דק היתר בניה


בפני בקשה לבטול ו/או עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה על ידי רועי יוסף (להלן: "המבקש") כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון (להלן: "המשיבה").
בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 26.7.09 על ידי יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון להריסת גדר בגובה של כ- 0.85 מ' ובאורך של כ- 55 מ' (להלן: "הגדר") וכן משטח עץ (דק) במידות של כ-20 X 15 מ' (להלן: "משטח העץ") אשר הוקמו ונבנו ללא היתר כדין על המקרקעין הידועים כחלקה 16 (בחלק) בגוש 6679 (להלן: "המקרקעין"), מקרקעין שהינם בתחום המועצה האזורית חוף השרון והועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון (להלן: "צו ההריסה המינהלי", "המבנים", "הבניה" "הצו" בהתאמה).
בבקשתו לבטול צו ההריסה המינהלי, בקשה שהוגשה במסגרת בב"נ 20473-07-09 טען המבקש לבטול צו ההריסה המינהלי מהטעמים הבאים: נפלו בהוצאת צו ההריסה המינהלי פגמים שיש בהם להביא לביטולו באופן שצו ההריסה המינהלי אינו עומד בהוראות סעיף 238א'(א) לחוק שכן לצו לא צורף תצהיר חתום בידי מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון, הבניה נשוא הצו אינה עונה להגדרת "בנין" המופיעה בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק") ומשכך אינה מצריכה היתר בניה על פי הדין כלל, הצו לא דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת כנדרש בסעיף 238א(ח) לחוק שכן הקמת הבניה ואיכלוסה הסתיימו תקופה ארוכה לפני הוצאת צו ההריסה המינהלי, וכך גם בהוצאת צו ההריסה המינהלי לבניה נשוא הצו יש משום אכיפה סלקטיבית.
לחלופין עתר המבקש להורות על עיכוב בצוע צו ההריסה המינהלי בציינו כי ביצוע צו ההריסה המינהלי יגרום לו נזק ממוני ועוגמת נפש מרובה.

המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקש בציינה שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר כדין.
הוסיפה וטענה המשיבה כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת, אין עילה לביטול צו ההריסה המינהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238(ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 לביטולו ומשכך הדבר, טענה המשיבה, אין מקום לביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב.
כך גם טענה המשיבה שאין כל בסיס לטענת המבקש בדבר אכיפה סלקטיבית שכן צו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין ולא נפל כל פגם בהוצאתו.
עיינתי בבקשת המבקש ובמצורף לה, בתגובת המשיבה בכתב ובמצורף לה, שמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים בכתב.
אין חולק, וזאת עולה מתצהיר המבקש עצמו ומעדותו בבית המשפט ומחומר הראיות שהוגש לבית משפט כי אין בידי המבקש היתר בניה כדין לגדר ולמשטח העץ (דק) נשוא צו ההריסה המינהלי, הם המבנים אשר הוקמו ונבנו ללא היתר בניה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי.
לא זו אף זו – המבקש העיד ברורות כי אף לא פנה למשיבה ולא הגיש כל בקשה לקבלת היתר בניה למבנים נשוא צו ההריסה המינהלי שנבנו במקרקעין נשוא הצו ללא היתר בניה כדין.
מחומר הראיות עולה עוד, ואף על כך אין חולק כי המבנים שהוקמו במקרקעין ללא היתר בניה ע"י המבקש נבנו על המקרקעין שהם קרקע חקלאית מוכרזת המוגדרת גם כשמורת נוף.
לטענת המבקש – לא נדרש כלל היתר בניה לבניית המבנים נשוא צו ההריסה המינהלי, מבנים שנבנו על המקרקעין נשוא הצו.
סעיף 238א'(ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 קובע את המסגרת לבחינת תוקפו של צו הריסה מינהלי ולשונו כדלקמן:
"(ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בית המשפט יכול לבטל או להתלות צו הריסה מינהלי בהתקיים אחת מ- 2 העילות:
(1) הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין.
(2) הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.


המחוקק הגביל את סמכות ההתערבות של בית המשפט בביקורתו על הצו בשני טעמים בלבד, ורק אם מתקיים האחד מבין השניים יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לבטל או להתלות את הצו.

כפי שנפסק לא אחת העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות ביותר וזאת על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק.
אין אלא להביא בענין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופט חשין ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, פד"י נט' (3) 577 "ביקורת רחבת-אנפין על הליך הוצאתו של צו הריסה מינהלי - כמו היה זה הליך מינהלי מן המניין- עלולה היתה לפגום במאוד ביעילותו של הצו ועלולים היינו למצוא עצמנו מקהים את חודו ואת כוחו של כלי חדש זה למלחמה בבניה הבלתי חוקית (ראו, למשל: מאמרו של יאיר הורביץ לעיל פסקה 18, שם, 398 - 399). מן העבר האחר, לא ניתן היה להעלות על הדעת ויתור מכל וכל על ביקורת שיפוטית. האיזון נמצא לו למחוקק בקיומה של ביקורת שיפוטית אך בצימצום עילות הביקורת".
(ראה גם רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עירית תל אביב - יפו ואח', פד"י נא' (4) 625 וכן רע"פ 6037/99 כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פד"י נ' (1) 438, 447).

בענייננו, אין ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 א' (ח) לחוק ואין כל עילה לביטול צו ההריסה המינהלי שהוצא כדין לבניה נשוא הצו.

(1) לא הוכח ואף לא נטען כי הבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין: כאמור, אין חולק וכך העיד המבקש בתצהירו התומך בבקשה ובמהלך חקירתו הנגדית כי אין בידי המבקש כל היתר בניה כדין לגדר ולמשטח העץ (דק) הם המבנים נשוא צו ההריסה המינהלי שהוקמו ונבנו במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי. המבקש אף העיד כי לא פנה למשיבה ולא הגיש כל בקשה לקבלת היתר בניה כדין למבנים נשוא הצו. כך גם מודגש כי עבודות הבניה נשוא צו ההריסה המנהלי שבוצעו על ידי המבקש במקרקעין נעשו על קרקע חקלאית מוכרזת המוגדרת גם כשמורת נוף.
כל שטען המבקש כאמור, הוא שלא נדרש כלל היתר בניה למבנים נשוא צו ההריסה המינהלי שכן אין מבנים אלו עונים להגדרת "בנין" המופיעה בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה ומשכך אין בנייתם מצריכה היתר בניה על פי החוק.

מכאן כי השאלה העומדת לדיון בענייננו הינה האם המבנים נשוא צו ההריסה המינהלי הינם בהגדרתם "בנין" אשר סעיף 145 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 מחייב בקבלת היתר לביצועו.


סעיף 1 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 קובע כדלקמן:
"1. בחוק זה - ...
"בנין" – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –
(1)...
(2) קיר, סוללת עפר, גדר, וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חללן".
האמור מלמד כי המבנים נשוא צו ההריסה המינהלי עונים על הגדרת "בנין" שבסעיף 1 לחוק, ומשכך בנייתם על המקרקעין חייבה היתר בניה כדין והיתר בניה שכזה אינו מצוי בידי המבקש.

סעיף 145(א)(2) לחוק קובע כדלקמן:
"145(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אף לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;".
מהוראת סעיף 145(א)(2) למדים ברורות כי נדרש לקבל היתר בניה לצורך הקמתו של בנין וכאמור המבנים נשוא צו ההריסה המינהלי נכנסים להגדרת "בנין" ולכן לצורך הקמתם היה דרוש היתר בניה כדין והמבקש כאמור, הקים המבנים במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר בניה כדין ועל כך אין חולק.
מכאן, שהמבקש לא הוכיח את קיומה של עילת הביטול הראשונה שבסעיף 238(א)(ח) לחוק דהיינו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין.

2. לא הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת למועד הגשת תצהיר מהנדס או בכלל:
כפי שנפסק לא אחת הרי שהמבחן של השלמת הבניה ואיכלוס המבנה מתייחס לתקופות של 60 יום (בענין הבניה) ו-30 יום (בענין האיכלוס) בזיקה למועד הגשת תצהיר המהנדס ליו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עובר למתן צו ההריסה המינהלי (ראה רע"פ 4330/05 איברהים אל עורקבי נ' מ"י ,ע"פ (מחוזי י-ם) 2043/08 נהיל ג'ומעה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים).
אין חולק כי המבקש הקים את המבנים על המקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר כדין.
מחומר הראיות עולה כי בבקור במקרקעין ביום 30.6.09 שערך ירון הלפגוט המשמש כמפקח בניה ביחידה הארצית לפקוח על הבניה מחוז מרכז במשרד הפנים (להלן: "מפקח הבניה") מצא הוא כי החלו בעבודות לבניית גדר רצפת עץ (דק) במקרקעין נשוא הדיון.

במהלך ביקורו זה במקרקעין צילם מפקח הבניה ירון הלפגוט תמונות המתעדות את עבודות הבניה האמורות המתבצעות ללא היתר במקרקעין ואלו צורפו לתצהירו שצורף לתגובת המשיבה בכתב ואף הוגשו לבית משפט בדיון שהתקיים.
עיון בתמונות שצרף מפקח הבניה לתצהירו והוגשו כאמור לבית משפט מלמד בבירור כי במועד ביקורו של מפקח הבניה במקרקעין ביום 30.6.09 טרם הסתיימו עבודות בניית משטח העץ (הדק) והגדר.
עלי לציין כי עדותו של מפקח הבניה ירון הלפגוט לא נסתרה בראיה ממשית כלשהי ע"י המבקש ואני נותנת בה אמון מלא.
זאת ועוד, אף בסיור שערך במקרקעין אסף קינן, המשמש כמפקח בניה של הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון ביחד עם מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון ירדן ערמון בתאריך 22.7.09 מצא הוא כי על המקרקעין נבנו המבנים – גדר ומשטח עץ (דק) ללא היתר בניה כדין.
דוח מביקור זה במקרקעין ביום 22.7.09 נערך ע"י מפקח הבניה במשיבה אסף קינן וצורף לתגובת המשיבה בכתב.
מודגש בזאת כי הבקור במקרקעין שערך אסף קינן ביום 22.7.09 ביחד עם מהנדס המשיבה נעשה לאחר שכבר התקבל אצל המשיבה ביום 19.7.09 מכתבו של ד"ר שוקי אמרני הוא יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז, הממונה על המחוז, לפיו נדרש יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון אלי ברכה ליתן צו הריסה מינהלי כנגד המבנים שנבנו במקרקעין ללא היתר כדין.
עדותו של מפקח הבניה במשיבה אסף קינן לא נסתרה בראיה ממשית כלשהי ע"י המבקש ו/או מי מטעמו ואני נותנת בה אמון מלא.
המבקש העיד, ואף צרף לתצהירו חשבוניות המעידות כי רכש את מוצרי העץ לבניית הגדר ומשטח הדק החל מיום 3.6.09 ואילך, כך שברי הוא, כפי שאכן גם נמצא בביקורי מפקח הבניה ירון הלפגוט ומפקח הבניה אסף קינן, בדוחות שהוגשו על ידם, תמונות שצולמו ועדויותיהם בבית המשפט כי במועד מתן תצהירו של מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון, ירדן ערמון ובמועד הוצאת צו ההריסה המינהלי טרם חלפו 60 ימים מיום ביצוע עבודות הבניה להקמת המבנים על המקרקעין.
אוסיף ואומר כי צודקת המשיבה בטענתה לפיה אין לקבל טענת המבקש שיש לראות בתחילת השימוש במבנים כמועד איכלוס, שכן, כפי שנפסק לא אחת, אין לעשות שימוש במושג "איכלוס" כאשר עסקינן בגדר ובמשטח עץ, כאמור בסעיף 238 א' לחוק.
ראה לענין זה החלטת כב' הנשיא שמגר בר"ע 230/86 אלי רונאי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב (לא פורסם) וכן ראה ע"פ 89/89 יצחק ישראלי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב, פד"י מה'(2)617.
בענייננו, במועד הגשת תצהיר מהנדס המשיבה ירדן ערמון ליו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון אלי ברכה טרם הושלמה מלאכת הבניה של המבנים שנבנו במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי וממילא גם לא היו המבנים מאוכלסים.
יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון אלי ברכה ציין בצו ההריסה המינהלי שהוצא על ידו ביום 26.7.09 "בתוקף סמכותי לפי סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") לאחר שהוגש לי תצהיר בכתב שנעשה ונחתם על ידי מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון ולאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של המועצה האזורית חוף השרון, הריני מצווה בזה בכתב כי גדר בגובה של כ- 0.85 מ' ובאורך של כ- 55 מ' (להלן: "הגדר") וכן משטח עץ (דק) במידות של כ- 20 מ' X כ- 15 מ' (להלן: "משטח העץ") אשר הוקמו ונבנו ללא היתר, במקרקעין שהינם בתחום המועצה האזורית חוף השרון והועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון, ייהרסו ו/או יפורקו ו/או יסולקו". בצו ההריסה המינהלי הוגדרו המקרקעין בהם נבנו המבנים "חלקה 16 (בחלק) בגוש 6679" הם המקרקעין נשוא צו ההריסהה מינהלי (ההדגשות שלי א.ט.).


קובעת אני כי התמלאו כל התנאים הקבועים בחוק להוצאת צו ההריסה המינהלי שהוצא כדין למבנים נשוא צו ההריסה המינהלי, מבנים הטעונים היתר ושנבנו ללא היתר בניה במקרקעין נשוא הצו.
המבקש אשר בעדותו איני נותנת אמון בהיותה בלתי כנה, חמקנית, ואשר נתגלו בה אי דיוקים רבים, לא הוכיח כי הבניה שבגללה ניתן צו ההריסה המינהלי בוצעה כדין ואף לא הוכיח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת למועד הגשת תצהיר המהנדס או בכלל.
אף טענות המבקש לביטול צו ההריסה המינהלי מהטעם שצו ההריסה המינהלי הוצא בחוסר סבירות ובדרך של אכיפה בררנית אין בהן ממש דינן להדחות וכך אני מורה.
לא רק שטענות אלו נטענו בעלמא, ללא כל תשתית ראייתית וללא כל ביסוס עובדתי אלא כפי שנפסק לא אחת הרי שצו ההריסה המינהלי הוא מכשיר אשר מכוחו מסורה לרשויות התכנון והבניה האפשרות למנוע הפרות בניה ולעוצרן על אתר ובטרם יבשילו לכלל מעשה גמור.
ייעוד צו ההריסה המינהלי הוא לבער תופעת הבניה הבלתי חוקית ולתכלית זו צויידה הרשות באותן סמכויות שהחוק הורה עליהן.
עוד ייאמר כי נפסק לא אחת כי כלל הוא שכל המטיל ספק בכשרות פעולותיה של הרשות, עליו הנטל להוכיח זאת (ראה ע"פ 1003/00 הנדימן נ' מדינת ישראל, פד"ע לח' 262).
המבקש לא הרים הנטל להוכיח כי פעולת הרשות בהוצאת צו ההריסה המינהלי היתה באופן של אכיפה סלקטיבית וטענותיו נטענו כאמור בעלמא וללא כל תשתית ראייתית.
זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי גם אם נאכף החוק בצורה חלקית אין בכך בהכרח פסול.
אין אלא להביא מדברים שנאמרו בענין זה בב.ש.41/07 קסיופאה ארועים בע"מ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה מיום 9.12.07 (פורסם במאגר המשפטי LAW DATA) "...גם אם טענת האכיפה הסלקטיבית מוכחת לכאורה (מה שאין כך בענייננו – הערה שלי א.ט.) אין הדבר מחייב את מתן הסעד המבוקש שמשמעו אי אכיפת הדין על הטוען להפליה, כי בהתנגשות בין עקרון השוויון ובין עקרון שלטון החוק – יד שלטון החוק על העליונה...".

כך גם לענין זה בע"פ (ת"א) 71637/06 אחמד אלעוברה נ' עירית רמלה (נבו הוצאה לאור בע"מ) בו נדחתה טענת אכיפה בררנית נקבע בין השאר "אוסיף ואציין כי לענין זה מתאימים דברים שנאמרו על ידי כב' השופט דר בעת"מ (חיפה) 441/01 (לא פורסם): קביעה שיפוטית לפיה אי נקיטה של סנקציות משך תקופה על ידי רשות מינהלית, מונעת בעד הרשות נקיטת צעדים כאלה בהמשך, תיצור קיפאן מוחלט של רשויות שלא תוכלנה לתקן מחדלים באכיפה עקב תת אכיפה בעבר. שום מערכת משפטית אינה יכולה להכיר בעקרון שכזה".

המשיבה פעלה ופועלת לאיתור ולאכיפת חוקי התכנון והבניה כנדרש בחוק כמיטב יכולתה ועושה כנדרש עפ"י החוק למיגור עבירות הבניה.
לולא בנה המבקש תוך הצבת עובדה בשטח ותוך התעלמות מהחוק הדורש קודם לכל הצטיידות בהיתר בניה כדין, לא היה מצוי הוא כיום במקום בו מצוי הוא ואין לו לפיכך אלא להלין על עצמו.
כבוד השופט י. טירקל ברע"פ 6076/02 ירדנה שמר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה (תקדין על 2002 (3) 2904) ציין: "הליך של צו הריסה מינהלי ראוי לו שיהיה אמצעי מהיר ויעיל המאפשר תגובה על אתר לבניה בלתי חוקית". כך גם ברע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א יפו נ' עורקבי, פד"י מח (2) 403, 397-404 נאמר:"הפיקוח על הבניה מתמודד לאי פעם אנשים הפורצים את גדר החוק ומקימים בניינים שלא כחוק ,אם מטעמים של רווח כספי ואם מטעמים של מצוקה אישית... משום כך יש צידוק וצורך במכונה יעילה למלחמה בבניה שלא כחוק. צו ההריסה המנהלי נועד להיות מכונה כזאת, אך די שחלק אחד של המכונה יעלה חלודה כדי שהמכונה כולה תושבת" (ראה בענין זה גם רע"פ 6876/05 אבי נגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א. בע"פ 10505/03 אזולאי נ' מד"י, פד"י נח (2) 625 עמ' 627 נקבע לעניין זה כלדקמן: "צו הריסה מנהלי מיועד מעצם טבעו לשמש מענה מיידי ויעיל לבניה בלתי חוקית ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח אשר יקשה לשנותן. תכליתו של צו ההריסה היא למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן. מכוון שתכליתו של צו ההריסה המינהלי היא לסלק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות, יש לבצע כפי שנקבע בפסיקה את צו ההריסה המינהלי בטרם יממש המבקש את מטרתו וישלים את ביצוע מעשי העבירה במקרקעין. צו ההריסה המינהלי נועד כדי לתת מענה מעשי, מהיר, יעיל ומרתיע לבניה הבלתי חוקית וכל יכול לסייע לרשויות ולמערכת שלטון החוק כולה לעמוד בפרץ הבניה הבלתי חוקית".

ברע"פ 6875/05 נגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א נאמר: "כמו כן, בית משפט זה ,כבר קבע, כי תכליתו של צו הריסה המנהלי הוא סילוק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות" (ראו:ר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, פד"י מ' (2) 445, 447) . כידוע צו הריסה מנהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבניה (ראו:רע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א יפו נ' עורקבי, פד"י מח (2) 397, 404 רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם), רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה מקומית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם)".

ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עירית חיפה נאמר:" סעיף 238 א' לחוק נולד, איפוא מתן צורך דוחק ליצירתו של כלי אכיפה יעיל, מהיר ואפקטיבי אשר גם אם לא ימנע לחלוטין את תופעת הבניה הבלתי חוקית למצער יהיה בו כדי להביא לצמצום מימדיה על דרך הרתעתם של עבריינים בכוח ועל דרך מניעתם של עבריינים בפועל ליהנות מפרי עוולתם. זו היא אמנם תכליתה העיקרית של הוראת סעיף 238 א' של החוק ליתן בידי הוועדה המקומית כלי יעיל וקל למיגורה של הבניה הבלתי חוקית בעוד היא בחיתוליה".

יפים אף לענייננו הדברים כפי שנאמרו בעתמ 1112/03 ישראל טוויטו ואח' נ' עירית ת"א ואח'
"אינטרס בעל משקל מהותי באיזון האינטרסים הוא אינטרס שלטון החוק. במדינת חוק אין אדם יכול לעשות דין לעצמו,גם אם מצבו עגום ואף אם טענותיו צודקות. אין להשלים עם פגיעה מתמשכת בחוק".

כך גם נאמרו בענין זה ברע"פ 1520/01 שוויצר ואח' נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה ואח' (טרם פורסם) הדברים הבאים:" ... מצוקתם של הנאשמים מובנית היא... ואולם אין מנוס מן התוצאה שאליה הגענו. אין להשלים עם הזלזול בחוקי התכנון והבניה בהליכים הנדרשים על פיהם - זלזול שהפך כמעט לנורמה מקובלת בחברתנו. הגנת הסביבה ושמירה על נכסי נוף השייכים לציבור הינם ערכים חשובים הראויים לכיבוד. דיני התכנון נמנים עם הכלי שיצר המחוקק כדי להבטיח את ההגנה על ערכים אלה; על כן, ועקב עוצמתם של האינטרסים העומדים מנגד, מצווים מוסדות התכנון למלא את חובתם ולשמש כבלם אל מול הפרות החוק".

(ראה גם דברים שנאמרו בענין זה בעת"מ (מחוזי ירושלים) חמדאן ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח')

לענין עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי - לא מצאתי מקום אף להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי שבענייננו.

היתר בניה לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי איננו נמצא כלל בהישג יד מיידי ואין מקום לכן, כפי שנפסק לא אחת, שבית המשפט יעכב ביצוע צו הריסה מינהלי שלא נמצא פגם בחוקיותו רק כדי לאפשר למבקש להתחיל לטפל בהליכי רישוי ולקוות לקבלת היתר בניה, אם בכלל.

בית המשפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי אך השימוש בסמכות זו צריך להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן כשקבלת היתר בניה הינה בהישג יד מיידי.


בענייננו אין המקרה חריג ויוצא דופן ואין לעכב בצוע צו ההריסה המינהלי.

אין חולק כי המבקש לא הגיש כל בקשה לקבלת היתר בניה כדין למבנים נשוא צו ההריסה המינהלי.
כבר נפסק לא אחת כי נוכח תכליתו של צו ההריסה המנהלי ככלי יעיל לאכיפת דיני התכנון והבניה, אין להורות, ככלל, על עיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי לשם קידום הליכי תכנון אלא אך "במקרים חריגים ויוצאי דופן" כמו למשל כאשר היתר הבניה נמצא "בהישג יד" מידי ורק עיכוב פורמלי חסר משמעות מונע קבלתו. אין ככלל מקום לעיכוב ביצוע צווים אף לא לשם קידום הליכי תכנון המצויים בראשיתם.
ברע"פ 10992/07 מחמד גומעה סרחאן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים נאמר לענין זה בין השאר: "אין בפתיחתם בדיעבד של הליכים להכשרת הבניה כדי לייתר את הצורך בטיפול מיידי ומהיר בעבירת הבניה שנעשתה – ולכך שמור צו ההריסה המינהלי, שאם לא כן, מרוקנים היינו מתוכן אמצעי זה, באשר כל עבריין היה מבקש למנוע את ההריסה התואנה כי בכוחו לקבל לה היתר שלאחר מעשה. ומכל מקום, ודאי כי נכונים הדברים באשר להיתר בניה שאינו בהישג יד והשגתו תארך זמן רב, כמו בענייננו של המבקש (רע"פ 1288/04 נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים, בפסקה הרביעית להחלטתו של השופטר י.טירקן (לא פורסם 9.3.2004).
(ראה גם רע"פ 5205/07 אוהרנסיאן תכפור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים רע"פ 10607/07 חאלד שומאן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים רע"פ 5971/06 מחוד זחאיקה נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים רע"פ 7405/04 האני שוויקי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים.
בענייננו, כאמור, המבקש לא הגיש כל בקשה לקבלת היתר למבנים נשוא צו ההריסה המינהלי וכל שיש בידי המבקש לעת הזו הינה בקשתו הסתמית לעכוב בצוע צו ההריסה המינהלי.
שלב טרום התחלתי זה מלמד ברורות כי היתר בניה למבנים נשוא צו ההריסה המינהלי איננו נמצא כלל בהישג יד מיידי בטווח הקרוב ואין מקום לכן, כפי שנפסק לא אחת, שבית המשפט יעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי זה, שלא נמצא פגם בחוקיותו.
בענייננו אין המקרה חריג ויוצא דופן ואין לעכב ביצוע צו ההריסה המינהלי.

יפים לענייננו דברי כב' שופט בית המשפט העליון א.רובינשטיין בע"פ 11000/07 פלוני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד ואין אלא להביאם כלשונם: "המאבק בתחומים אלה של בניה שלא כדין הוא סיזיפי, ואין צורך להכביר במילים על "מכת מדינה" רבת הפנים שמילאה את הארץ במקומית שונים. אין סיבה להוציא את הכוח ממפרשי הרשויות המבקשות להיאבק בכל ככל יכולתן, ולרפות את ידיהן. על הבונים שלא כדין לידע, כפי שנכתב בפי המשיבה בבית המשפט המחוזי, כי כספם מושם על קרן הצבי. בתי המשפט גם מצווים ליתן יד לכך.
עמדתי אינה נובעת משאלת הבטיחות בלבד, אמנם המערער צרף חוות דעת בנושא זה, אך היא לא עברה את כור בחינתן של הרשויות, ומכל מקום עצם הבניה ללא היתר הוא הוא שביסוס הגישה השיפוטית..." (ההדגשה שלי א.ט.).
לסכום, בנסיבות שבהן צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואף אחת מהעילות לביטולו איננה מתקיימת – הבקשה לבטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו נדחית.

אני מחייבת המבקש, לשלם למשיבה הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪ בתוספת מע"מ.
סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל.

מאחר והחלטתי נשלחת בדואר רשום לבאי כח הצדדים וזאת על פי החלטת בית המשפט מיום 21.10.09 אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי למשך 45 ימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, אם ירצה בכך מי מהצדדים.

אני מורה בזאת שאם המבקש לא יהרוס את הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי בעצמו – תהיה רשאית המשיבה לבצע את צו ההריסה המינהלי, הוצאות ההריסה יחולו על המבקש ומניין 30 הימים לצורך ביצוע צו ההריסה המינהלי יחל מיום סיום תקופת עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי.

על משטרת ישראל ליתן כל סיוע נדרש לצורך ביצוע צו ההריסה המינהלי.

ההחלטה תשלח בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה לבאי כח הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דק היתר בניה

  2. היתר בניה לול

  3. היתר בניה בגג

  4. היתר בניה חיפה

  5. היתר בניה חריש

  6. היתר בניה גדרה

  7. היתר בניה חריג

  8. היתר בניה אוהל

  9. היתר בניה חלון

  10. היתר בניה זמני

  11. בירור היתר בניה

  12. היתר בניה ישיבה

  13. היתר בניה דק עץ

  14. היתר בניה בעלות

  15. היתר בניה בחדרה

  16. אישור היתר בניה

  17. הארכת היתר בניה

  18. היתר בניה הרחבה

  19. איתור היתר בניה

  20. ארובה היתר בניה

  21. היתר בניה כבאות

  22. היתר בניה אריאל

  23. היתר בניה גלריה

  24. היתר בניה ארובה

  25. ביטול היתר בניה

  26. היתר בניה בטבריה

  27. היתר בניה בעפולה

  28. אי קבלת היתר בניה

  29. היתר בניה גנרטור

  30. היתר בניה בדיעבד

  31. היתר בניה הרצליה

  32. היתר בניה גרמושקה

  33. היתר בניה בית שמש

  34. היתר בניה גג פרטי

  35. היתר בניה גבעתיים

  36. היתר בניה באשקלון

  37. היתר בניה אישורים

  38. היתר בניה יזרעאלים

  39. דמי היתר בניה מנהל

  40. היתר בניה כיבוי אש

  41. היתר בניה גג משותף

  42. היתר בניה בכפר סבא

  43. היתר בניה כפר נופש

  44. היתר בניה התיישנות

  45. היתר בניה אבן יהודה

  46. היתר בניה אלפי מנשה

  47. היתר בניה אור עקיבא

  48. היתר בניה חלון נוסף

  49. התיישנות היתר בנייה

  50. היתר בניה דו משפחתי

  51. היתר בניה הוד השרון

  52. היתר בניה חיפה מערב

  53. היתר בניה חוף הכרמל

  54. היתר בניה גן אירועים

  55. היתר בניה בריכת שחיה

  56. היתר בניה היטל השבחה

  57. היטל השבחה היתר בניה

  58. דמי היתר בבניה רוויה

  59. היתר בניה ביתר עילית

  60. היתר בניה חדר מדרגות

  61. בקשה לשינוי היתר בניה

  62. היתר בניה הסכמת שכנים

  63. דחיית בקשה להיתר בניה

  64. היתר בניה להתקנת מזגן

  65. היתר בניה לגני אירועים

  66. היתר בניה אולם אירועים

  67. היתר בניה בניגוד לתקנות

  68. היתר בניה אולמות אירועים

  69. היתר בניה החזר היטל השבחה

  70. דחיית בקשה לקבלת היתר בניה

  71. בקשה לשינוי שם בעל היתר בניה

  72. היתר בניה בתחנה המרכזית החדשה

  73. ביטול היתר בניה שניתן שלא כדין

  74. ארכה להגשת בקשות מתוקנות לקבלת היתרי בנייה

  75. היטל השבחה בגין קבלת היתר בניה להקמת בית מגורים

  76. התניית היתר בניה באישור גורם חיצוני עומדת בניגוד לדין

  77. בקשה להיתר בנייה להכשרה בדיעבד של בנייה אשר בוצעה בבית

  78. המשמעות של העדר דרישת היטל השבחה במועד הנפקת היתר הבניה

  79. טענה כי היתר הבניה אינו חוקי שכן הבקשה אינה חתומה וללא הסכמת הדיירים

  80. היתר בניה להקמת ממגורות, מבנה שינוע גרעינים אנכי, דרך תפעולית וביתן שומר

  81. נסיבות בהן היתר בניה כבר הונפק, אולם עמד לפקוע רק עקב אי עמידה בלוחות הזמנים הקבועים בתקנות

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון