דחיית בקשה לפשיטת רגל

1. ביום 12.9.93 זכתה גב' איראן סוחייק בפסק דין נגד מר דוד יצחקי ובנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: הבנק), המחייבם לשלם לה סכום כסף. הבנק זכה בפסק-דין נגד מר יצחקי, בהודעת צד ג' ששלח אליו במסגרת אותה תביעה. מר יצחקי הגיש ערעור על חיובו בפסק הדין בתביעה העיקרית ועל חיובו בפסק הדין בהודעת צד ג'. הבנק הגיש ערעור על חיובו בפסק הדין בתביעה העיקרית ועל דחיית חלק מתביעתו בהודעת צד ג'.

לא ניתן עיכוב ביצוע בפסקי דין בתביעה ובהודעת צד ג'.

2. הבנק שילם את סכום פסק הדין לגב' סוחייק וקיבל ממנה ערובה להשבת הסכום, למקרה שתידרש השבתו על פי תוצאות הערעור.


מר יצחקי לא פרע את החיוב אשר בפסק הדין בהודעת צד ג'.

3. ביום 14.2.94 הגיש הבנק בקשה להמצאתה של התראת פשיטת רגל לדוד יצחקי (המ' 1840/94). ביום 16.2.94 חתם בית המשפט על ההתראה.

ביום 72.2.49, הגיש מר יצחקי, באמצעות עו"ד שמלה, בקשה לסילוק על הסף של הבקשה להמצאת התראת פשיטת רגל (המ' 2399/94), על דרך של מחיקה או דחייה.
נימוקי הבקשה מפורטים בסעיף 3 לתצהיר התומך בבקשה, והם:

א. פסק הדין אינו חלוט מאחר ששני הצדדים הגישו ערעור עליו.

ב. על פי הודעת צד ג', על מר יצחקי לשלם לבנק כל סכום שהבנק ישלם לתובעת.
הבנק קיבל מהתובעת בטוחה להחזרת הסכום ששילם, במקרה בו יזכה הבנק בערעורו. על כן, אין על מר יצחקי, בשלב זה, לשלם סכום כלשהו לבנק.

פסק-דין חלוט:

4. התראת פשיטת רגל נשלחה למר יצחקי, מכוח סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה), שזו לשונו:

"נושה שהשיג נגד חייב פסק דין חלוט לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל, או ברשות בית המשפט בחוץ לארץ, התראת פשיטת רגל -

(1) יראו את מי שזכאי אותה שעה לאכוף פסק דין חלוט כמי שהשיגו;

(2) 'פסק דין חלוט' - לרבות צו חלוט, ולרבות שטר חליפין שטר חוב ושיק שהוגשו לבצוע ללשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולא הגיש החייב התנגדות לבצועם או שהתנגדותו נדחתה בפסק דין חלוט או בהחלטה חלוטה."

5. לטענת מר יצחקי, פסק-דין חלוט הוא פסק-דין שלא הוגש עליו ערעור וחלף המועד להגשת הערעור, או פסק-דין בערעור, שאין עליו ערעור נוסף. מאחר שהוגשו ערעורים על פסק הדין, וטרם ניתן בהם פסק-דין, הרי שפסק הדין מכוחו נשלחה התראת פשיטת רגל. אינו פסק-חלוט, ועל כן, אין להמציא על פיו התראת פשיטת רגל.

6. בבואנו להתייחס למושג "פסק דין חלוט" בסעיף 3 לפקודה, עלינו לתת לבנו לכך, כי בנוסח סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל, בטרם נוסחה מחדש, המונח לא היה:
פסק-דין "חלוט", אלא "פסק דין או צו סופי".

הכוונה במונח "פסק-דין סופי", היא לפסק-דין בו מסיים בית המשפט שדן בתביעה את הדיון בה, וקובע באופן סופי את זכויות הצדדים. פסק הדין נושא התראת פשיטת הרגל הוא פסק דין סופי, במובן זה.


7. על נוסחו של סעיף 3 לפקודה, בטרם ניסוחה מחדש, ומשמעותו לעומת הנוסח החדש, אומר ד"ר ש' לוין בספרו, פשיטת רגל (ירושלים, 1984), בעמ' 51-52:

"בנוסח המקורי של הפקודה היה מדובר בפסק דין סופי או בצו סופי שנתן היה לבסס עליהם התראת פשיטת רגל. משמעות דיבור זה היא שפסק הדין או הצו חותכים את זכויות בעלי הדין באופן סופי ונתנים להוצאה לפועל, אפילו הוגש עליהם ערעור. הרי רשאי בית המשפט ליתן צו כינוס נכסים על יסוד מעשה פשיטת רגל בשל אי ציות להתראה אפילו תלוי ועומד ערעור על פסק הדין נשוא ההתראה. הדיבור 'פסק דין חלוט' או 'צו חלוט', יש בו כדי לשבש את המשמעות האמורה, שיהיה מי שיבקש ללמוד ממנו שמדובר בפסק דין או צו שאין עוד ערעור עליהם, ולא היא." (ההדגשות שלי - ה' ש').

8. נוסח חדש של חוק, אינו מעשה חקיקה חדש, הוא אינו מקבל את אישורה של הכנסת בשלוש קריאות, כפי שהכנסת מאשרת מעשה חקיקה מטעמה.

ניסוח חדש של דבר חקיקה נעשה על פי פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948. סעיף 16(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, הסמיך את ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקבוע נוסח חדש ונוסח משולב לכל חוק או חלקו של חוק "שהיה קיים בארץ ישראל ערב הקמת המדינה ואשר עודנו בר-תוקף במדינה".

הנוסח החדש צריך להיות נאמן בתוכנו לחוק המקורי ולהכיל את השינויים הנובעים מהקמת המדינה ורשויותיה ושינויים מכוח חקיקה לאחר הקמת המדינה, בלבד (סעיפים 16(ג) ו-16(ה) לפקודת סדרי השלטון והמשפט).

העולה מהאמור, כי אין בכוחו של ניסוח מחדש של חוק לשנות מהוראת החוק הקודם.

9. אמנם, על פי סעיף 16(ז) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, משהתפרסם הנוסח החדש "יהיה הוא, מיום הפרסום ואילך, או מיום שקבעה הועדה, החוק המחייב, ולא יהיה עוד תוקף לכל נוסח אחר של אותו חוק, ולא תישמע טענה שהנוסח משנה מתכנו של החוק המקורי", אולם, כפי שאמר פרופ' אמנון רובינשטיין בספרו, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (שוקן, הוצאה שלישית, תשמ"א) עמ' 58:

"אף על פי כן יש לשער כי במקום שהנוסח העברי הוא דו משמעי יקבל בית המשפט את אותו הפירוש המתישב עם הנוסח האנגלי."

10. כאמור, הנוסח האנגלי דיבר על פסק-דין סופי (FINAL JUDGMENT), על כן, יש לפרש את המושג "חלוט" בנוסח החדש, כמקביל למונח "סופי". כאמור, מושג זה אינו מכוון רק אל פסק-דין לאחר שנבחן על ידי ערכאת הערעור.

11. גם השופט ש' לוין, בספרו הנ"ל, מציין, כי זה הפירוש הנכון של המושג "חלוט", בסעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל בנוסחה החדש.

וכך נאמר בעמ' 53:

"קיימים מקרים שבהם אין מתעורר ספק: משהוגש ערעור על פסק הדין העומד ביסוד ההתראה אין הוא מעכב את הביצוע, אלא אם נתן בית המשפט צו לעיכוב הביצוע."

ולהלן, שם, בהערת שוליים 61:

"... ולפיכך אין מניעה בתקנות להוציא לחייב התראת פשיטת רגל במקרה כזה."

12. חיזוק לדעתי, כי יש לפרש את המושג "פסק דין חלוט", כ"פסק דין סופי", ולא כפסק-דין שאין עליו עוד ערעור, אני מוצאת בסעיף 15 לפקודה, בו נאמר:

"כשהמעשה שעליו מסתמכת בקשת הנושה הוא הפרת דרישה בהתראת פשיטת רגל לשלם חוב פסוק, להבטיחו או להתפשר עליו, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה, או לעכב הדיון בה, בשל ערעור תלוי ועומד על פסק הדין."

סעיף זה עוסק בדחיית בקשה לפשיטת רגל, שמגיש נושה, לאחר שהחייב אינו נענה להתראת פשיטת הרגל - או בדחיית הדיון בבקשה כזו - בגלל ערעור תלוי ועומד.

צא ולמד מהאמור בסעיף זה, כי ערעור תלוי ועומד אינו מונע משלוח התראת פשיטת רגל, שאילולא כן, כיצד יכולה להיות מוגשת לבית המשפט בקשה, שעילתה הפרת התראה, שלא ניתן לשלחה?

13. הפירוש המוצע על ידי מר יצחקי יוצר סתירה בין הגדרת פסק דין חלוט בסעיף 3 לפקודה לבין הוראות סעיף 15 לה.

בע"א 244/55 [1], בעמ' 1588, פסק השופט (כתוארו אז) אגרנט:

"יש לעשות תמיד מאמץ רציני ליישב את שתי ההוראות אשר במבט ראשון נראות כעומדות בסתירה אחת לרעותה ורק לאחר שנכשל מאמץ כזה לחלוטין, יהיה מקום לראותן כמנוגדות ולהעדיף את אחת מהן."

(וכן ראה אהרן ברק, פרשנות במשפט ("נבו" הוצאה לאור) עמ' 573).

14. כמוסבר לעיל, אין קושי ליישב את הגדרת המונח "פסק דין חלוט", שבסעיף 3 לפקודה, עם הוראת סעיף 15 לפקודה, באופן שהפירוש הנכון יהיה, כי פסק-דין חלוט משמעו פסק-דין סופי ולאו דווקא פסק-דין שחלף המועד להגיש ערעור תלוי ועומד עליו. פירוש זה, יקיים את הוראות שני הסעיפים בפקודה, ויש להעדיפו על פני הפירוש הנטען על ידי מר יצחקי, אשר ירוקן את סעיף 15 לפקודה מכל משמעות.

15. עוד טוען עו"ד שמלה, בשם מר יצחקי, כי יש להעדיף את פירושו שלו נוכח התוצאה החמורה והבלתי הפיכה של הכרזת אדם כפושט רגל עקב אי-פירעון פסק הדין, אשר קיימת אפשרות שתוצאותיו תתהפכנה בערעור.

הנזק הבלתי הפיך, הנטען על ידי עו"ד שמלה, לא נגרם על ידי משלוח התראת פשיטת רגל, אלא על ידי כרזת אדם כפושט רגל. ההכרזה נעשית בשלב מתקדם של הדיונים, כאשר מוגשת בקשה לפשיטת רגל, לאחר שהחייב לא נענה להתראה.

סעיף 15 לפקודה עוסק בשלב זה. על פי הוראותיו רשאי בית המשפט לעכב את הדיון בבקשה לפשיטת רגל עקב הפרת ההתראה, או לדחות את הבקשה, בגלל ערעור תלוי ועומד על פסק הדין. בהפעילו סמכותו זו, מונע בית המשפט את הנזק הבלתי הפיך, ממנו חושש מר יצחקי.

כאמור, לא נגרם לחייב כל נזק בלתי הפיך על ידי משלוח ההתראה, הדומה מבחינה עיונית לפתיחת הליכי הוצאה לפועל.

16. התוצאה היא, כי אין בטענה זו כדי לתמוך בעתירה לסלק על הסף את הבקשה למשלוח התראת פשיטת רגל, בגלל ערעור תלוי ועומד.

הבטוחה אשר בידי הבנק:

17. העובדה, כי בידי הבנק בטוחה שקיבל מגב' סוחייק, לה שולם סכום פסק הדין, להבטחת השבת הסכום ששולם, אם יזכה הבנק בערעור, אין בה עדיין כדי לפטור את מר יצחקי מחיובו על פי פסק הדין בהודעת צד ג'.

הבטוחה שבידי הבנק להשבת הסכום ששילם לגב' סוחייק, אין משמעה כי כספו של הבנק הושב לו.

המצב כיום הוא, כי הבנק שילם את סכום פסק הדין לגב' סוחייק ועל כן, זכאי הוא, מכוח פסק הדין בהודעת צד ג', להיפרע ממר יצחקי כקבוע בפסק הדן בהודעת צד ג'.

18. אין עוררין על כך, כי אם יזכה הבנק בערעור ויוחזר לו הסכום ששילם לגב' סוחייק, בין שגב' סוחייק תשיב לו סכום זה ובין שעל ידי מימוש הבטוחה, יהיה על הבנק להשיב למר יצחקי את הסכום שמר יצחקי ישלם לבנק על פי פסק הדין בהודעת צד ג'. אולם, עד אשר יקרה מקרה זה, זכאי הבנק להיפרע ממר יצחקי את סכום פסק הדין בהודעת צד ג'. אין הבטוחה שנתנה בידו גב' סוחייק גורעת מזכותו זו של הבנק או מהווה נימוק לעיכוב הליכי ביצוע פסק הדין נגד מר יצחקי.

19. התוצאה היא, שאני דוחה את הבקשה ומורה כי התראת פשיטת הרגל, שנשלחה למר יצחקי, תישאר בתוקפה.

מר דוד יצחקי ישלם לבנק הוצאות הליך זה בסך 2,005 ש"ח, בצירוף מע"מ. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרה פשיטת רגל

  2. ביטול פשיטת רגל

  3. התיישנות פשיטת רגל

  4. ביטול הסכם פשיטת רגל

  5. ביטול הליך פשיטת רגל

  6. ביטול עסקה פשיטת רגל

  7. התיישנות בפשיטת רגל

  8. ביטול הענקה פשיטת רגל

  9. חוב ארנונה פשיטת רגל

  10. הערת אזהרה פשיטת רגל

  11. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  12. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  15. חוב ארנונה בפשיטת רגל

  16. בקשה למתן צו פשיטת רגל

  17. חוסר תום לב בפשיטת רגל

  18. אי ידיעה על הליכי פש''ר

  19. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  20. התנגדות לבקשה לפשיטת רגל

  21. התיישנות תקופת פשיטת רגל

  22. ביטול העברת דירה פשיטת רגל

  23. זכות הקיזוז דיני פשיטת רגל

  24. ביטול החלטת נאמן בפשיטת רגל

  25. חובת ההנמקה נאמן בפשיטת רגל

  26. ביטול העברת זכויות בפשיטת רגל

  27. בקשה למתן צו כינוס ופשיטת רגל

  28. ביקורת שיפוטית נאמן בפשיטת רגל

  29. ביטול פשיטת רגל עקב ניצול לרעה

  30. ביטול צו כינוס בהליכי פשיטת רגל

  31. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  32. ביטול העברת נכסים לפני פשיטת רגל

  33. אי מיצוי כושר השתכרות בפשיטת רגל

  34. ביטול הליכי פשיטת רגל חוסר תום לב

  35. ביטול חתימה התנגדות להתראת פשיטת רגל

  36. ביטול הענקה סעיף 96 פקודת פשיטת הרגל

  37. אי העברת מסמכים של חייב בהליך פשיטת רגל

  38. דחיית בקשה לפשיטת רגל הפרת צו בית משפט

  39. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל אשר צבר חובות לרשויות המס

  40. פשיטת רגל - התמכרות לקוקאין בשל מצב הכלכלי רעוע וגירושים

  41. סעיף 97(א) לפקודת פשיטת רגל - בהיעדר רישום, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון