הארכת מועד הגשת דוחות


בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקשים.
בקליפת אגוז ביקש המבקש 1 לראות בנסיבות החמורות של משיכת כספים מחשבון לו ערב אצל המשיב, בניגוד בוטה להוראות ניהול חשבון ובהעדר חתימתו או הוראתו ושבגינו הוגשה התביעה נגדו – טעמים מיוחדים להגשת הבקשה באיחור.

המבקש 1., הגיש בקשתו לביטול פסק דין ביום 29.4.2007. את הבקשה להארכת מועד הגיש ביום 31.5.2007.
הבקשה מתייחסת לפסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 9.3.2005!.
מסירת כתב התביעה אינה מוכחשת.
כמו כן אין חולק כי כנגד המבקש 1 התנהלו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין נשוא בקשתו כאן.

1.רקע עובדתי:
לטענת המבקש 1 , הקים ביחד עם שותפו כברה רוני את החברה – הנתבעת מספר 1 – מ.מ.כ. ניהול מסעדות בע"מ.
המבקש 1 ושותפו ניהלו באמצעות חברה זו מסעדה בבית ציוני אמריקה.
לטענת המבקש 1., בטרם ייסוד חברה זו היה חסר כל ניסיון בעסקים ולמעשה סמך על נסיונו העיסקי של שותפו – כברה רוני.
על רקע זה פתחו הנתבעים חשבון אצל המשיב במרץ 2003., ובערבות אישית של שני בעלי החברה.
זכויות החתימה בחשבון הבנק אצל המשיב היו: להוראות בכתב – שתי חתימות בעלי המניות – הנתבעים 2 ו-3 בצירוף חותמת החברה , ואילו למתן הוראות טלפוניות הוסמך המבקש 1 לבדו.
על פי תצהירו של המבקש 1, קרסה השותפות העיסקית בין השניים תוך זמן קצר מאוד למן הקמתה, תוך שבחשבון הבנק של החברה נותרה חובה גבוהה, ופיקדון שהפקיד המבקש 1 אצל המשיב כבטוחה לאשראי שקיבלה החברה – מומש!.

2. טענות המבקשים:
לטענת המבקש 1 שלא נסתרה בשלב זה, רק לאחרונה קיבל התראות משלטונות המס בגין אי הגשת דוחות החברה למס הכנסה. בעקבות התראות אלה שכר רואה חשבון מטעמו , והכל להכנת דוחות השנים 2003,-2004.
במאמר מוסגר טוען הוא כי כל נושא החשבונות והגשת הדוחות היו באחריות שותפו.
תוך כדי הכנסת הדוחות, ואגב בדיקת חשבונות הבנק של החברה הנתבעת 1 התגלה למבקש באמצעות רואה החשבון שלו כי סכומים ניכרים הוצאו מחשבון החברה במהלך תקופת פעילותה והועברו בניגוד להוראות הפעלת החשבון שקיבלה המשיבה- לחשבונו הפרטי של השותף – רוני כברה – שהתנהל באותו סניף של המשיב!- סעיף 11 לתצהיר!.
על פי תצהירו של המבקש 1., כל פניותיו אל המשיב לבירור הנסיבות למשיבת כספים מחשבון החברה בניגוד להוראות נדחו בזלזול!.
המבקש 1 בסעיף 18 לתצהירו מונה העברות בנקאיות שבוצעו מחשבון החברה לחשבון השותף במועדים שונים – 18 במניין ובסכום כולל של כ-306,000 ₪ במהלך שנת 2003 ועד מרץ 2004. בנוסף מונה הוא משיכות צ'קים מחשבון החברה לזכות השותף בסכום של 85,000 ₪. בהקשר זה יוער כי סכום התביעה נשוא ההליכים כאן פחות ממחצית הסכומים אשר נמשכו שלא כדין לטענת המבקש 1 הנתמכת במסמכים רבים.

לטענת המבקש 1 , נמשכו הסכומים כאמור מחשבון החברה ללא הוראותיו, ללא חתימתו וללא הסכמתו !. מה גם שאינו חתום על טופסי ההעברות הבנקאיות מחשבון החברה לחשבון השותף!.
בנוסף מכחיש הוא הוראה טלפונית שלו מקום שם נרשם "בהוראה טלפונית".


אשר לנסיבות ההימנעות מהתגוננות במועד טוען המבקש 1 כי את אשר "גילה" בעקבות בדיקת רואה חשבון החברה כאמור , לא ידע בעת שהוגשה התביעה נגדו, בין היתר גם לאור הנושים והחובות אליהם נקלע בעקבות קריסת החברה , שקרסה בעקבות דלדול אמצעיה הכספיים על ידי שותפו.
עוד טוען הוא כי גם לאחר שגילה את קצה הקרחון ופנה אל המשיב על מנת לקבל מסמכים ואסמכתאות – היקשה עליו המשיב ולא סיפק לא האסמכתאות בדחיפות המתחייבת מעצם הנסיבות ושיתוף הפעולה הלכאורי שבין שותפו לבין מי מטעם המשיב.

3.טיעוני המשיב
לטענת המשיב מאידך., השלים המבקש 1 עם חובותיו לרבות סכומי החובות נשוא פסק הדין שניתן כנגדו ביחד עם החברה ושותפו ועל רקע זה נמנע מהתגוננות.
לטענת המשיבה , השתהה המבקש 1 בהגשת בקשתו , שכן מכתב מרשות המסים קיבל עוד בספט 2006, ואילו מסמכי חשבונו הומצאו לו עוד בינואר 2007.
ובקצרה., כי יש לראות בהימנעותו מבדיקת חשבונות החברה למועד הרלבנטי ואף תקופה ארוכה לאחר הגשת התביעה ולמעשה במהלך למעלה משנתיים בבחינת קבלה והשלמה של חובו.

4. הכרעה
לענייננו, יש לבחון אם התנהגותו של המבקש 1 מצדיקה היענות לבקשתו.
האם הנסיבות שנמנו, הן ולו בחלקן חיצוניות שלא היו בשליטת המבקש 1 – כבעל דין, והאם בנסיבות הנוספות שצויינו על ידי המבקש 1, יש טעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשתו לביטול פסק דין.
נוסח תקנה 528 לעניין "טעמים מיוחדים" מהווה אמירה עמומה שבתי המשפט נדרשו ליצוק לה תוכן.

ההתלבטות היא בין הצורך להקפיד על הפרוצדורה והמועדים מחד, לבין הרצון ליתן לבעל הדין את יומו בביהמ"ש מאידך ולהכריע בגוף הסכסוך ולהגיע לחקר האמת למרות מחדל או רשלנות.


המדיניות הקשוחה בהלכה הפסוקה רוככה לאחרונה כאשר הנטייה המסתמנת הינה להאריך את המועד, גם אם מבקש האורכה התרשל במידה זו או אחרת.

ככלל קבעה אומנם הפסיקה כי טעות משפטית או זלזול של עורך דין אינה משמשת טעם להארכת מועד (ראו: תיק ב"ש 1038/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' גלבוע, פ"ד מ' (1) 57 בעמ' 61; בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכני הדלק פ"ד מ"ח (4) 872).
כך לדוגמא נדון מקרה של רשלנות עו"ד בבש"א 7364/05 כהן נ' דגן ואומצה החלטת כבוד רשם בית המשפט העליון כבוד השופט מרזל לאמור:

אין חולק כי בעניינו מדובר באיחור משמעותי מאוד, של מספר שנים ביחס למועד מסירת התביעה – מסירה שאינה מוכחשת, מועד מסירת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצוע פסק הדין כנגד המבקש 1, הליכי ההוצאה לפועל שננקטו בפועל כנגד המבקש 1, לרבות דבריו במהלך ביצוע הליכים אלה בפני ראש ההוצאה לפועל.
בנסיבות אלו נדרש לא רק 'טעם מיוחד' כקבוע בדין, אלא הסבר של ממש לא רק לעצם האיחור אלא לשיעורו.

בנוסף, ובמקרה דנן, שומה על המבקש 1 להניח תשתית עובדתית לכאורה על פיה סיכויי ההליך טובים.

במקרה דכאן ,ההסבר לאיחור (הרב) בהגשת הבקשה נעוץ בהלך רוחו של המבקש 1, לתקופת ניהול החברה – המבקש 1ת מספר 1, למהלך התקופה בה היה בעל מניות בחברה – המבקש 1ת 1 עד אשר זו קרסה, ולמעשה עד אשר ננקטו נגדו הליכים , לרבות על דרך התראות מטעם שלטונות המס בעקבות אי הגשת דוחות מס במועד. שהרי אז., ורק אז, התעשת ופנה אל יועץ מס – רואה חשבון. ורק לאחר שזה בדק את דפי חשבון החברה – המבקש 1ת 1 ואיתר בקיעים/ ליקויים/חסרים בקופתה , הבין כי כנראה נגזל על ידי שותפו על דרך הברחת והעברת כספים מחשבון החברה המשותפת לחשבונו הפרטי.

כאמור , לא ניסתר מעיני כי במקרים שונים בפסיקה ניפסק כי התקלה במישור היחסים בין המבקש 1 לשותפו לחברה בבעלותם המשותפת , לא נחשבה כטעם מיוחדלפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984., אלא שמאז גברה ההכרה בזכות הגישה לערכאות על הנימוקים האחרים בפסיקה.

כן ניפסק בבש"א 1167/99 חדד נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם)) כי רשלנות – במקרה שם ניפסק לגבי רשלנות של עורך דין ומקל וחומר לדעתי בהתייחס לרשלנות של בעל דין -
"רשלנות של עורך דין אינה טעם מיוחד להארכת מועד... נכון הוא שבא כוחם של המבקש 1ים הוא שהתרשל, אולם, כפי שציין בצדק בא כוח המשיב, על הצד שבחר בבא כוח שהתרשל לשאת בתוצאות"
כן ראו - ב"ש 95/86 גב-אי נ' גב-אי, פ"ד מ (1) 411, בעמ' 413,

הדיון שבפני הוא דיון למעשה במשקל ממצאיו של המבקש 1., בשיתוף פעולה לכאורי שעשה המשיב בעצמו עם שותפו
של המבקש 1 ביצירת החוב נשוא התביעה- ולמעשה במשיכת כספים שלא כדין מחשבון החברה בסכום כפול לסכום החוב נשוא התביעה, האם יש לראות בהם טעם מיוחד להגשת הבקשה לביטול פסק דין באיחור!.

דיון בפני הערכאה הראשונה
הייחוד בהתייחס למקרה שבפני הוא כי עסקינן בערכאה הראשונה.
במובן שלמבקש טרם היה יומו בבית המשפט.113
בכגון דא הבחינה הפסיקה בהתייחס לקביעה לעניין קיומו של "טעם מיוחד", בין דיון לערכאה ראשונה לבין דיון בערכאת הערעור. ובלשון הפוסק
" ככלל יש מקום להבחין בין דיון בערכאה ראשונה שאז מן הראוי לאפשר לבעל דין לפרוש את מלוא יריעת טענותיו לבין דיון בערכאת הערעור. הנגישות לערכאה הדיונית היא זכות יסוד מוגנת. אין הדבר כן בכל הנוגע לערכאת הערעור: בהיעדר הוראה מפורשת, אין זכות ערעור. למערער כבר היה יומו בבית המשפט, ועובדה זו שוקלת לעניין הנכונות לגמישות פרוצדוראלית בענייננו" (בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח (4) 872. ראה עוד בעניין זה: ע"א (י-ם) 1356/00 הדאיה נ' פלדמן, תק-מח 2001(1), 649).
דברים אלה יפים אף בעניינו של המבקש 1 שבפני שזו לא ההזדמנות הראשונה להביא את עניינו בפני בית המשפט. עובדה זו בצירוף קיומן של טענות הגנה הראויות לבירור לגופן, מצדיקים הארכת המועד להגשת ההתנגדות חרף הרשלנות הנטענת עליה ניתן לפצות בפסיקת הוצאות לעניין זה יושם דגש על ההלכה על פיה "מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובא בפניו ולהגיע לחקר האמת. נעילת דלתות בית המשפט בפני צד הרוצה להשמיע את טענותיו בגלל טעות מחדל או רשלנות איננה רצויה" (ע"א (ב"ש) 1068 היבש נ' גבעתי (לא פורסם)).

אני מוצאת כי ניתן בהחלט לראות את נסיבותיו של המבקש 1 כנסיבות המהוות טעות בכללותה. טעות של המבקש 1 לחשוב ולהאמין כי חשבון הבנק של המבקש 1ת נוהל על פי הנחיות שמסרו בעלי מניות החברה לבנק לעניין משיכות והעברות כספים מחשבון החברה לצידי ג.


וכך לדוגמא ברע"א 6708/00 אהרן נ' אהרן, פ"ד נד(4) 703, הוכר איחור שנגרם בעטיה של לשכת הסיוע המשפטי, כטעם מיוחד. חזר על כך בית המשפט העליון גם ברע"א 9073/01 סידי נ' הרשות המוסכמת לפי חוק נרדפי נאצים, תק-על 2002(1), 746.

זאת ועוד, כאשר עסקינן בערכאה הראשונה , נוטה הפסיקה שלא לראות את הפרוצדורה כ"מיטת סדום". בעניין זה יפים דברי כבוד השופטת ט' שטרסבג כהן ב רע"א 7912/02 - בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' טל אבי חב' . תק-על 2002(4), 409
"יש להוסיף ולציין ש"פרוצדורה" אינה מיטת סדום שבה קוצצים את ידיו ורגליו של בעל דין ובלבד שיכנס לתוכה
(ע"א 189/66 עזיז ששון נגד קדמה בע"מ, פ"ד כ(3) 477, בעמ' 479)".

וכן דבריה של כבוד השופטת א. פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (3), 2133 אשר קבעה שם לאמור:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון".ו

כן ראו דברי א. גורן בספרו סדר דין אזרחי:

"הפרוצדורה אינה מראית פני הכל, אינה "מיטת סדום" אלא להפך, מטרתה להבטיח ניהול המשפט באופן יעיל והוגן, מניעת סחבת ובזבוז זמן שיפוטי, ומניעת התדיינות אקדמית חסרת תועלת"

חשיבות העניין
"הלכה היא שהחשיבות העניין העומד לדיון אינה בבחינת טעם המצדיק לכשלעצמו הארכת מועד, אלא יכול הוא בנסיבות מיוחדות להוות טעם מצטבר לטעם קיים".
בש"א 3112/99 קהתי נ' יורשי המנוח זוהיר דינים עליון נו' (80)

וכן החלטת הרשם עודד שחם בבש"א 7839/01 בעניין עת"א נגד אלון גולן ואתרים ירוקים בגידרה ניפסק כי הגם "ש חשיבות העניין העומד לדיון אינה מהווה, בבידודה, "טעם מיוחד" למתן ארכה (ראו, למשל, בש"א 8024/98 מוזס נ' מוסף המכרז של המדינה בע"מ, דנים עליון, נו, 852). ברם, בהצטרף לנימוקים אחרים ניתן משקל הולם גם להיבט זה של ההתדיינות."


שאלת איזון האינטרסים
בבוא בית המשפט לבדוק אם קיים טעם מיוחד להארכת מועד, שומה עליו בנוסף לבחון מהם האינטרסים הנוגדים העלולים להיפגע למקרה ותיענה הבקשה. כך פסק המישנה לנשיא, ש' לוין בע"א 3857/96 - יוסף שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ . פ"ד נב (2) 706:

"כך, למשל, נדרש "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור לאו דווקא משום שסדרי הדין מכוונים "להעניש" את מי שמפר את כלליהם, אלא משום שה"טעם המיוחד" משמש נקודת איזון ראויה בין אינטרס ה "חסינות" מפני המשכת ההליכים לאחר עבור המועד החוקי להגשת הערעור העומד לזכות המשיב כאשר מועד הערעור כבר חלף, לבין האינטרס של מבקש ההארכה, היכול להראות שיש בידו עילת השגה טובה על פסק הדין, שעניינו יתברר". (שם, 712).

וכן רע"א 9073/01 פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות (לא פורסם):
"אכן, בעבר נהג הכלל כי טעות שבחוק של עורך דין אינה משמשת, בדרך כלל, צידוק לאיחור המועד (ראו: בר"ע 45/76 מדינת ישראל נ' פלורנס, פ"ד ל(2) 617; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, בעמ' 891). כך גם עצם היותו של האיחור קטן אין בו בלבד כדי להצדיק הארכת המועד (ראו: י' זוסמן, בספרו הנ"ל , בעמ' 897). לאחרונה חל ריכוך של ההלכה הנוקשה שנהגה עד כה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות. כך נפסק, כי אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה בשל טעות שבדין, וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת מועד. כך יהיה, למשל, מקום בו נתן בעל הדין הודעה לבעל הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש ערעור או עתירה לדיון נוסף. לעתים, חשיבות האינטרס של בעל הדין הטועה תכתיב את התוצאה (ראו: בש"א 6708/00 יוסף אהרן נ' אהרן אמנון, פ"ד נד(4) 702); כל מקרה ונסיבותיו".

וכן פסק דינו של כבוד השופט אוקון כתוארו אז בע"א 4824/00 בש"א 7102/00 בעניין משה ידידיהנגד 1. סול קסט ואח' שם פסק כי
"הגישה המקילה המאפשרת הארכת מועד בשל טעות שבדין, כפופה לצורך להגן על ציפיות בעל הדין האחר ביחס לסופיות ההליכים (בש"א 3424/94 Interlego A/S נ' Exim Lines Bros.; בש"א 1468/99 - בנק הפועלים בע"מ נ' בוני התיכון בע"מ, דינים עליון נו 124). מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות אלה היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות (בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אלינא אוריאלי, תקדין עליון 2000(1) 487; בש"פ 6292/00 חורי נ' מדינת ישראל).

במשמע שיש לבחון האם מהלכי המבקש 1 במקרה הספציפי דכאן, יצרו, מאוחר יותר, "צפייה של ממש לסופיות ההליכים". אני סבורה כי נוכח "חלקו הלכאורי " של המשיב ביצירת החוב נשוא התביעה הוא מושתק או לשון אחרת מנוע מלטעון להסתמכות כאמור.

מסקנות מהיבט "חשיבות העניין" : המבקש 1 לא נחקר על טענתו למשיכות והעברות כספים משחשבון החברה שלא על פי הרשאה ובניגוד להוראות ניהול החשבון שם הצטבר החוב.. כמו כן לא המציא המשיב תצהיר נגדי להזמת טענות אלה. בנסיבות אלה ובשלב זה של הדיון הרי שהצביע על סיכויים נכבדים להגנה ולו לכאורה., מה גם שטיעוניו , ולו בחלקם מעידים על כשל או שמא רשלנות או שמא התנהגות חמורה עוד יותר מטעם מי מן המשיב.
.
עיקרון המידתיות
זכות הגישה לבית המשפט הוכרה כזכות יסוד, המוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כ אחד מרבדיה של זכות המסגרת ל"כבוד", המורכבת רבדים רבדים (ברק, פרשנות חוקתית (ירו', 94) 418).
כזכות הנגזרת, במקרים אחרים, גם מהוראת סעיף 3 של חוק היסוד, הנוגעת להגנה על הקניין. השופט לוין מעיר כי כל אימת שבידי פלוני זכות קניינית שנפגעת נספחים אליה זכות או כוח לתבוע את הגנת הזכות במערכת שיפוטית (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירו', 99) 26).
בה"נ 6857/00 אוקון יוליה רוטה נגד . מרק נצבטייב פד"י נ"ד (4) 707 כבוד השופט בעז אוקון על חשיבות הזכות ויסודיותה עמד בית המשפט בין היתר בע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא (3) 577. כב' השופט חשין לאמור:

" זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות-יסוד. שייכת היא למיסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד. זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק."

וכן:

"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות יתר, במקום בו נדרשת התחשבות, עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן. גישה מהותית מרחיבה, שתום הלב הוא ממי התהום שלה, אינה יכולה להיות מלווה על ידי סדרי דין קפוצים ונוקשים יתר על המידה. התרבות המשפטית נבחנת לא רק על ידי הזכויות המוגנות. לעיתים דווקא דרכי הגישה הן המהוות בבואה אמיתית למצבו של המתדיין" (בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון פד"י נד (4) 702 בע' 704).

ראו גם רע"א 8292/00 יוספי נגד לוינסון – כבוד השופטת פרוקציה דינים עליון מ"ח 990

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי מהווה חקיקת משנה הכפופה ל"פיסקת ההגבלה" – סעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
במשמע, ההסדרים בדבר הארכת מועד מעוגנים כאמור בתקנות סדר הדין האזרחי המהווים תחיקת-משנה -

"תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) - המותקנות על-ידי שר המשפטים. תחיקת-משנה הייתה כפופה מאז ומתמיד לעיקרי הדרישות שבסעיף 8 וסעיף 1 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מובן שאין בסעיף 10 האמור כדי לפטור תחיקה קיימת מעולם של כללים שהיו בתוקף עוד בטרם התקבל חוק-היסוד.
הדברים יפים על-אחת-כמה-וכמה בהפעלתו של שיקול-דעת המוקנה על-ידי תחיקה קיימת, הכפופה - על-פי סעיף 11 הנ"ל לחוק-היסוד - לעיקרי המגבלות שבסעיפים 8 ו-1." בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שהרבני פדי מט 3 479 בסעיף 7

אוסיף, כי אין להתעלם בהקשר זה מפסק דינה של כבוד השופטת דורנר ברע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה תק-על 2001(2) בע' 217 לאמור :

בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר-הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות-יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות-יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית- המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי, להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין,
ולהביא לאכיפת שלטון החוק.

"... בית-המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות.
בהקשר הנדון, משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק.
שומה על בית-המשפט להוסיף ולבחון האם קיימים אמצעים חלופיים, העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על-ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכות היסוד. בפרט, בדרך-כלל ראוי הוא כי בית-המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום [48] הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על-ידו, אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית-המשפט".

כן ראו בעניין זה ת.א. 36938/03 בש"א 174942/06 פסק דינו של כבוד השופט סובל,
לרבות לעניין הצורך באיזון בין עניינו של המשיב שהליכים יתנהלו על פי סדרי הדין ונוכח אינטרס ההסתמכות שלו על פסק דין שניתן לכאורה כדין לבין עניינו של המבקש 1, ש נדרש לשלם בהליכי גבייה נמרצים חוב שייתכן ואחר גרם לו בשיתוף פעולה של המשיב בעצמו.

הצורך באיזון:

"
דומני כי מה שנדרש הוא האיזון הראוי בין שתי המטרות המנוגדות, כפי שציינתי לעיל, על בסיס העובדות הקונקרטיות של המקרה הנדון.

לא כל מחדל של בעל דין ינעל אוטומטית את דלתות ביהמ"ש בפניו באופן שלא תינתן לו אורכה, אך באותה מידה למרות המחדל לא יזכה בעל הדין, מניה וביה, באורכה רק בשל העיקרון של זכות הגישה לערכאות.

הכל תלוי במכלול הנסיבות והארועים של המקרה הנדון, ואף לא ניתן להתעלם במסגרת כלל השיקולים מטענות ההגנה המועלות כנגד התביעה. "


מסקנתי בענייננו היא כי המשקל שיש ליתן לטענות ההגנה של המבקשים לכל הפחות מאזנות את מחדלם מהתגוננות במועד .

לסיכום .,
ביישום מכלול השיקולים דלעיל ובעיקר נוכח חומרת ממצאיו של המבקש 1 שהיוו העילה לבקשתו לביטול פסק דין המייחסים ולו לכאורה "תרומה" ליצירת החוב למשיב בעצמו, ולאור העובדה כי המבקש 1 בבקשתו הצביע על סכומים כפולים למעשה מסכום פסק הדין בהתייחס אליהם יש לו טענות הגנה כבדות משקל כאמור , אני קובעת כי המבקש 1 השכיל להצביע על טעמים מיוחדים , בעצם משקל טענות ההגנה שלו הסומכות על ראיות ומסמכים.
אשר על כן נעתרת לבקשה להארכת מועד!.
נוכח העובדה כי מחד הוגשה הבקשה באיחור ניכר ומאידך, נוכח משקל טענות ההגנה של המבקש 1, אינני עושה הוצאות לטובת מי מן הצדדים!.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפקעה מס הכנסה

  2. חובת דיווח כללי

  3. ביטול צו מס הכנסה

  4. אישור לגבות מיסים

  5. ביטול קנס מס הכנסה

  6. התיישנות מס הכנסה

  7. ביטול הסכם מס הכנסה

  8. אי הגשת דוח סעיף 188

  9. בדיקת סבירות ההכנסה

  10. אי הגשת דוחות ניכויים

  11. חובת דיווח מס הכנסה

  12. איחור בהגשת דוח שנתי

  13. הסכם קיבוצי מס הכנסה

  14. ועדת חריגים מס הכנסה

  15. זכות העיון במס הכנסה

  16. ביקורת ספרים מס הכנסה

  17. אי הגשת דוחות תקופתיים

  18. סעיף 2 לפקודת מס הכנסה

  19. התיישנות חוב מס הכנסה

  20. הארכת מועד הגשת דוחות

  21. אי הגשת דוחות למס הכנסה

  22. השגה על שומת מס הכנסה

  23. אחוזי ריווח בלתי סבירים

  24. אופציות לעובדים מס הכנסה

  25. התיישנות שומה מס הכנסה

  26. ביטול כתב אישום מס הכנסה

  27. סעיף 2 1 לפקודת מס הכנסה

  28. ועדה רפואית של מס הכנסה

  29. אי הגשת דוח מס הכנסה במועד

  30. איחור בהגשת דוח למס הכנסה

  31. אי הגשת דוחות מס הכנסה בזמן

  32. התיישנות מס הכנסה ניכויים

  33. בקשה לתיקון שומה מס הכנסה

  34. ביקורת ניהול ספרים מס הכנסה

  35. אם חד הורית עצמאית מס הכנסה

  36. ועדה רפואית פקודת מס הכנסה

  37. אי הגשת דוחות למס הכנסה במועד

  38. התיישנות הגשת דוחות למס הכנסה

  39. התיישנות תיקון שומות מס הכנסה

  40. סעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה

  41. בקשה לקביעת נכות לצרכי מס הכנסה

  42. אי הגשת דוח מס הכנסה במועד כתב אישום

  43. השגה על שומת מס הכנסה ושומת ניכויים

  44. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מס הכנסה

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון