גמלת ילד נכה הטבות

1. תביעה זו עניינה אופן חישוב החזר הלוואה עומדת, שקיבל התובע ביום 7.11.96, עבור בתו מ', בעקבות הודעתו לנתבע, כי הוא בוחר עבורה בגמלת ילד נכה, שאושרה לה, רטרואקטיבית, מיום 18.6.99.

2. העובדות הצריכות לענייננו, כעולה מחומר הראיות שהוגש לתיק, הן כדלקמן:

א. ביום 18.6.00, הגיש התובע, בשם בתו א' מ', תביעה לגמלת ילד נכה, שאושרה עקרונית, ע"י הנתבע, במכתב מיום 6.11.00, בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה, בתחולה מיום 25.9.99. במכתבו זה, הודיע הנתבע עוד כי, על פי נתוניו, הבת מ', מקבלת הטבות מכוח הסכם הניידות, ואינה עונה על תנאי הכפל, לכן, עליו להודיע באיזו גמלה משתיהן הוא בוחר.

ב. על החלטה זו, הגיש התובע ביום 11.10.01, ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בתיק בל 3015/01, בטענה כי הבת מ' זכאית לגמלת ילד נכה בשיעור של 70% לכל הפחות, החל מיום 1.6.99.

ג. ביום 16.12.01, וללא קשר עם התביעה הנ"ל, הודיע הנתבע לתובע, כי תביעתו לגמלת ילד נכה, אושרה עקרונית, בשיעור 70% מקצבת יחיד מלאה, אך זאת החל מיום 25.9.99, כולל תוספת עבור לימודים, וכי, על התובע להודיע באיזו זכאות הוא בוחר. עוד הודיע הנתבע כי, בחירה בגמלת ילד נכה תחייב את התובע בהחזר הלוואה העומדת בהתאם לכללים, וכן, בהפסקת תשלום קצבת ניידות עבור הבת מ'.

ד. בתגובה להודעת הנתבע הנ"ל, שלח התובע מכתב, ביום 24.1.02, ובו הודיע כי הוא בחר בגמלת ילד נכה. למכתב, אף צירף קבלה על סף 8,635 ש”ח, בגין החזר ההלוואה העומדת ובהתאם להסכם הניידות וביקש מהנתבע לשלם לבתו גמלת ילד נכה, החל מיום 25.9.99, וזאת מבלי לפגוע בערעור התלוי ועומד בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

ה. בתגובה, הודיע הנתבע לתובע, ביום 3.2.02, על אישור תביעתו לגמלת ילד נכה, וקבע כי הזכאות היא לגמלה בשיעור 70% מקצבת יחיד מלאה, החל מיום 1.2.02, שזה התאריך בו הפסיקו לקבל הטבות מכוח הסכם הניידות, ובהתאם לתקנה 10ב לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח- 1998.

ו. ביום 28.7.02, נתנה כב' השופטת קציר, מבית הדין האזורי בחיפה, את פסק הדין בתיק בל 3015/01, ובו נקבע שיש להחזיר את עניינה שלה לוועדה הרפואית, על מנת שתבחן מחדש את מועד תחולת הזכאות העקרונית של מ' לגמלת ילד נכה בשיעור של 70%, נוכח טענת התובע, כי הזכאות צריכה להיות מיום 1.6.99 (12 חודשים לפני הראשון לחודש בו הוגשה התביעה), ולא מיום 25.9.99, כפי שאישר הנתבע באישור העקרוני.

ז. ביום 31.10.02, הודיע הנתבע לתובע, כי ועדת העררים קיבלה את ערעורו ואישרה עקרונית את הזכאות לגמלה, מיום 18.6.99, כלומר, שנה לפני הגשת התביעה לנתבע.

ח. בהתאם לכך, דרש הנתבע החזר ההלוואה העומדת וקצבאות הניידות שקיבלה מ' בתקופה שמיום אישור זכאותה העקרונית לגמלת ילד נכה (6/99), ועד הפסקת תשלום קצבת הניידות בחודש 1/02.

ט. בהתאם לתע"צ שהוגש לתיק, לתובע ניתנו הלוואות עומדות לרכישת רכב במועדים כדלקמן:

ביום 31.7.88 ניתנה הלוואה עומדת בשיעור 75% לרכב ראשון.

ביום 2.9.92 ניתנה הלוואה עומדת בשיעור של 56.25% להחלפת רכב.

ביום 7.11.96 ניתנה הלוואה עומדת בשיעור של 56.25% להחלפת רכב.


י. אין חולק כי הודעת התובע לנתבע כי הוא בוחר, עבור בתו מ' בגמלת ילד נכה, שאושרה לה בתוקף רטרואקטיבי מיום 18.6.99, והעדר זכאותה לכפל גמלה, חייבו את התובע להחזיר לנתבע את ההלוואה העומדת האחרונה, וכן קצבת הניידות שהשתלמה עבור מ' בתקופה המקבילה לאישור גמלת הילד הנכה, מיום 18.6.99, ועד ליום 24.1.02 שזה מועד מתן הודעת התובע לנתבע ומועד החזר סכום ההלוואה העומדת בסך -.8,635 ש”ח , שנדרש התובע להחזיר לנתבע, טרם החלטת וועדת העררים שקבעה את זכאות מ' לגמלת ילד נכה מיום 18.6.99.

יא. לצורך ההתחשבנות בין התובע והנתבע, בגין האמור לעיל, הוגש מטעם הנתבע, תע"צ, שנערך ביום 13.4.03, על ידי מנהלת מחלקת נכות כללית וניידות שכלל חישוב ההחזר בגין ההלוואה העומדת, כשהריבית בגינה, חושבה עד ליום עריכת התע"צ, 7.4.03, בעוד שקצבת הניידות שעל התובע להחזיר לנתבע, כמו גם חישוב קצבת ילד נכה שהגיעה עבור הבת מ', חושבו רק ביחס לתקופה, מיום 18.6.99מועד אישור הזכאות, ועד סוף חודש 1/02, והכול כדלקמן:

חישוב החזר הלוואה עומדת:

"הסכום להחזר הלוואה עומדת ליום 18.6.99 (התאריך בו אושרה לה גמלת ילד נכה) הוא 11,162 ש”ח.

על פי החישוב- 53,000 ש”ח (מחיר הרכב בחודש 6/99) X 21.06% (שיעור ההלוואה שנתנה בפועל מסה"כ עלות הרכב ביום הרכישה).

ימי ריבית מ- 19.8.99 עד 24.1.02 – 889.

סה"כ ריבית- 3,262 ש”ח = 889 X 12% X 11,162 ש”ח

100 X 365


ההחזר כולל ריבית- 14,424 ש”ח = 3,262 ש”ח + 11,162 ש”ח.

בתאריך 24.1.02 החזיר הנ"ל החזר ההלוואה העומדת בסך 8,635 ש”ח.

הפרש החוב עד תאריך החזר- 5,789 ש”ח = 8,635 ש”ח - 14,424 ש”ח.

ריבית על ההחזר מ- 25.1.02 עד 7.4.03 (היום בו ערכתי החישוב)- 834 ש”ח.

חוב ההחזר עד 7.4.03 כולל הריבית- 6,623 ש”ח= 834 + 5,789 ש”ח.

קצבת הניידות שיש להחזיר לנתבע, וגמלת ילד נכה, המגיעה לתובע חושבו כדלקמן:

קצבת ניידות ששולמה מחודש 7/99 עד 1/02 – -.14,165 ש”ח.

חוב ניידות- החזר הלוואה עומדת בצירוף ריבית + קצבה –

14,165 + 6,623 ש”ח = -.20,788 ש”ח

גמלת ילד נכה בשיעור 70% מ- 7/99 עד 1/02 – -.35,464 ש”ח".

3. עיקר טענות התובע

א. התובע זכאי לקבל את החזר גמלת ילד נכה החל מיום 6/99 ולא רק מיום 1.7.99.

ב. התובע מסכים שיש להחזיר הלוואה עומדת כתנאי לקבלת גמלת ילד נכה, אולם, לטענתו אין לחייב אותו בסך של 3,262 ש”ח, כאמור בתעודת הציבור, המתבסס על 12% ריבית, היות ואין הוא כלול בקטגוריה של סעיף 12 א (ג) להסכם הניידות, וכן, גם לאור פסק דינה של השופטת קציר, לפיו יש לבחון זכאות עקרונית מיום 1.6.99 ולאפשר לתובע להשיב את המצב לקדמותו.

ג. אין לחייב את התובע, להחזיר את 834 ש”ח- ריבית על הפרש החזר חוב, בגין התקופה מיום, 25.1.02 ועד מועד עריכת התע"צ, 7.4.03, שכן כבר ביום 24.1.02, החזיר התובע את ההלוואה העומדת בסך של 8,635 ש”ח, כפי שנדרש אז ע"י הנתבע. התובע סבר לתומו שסילק את כל חובו, ורק לאחר הגשת התע"צ לבית הדין ביום 4.5.03, נודע לו כי הנתבע דורש סכום נוסף.


4. עיקר טענות הנתבע


א. המועד הקובע להחזר ההלוואה העומדת, נקבע ליום 18.6.99, בהתאם לפסק דינה של השופטת קציר ובהתאם לבחירה שבחר התובע.

ב. בסיס החישוב על פי סעיף 12א.(א) להסכם הניידות הוא המחיר הנקוב בחוברת המחירים שנתפרסמה לאחרונה לפני המועד הקובע, ובענייננו, מחיר הרכב נכון ל- 6/99. ע"פ חוברת המחירים, מחיר הרכב נכון ל- 6/99 הוא 53,000 ש”ח, ומכאן גם ההחזר (ללא ריבית) בסך 11,162 ש”ח. סך 8,635 ש”ח שחויב בזמנו התובע להחזר ההלוואה העומדת התייחס למועד קובע אחר (1/02),( לפני החלטת הוועדה לעררים לעניין ילד נכה), ומכאן פער הסכומים שעל התובע להחזיר בגין ההלוואה העומדת.

ג. סעיף 12א.(ג) להסכם הניידות הינו מפורש ועל פיו חושבה הריבית שעל התובע להחזיר כחלק מהחזר ההלוואה העומדת בהתאם לאמור בתעודת עובד הציבור. המועד הקובע להחזר ההלוואה הוא 18.6.99. בפועל לא הוחזרה ההלוואה העומדת בתאריך הנ"ל, ולפיכך על סכום ההחזר יש להוסיף 12% ריבית.

ד. אותם דברים אמורים גם בנוגע לסך 834 ש”ח הפרשי ריבית על החזר החוב, שהרי מדובר בשינוי המצב החוקי ובתחולת הנכות והצורך לפעול בהתאם לפסק דינה של השופטת קציר.

ה. באשר לתביעת התובע לתשלום רטרואקטיבי של גמלת ילד נכה גם לחודש 6/99 או מיום 18.6.99, הנתבע עומד על תשלום הגמלה רטרואקטיבית מחודש 7/99 בלבד, וזאת בהתאם לתקנה 6(א)(2) לתקנות ילד נכה, על פיה זכאי התובע לתשלום 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה.

דיון והכרעה

5. התביעה לתשלום גמלת ילד נכה בגין חודש 6/99.

א. כאמור, התובע הגיש את התביעה לגמלת ילד נכה עבור בתו מ' ביום 18.6.00, והגמלה אושרה עבורה, החל מיום 18.6.99. השאלה היא האם מ' זכאית לתשלום גמלת ילד נכה גם בגין חודש 6/99, ולא רק החל מחודש 7/99, כטענת הנתבע.

ב. נושא תחילת הזכאות לגמלת ילד נכה ומועדיה נקבעו בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח- 1998,(להלן: "התקנות"), אשר קובעת:

"6(א) גמלה לפי תקנות אלה תשולם בעד תקופה המתחילה ב-1 בחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה; ראה המוסד כי נתקיימו בילד התנאים המזכים בגמלה גם בתקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם הגמלה בעד התקופה האמורה ובלבד שלא תשולם גמלה בעד -

(1) ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפרט (1) בחלק ב' בתוספת השניה - בעד תקופה העולה על 6 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה;

(2) ילד התלוי בעזרת הזולת או הזקוק להשגחה מתמדת - בעד תקופה העולה על 12 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה;

(3) ילד נכה שלא כאמור בפסקאות (1) או (2) - בעד תקופה העולה על 48 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה..."

ג. צודקת ב"כ הנתבע כי מכוח הוראות תקנה 6(א)(2) הנ"ל החלה על בתו של התובע, הזכות לתשלום גמלת ילד נכה מוגבלת לתקופה שאינה עולה על 12 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה.

בנסיבות מקרינו התובעת הגישה את תביעתה לגמלת ילד נכה, ביום 18.6.00, מכאן ולאור הרישא של תקנה 6(א), לתקנות הנ"ל, מ' זכאית לגמלת ילד נכה , בגין כל חודש 6/00, לפיכך, בספירה לאחור, תקופת ה- 12 חודשים בתכוף לפני הגשת תביעתה, בגינה זכאית מ' לגמלה מכוח תקנה 6(א)(2) לתקנות מסתיימת בחודש 7/99.

משמע כי מ' זכאית לגמלת ילד נכה החל מחודש 7/99, כאשר 12 החודשים בהם היא זכאית מסתיימים בחודש 6/00, כולל. לאור זאת, אנו דוחים את טענת התובע בדבר זכאות מ' לגמלה גם בגין חודש 6/99.

יש לציין עוד, כי עבור מ' השתלמה קצבת ניידות בגין חודש 6/99, והיא לא נדרשה להחזירה.


6. חישוב החזר ההלוואה העומדת:

א. סעיף 12א.(ג) להסכם בדבר ניידות שנערך ונחתם ביום ט"ו בסיון תשל"ז, קובע:

"סכום ההלוואה העומדת המוחזר למוסד כאמור בסעיף קטן (ב) ישא ריבית בשיעור 12% לשנה או בשיעור שנקבע לעניין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961, לפי הנמוך מביניהם מתום חודשיים מהמועד הקובע ועד ליום פירעון הסכום, ובלבד שבמניין החודשים ממועד הקבוע או במניין התקופה שבגינה תחושב הריבית לא יובאו בחשבון תקופות אלה:

(1) תקופה של שלושה חודשים מהמועד הקובע, אם אירע האמור בסעיף 12(א)(1) להסכם זה;

(2) התקופה שחלפה מהמועד הקובע עד תום שלושה חודשים ממועד זה או עד ליום שבו הרכב נמכר, לפי המוקדם מביניהם, אם אירע האמור בסעיף 12(א)(2) להסכם זה;

(3) התקופה שחלפה מיום הגשת הבקשה להחזר ההלוואה העומדת ועד ליום מתן האישור להחזר ההלוואה העומדת".

ב. כעקרון ומעובדות המקרה עולה כי התובע הודיע על בחירתו בגמלת ילד נכה ושלם החזר ההלוואה העומדת בסכום שהוא נדרש ע"י הנתבע, בסכום של 8,635 ש”ח, ביום 24.1.02, למרות שבאותה עת ערעורו לעניין מועד תחילת הזכאות של בתו מ' לגמלת ילד נכה היה עדיין תלוי ועומד. ההודעה לעניין החלטת הוועדה לעררים שקיבלה את ערעורו ואישרה את זכאות הבת מ' לגמלת ילד נכה, החל מיום 18.6.99, ניתנה ע"י הנתבע, רק ביום 31.10.02.

בנסיבות אלו, ניתן לראות ביום 24.1.02, כיום הגשת הבקשה להחזר ההלוואה העומדת, וביום 31.10.02, כמועד מתן האישור בדבר החזר ההלוואה העומדת, במובן סעיף 12א.(ג)(3) בהסכם הניידות הנ"ל.

אולם, לקביעה זו אין כל משמעות אופרטיבית בנסיבות מקרינו. נבהיר ונאמר כי למעשה גם ההיגיון וגם שיטת החישוב הבסיסית בתע"צ מטעם הנתבע מתייחסים לתאריך 24.1.02, ו/או לחודש 1/02 כאל המועד הקובע לצורך ההתחשבנות בין התובע לנתבע.

בהתאם לכך, חישוב חוב ההלוואה העומדת נכון ליום 24.1.02, הוא סכום ההחזר ליום 18.6.99, בצירוף ריבית בשיעור 12%, כפי שנקבע לסעיף 12.א(ג), להסכם הניידות, וזאת עד 24.1.02, שאז שילם התובע החזר בסך של -.8,635 ש”ח, אשר בדיעבד ולאחר אישור זכאות מ' לגמלת ילד נכה, רטרואקטיבית מיום 18.6.02, הפך תשלום זה לתשלום על חשבון החזר הלווה עומדת.

מכאן סכום ההלוואה העומדת בצירוף ריבית ליום 24.1.02 הינו כפי שחושב ע"י הנתבע בתע"צ, סך של -.14,424 ש”ח ולאחר קיזוז התשלום ששולם ע"י התובע, בסך -.8,635 ש”ח, יתרת החוב המגיע לנתבע בגין ההלוואה עומדת הוא בסך של -.5,789 ש”ח.

כאמור משנקבע מועד ההתחשבנות ליום 24.1.02, בטעות חושבה הריבית על חוב ההחזר, בגין התקופה מיום 25.1.02 ועד 7.4.03, בסך -.834 ש”ח, שאין הנתבע זכאי לה במסגרת ההתחשבנות בין הצדדים.

ג. בנוסף זכאי הנתבע להחזר בגין קצבת ניידות בתקופה מ- 7/99 ועד 01/02, בסך -. 14,165ש”ח.

ד. מנגד זכאי התובע לגמלת ילד נכה, עבור בתו מ', בשיעור של 70% מ- 7/99 ועד 1/02 , בסך של 35,464 ש”ח .

7. לסיכום

לאור האמור לעיל, מצב ההתחשבנות בין הצדדים, נכון לסוף חודש 1/02 היא כדלקמן:
לזכות הנתבע הסכומים כדלקמן:

הפרש חוב החזר הלוואה עד חודש 02 /1, כולל, סך -. 5,789 ש”ח

החזר קצבת ניידות, מ- 7/99 ועד 02 /1, כולל, סך -. 14,165 ש”ח

סה"כ: -.19,954 ש”ח.

לזכות התובע ובתו מ'


גמלת ילד נכה בגין התקופה 7/99 ועד 1/02 סך 35,464 ש”ח.

לאחר קיזוז הסכומים כנ"ל, על הנתבע לשלם לתובע, בגין הבת מ', סכום של -.15,510 ש”ח, נכון ליום 24.1.02, וזאת בצירוף כל הצמדה ו/או ריבית כקבוע בחוק, החל מאותו יום, 24.1.02, ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כאמור, חישוב הריבית בסך -.834 ש”ח , ע"י הנתבע בגין התקופה אחרי 24.1.02 מוטעה, ואין להביאו בחשבון .

8. סוף דבר-

התביעה נתקבלה רק ביחס לחישוב מוטעה של הריבית, בגין התקופה שאחרי 24.1.02.

נוכח העובדה כי התובע היה מיוצג באמצעות הסיוע המשפטי, אין אנו עושים צו

לחיוב בהוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון