אובדן כושר עבודה ושחרור


1. התובע עותר לסעד הצהרתי כי רכש כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה במסגרת פוליסה מיום 01.12.90 ועל הנתבעת 1 לשלם תגמולים חודשיים ממקרה הביטוח ועד למועד פקיעת הביטוח בתאריך 01.12.04.

רקע עובדתי

2. ביום 25.12.06 הוגשה התביעה בגדרו של תיק זה כנגד הדר חברה לביטוח בע"מ, במסגרתה עתר התובע לסעד של צו עשה לחייב את הנתבעת לשלם תגמולי ביטוח חודשיים בסך 9,366 ₪ בגין אובדן כושר עבודה מיום 01.06.00 ועד למועד הגשת התביעה.

ביום 30.5.07 הוגש כתב התביעה המתוקן הראשון במסגרתו צורפו סוכני הביטוח לתביעה בטענת רשלנות בגין אי עריכת ביטוח לאובדן כושר עבודה. התביעה הוגדרה עתה כחוזית נזיקית ופורט נזק בגין אי שחרור מפרמיות בסך 14,556 ₪ ובגין תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה עד לגיל 65 ממועד הפגיעה בשנת 2000 בסכום של 1,685,880 ₪.

בהחלטת כב' השופט ח' חדש מיום 29.12.10, התיר הוא לתובע לתקן תביעתו בשנית ולעתור לסעד הצהרתי כי היה לו כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה. כן הותר פיצול סעדים בגדרה של החלטה הנ"ל. קדמה להחלטתו הנ"ל החלטה נוספת מטעמו, החלטה מיום 10.10.10 במסגרת בש"א 544/07, במסגרתה נדחתה טענת ההתיישנות.

טענות הצדדים

3. לטענת התובע, פוליסה מס' 277928008 אשר תאריך תחילתה ביום 01.12.1990 כוללת, או היה עליה לכלול, כיסוי בגין אובדן כושר עבודה.

לשיטתו של התובע, הצעתו מיום 31.11.90 אל הנתבעת 1 בה נכללה בקשה לכיסוי ביטוחי בגין אובדן כושר עבודה והעובדה כי בעקבות קבלתה הוצאה פוליסה, מלמדת כי יש לראות בפוליסה אשר הוצאה ככוללת כיסוי בגין אובדן כושר עבודה.

כחיזוק לגרסתו נסמך התובע על מכתב הנתבעת 1 מיום 12.12.04 בו, לשיטתו, הכירה בזכאותו לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה בפוליסה הנ"ל.


4. לטענת הנתבעים כל שרכש התובע הינה פוליסה נוספת לביטוח חיים הכוללת ביטוח נוסף של שחרור מתשלום פרמיות במקרה של אובדן כושר עבודה. הנתבעים מודים כי ביקש התובע כיסוי נוסף בגין אובדן כושר עבודה, בסכום חודשי של 1,200 ₪, אולם לטענתם לבקשה זו לא נערך קיבול מטעם הנתבעת 1 ובפועל לא ניתן כיסוי ביטוחי כאמור.

דיון והכרעה

5. לאחר עיון במכלול הטענות ושמיעת עדויות הצדדים, עולה כי לא ניתן להעתר לסעד ההצהרתי המבוקש, ודין התביעה להידחות.

למרות התמשכות ההליכים, בעיקר עקב שינוי החזית והטענות המשפטיות של התובע, התשתית העובדתית אשר פרסו הצדדים מצומצמת בהיקפה וככלל, כמעט ואינה שנויה במחלוקת.

6. הנתבעים 2 -3 היו סוכני ביטוח אשר הפעילו סוכנות ביטוח, הנתבעת 4 אשר אינה פעילה.
בשנת 1976 רכש התובע, באמצעות סוכנות הביטוח, פוליסה לביטוח חיים שמספרה 75958, להלן - הפוליסה הראשונה.

בהתאם להצעת הביטוח לפוליסה הראשונה, ועדות הנתבעת 2 , לא נרכש בפוליסה הראשונה כיסוי בגין אובדן כושר עבודה הואיל ולתובע היתה פוליסה עצמאית אחרת בגין תאונות אישיות אשר כללה כיסוי בגין אובדן כושר עבודה.

ביום 25.11.90 פנתה הנתבעת למבוטחיה בהצעה לרכישת פוליסה נוספת לביטוח חיים.

מדובר במסמך מודפס מטעם חברת הביטוח המחזיק שני עומדים. הראשון מפרט את טיבו של המבצע המציעה חברת הביטוח והעמוד הנוסף, נספח המיועד להשבה אל חברת הביטוח ובו פנייה לרכישת הפוליסה הנוספת המוצעת.

לאחר עיון במסמך האמור ושמיעת עדות הנתבע 2 אודות טיבו, מקבל אני את גרסת הנתבעים ביחס לטיבו ומעמדה של הצעת חברת הביטוח.

מדובר בהצעה עסקית של חברת הביטוח למבוטחיה, הצעה להציע הצעות לביטוח במסגרתה ניתנה אפשרות לרכישת ביטוח חיים בסך נוסף של 44,094 ₪ ללא צורך בהצהרת בריאות חדשה.

בספח להצעה פונה המבוטח אל חברת הביטוח, בטופס מוכן מראש אשר אינו בגדר "הצעת ביטוח" סטנדרטית בה על המבוטח למלא פרטים.

בהצעת הביטוח "המובנית" מבקש המבוטח את הביטוח אשר שווק לו והכולל גם שחרור מתשלום פרמיות במקרה של אובדן כושר עבודה.

עולה כי מדובר במבצע מוגדר לסוג פוליסות מסויים ואשר כלל גם את הזכות לרכוש פוליסות דומות בשנים 1992 עד 1994. לא מצאתי יסוד לסברת התובע כי ניתנה אפשרות במבצע האמור לרכוש פוליסות מסוגים שונים, כפי שיפורט להלן.

7. מהעדויות ועיון במסמך עולה כי על גבי "ההצעה המובנית" הנ"ל הוסיף סוכן הביטוח שייב יצחק ז"ל, שתי הערות/בקשות בכתב יד, כמפורט להלן:

"(1)... מבקש אי כושר עבודה ע"ס 1,200 ₪.
(2) פטור מתשלום פרמיה עבור שתי הפוליסות, המתנה 3 חודשים"


בפועל, הנתבעת 1 לא התייחסה לבקשות בכתב יד והוציאה ביום 01.12.90 פוליסה מספר 277928008, להלן - הפוליסה השנייה.

8. אתרע מזלו של התובע, אשר היה עיוור בעין אחת משנת 1985, ובשנת 2000 איבד את כושר ראייתו בעין הנוספת והוכר כנכה. לאחר מקרה זה פנה התובע לסוכן ורק אז, לטענתו, נודע לו כי לא נרכש עבורו ביטוח בגין אובדן כושר עבודה.

התשתית העובדתית בתצהיר התובע דלה והטענה היחידה בפי התובע הינה כי הסכים לערוך את הביטוח בפוליסה השנייה בתנאי כי במסגרת אותה פוליסה ירכש עבורו ביטוח מפני אובדן כושר עבודה ושחרור מתשלום פרמיות בעת אובדן כושר עבודה, כיסוי אשר לא היה לו בפוליסה הראשונה.

לשיטתו של התובע, ביקש ביטוח בסך של 1,200 ₪ לשבוע בגין אובדן כושר עבודה.
עוד נטען כי נגבו ממנו דמי פרמיה אשר שוחרר מהם רק לאחר התערבותו של הנתבע 2.

9. אין בידי לקבל טענת התובע כי הסכים לרכישת הפוליסה השנייה רק מהטעם כי סבר שתכלול כיסוי בגין אובדן כושר עבודה.

מעדות הנתבע 2 עולה כי כתב היד בתוספת האמורה היה של שותפו ז"ל ואת הדרישה הגדיר "כניסיון נואל" לעזור לקרוב משפחה לקבל, בדלת האחורית, כיסוי בגין אובדן כושר עבודה.

מטיבה של הפנייה בכתב יד, באופן חריג על גבי טופס אשר לא מיועד לכלול כל תוספת, מקבל אני גרסתו של הנתבע 2 באשר למהותה של התוספת.

פועל יוצא הוא כי התובע ידע כי מדובר בניסיון חסר סיכוי, לקבל כיסוי ביטוחי נוסף ולא ניתן לאמץ גרסתו כי רק בגין התוספת האמורה בכתב יד ביקש לרכוש את הפוליסה השנייה.

לתובע גם לא היה הסבר כיצד מתיישבת טענתו כי לא ידע כי אין לו כיסוי לאובדן כושר עבודה עם העובדה כ נמצאו ברשותו דיווחים אשר נשלחו לו מהנתבעת 1 בגין פוליסות ביטוח החיים שהוצאו לו.

בדיווח מיום 31.12.98, טרם מקרה הביטוח הנטען, מפורטות שתי הפוליסות לביטוח חיים ורק לגבי הפוליסה השנייה מצויין כי קיים: "כיסוי למקרה נכות וסיעוד שחרור – באבדן כושר עבודה".

לפיכך, גם אם לא קיבל התובע את הפוליסה השנייה בשנת 1990, טענה שלא ניתן להוכיחה ובנסיבות העניין וחלוף הזמן ממילא נמנע מהנתבעת 1 להוכיח ההיפך, קיבל הוא דיווחים אודות היקף הכיסויים שנרכשו עבורו ומושתק הוא מלטעון כי רכש כיסוי נוסף.

אין לתובע כל הסבר סביר כיצד משנת 1990 עד לשנת 2000 לא בדק את היקף וטיב הכיסוי הביטוחי שרכש. (לעניין אי עיון בפוליסה ראה ת.א. (ת"א) 35997/08 בן דוד נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם – ניתן 06.01.11, אליו הפנתה ב"כ הנתבעים).

גם הטענה אשר נטענה בשפה רפה בתביעה, ולא פורטה בתצהיר, כי גביית הפרמיות מכח הוראות התובע משמעותה קבלת הצעתו של התובע, אין לה יסוד שעה שלא הוכח שיעור הפרמיות שנגבו ובסיכומי התובע הודה הוא כי נגבו פרמיות בגין הכיסויים שהוצאו בפועל.

עם כל ההבנה למצבו הרפואי של התובע, שעה שהוצאו הפוליסות עדיין יכול היה לראות ולקרוא, ניהל עובדים ואין בידי לקבל טענתו כי סמך באופן עיוור על סוכן הביטוח מבלי להבין את היקף הכיסויים שרכש.

10. יוער כי בכל הנוגע להיקף הכיסוי שהתבקש בגין אובדן כושר עבודה מקבל אני את עדות הנתבע 2 כי נרשם 1,200 ₪ לחודש מאחר ולא קיים בשוק הביטוח, במסגרת פוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה הנספחת לביטוח חיים, פיצוי שבועי.

11. אין בידי גם לקבל את הניתוח המשפטי של ב"כ התובעת כי הפנייה מיום 25.11.90 מטעם הנתבעת 1 מהווה הצעה מטעמה, תשובתו מהווה קיבול בשינוי והוצאת הפוליסה ללא סירוב להצעה עם השינוי מהווה קיבול מלא של הצעת התובע.

בע"א 682/82 בן אריה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז (4) 589, 597-598, עליו נסמך התובע, נקבע ההיפך מאשר לו טוען התובע:

"טענת המערער היא, שיש להפריד את סעיף הפטור מיתר הפוליסה ולראותו כהצעה חדשה, נפרדת, אשר לא קובלה על-ידי המערער, בעוד שאת יתר הפוליסה יש לראות כקיבול הצעת המערער. לכן, לטענתו, נכרת בין הצדדים חוזה ביטוח על פי הפוליסה, אך סעיף הפטור אינו כלול בו.

טענה זו אומצה על ידי שופט השלום הנכבד וכן על ידי שופט המיעוט בבית המשפט המחוזי.

לדעתי, אין לטענה זו על מה שתסמוך.

אין הצדקה להפריד סעיף זה מיתר סעיפי הפוליסה, ויש לראות את הפוליסה כיחידה אחת. ברוח זו נפסק בע"א 723/80 בעמ' 710, בו קבעה השופטת נתניהו לאמור:

"פרופוזיציה משפטית זו, המאפשרת פיצול והפרדה בין אותו חלק מן הקיבול הכלול בהצעה, שלגביו הגיעו הצדדים לאחידות דעים, ואותו חלק מן הקיבול שיש בו תוספת או שינוי, שאם לא הגיעו לגביו לאחידות דעים אינו מחייב, הינה מלאכותית ועומדת בסתירה להוראות סעיף 11 של חוק החוזים (חלק כללי), לפיו קיבול, שאינו תואם את ההצעה, הריהו כהצעה חדשה, הטעונה קיבול. "ומוסיפה גם השופטת בן פורת, שם, בעמ' 727.

"חברתי הנכבדה, השופטת נתניהו, הבהירה הבהר היטב, שאין קיבול, הסוטה מן ההצעה (כגון, שיש בו תנאי נוסף), יוצר קשר מחייב, אלא יש לראותו כהצעה חדשה, הצריכה היא עצמה קיבול. ולפיכך, נתפסה השופט המלומד לטעות, כאשר הפריד בין החלק של הפוליסה, התואם, לדעתו, את תנאי ההצעה – ובכך כביכול נוצר קשר מחייב – לבין התנאי הנוסף הכלול בקיבול מעבר להצעה, כאילו היה ניצב תנאי זה לבדו ומהווה הצעה חדשה, שדרושה לה הסכמת המבוטח". ....

ג) אולם, אם נראה את הפוליסה כולה כהצעה חדשה, הרי משקיבל אותה המערער לידיו מבלי להגיב על תוכנה ושילם את דמי הביטוח, יש מקום לראותו כמי שבהתנהגותו אכן קיבל את ההצעה החדשה או לפחות כמושתק מלטעון אחרת."

עולה כי התובע הציע לנתבע לקבלו לביטוח חיים נוסף וביטוח כזה אכן נערך במסגרת הפוליסה השנייה, אשר כללה כיסוי בגין שחרור מתשלום פרמיות בגין אובדן כושר עבודה.
ההצעה הנוספת, אשר על טיבה עמדתי לעיל, לא התקבלה והוצאה פוליסה ללא התייחסות לכיסוי המבוקש בגין אובדן כושר עבודה.
לא מצאתי כי ניתן ללמוד מהעדר התייחסות כאמור כהסכמה וקיבול להצעת התובע.

כן לא מצאתי בסיס להחיל את הלכת ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"ד מט (2) 749, ולקבוע כי היה על הנתבעת 1 לוודא כי המבוטח מודע לכך כי לא התקבלה הצעתו במלואה.

לא מדובר בתנאי מוקדם או חריג לכיסוי הביטוחי אלא בעצם כריתת חוזה הביטוח ונסיבות העניין אינן מצדיקות הרחבת ההלכה הנ"ל גם למחוזות אלו.

12. בכל הנוגע לטענות הרשלנות, לא ברור כיצד בא זכרן של אלה בתביעה הצהרתית. ממילא התצהיר לא תמך בטענות הרשלנות ודאי שאין כל עילה כנגד נתבע 2 אשר טענתו כי הרישום נעשה על ידי שותפו ז"ל לא נסתרה.

גם לגופו של עניין, נוכח האמור לעיל באשר לטיבה של ההצעה לא מצאתי כי ניתן לייחס רשלנות באי עריכת ביטוח למי מהנתבעים.

מקרים בהם ניתן לייחס רשלנות לסוכן ביטוח הינם מקום בו היה ביטוח ארוך שנים ותנאיו שונו ללא ידיעת הביטוח, ולא בעצם רכישת ביטוח ראשוני כבמקרה דנן בו ממילא לא הוכחו יסודות עוולת הרשלנות.

13. לא מצאתי בסיס לנסיונו של התובע להאחז במכתבי הנתבעת 1 כהודאה בכך כי הופק לו ביטוח בגין אובדן כושר עבודה.
במכתב מיום 10.12.10 שוחררה הפוליסה השנייה מתשלום פרמיות, כיסוי שממילא הינו מובנה בפוליסה זו, מיום 01.06.00 ועד ליום 30.11.04, תום תקופת הביטוח.

14. במכתב מיום 27.12.02 שוחררה הפוליסה הראשונה מתשלום פרמיות מיום 01.12.02 ועד ליום 31.03.05, תום תקופת הביטוח.

בסיפא למכתב האמור נכתב כי שחרור הפוליסה הראשונה מתשלום פרמיות נעשה לבקשת הסוכן רימוק: " על אף העובדה שאין בפוליסה זו ביטוח למקרה של אובדן כושר העבודה".

אין באמירה זו, אשר ניסוחה אינו מדוייק ומוצלח, כדי ללמד כי בפוליסה השנייה היה כיסוי לאובדן כושר עבודה. המכתב מפנה המבוטח לעובדה כי ניתנה לו הטבה, למרות שבפוליסת הביטוח אין כיסוי בגין שחרור מתשלום פרמיות במקרה של אובדן כושר עבודה.

יוער לעניין זה כי התוספת בכתב יד על ההצעה ביחס לשחרור מפרמיות לשתי הפוליסות גם היא היתה רכישת ביטוח, ב"דלת האחורית", ועובדה כי בפועל לא נרכש כיסוי כאמור לפוליסה הראשונה, למרות שהנתבעת 1 הסכימה, לבקשת הסוכן, להכיר בקיומו.

15. התובע נאחז במכתב הנתבעת 1 מיום 12.12.04 כמוצא שלל רב אולם רואה הוא צל הרים כהרים.
מדובר במכתב אשר אינו כולל פירוט של מספר פוליסה אליו הוא מתייחס ומפנה את התובע להעברת מסמכים לצורך המשך הטיפול בתביעתו.

במכתב נכתב:

"במסגרת פוליסת ביטוח החיים שרכשת בחברתנו, אנו מכבדים את תביעתך לתשלום עבור אובדן כושר עבודה מתאריך 01.06.2000."

אכן מהניסוח ניתן להבין לכאורה כי התקבלה התביעה ויש הכרה כי קיים כיסוי לאובדן כושר עבודה, אולם למרות הניסוח הכושל, אין במכתב כל פרטים אודות הפוליסה הנטענת, היקף הכיסוי בגין אובדן כושר עבודה ואין לראות במכתב כהודאה בזכות התובע לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה.

16. נוכח התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי צורך להדרש לשאל ההתיישנות. יוער כי שעה שנדחתה טענת ההתיישנות והותר תיקון כתב התביעה, לא ניתן היה לשוב ולהעלות עניין ההתיישנות בסיכומים.

סוף דבר

17. לאור האמור לעיל, אין לקבל דרישתו של התובע ולהצהיר כי הפוליסה השנייה כללה כיסוי בגין אובדן כושר עבוד.

התביעה נדחית.

לאור התמשכות ההליכים ומספר כתבי הטענות מטעם התובע, ראוי היה לחייבו בהוצאות גבוהות, אולם נוכח מצבו הרפואי ישא הוא בהוצאות הנתבעים בסך של 5,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אובדן כושר עבודה נהג

  2. אובדן כושר עבודה חלקי

  3. אובדן כושר עבודה ראיה

  4. אובדן כושר עבודה חרדה

  5. אובדן כושר עבודה קצבה

  6. אובדן כושר עבודה החרגה

  7. אובדן כושר עבודה עצמאי

  8. אובדן כושר עבודה קרוהן

  9. אובדן כושר עבודה ושחרור

  10. אובדן כושר עבודה קבוצתי

  11. אובדן כושר עבודה צרידות

  12. אובדן כושר עבודה ספציפי

  13. אובדן כושר עבודה דיכאון

  14. אובדן כושר עבודה כאבי גב

  15. אובדן כושר עבודה דיבידנד

  16. אובדן כושר עבודה אפילפסיה

  17. אובדן כושר עבודה צו הרחבה

  18. אובדן כושר עבודה קולקטיבי

  19. אובדן כושר עבודה פגיעה בגב

  20. אובדן כושר עבודה קצבת נכות

  21. אובדן כושר עבודה ריסק זמני

  22. אובדן כושר עבודה טרשת נפוצה

  23. התיישנות אובדן כושר עבודה

  24. אובדן כושר עבודה דלקת פרקים

  25. אובדן כושר עבודה בקרן פנסיה

  26. אובדן כושר עבודה שמירת הריון

  27. אובדן כושר עבודה כפל ביטוחים

  28. אובדן כושר עבודה תקופת המתנה

  29. אובדן כושר עבודה שחקן כדורגל

  30. אובדן כושר עבודה צווארון לבן

  31. אובדן כושר עבודה על רקע נפשי

  32. אובדן כושר עבודה פרמיה קבועה

  33. אובדן כושר עבודה תקופת אכשרה

  34. אובדן כושר עבודה כהוצאה מוכרת

  35. ביטוח אובדן כושר עבודה ערעור

  36. הגדרת אובדן כושר עבודה מוחלט

  37. אובדן כושר עבודה רופא תעסוקתי

  38. אובדן כושר עבודה ושינוי מקצוע

  39. אובדן כושר עבודה הפרשות מעביד

  40. אובדן כושר עבודה פיברומיאלגיה

  41. אובדן כושר עבודה ארגון המורים

  42. ועדה רפואית אובדן כושר עבודה

  43. אובדן כושר עבודה פנסיה תקציבית

  44. התיישנות ביטוח אובדן כושר עבודה

  45. ביטוח אובדן כושר עבודה קרן פנסיה

  46. ביטוח אובדן כושר עבודה מכתב דחייה

  47. ביטוח אובדן כושר עבודה 75% אי כושר

  48. אובדן כושר עבודה בגלל הרמת משקל כבד

  49. ביטוח אובדן כושר עבודה נהג אוטובוס

  50. תנאים כיסוי ביטוח אובדן כושר עבודה

  51. הגדרת אובדן כושר עבודה מוחלט בפוליסה

  52. ביטוח אובדן כושר עבודה בביטוח מנהלים

  53. אובדן כושר עבודה קרן פנסיה ביטוח מנהלים

  54. אובדן כושר עבודה חלקי תגמולים חודשיים מופחתים

  55. המרצת פתיחה לקבוע שביטוח אבדן כושר עבודה הינה לכל החיים

  56. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון