעניין זה.

ד) באשר לטענות הנתבע 2 בדבר השתק עילה ו/או השתק פלוגתא:

ב"כ התובעים טען, כי דין הבקשה להידחות כיוון שבית המשפט נדרש לעניין זה בנוגע להחלטה שניתנה לגבי הנתבע 3.

ה) באשר לטענת הנתבע 2 בדבר העדר עילה ו/או יריבות:

ב"כ התובעים טען, כי האמור בסעיף 31 לכתב ההגנה אינו נכון ואינו מדויק.

התובעים זכאים להירשם כבעלים בנכס מכוח הסכם בינם ובין אבי התובע 1.

התובעים גם טוענים, שהם לא חייבים דבר לבנק ואין צורך למכור את הנכס אלא שהבנק צריך להשיב להם כספים.

ו) באשר לטענת הנתבע 2 בדבר תביעה מוקדמת:

התובעים טענו, כי הם לא היו צד להליכים בלשכת ההוצל"פ, שכן עם קבלת הפטר נמחק שמם מתיק ההוצל"פ כחייבים.

הם לא הגישו בקשה זהה או סעדים זהים ללשכת ההוצל"פ ולא נקטו כל הליך בקשר לכך ולא ברור, כיצד טוען הנתבע 2 מחד – כי טרם הגיע זמנה של התביעה ומאידך – טוען לטענת התיישנות.

ז) ב"כ הנתבע 1 השיב לתגובת ב"כ התובעים. חזר על הטענה ולפיה אין יריבות ואין עילת תביעה נגד הנתבע 1 (אינני מתייחסת לטענת ההתיישנות שכבר ניתנה החלטה בגינה).

ב"כ הנתבע 2 השיב אף הוא לטענות התובע.

10. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א) באשר לסמכות ביהמ"ש לדון בפעולות כונסי הנכסים, עו"ד הס ועו"ד לוטן:

כונסי הנכסים מונו לתפקידם זה במסגרת הליכי הוצל"פ.

בנוסף לחובות המוטלים על כונס נכסים במסגרת ההוצאה לפועל מכח הוראות סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, מוטלות עליו חובות מן הדין הכללי, שלעניין הפרת חובות אלו, הסמכות נתונה לבתי המשפט, לפי סכום התביעה.

לעניין זה ראה גם ספרו של כב' השופט בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שני (מהדורה שישית) בעמ' 672, וכן דברי כב' הש' ד"ר ד. ביין בת"א 844/90 בריטש אלברט ואח' נ' שלזינגר ואח' דינים מחוזי, כרך כו (3), 65 :

"סעיף 58 (א) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי ליו"ר הוצל"פ סמכות לחייב כונס נכסים בפיצוי הנזק אשר נגרם עקב כך שכונס הנכסים לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה. החובות של הכונס מנויות בסעיף 54 לחוק ההוצל"פ.

מאחר ויו"ר ההוצל"פ אינו שופט, יש לפרש את סמכותו בצורה מצומצמת ולקבוע, כי הוא יכול לחייב בפיצוי הנזק רק לגבי הפרת החובות המנויות במפורש בסעיף 54 הנ"ל, אך החובות שבסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל אינן ממצות. שכן על הכונס חלות חובות מן הדין הכללי, כגון חובת תום הלב (וראה בג"צ 566/81 פד"י לז (2) 1, 9-10; וכן בר – אופיר הוצאה לפועל, הליכים והליכות. הוצאה שלישית סעיף 160 ע' 175), או החובה שלא לנהוג ברשלנות – אלא שלענין הפרת חובות אלה שמקורן בדין הכללי ולא בחוק ההוצל"פ, הסמכות נתונה לבתי המשפט הכלליים – הכל לפי סכום התביעה ולסעיף 58 אין ענין לכך כלל".


בענייננו, כאמור, התובעים טענו, כי לו היו פועלים הנתבעים בתום לב, ולא היו מתרשלים במימוש הנכס, אזי יכלו לממש את הנכס לכל המאוחר בשנת 1993. לטענתם, גם בחלוף 10 שנים ממינוי כונסי הנכסים, לא מימשו הנתבעים את הנכס ובכך גרמו לתובעים נזקים בסכום העולה על 900,000 ₪.

מהאמור לעיל עולה כי טענת רשלנות וחוסר תום לב כלפי כונס נכסים אינה יכולה להתברר בפני ראש הוצל"פ במסגרת סמכותו על פי סעיף 58 לחוק, שכן עילת תביעה כזו אינה באה בגדר חובות כונס הנכסים על פי סעיף 54 לחוק.

עסקינן בהפרת חובות המוטלים על כונסי הנכסים מן הדין הכללי, ולעניין הפרת חובות אלו, נתונה הסמכות לבתי המשפט.

לאור המסקנה אליה הגעתי, אני דוחה את טענות נתבע 1 בנוגע להעדר יריבות, העדר עילה ומניעות ואת טענות נתבע 2 בנוגע להשתק, מניעות ותביעה מוקדמת.

ב) שיהוי ותביעה טורדנית וקנטרנית:

עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".

וראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא' 1336 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478.

מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לעניין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.

סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וכאשר ברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לעניין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).

במקרה דנן, לא אוכל להצדיק סילוקה של התובענה על הסף בטענות של שיהוי, חוסר תום לב והיות התביעה טורדנית וקנטרנית וכן בטענת נתבע 2 בדבר העדר עילה ו/או יריבות, בשלב הנוכחי, בטרם נשמעו עדויות בדבר הטענות העובדתיות שהועלו בכתב התביעה.

11. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

ב) הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ + מע"מ יהיו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ג)



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה כינוס נכסים

  2. התפטרות כונס נכסים

  3. ביטול צו כינוס נכסים

  4. התיישנות כינוס נכסים

  5. אנטון פילר כונס נכסים

  6. חוב ארנונה כונס נכסים

  7. חובת דיווח כונס נכסים

  8. הערת אזהרה כונס נכסים

  9. אי גילוי מידע כונס נכסים

  10. בקשה לשחרור כונס נכסים

  11. היטל השבחה כינוס נכסים

  12. חובת תום הלב כונס נכסים

  13. אי שיתוף פעולה עם הכנ''ר

  14. בקשה למתן צו כינוס נכסים

  15. ביקורת שיפוטית כונס נכסים

  16. זכות הקיזוז בכינוס נכסים

  17. דחיית בקשה צו כינוס נכסים

  18. התיישנות תביעה כונס נכסים

  19. התנאים למתן צו כינוס נכסים

  20. ביטול מינוי כונס נכסים זמני

  21. אחריות כונס נכסים כלפי החייב

  22. חובת הנאמנות של כונס נכסים

  23. בקשה למינוי כונס נכסים זמני

  24. ביטול העדפת מרמה כינוס נכסים

  25. ביטול מכירת דירה כינוס נכסים

  26. בקשה למתן הוראות לכונס נכסים

  27. אחריות הבנק על רשלנות כונס נכסים

  28. בקשה למינוי כונס נכסים בית משפט

  29. התנגדות לבקשה למינוי כונס נכסים

  30. בקשה למינוי כונס נכסים הוצאה לפועל

  31. בקשת רשות ערעור צו למינוי כונס נכסים

  32. במסגרת הליכי הגירושין מונו כונסי נכסים למכירת הדירה וחלוקת התמורה

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון